השאלה אם היא מסוגלת לקבל אותו ככה, או אם הוא בהמשך ייפתח..

למשל- איך הוא עם חברים שלו? הוא בכללי לא נפתח?

לפעמים יש אנשים שגם אחרי עשר פגישות קשה להם להיפתח וזה בסדר גמור.

אני חושב שהא' ב' של רצון לקשר זה קודם כל הערכה.

ונשמע שהיא דיי קיימת.

בקיצור.. זה שיש הרבה בחורים טובים- לי דווקא נשמע שהיא מוצאת בו הרבה ייחודיות וערך

שיש הרבה בחורים טובים.

זה נכון, אבל מסתמא לא כל בחור היא מעריכה ברמה שהיא תמשיך איתו לעשר פגישות...

מה גם שהיא כתבה במפורש, שיש לו מידות ממש טובות.. נשמע בחור מיוחד שטוב לה איתו.

מפריע לה הענין של הפתיחות.. בסדר. הרבה פעמים זה ענין של זמן, זו תופעה מוכרת לגמריי. קשר יציב בד"כ נבנה עם הזמן, בדרך כלל זה לא שעל ההתחלה יש כבר 100% חיבור. גם לא בפגישה חמישית.

פשוט האמירה שלך נשמעה לי כזה- 'תראי.. יש הרבה בחורים טובים.. אפשר לעבור הלאה. את מחפשת בחור שבסוף יהיה ביניכם חיבור גם ולא רק הערכה'

לדעתי זו אמירה לא כ"כ אחראית. מחילה

במיוחד שאין לדעת מהתיאור שלה את כל הצדדים של הקשר מבחינתו ומבחינתה, ואין היכרות מספיקה עם הבחור..

אני חושב שתפקידנו במקרים כאלה הוא לתת כיוונים, לפקוח את העיניים. לייעץ. אבל לא להיות בעמדה של מקבל ההחלטות..

ולא קפצתי ישר להגיב..

אני אומר שצריך להדגיש לה את כל הצדדים..

שיהיה יותר מאוזן

אחרת עלול להתקבל הרושם שאתה אומר לה לחתוך

הכוונה,
נניח עכשיו אתם בפגישה.
איך נקבעת הפגישה הבאה ? בפגישה הזו ?
או שמדברים מתישהו בטלפון ואז קובעים ?

הרי מישהו צריך להיות -ראשון- שיוזם.
מי זה ?

1. לא לפנות אליו בהודעות. שהוא יפנה קודם.
2. כשמתחילים לדבר בהודעות. לא להציע להפגש. שהוא יציע קודם.


*ואם* את אומרת לעצמך :
״אז במצב כזה לא תהיה פגישה...״

אז..שלא תהיה פגישה.
אי אפשר גם לנהל את תוכן הפגישות,
וגם לנהל את תיאום הפגישה...
אולי גם תספרי את הבדיחות ותצחקי במקומו ?

(הבנת את רוח הדברים ?)

כלומר :
1. הוא זה שפונה אלייך בהודעות.
2. הוא זה שמציע להפגש.

אז עדיין כדאי לתת לזה סיכוי, *אם* *את* *רואה* *בו* *משהו* *טוב*.

לגבי התוכן של הפגישה, שיחות וכאלה,
אולי תפגשו לפגישות יותר קצרות (אם עכשיו זה שעתיים, אז תקצרו לשעה)
ותרווחו (זו המילה?) את הזמן בין הפגישות, אם זה פעמיים בשבוע, אז פעם בשבוע (לדוגמא כמובן)
בין הפגישות, אל תדברו יותר מדי בהודעות. תשאירי את זה לפגישה.

אבל כל עוד השיחות לא זורמות...
תקפידי מאוד (לדעתי) על כך שהוא יזום את הפגישות.

ברגע (ונקווה שזה לא יקרה) שגם השיחה לא זורמת והוא גם לא יוזם בעצמו את הפגישות (ממש רוצה להפגש ואם את אומרת לו, ״אי אפשר ביום שלישי״..אז הוא מיד שואל לגבי יום אחר, מראה רצון חזק להפגש) אז, זה הזמן לשחרר.



 

משהו כמו שליש מהבחורים בעצם.. לא שייך שיצאו לדייטים? או שישנו את עצמם? (שזה קצת לא כ"כ אפשרי.. אתה יודע).

כי נשמע שהשיטה שלך בעצם הופכת רק דגמים מאוד מסויימים של בחורים לרלוונטיים...

כל בחור שהוא לא כזה- ההמלצה אל הבחורה היא לסנן אותו

א'. הבנה שקשר זה תהליך משותף, עבודה (ולא חיים קלים- כמו שציינת). ולכן באים להכיר את הבחור ולראות אם אפשר ואם רוצים לעבור איתו את התהליך.

ב'. עוד לפני כן- להבין מה ההבדל בין המגזר שנקרא 'גברים' או המגזר שנקרא 'נשים' (זה לא כזה משנה) לבין הפרטים שמרכיבים את המגזר הזה.

יש גברים שבטבעם ביישנים- מה הפיתרון? להגיד לבחורה לא להיפגש איתם? או שמלכתחילה הם ייפגשו פשוט עם בחורות שיכולות להכיל את זה?

אני רואה פה חוסר הבנה במהות של 'גברים' או 'נשים'. כאילו יש מודל כללי- אז שכולם יתיישרו על פיו. מין רצון לעצב את המציאות בצורה יותר נוקשה. לעיתים זה מרוב פחד מפוסט מודרניזם.. בסדר, אני יכול להבין.

אני חושב שחוסר סבלנות למצבים כאלה בהחלט קשור לחיפוש אחרי חיים קלים. כי זו עבודה להיות סבלן למישהו שלא ציפיתי שזה יהיה האופי שלו. זה דורש הרבה כוחות, מסכים. ולא בהכרח שאת מחפשת חיים קלים, אבל התרבות בהחלט מחפשת תוצאה ולא תהליך. התרבות הנוכחית מצפה שכולם יהיו מושלמים, וככה גם הדייטים בעצמם נהיים מאוד פלסטיים כאלה

הוא פחות טוב בזה.

אם הבחורה כן טובה בזה- איפה הבעיה?

אז אוקיי, זה לא הדדי, לא לכל בחורה יש את היכולות. אבל בחורה שיש לה כוחות לזה- למה להפיל את זה על הבחור ולפי זה לשפוט?
בעיני בקשר, יש דברים שהבחורה צריכה עזרה- הבחור נכנס לשם, ויש דברים שהבחור צריך- אז שתהיה הדדיות..

יש פה קשר משותף, אני לא מסתכל על זה כעל שני צדדים שפשוט באים כל אחד בצורה מושלמת.

חתונה זה לא שני צדדים מושלמים, חתונה זה שני צדדים משלימים. אז גם בדייטים בעיני- זה מה שצריך לבחון.

אם אני כבחור (או כבחורה) יכול להשלים את הצד השני- למה להעמיד אותו בפני משהו שהוא לא כ"כ טוב בו? שקצת יותר מורכב לו לעשות?

אנחנו לא מנסים לשנות אופי. זאת בדיוק הבעייתיות שאני רואה בזה.

שההצעה הזאת כן, היא באה ואומרת לבחורים קצת יותר ביישנים- תשנו את האופי שלכם אם אתם רוצים להתחתן.

מי אומר את זה?

ברור שלא אנשים ביישנים.. בד"כ אנשים מאוד לא ביישנים.

בעיני יש פה בעיה. כן!

בהנחה שזה ככה, כי נשמע מפה שזה ככה.. לפחות ממה שמוקי כתב.

הרבה מזה שאנחנו לא יכולים להכיל-

זה כי אנחנו לא רוצים להכיל, ולכן לא עשינו עבודה בשביל להיות סבלניים.

סבלנות זו מידה שמלמדת הרבה על העבודה העצמית של האדם

תשאלי בחורים (או בחורות.. זה ממש לא משנה) שהם פחות 'רגילים' יחסית לקבוצה אליה הם משוייכים. עד כמה קל להם בדייטים ביחס לאחרים שיותר ב'נורמה', במודל שיותר מחפשים.

מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת...

אני רואה את זה בשיחות עם חברים שלי.

בוודאי שזה שיקוף של המידות.

זה לא שיח שמאשים אדם פרטי, זה כן שיח שמבקר את התרבות בה אנחנו נמצאים,

ואת זה שאנחנו בכלל לא מודעים לזה וחושבים שאלו לגמריי הרצונות שלנו בעצמנו. ומתחילים לשייך לתרבות הזאת פסוקים ומימרות של חז"ל.. (בהרבה נושאים פה בפורום). אז לא. בעיני יש פה גם מקום של אופי של בחורה כזאת או אחרת, אבל במובן הכללי- יש פה גם הרבה תופעות שהתרבות המערבית הצליחה להכניס אלינו. שפשוט לא, הן לא מתאימות לאופי היהודי שלנו.

יש פה תפיסות לא נכונות של חתונה.

כשרוב האנשים באים לחתונה כדי לפגוש את הבחורה המושלמת (מבחינתי) ואני בא ומציג לה את עצמי בתור הבחור המושלם בשבילה- לעניות דעתי יש פה בעיה. שוב, כמו שאמרתי- אחזור על המשפט:

חתונה זה לא בין שני צדדים מושלמים, חתונה זה בין שני צדדים שמשלימים

כלומר חתונה זה סבלנות, זה הכלה, זה עבודה משותפת. בשביל שזה יקרה- וודאי שכל אדם צריך לעבוד עם עצמו ולהכין את עצמו. ואם הוא לא עשה את זה עד היום אלא זרם כי הוא בטוח שהוא בחור מושלם, ושהוא יתחתן עם מושלמת- אז שיירד לקרקע. זו לא המציאות, וסתם חבל להתחתן מתוך מקום כזה. אני לא קובע לאף אחד.. אבל התוצאות מדברות בעד עצמן. אחוזי הגירושין לא יורדים עם השנים

לדעתי אתה לא יודע את ההבדל בין ביישן ל...
אני מחפש מילה עדינה...אוקי יש לי : אטום ריגשית.

כשיש תופעה כזאת נרחבת,

שלא עומדת בקנה אחד עם היכולות שלנו-

תהיי בטוחה שיש הרבה מאוד שפשוט מחפשים/ מחפשות את הנוחות בקשר ולא את העבודה.

זה מה שאני אומר.

אני לא אאשים אף אדם פרטי כי אין לי מושג עד כמה הוא עובד על עצמו וכמה לא. כמה הוא יכול וכמה הוא לא מסוגל.

אבל יש פה תופעה נרחבת שאומרת דרשני. יש הרבה תופעות, אבל פה מדברים על תופעה ספציפית.
 

יש כאן תופעה שבעיני היא פסולה, לא נכונה מצד עצמה, ולא נכונה מצד היהדות

הבחור עציץ כבר 10 פגישות.
ממש מתעלל בבחורה (אני בכוונה בוחר במילים קשות כדי שתתעורר מהסרט שאתה חי בו)

מה הבעיה שהוא יזום את הפגישה הבאה ?
מה כ״כ מסובך לראות שהוא באמת באמת מעוניין...?

״היי, אשמח להפגש איתך שוב ביום שלישי, מתאים לך ?״

אתה יודע מה הודעה כזו עושה לבחורה ? איזה רוח גבית זה נותן לה ?
במיוחד במצב שהוא עציץ כבר 10 פגישות.

בלי קשר למקרה *הזה*,
אם יש בחור הכי צדיק בעולם,
שלא יודע איך להתנהג **בכלל** עם בחורה..
 

אז הבחורה צריכה לסבול ?
לך לרב שלך או למישהו מקצועי, תלמד.
אתה לומד על חשבון הבחורה ? מה זה משחק ?

בחור שיצא ל 10 פגישות הוא לא עציץ

הוא אדם עם נשמה 

ועם לב

ועם רגשות 

יש כאלה שלוקח להם זמן 

וכל הכבוד לבחורה שבוחרת לתת צ'אנס ולא מושפעת מדמיונות שכאלה 

ולא את הגישה שקיימת פה בערוץ

ולא הכל פוסט-מודרני עדיין

או עם שינויים אחרים מהמודל הכללי.

עם זה אני לגמריי מסכים.

מישהו כבר אמר שהפורום לא מייצג?

ותפסיקו , אתם מסכימים סה"כ

שאנשים יפרידו בין אופי של אדם פרטי, לבין אופי של מגזר כללי.

שאנשים יבינו שאין דבר כזה 'אתה גבר ולכן אתה X,Y,Z'. או 'את אשה ולכן..'. אין דבר כזה

אחרת אתם עושים עוול להרבה אנשים שמראש הם לא כאלה. ממש ככה, לא מצאתי מילה אחרת

ולכל מי שמתלהב מהספר 'גברים ממאדים, נשים מנוגה'-

תעשו טובה, תקראו גם את ההקדמה שלו. בעיון.

מעבר לדברים הנפלאים שכבר נכתבו 

לדעתי כדאי לעשות בפעם הבאה שיחת 'יחסנו לאן'

אפשר לפתוח את זה בצורה נעימה- להסביר מה חסר לך .. 

ובהמשך לכותרת זה ממש משמח לראות שאת מוכנה לתת צ'אנס אמיתי ( מוערך מאוד!) גם אם הדברים לא הולכים במדויק כמו שחלמת עליהם 

נשמע לי שהוא פשוט חדש בתחום 

שיש לו הרבה דברים טובים שאת מחפשת 

לפעמים שאנשים חדשים בתחום הם חוששים יותר ליזום, חוששים להציע ולהיכנס למקומות לא להם 

אז כמו שכתבו לך למעלה כדאי להתחיל לגוון את הפגישות 
אפשר ללכת לטייל, לקפוץ לראות את השקיעה בים, לבקר חברים משותפים 
ולבדוק את הקשר בסיטואציות מעבר לשיחה על ספסל 

והסבלנות שלך גם אם לא תשתלם הפעם 

בהחלט מלמדת על המידות הטובות שלך 

תצליחי 

יצאתי עם מישהו שהייתי חוזרת מהפגישות איתו מותשת! במקום לחזור עם כוחות ותחושה שהיה לי כיף, התחשק לי לישון אחרי שראיתי אותו. למה? כי הדברים לא זרמו. לא היה על מה לדבר. היה צריך כל פעם לגרד נושאים, והיו מלא שתיקות שלא עברו גם אחרי הפגישה ה6 אולי.

ולכן, השאלה שתשאלי את עצמך: איזה תחושה הבנאדם מעביר לי?

מי אני כשאני לידו?

מה הוא מעורר בי?

אם את מרגישה שהדברים לא זורמים, אחרי 10 פגישות!! - שחררי.

זה לא אמור להיות ככ קשה ומלאה.

זה צריך לזרום, שהזמן יעוף כי יהיה לכם ככ כיף ולא תישמו לב לשעון..

זה לא צריך להיות קשה וכבד

הפרמטר של מספר הפגישות הוא פחות רלוונטי.

אם עוברים את הפגישה השלישית, כבר אמור להיווצר קצת ביטחון ומומנטום מסויים.

מה שאמור לקרות, זה שייעשה סוויץ' מסויים שישנה את מה שקורה כעת בפגישות,

נסו אולי למצוא דרך לגוון את אופי הפגישות, אולי לעשות סדנא, לבשל או לטייל וכד'.

אם גם לאחר נסיונות הגיוון עדיין תרגישי שאת לא נהנית מהפגישות, והכל נשאר עדיין רק ברמת הפוטנציאל.

אז כנראה שזה יימשך כך..

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.