תתן אחרית לעמך, תשיב מקדש לתוכינו
תרומם הר מרום הרים, תקומם קרן גדועה
תצהיר מחשכי איווי, תפאר יושבת בדד
תעטה בה מלוכה לבדך, תסיר חרפה מעיר
תנער זדים מזבולך, תמציא צדקה לעדתך
תלבב את רעייתך, תכרות לה ברית חדשה
תיקר נפשה בעיניך, תטהרנה במים טהורים
תחנה בעיר חנה דוד, תזקוף קומת תמרה
תודיע לכל אהבתנו, תהלך בקרב מחנותינו
תדרוש גאולה לגלותנו, תגלה קץ לקנותנו
תבוא מהרה לרחמנו, תאמירנו לך ונאמירך לנו.
(זה מדהים איך כל מילה מדוייקת להפליא.
זה פשוט טהור, ונקי, ו,יהודי.
ו..ו..נכון. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים טאטע זיסע, כל מילה ומילה בשיר הקדוש והמפעים הזה.
זה פשוט לעמוד חסרת הבעה אנושית שהיא,
מול האמת הזו.
מול הא-לוקות הזאת.
זה מדוייק ברמה פסיכית.
וכל מילה שלי רק תוריד מהערך.
אבל באמת, זה מה שעם ישרא-ל צריך!! {"לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵ-ל. כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱ-לֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל."}
שתתן אחרית לעמך!
שתשיב את המקדש לתוכינו!
שתרומם הר מרום הרים!
שתקומם את הקרן הגדועה!
שתצהיר מחשכי איווי!
שתפאר יושבת בדד!
שתעטה בה מלוכה לבדך!
שתסיר חרפה מעיר!
שתנער זדים מזבולך!
שתמציא צדקה לעדתך!
שתלבב את רעייתך!
שתכרות לה ברית חדשה!
שתיקר נפשה בעיניך!
שתטהרנה במים טהורים!
שתחנה בעיר חנה דוד!
שתזקוף קומת תמרה!
שתודיע לכל אהבתנו!
שתהלך בקרב מחנותינו!
שתדרוש גאולה לגלותנו!
שתגלה קץ לקנותנו!
שתבוא כבר מהרה לרחמנו,
שתאמירנו לך,
ונאמירך לנו.)
טהורה~אחרונהלא מספיק פעילות פה. ואז בנים כמוני נכנסים. חוצפה שכזו.
אי אפשר להפסיק.
(אוף,ככ הרבה טעויות עשיתי,ולא ידעתי. למה לא אמרו לי שאסור לומר ככה? ומה אני אמורה לעשות עכשיו? איך מתמודדים עם הידיעה הזאת שאולי בכל רגע יכול לקרות לה משו? ואסור לספר לאף אחד. אסור. אסור. אסור. אמרו לי שחייב לספר, אבל אני לא מסוגלת לעשות את זה. זה יהיה ככ דוחה ומגעיל. אבל אם יקרה משו? זה יהיה על המצפון שלי. רק שלי. כי לא היה לי אומץ לעשות עם זה משו. די די אני לא יודעת. אני קטנה מידיי, החיים האלה גדולים מידיי, אין עם מי לדבר. אין למי לספר. אין איפה לפרוק.)
