שירות:)

בהנהלת: נפשי תערוג , ט' , פשוט אני..

מכתב פתיחה

שירות

מה הייתם עושים?
הודיעו לי שאשכרה אני הולכת לחזור לשירות אחרי פסח, כלומר חניכות שלי(שכבה י') הולכות לחזור ללמוד באולפנה רק אחרי פסח!!!
לפחות על פי המצב כרגע.
וזה נוראי!
אין לי מילה אחרת לתאר את המצב הזה.
ועוד משכתי את עצמי להישאר עד אחרי סוכות, ועכשיו עד אחרי חנוכה, אבל עד אחרי פסח??

אני באמת מתלבטת מה לעשות-
אין לי לוז קבוע בשירות, אני יכולה לעשות מה שבאלי!
לא רק אני, כל מדריכה באולפנה(רובן) במצב הנוכחי.
רובן בבית, אני אמנם חזרתי לדירת שירות-עושה מפגשים עם חניכות, פרטני בזומים, מדי פעם פעילותיות, עכשיו גם מתחילים לעשות פעם בשבוע מפגשים עם המחנכות.
אבל כמה כבר אפשר שהכל יהיה מרחוק?

זה באמת שנה הזייתית, אשכרה שנה שלמה נזרקת לי לפח.
אין לי בעיה לכייף כל היום עם חברות, משפחה, וגם סתם להיות בדירת שירות.
אבל זה באמת לא המטרה שלי השנה!
חשבתי שתהיה לי שנה משמעותית וכו וכו, וכרגע...
אולי חינוך מיוחד?

מה הייתם עושים?
להחליף שירות?
יש כאלה ששמעתי שהתחילו ללמוד תואר במקום השירות-פחות בא בחשבון מבחינתי.
אויש, תסכול.
יש מזדהות בקהל?

את יכולה לשלבהפי

עבר עריכה על ידי הפי בתאריך כ"ח בחשון תשפ"א 14:35

ולהתנדב גם בחינוך המיוחד מניסיון זה פתוח תמיד.. ותמיד צריך עזרה במיוחד אם את בן אדם שמח עם לב טוב.
זה יספק אותך ברמות ואת תתאהבי
אם ממש תהני שם את יכולה לעבור לשם

מסכים בהחלט. חינוך מיוחד זה רעיון מצויןבן מערבא

אם את מחפשת המלצה על בית ספר כזה באזור המרכז, מקום מקסים חם ואוהב, גן עדן! אשמח להפנות אותך.

זה מטעם אגודה של שירות לאומי?נועה גבריאל

כןבן מערבא

מדרשה, פסיכומטרינוגע, לא נוגע

שיהיה לך זמן פנוי לעבוד לפני תחילת הלימודים ולהרוויח קצת

לעבוד?איפה בדיוק במצב הזה?נועה גבריאל

והאמת העבודה פחות קורצת לי.
באלי לעשות שנה משמעותית וכפית בשביל עצמי.
מדרשה,-האמת זה עלה לי היום, נראה..
למרות ששמעתי שממש חונקים אותן במדרשות,לא נותנים להן לצאת בכלל וכו וכו.
פסיכומטרי-כבר עשיתי, בתקווה שבעז"ה לא אצטרך לעשות שוב.

התכוונתי שתעשי פסיכומטרי עכשיו כדי שתהיי פנויה לעבודנוגע, לא נוגע

בחודשים שלפני הלימודים שאז כולם עושים את הפסיכו.
וגם חושב שאת צריכה לקחת את השנה לעצמך. זו שנה שלא תחזור.

נכוןנועה גבריאל

אבל איך אפשר עם הקורונה הזו?🙄

אז עושים מה שאפשר. מה שהמליצו למעלה או מדרשהנוגע, לא נוגע

טוב אחשוב,תודה🙏נועה גבריאל

תמיד אמרתי שאת מוזמנת אלינו🤗קרובה

אצלנו יש בנות שמשלבות בבוקר את התקן חינוך מיוחד, ובערב מדרשה. מוזמנת לתור אחרי משהו דומה...

המקום האחרון שאני אבוא אליו זה אליכן חחנועה גבריאל

אין לי הכוחות נפש בשביל זה, מצדיעה לך!

יש אצלנו עוד דברים, את יודעת.קרובה

ואצלנו ספציפית אי אפשר לשלב חחח

חוץ מזה, הצעתי לברר על משהו דומה.

עוד דברים?לא ידעתינועה גבריאל

ידעת. בית ספר. כמעט רק שם אפשר לשלב מדרשה...קרובה

בואי לפרטי-תספרי לינועה גבריאל

השנה שלך ממש לא נזרקת לפח !!מדרשיסטית20

אדרבה, את נדרשת כאן למשימה אחת החשובות !
נכון, השירות הלאומי של רוב בנות ישראל היה נראה אחרת, אבל זה שהקורונה מזמנת אתגרים אחרים זה לא מבטל את מה שאת עושה. להפך!! חניכות שלך עדיין צריכות אותך, אולי אפילו יותר ממה שהן היו צריכות מדריכה לפני כמה חודשים. אז נכון, זה קשה ומורכב, וזה דורש ממך לצאת מהקופסא. אבל שיהיה ברור שעכשיו עמ"י צריך בנות שירות כמוך יותר מתמיד!
נועה, לא להתייאש ;) את חשובה מידי לעמ"י !

חוץ מזה שאני מאמינה שבאופן כללי לא כדאי לוותר על השנה הקסומה הזאת, אני מאמינה שהשנה הזו במיוחד מזמנת דברים חדשים שלא היו קיימים כשאני עשיתי שירות. נכון, זה באמת מורכב. אבל חשוב מעין כמותו !
(אגב, הערה קטנה לגבי הלהחליף שירות- קחי בחשבון שבכל התקנים מורכב.. לא רק למדריכות אולפנה. ואם כבר התחלת באולפנה ונקשרת לחניכות שלך, אז לעזוב רק בגלל הקורונה נראה לי חבל. אלא אם כן יש עוד סיבות..)

וואי תודה נשמה❤נועה גבריאל

ולגבי הלחליף שירות-
אני לא חושבת שיהיה לי פשוט בתקן אחר.
אבל תקשיבי, אני כל יום ראשון אשכרה צריכה לבנות לעצמי לוז לבד, אף אחד לא דורש בערך כלום.
זה הזיה!
אני נוסעת בסביבות השעה ורבע,אפילו יותר כל צד בשביל חניכה אחת!!מבינה את הרמה?
אני רוב היום בנסיעות, נפגשת איתן לרוב בחוץ, ועכשיו-גשם!
איך אפשר להיפגש עם חניכות במקום פתוח??
אני באמת כבר עושה הכל-
נסיעות מטורפות ועוד ועוד.
אבל כבר זה מייאש.
עזבי את זה שאני בקושי רואה תוצאות(אני כן קצת רואה, אני ממש רואה שאני בונה איתן תהליך), אני לא מצליחה לייצר לעצמי לוז כמו שצריך(עמוס) כל שבוע!
זה מתסכל...
אני אוהבת עומס, שאני קמה בבוקר ויש לי משו טוב לעשות.
בשבילי-להיפגש עם חניכה אחת ביום זה כלום.

ובעיקר בעיקר-
חניכות שלי לא הכי זורמות איתי-
הן בסניף מלא כי הן מדריכות(חודש ארגון עכשיו וכו)
הן כל היום לומדות, כל היום וכל הלילה!
והן באמת לא פנויות לרוב.
מה אני כבר יכולה לעשות?אני מבינה אותן.

אימלא. את לא מבינה בכלל כמה אני מבינה אותך.מדרשיסטית20

א. מצדיעה לך. באמת. פשוט מלכה שאין דברים כאלה !
ב. דיברנו על זה פעם, אבל בא לי להגיד שוב, כי זו ניראת לי נקודה קריטית.
אני באמת באמת מאמינה שהמפתח הוא בשינוי גישה. אני מרגישה שיש בנו משהו שמתעקש לראות את התוצאות כאן ועכשיו. והדבר הזה באמת שוחק בטירוף. כי את באמת ובתמים עובדת קשה בטירוף, וכשאת לא רואה תוצאות בשטח אז זה מתסכל ומתיש ואת שואלת את עצמך כל פעם מחדש - אז בשביל מה אני עושה את זה ?
זה הכי אנושי בעולם, שלא תביני לא נכון. אבל אני מאמינה שאת תתני לעצמך מתנה גדולה אם את תצליחי להפוך את ההשקעה שלך למטרה בפני עצמה במקום האמצעי.
מה זה אומר בפועל ? להרגיש את המשמעות בתוך מה שאת עושה, שזה לא יהיה תלוי בתוצאות שאת רואה בפועל. לשמוח בזה שאת זוכה אשכרה כל היום וכל הלילה להתעסק בלהוסיף טוב בעולם ! אימלא איזה שווה זה ואוו !
גם אם את לא רואה תוצאות דרמטיות, את יכולה להיות סמוכה ובטוחה שבכל מקרה הוספת טוב בעולם. יודעת מה ? אפילו אם חניכות שלך ישכחו דברים כאלה ואחרים שעשית ! הטוב הזה התווסף, וקבע משהו בלבבות שלהן, גם אם זה לא נמצא אצליהן במודע.
זה המפתח בעיני. וזה תענוג, אני מבטיחה לך. להרגיש שהנסיעה הזאת שאת עושה לחניכה שלך הוסיפה עוד טוב בעמ"י, גם אם היא לא מביעה את זה.
ולגבי הלו"ז - זה באמת קשוח. אני ממש מבינה אותך. אבל אני מאמינה שאם תצליחי ליישם את הגישה הנ"ל אז יוכלים לקרות שני דברים : א. גם הנסיעה האחת הזאת שעשית תמלא אותך, ו-ב. את תתמלאי בכוחות לעשות עוד ועוד, ויעלו לך עוד רעיונות לדברים שאפשר לעשות כדי להוסיף להן טוב.
לגבי זה חשוב לי לומר, שחשוב ממש להיות בהקשבה למקום שהן נמצאות. אז עכשיו הן בחודש אירגון והן עסוקות ? אז אולי החודש זה יותר יוסיף להן טוב אם אשלח להן שוקולד דרך מישהו עם איזה פתק חמוד שמאחל בהצלחה ומראה שחשבתי עליהן, מאשר ביקור שלי שלא נכנס להן ללו"ז. אני סתם זורקת רעיון, את צריכה לחשוב מה מדויק לחניכות שלך ספציפית לכל תקופה, ולהיות קשובה להן. להשתדל לא להיות ראש בקיר, ולהיות תקועה על איזה רעיון כי הוא נראה לי מפוצץ.

ונקודה אחרונה לגבי זה שאף אחד לא מדריך אותך מה לעשות. אני ממש ממש מבינה את התסכול, אבל אם תחשבי על זה - זה שיא השווה בעקרון שאף אחד לא עומד לך על הראש ואת יכולה פשוט לעוף עם מה שבא לך (: המון בנות שירות היו משוועות לזה נראה לי ;)

זהו, מחילה שחפרתי. אבל ככה זה כשזה מגיע לנושא הזה 🤭 (את כבר יודעת חח)

וואי איזו מלכה את!אין דברים כאלה😍נועה גבריאל

אני באמת מבינה מה שאת אומרת.
ניסיתי לשנות את הגישה, הצלחתי קצת, וכל פעם אני שוב חוזרת לנקודת ההתחלה שבאלי להרגיש סיפוק ומשמעות בשירות וזה פשוט לא קיים.

עכשיו-
זה משהו דפוק אצלי, סליחה שאני מתבטאת ככה.
אבל חברות שלי בשירות לא מבינות למה אני לא מסופקת.
אני מספרת להן דברים שקורים לי פה ושם והן אמרו לי שאם זה לא מספק אותי אז הן לא יודעות מה יספק אותי.
סתם דוגמא:
עשינו הפרשת חלה לרפואת אמא של אחת הבנות, ובאתי לאותה בת והייתי איתה לאורך כל הדרך וזה שיא המשמעותי.
או הלכתי להביא לחניכה צופר למרות שהיא לא באמת רצתה לפגוש אותי וזה עשה לה ממש טוב(אני יודעת).
או שהלכתי לאחת שעברה חרם והיא בכתה לי.
ועוד כל מיני דברים כאלה שקורים לי.
אבל עד שהם קורים עוברים הרבה מים בנהר.
אני בטוחה שאם אעבור לחינוך מיוחד זה לא יועיל לי, ובאיזשהו מקום אני גם לא רוצה לעבור, כי אני מבינה שאני באמת יכולה להיות משמעותית בתקופה הזו!

אבל הקטע שאני צריכה לתכנן לעצמי לוז כל פעם-מתיש!
אני יודעת שיש בנות שירות שממש משוועות לזה.
יש לי חברה שלא היה לה את זהב ולכן בין היתר היא עברה להדרכה באולפנה( בעידודי!).
אבל אני באמת מרגישה שכל פעם אני צריכה למלא את הכוחות שלי והרצון שלי מחדש-וואלה אין לי כח.

אהובה, זה לא משהו דפוק אצלך.מדרשיסטית20

זה אנושי. באמת. זה אנושי לרצות לראות את הפירות של ההשקעה, זה מה שממלא אותנו בסוף בכוחות.
אני פשוט חושבת שאת מחפשת כל פעם את האירועים הבומבסטים, שרק הם אלו שמעידים שאת באמת עושה משהו. אבל בעומק, זה שקר.
המון המון דברים קורים מתחת לפני השטח, בלי שאת יודעת. אני חושבת שאם תחזיקי באמונה הזאת שדברים באמת קורים, אז יהיה לך יותר קל. ובעיני גם כדאי באמת להוריד מעט את הרף שלך לעצמך.. להתחבר לרעיון הזה שגם להעלות למישהי חיוך היום זה דבר ענק. כי זה באמת דבר ענק. ברגע שאת תראי את הדברים הקטנים האלו כהצלחה - בעיני זה ימלא אותך כוחות לפעול.

צודקת לגמרי!!נועה גבריאל

אני באמת אשתדל לשמוח ממה שיש...
❤❤❤

זה הזמן להתכונן לחתונהמני123456

כנראה ה' רוצה שנתחתן

מה זה קשור לענייננו?נועה גבריאל

אולי קצת לאמני123456

קשור..אבל כן אפשר לקחת את זה לכיוון הזה..

אבל איך זה יכול לבוא לידי ביטוי עכשיו?נועה גבריאל

בחורה חרדית בגיל שלךמני123456

היתה כבר עמוק בתוך התואר..
לא שזה מחייב אותך לעשות בדיוק אותו הדבר..אבל התואר/מציאת עבודה זה חלק מההכנה לחתונה..
וזה זמן שאפשר לנצל אותו ל-תואר א', לימודים תורניים, האזנה לשיעורי הכנה לזוגיות ועוד..

אבל אני לא בחורהמני123456

אז אני לא יודע איך מרגיש, שנת שירות בקורונה...

אני בשנת שירות, לא בתואר ככה שמבחינתי זה פחות רלוונטי להשנהנועה גבריאל

כהכנה לחתונה.

הקשר עם החניכות מרחוק גם מאוד חשוב. תהיי יצירתיתארלט

ותשדרגי אותו

נכוןנועה גבריאל

אבח עד אחרי םסח להיות איתן בקשר מרחוק?
וכמה כבר אפשר לשמור עם בן אדם שאתה לא כזה מכיר על קשר?
הן ראו אותי במקרה הטוב 3 פעמים.
ויש כאלה שנראלי אפילו לא ראו אותי(אם הן לא הגיעו לאולפנה בזמן שהיו קפסולות)
זה מצב מורכב בהרבה ממה שאתם חושבים.

שמעתי על מדריכות שעשו טיול בתי חניכות ותלו על הדלתותארלט

ערכות מחזקות, עם תמונות/מסר/ממתק. קבלו פידבקים מעולים. לא יודעת אם רלוונטי אצלכם

עשיתי גם דברים כאלהנועה גבריאל

אבל כמה כבר אפשר לעשות?כל השנה?

את מקסימה שעשית! וכן- זה האתגר של השנהארלט

להמציא את הגלגל, לעשות דברים שונים וחדשים, ללמוד מרחוק עם המתקשות, לנסוע הרבה..., אולי לבקש מפגש שבועי של דבר תורה ומשחק מאוורר בתוך המערכת של מדריכה-כיתה ובטח יעלו לך רעיונות עוד יותר מקוריים ומועילים מאלה. את בשנה של תרומה אדירה, כי צריך משמעת עצמית ויוזמה- לכולם הכל חדש ושונה. מה לעשות- זה רצון ד'

נכון, וב"ה זה מה שאני עושהנועה גבריאל

ואת את מבינה שאי אפשר למלא את כל הלוז שלי כל יום רק בדברים כאלה?
זה אתגר מטורף, ומעבר לזה-זה מייאש.
כי באמת זה להמציא את עצמך מחדש כל שניה.

מדרשהה!קשה זה טוב :-)

אני השנה במדרשה וזה טילל

גם בתקופה הזו???נועה גבריאל

כןקשה זה טוב :-)אחרונה

מה דעתכם על השיר שהכנתי? (איאיי)כולנו הביתה

20260729071600.mp4

מקסים! מאוד זורם, קליט, המוסיקה קצבית. יישר כויח!נחלת

תודה רבהכולנו הביתה

שיר גנריshaulreznik

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

זה לא לחן מקורי, זה קאבר ללחן מפורסםכולנו הביתהאחרונה

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

פוליןנחלת

האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע

לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?

חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת

כזה עכשיו.

הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה

של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר

מהודר, וצניעות.

נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.

הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.

יישר כוח!

רק אתרים יהודיים מלפני השואה?פשוט אני..

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

חושבת שאפשר אבל לא רק הם יהיו בדיכאון תודה רבה!נחלת

זוכר את הויכוח על האסטרונומיה?נחלתאחרונה

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

מה אתם חושביםהתלמיד העייף

הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??

עצוב ממשכְּקֶדֶם

אופייני לג'ן זישבורת,לב

והלוואי שיתעוררו מחשבות

תלוי מה הגיל שלוחושבת בקופסא

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

יישר כוח לכם!!נחלת

זה לא המקרה...התלמיד העייף

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

הוא לא הזמין או שהחברים לא הגיעו?חושבת בקופסא

הזמיןהתלמיד העייף

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

מאוד יפה מצידך. תבורךנחלת

באסהארץ השוקולדאחרונה

תלוי במרחק מהמקום ועם מי הוא שמר על קשרארץ השוקולד

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם