במיוחד לגבי הסיפא. איך תרגישי אם מישהו יאמר לך שהוא רוצה לזכות בפרס נובל או ראש ממשלה? יומרני? תלוש מהמציאות?

לענ"ד, אדם שהוא לא נרקסיסט (ולא נראלי שכדאי להיות בקשר עם אחד כזה) יאמר שהוא נורא מתעניין בכימיה, או לחלופין שואף לקחת חלק פעיל בהנהגת ישראל, או בנידון דידן שהוא מאוד אוהב ללמוד תורה ורואה בכך ערך משמעותי. כשאדם מתמקד בפועל היוצא זו נק' בעייתית להבנתי.

לפעמים זה טוב לחלום רחוק כדי להגיע למקום טוב.

יש אנשים שהאופי שלהם הוא כזה, ולחשוד בהם שהם לא בריאים נפשית זה עושה להם עוול ענק. הם בריאים, פשוט הם חולמים גבוה יותר ממה שריאלי, אבל זה מה שעוזר להם לצלוח קשיים בדרך.

לא טוב להתחיל לשפוט אנשים על סמך התבטאות כלשהי. זה הורס הרבה, כי הצד האחד חושד, והצד השני חושש ומהסס, וזה מזיק לכולם, במקום שהיה אפשר פשוט לקבל איזה אמירה חריגה בהכלה והכל בסדר

בעיני תכניות לא ריאליות הן ההתחלה של ההתרסקות. זה לא אומר שצריך להצטמצם, כלפי עצמך תשאף הכי גבוה שיש, אבל כלפי חוץ, כדאי מאוד להיות ריאלי.

כתבת:

בעיה נפשית, נורה אדומה, לא מחובר למציאות...

ובכלל ספרת בערך את כל החשדות האפשריים - אולי הוא עצלן ולא מתחשב,

בקיצור - הי, הוא בסך הכל אמר משאלת לב. כמו מישהו שמקווה לזכות בפרס ישראל. רוצה שיהיה לו מפעל חיים משמעותי. רק שהוא מפנה את זה לערך הבאמת חשוב של לימוד תורה.

הוא עלול להיות שקרן, פסיכופט, מרגל ונוכל; אבל זה נכון גם לגבי מישהו שמתכוון לפתוח עסק של מכונות קפה.

----

וחוץ מזה, זה בכלל לא היה נושא הדיון. השאלה היתה בהנחה שהוא מתכוון לזה וגם יצליח.

בעיני זאת גישה מאד בעייתית, להניח שאפילו העלאת הנושא לדיון כמקרה היפותטי, מצריכה להדליק את כל נורות האזהרה

בקצרה - זה לא קורה ברגע. זה משהו שאת גדלה לתוכו. אם כרגע זה טוב - זה כנראה יתקדם לכיוון שיהיה טוב לך

יש פרדוקס מסויים בשאיפה שלו..

כי אדם ששואף להיות גדול הדור, לא יהיה כזה מעצם השאיפה להיות כזה.

לא היה מעולם גדול דור ששאף בצעירותו להיות גדול דור..

גדולי הדור אלו אנשים בעלי ענווה, שישבו, התמידו ולמדו, והאמינו במה שהם עושים מבלי להתחשבן כיצד אחרים תופשים את התדמית שלהם.

ורק לאחר שנים, הציבור (או העסקנים בציבור החרדי) החליט שהוא מקבל על עצמו את אותו הרב כגדול דור.

עכשיו השאלה היא, האם אדם עניו, מתמיד ולמדן שמאמין בשקידה על התורה מתאים לך?

אני חושב שבשלב הזה בחיים, לחשוב על האם הוא יהיה גדול דור או לא, לא רלוונטי בכלל..

האם אשתו של רב (הרי כאן ספציפית לא ברור אם באמת היה נהיה כך.. בכלל אדם נורמלי לא אומר שהוא יהיה "גדול הדור". כנראה התכוון לומר שהוא שואף לגדול מאד בתורה) - צריכה להיות ב"סטייל" שאת מתארת על אשת הרב שאת מכירה, או שהיא יכולה להיות אשה "רגילה", כמו כל אחת אחרת.

דומני שהתשובה על זה די פשוטה: יש כאלה יש כאלה. כמו, למשל, שיש ראשי ממשלה שהאשה שלהם בכלל אל בעסק שלהם - ויש כאלה שהיא ממש מעורבת בעניינים. יש נשות רבנים כאלה, ויש כאלה.

אז אמנם זה לא בדיוק אותו דבר, כי פעמים רבות, כשמדובר על הנהגה רוחנית של קהילה, האשה כבר מצטרפת למעגל הזה, עזר כנגדו גם בתחומו.

אבל זה לא הכרחי - ובוודאי אין ענין להיבנות לכך באופן מלאכותי, אלא אם זה מתאים וקורה מתוך עצמו. דומני שבדרך כלל "רבניות" נהיו כך עם הזמן. מתוך המציאות. אדרבה, אם נלחצים להיות כך או נלחצים מזה מראש, זה פחות עשוי לקרות...

העיקר שיש תיאום ציפיות.

כלומר, נניח שאת נפגשת עם מישהו שמתכנן כיוון כזה של הנהגה תורנית של ציבור - את יכולה לוודא איתו שאינו מצפה שאת גם תהיי כך... אלא אם יצא באופן טבעי יצא - ואם לא אז לא. העיקר שבאופן אישי ביניכם, מבחינת הכיוון האישי שלכם בחיים, אתם על אותו גל בערך...

השאלה שלי לא עסקה באיזשהו שיגעון גדלות, זה גם נושא חשוב שצריך לתת עליו את הדעת.

זה לא שהבחור הציג את עצמו ואמר שהוא רוצה להיות גדול הדור. הוא במסלול לכיוון הרבני, ושואף להגיע רחוק. הביטוי הזה של גדול הדור הגיע ממני. אין לי כלים ויכולת להעריך אם הוא מסוגל להגיע לזה, ולצורך השאלה ששאלתי זה בכלל לא משנה.

הכוונה שלי הייתה יותר בקטע החברתי - נגיד לארח או להתארח, טיול משותף בחוה"מ וכאלה.

תודה לכולם על הדברים שכתבתם. הגישה הכללית שונה לחלוטין ממה שחשבתי - כשתגיעי לגשר תחצי אותו, ואין 'דרישות תפקיד' שחייבים למלא.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.