מודה לך ה' שהייתי אני ומחוברת לעצמי. משוחררת ואמיתית.
וקצת מפחדת שיואו.
מה יהיה
הוא שלי או לא?
מה יהיה .. אני אהיה בטוב עם עצמי או לא
משו בתוכי רוצה שהוא ירצה
אבל יותר רוצה שהקב"ה יעשה כרצונו
פעם היו בנות אולפנה בפורומים (ככל הנראה - אם לא למה הם קיימים)? היום הכל נטוש. נטוש. נ-ט-ו-ש......

תכבדי את עצמך, גם אם ישלך חוסר ביטחון תכילי את זה, זה לא מוריד מהערך שלך. תאהבי את עצמך, את טובה כמו שאת, תהי מחוברת למה שאת מרגישה. אם את מרגישה חוסר ביטחון זה בסדר גמור בטוח יש לזה סיבה, תקבלי את עצמך עם החוסר ביטחון, שהחוסר ביטחון לא יוריד בעינייך מהערך שלך.
מה זה בכלל להיות טבעית.??
להיות תמיד בטבעיות שלך
תמיד חשבתי שזה להיות אני באידיאל.. זאת שמרגישה תמיד בנוח, שיש לה תמיד ביטחון, שאוהבת את עצמה, שיש לה כוחות, שהיא בטוחה שהיא מעניינת, שטוב לה עם עצמה.. זורמת כיפית, מדברת, חלק מהשיחה.
מבינה לאחרונה שלהיות טבעית זה להיות מחוברת למה שאני מרגישה. לקבל את זה שאני מרגישה לפעמים חוסר ביטחון, או פחד, או אנרגיות שליליות. לקבל את זה, להכיל את זה. לתת לזה מקום בתוכי. לא לדחות את זה. זה מה שאני מרגישה ויש לזה סיבה! לכבד את עצמי עם הרגשות הטובים והפחות טובים.
ומתוך הקבלה העצמית של הרגשות שקיימים בתוכי והזדהות עימם, אני יותר טבעית, יותר מחוברת לעצמי, יותר עם ביטחון ומרגישה בנוח!
איזה כיף זה להיות בנחת. איזה ביטחון זה.
להיות בנחת עם לדבר עם אנשים. מה אני מרגישה?
כן, כן. גם הרגש של הלחץ מה אני הולכת להגיד לה, זה רגש. רגש של פחד ולחץ. זה לגיטימי מעצם זה שזה קיים. כי זה מה שאני מרגישה.
היום הייתי ממש בנחת. וואו באמת איכות חיים. קפיצת מדרגה. ב"ה!
הגעתי לשם, ראיתי את *** ולא הכרחתי את עצמי להתלהב או להילחץ. פשוט הרגשתי מה אני מרגישה. לא "חשבתי" מה להגיד, אלא הרגשתי מה אני מרגישה. גם כשדיברתי איתה ועם *** אז הייתי בנחת הזאת. כשהא באה לשבת לידי תמיד הייתי נלחצת, עכשיו אני צריכה לרצות אותה, לספק את צרכיה, אבל היום ממש הייתי בנחת. בטוב ב"ה. מה אני מרגישה? איזה כיף שהיא יושבת לידי. בא לי לדבר איתה. זה נחמד. הכל בנחת. לא צריך להמציא עכשיו מה להגיד, אלא לרצות לדבר. כשיש רצון, אז זה בקליל ובזרימה. ואם אין רצון זה גם טוב. לא צריך לרצות בכוח. אין עניין.
וגם עם *** הייתי טבעית ובנחת.
וגם עם ה**** , באמת שאפו לי. לא היה לי רצון להתייחס אליה. תמיד הייתי עושה את זה מהכרח. כי צריך. להתחנחן. צריך לדבר איתה. אין מה לעשות. אז היום היה מה לעשות ב"ה, ובחרתי להקשיב לרגש שלי ולא להגיד לה שלום בכוח. פשוט לעשות מה שאני מרגישה לנכון ורוצה. אז המשכתי להתייחס אליו ולא אליה. גם אח"כ שישבנו בספסל עם י**** הייתי בטוב גם בשיחת טלפון, עשיתי מה שרציתי, וגם כשהיא באה לדבר איתנו לא הלחצתי את עצמי שאני חייבת לדבר איתה, להיות חלק מהשיחה, להגיד משו, להתעניין.. פשוט זרמתי עם ההרגשה שלי ונתתי לה מקום!
זה פשוט איכות חיים ברמה!! תודה!
הלחץ הזה מוציא את כל החשק!
הכי כיף לרצות באמת, בלי לכפות את הרצון! או את המעשה (בדברים כאלה- שעושים אותם לפי הרצון)!
הכיף כיף זה לעשות כי רוצים!
כן! אני מדברת איתו כי אני רוצה
כי יש לי רצון לדבר איתו
אני מרגישה רצון \ צורך לדבר איתו.
לא כי "צריך" לדבר איתו כדי שהוא לא "יחשוב" ש וכדי לא "לצאת" כזאת וכזאת
אלא כי יש לי רצון לכך! הרצון שלי נמצא שם!
איזה כיף זה לפעול לפי הרצון! להקשיב לתחושות הפנימיות!
עצם זה שמקשיבים, גם אם בוחרים שלא לפעול על פי זה , זה ענק.
אני רוצה כבר וודאות.
רוצה שהוא יברר עלי, שיחזיר תשובה.
כן אני רוצה.
זה מתעכב..
לא לחינם. רק לטובה.
יש בזה משהו בהמתנה הזאת, בחוסר וודאות הזאת. קשה לחכות. מה התשובה?
ויש בזה גם משהו טוב
פשוט משמחחח
