אני אחת שממש קשה לה לשתף בדברים, ממש מפחיד אותי (לא בקטע של מה אנשים יחשבו עלי אחרי זה.. פשוט מפחיד אותי לחשוף את עצמי ואת הרגשות הפנימיים שלי...). זה די קשה כי בסוף אני די לבד עם דברים שעוברים עלי, לשתף חברה במשהו שקשה לי איתו, זה דבר שבקושי אני מעזה לעשות, בטח לא עכשיו כשאני בקושי רואה את חברות שלי כי אין אולפנה ואף אחת מהן לא גרה בעיר שלי..
בזמן האחרון היתה לי איזו התמודדות (לא משהו נורא ואיום אבל לי הוא היה מאד מאד לא פשוט) והיה לי ממש מעיק לבד.. נמאס לי כבר לבכות על זה לבד בלילות. אז אחרי המון זמן של התלבטויות ופחדים, ואחרי סימולציות של שיחות וכאלה(נשמע מוגזם אבל ככה אני), ניסיתי לדבר עם חברה טובה שלי, לשתף אותה.. והתגובה שלה הייתה התגובה הכי לא מתעניינת והכי קרה שבעולם!!!
אני פשוט שבורה מזה ברמותת... זה כאילו לא העניין הספציפי הזה, כמו העניין שאני אספתי את כל האומץ שהיה לי ואת כל האמונה שלי בה ובאנשים בכלל כדי להעיז לספר לה, והיא פשוט זרקה את כל אלה...
אני מרגישה שממש נשבר לי האמון בבני אדם. איך אני אעיז לשתף מישהו בדברים שקורים לי מעכשיו?
(אגב לכתוב את זה פה זה ממש קשה לי, אני כבר הרבה זמן מתבשלת עם זה, וכבר כמה ימים אני אומרת לעצמי יאללה תכתבי, את תשתגעי אם תישארי עם זה לבד, ועכשיו אני כבר שעות יושבת מנסה לנסח משהו, אבל באמת שאני לא יכולה כבר לבד..)

(ונשיקה)







