לא מובן מאליו בכלל..
תודה להקב"ה שמוביל אותנו צעד אחר צעד..
שמוביל אותי לאיש שלי- לזיווגי ההגון..

אני מצליחה להיות אני
ברוך ה'. זה כל כך לא מובן מאליו.
מרגישה בנוח להביא את עצמי. לא מנסה להסתיר חלק ממני.
וזה כיף, זה משמח, זה בריא.
לומדת לקבל את עצמי באהבה
שלא כל טעות או חוסר תגובה מצידו, זה אומר שהכל נגמר והלך הכל
אפשר לשחרר. הכל בסדר ב"ה, הכל בשליטה של הקב"ה
בתמימות הוא לא ענה. לא בכוונה או במחשבה שלילית עלי..
ה' תכוון אותי בבקשהה!!!
להמשיך??
הוא נראה בחור טוב וטוב לי איתו
ב"ה
אבל הקטע של המשפחה..
מה עושים?!
ממה שאני חשבתי, זה שלבעלי יהיה משפחה חמה ואוהבת וזה ישלים את הפערים של מה שהיה לי במשפחה.. את החסכים.
כי גם לי המשפחה זה לא המקום הכי וואו והכי אוהב ותומך. אז כאילו גם להיכנס למקום כזה?
השאלה אם זה המקום.
אם היא אישה נעימה ואוהבת ורכה
או ביקורתית ולחוצה.
וגם עד כמה זה השפיע עליו- מה ההשפעה וההשלכות של מה שהוא עבר - הגירושים של ההורים, לחיות בלי אבא. איך החסך הזה השפיע עליו בחיים ? ביטחון, יציבות וכו'..
וגם בא לי להרגיש שהוא חושב עלי מעבר. שולח הודעות סתם ככה ולא רק כי צריך לקבוע..
אני אגיד לו את זה נראה איך הוא יגיב. זה חשוב לראות מה הוא עושה עם המידע..
כמה הצרכים שלי חשובים לו.