מי הבא בתור, ומי בתור הבא...

"תמות נפשי עם פלישתים"
תמות
תמות תמות
אך מי הם פלישתיי
ומה רצונם ממני?
האם עלי למות דווקא איתם
אפילו במותי לא אהיה חופשי?
או שמא אזי אז
עת אשחרר את כבליי האחרונים
אשחרר אף אותם?

"אלוהי זהב וכסף לא תעשה לך"
אך מי הם אלוהיי?
המכים בי ברד של גשמי זעם
או שמא אותם
אשר בין ידיהם אחפש מקלט
בשוך סערת הזעם?

"מוזר הייתי לאחי ונוכרי לבני אימי"
אך מי הם אחי? אותם המתכנים
או אותם המכונים?
אותם של קשרי דם או אותם של פצעי דם,
ואש, וגופרית ועשן?
אותם שבענן הקרבות שלא נדם לעולם
נשבענו אמונים
לעצמינו לעצמם
לאדמת מולדת מוריקה
שהתכסה צלקות צלקות
מדם חללים, מדם הצורחים
אלונקות, חובשים, נשיקות.

ומי הוא אני
ומי הוא אתה
ההלך היחף ללא הרף
ומי הם ידידי
ומי הם שדיי
המכים בי שוב ושוב
כמו טרף

ואולי עוד יבוא
יום אחד, יום שישי
לפני בוא שבת
נאדרה ואצילה
גיהנום אז ידום
ללא צליל
ללא אדון
ומסכת התלאים שאגרתי
תעלם

כמו נושא תו אחרון
כמו שברון גלים וקור
יריעות האדמה כמו יפתחו
לחבוק אל תוכם
את רגשות האשמה, הכאב, האימה
של אחרון צלקותיי
הדוממות עלי קבר
עת הניף את ידי, היא תעמוד שם למולי
כמו שלהבת כיסופים,
מלאת געגועים.

עת אקרוס בזרועתיה
החמות כמו חמה
עת אביט שוב בעיניה
הנוצרות לי הבטחה
חזון הזעם המחריש
יעצר בבעתה
את אימת הצללים והקדחת
יעלים בעלטה

לוואי יום יבוא
יום חיוור, ללא פחד
בו אפתח זרועותיי
לא אצלול אל פי פחת
אלטף משבריי
סכיניי החבואיים
אלטף ואצלול
מול אחרון השדים.

15/11/20
6:48

"אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח לִי" - מפני הרוח המציק

טאטע