דבר ראשון תעני לעצמך טוב למה את לא רוצה להיות כמוהם. צריך כמובן חשיבה לטווח ארוך. למעשה אפילו לא לטווח של נצח, אלא לטווח של העולם הזה... (הם פוגעים בעצמם. לאן המסלול שלהם יוביל אותם ולאן המסלול שלך?) ולטווח הקצר: האם הם באמת כל כך נהנים? האם באמת כיף להם כמו שזה נראה או שהם בעצם... סובלים? תאמיני לי כמה בעיות יש בזה... מבחוץ זה לא נראה תמיד, אבל הם לכודים. עבד ה' הוא לבדו חופשי. כל השאר שמשועבדים לנתונים חיצוניים כלשהם, הם צריכים להצמד לתכתיבים... לתאוות, למה אנשים חושבים... זה לא חיים קלים.
ואז תשאלי את עצמך למה את בכל זאת מקנאה בהם? מה חסר לך בחיים שלך שאת לא יכולה להבין כמה הם עדיפים פי אלף והרבה יותר שמחים ושווים?
מישהי עם יהלום תקנא במישהי עם סוכריה?
זה בערך היחס. איזה סוכריות את יכולה למצוא בלי לוותר על היהלום?
תחשבי שדווקא:
א- את מתגברת, ואצל ה' זה נחשב עולם.
ב- את מנסה להתעסק בדברים הטובים, זה כבר ערך בפני עצמו.
ג- את גם תאכלי את הפירות של מה שאת עושה. תאמיני שהתוצאה אולי לא נראית עכשיו אבל בסוף היא תהיה הכי מתוקה!
ד- יש גם מקום לשים לב מה הדליק אותך שם ולראות מה זה בא להאיר לך. אולי אהבת את ה"אומץ" שיש שם? (כיבכול הם 'עושים מה בראש שלהם' בלי גבולות, ואת גם רוצה באיזשהו אופן להשתחרר?) יכול להיות כל מיני דברים.
ה- נסי להיזכר במישהי מיוחדת וצדיקה שאת מכירה, או רב שאת מחוברת אליו ותזכרי בחיים שלהם. איך החיים שלהם נראים? האם הם עושים לך חשק לשאוף לשם? אני הרבה פעמים חושבת על אדם גדול ומה הוא היה עושה אם הוא היה במקרה שלי. זה בד"כ מזניק אותי.
ו- יש לך יהלום. אבל היהלום הזה הוא לא רק מקור האושר שלך, אלא הוא גם הסוכריה הכי מתוקה שיש. אני לא חושבת שאת מוותרת על הנאה כלשהי. את רק שמה אותה במקום הכי מתאים, ולכן רק תצטרכי להתכוונן על המטרה שלך כדי להרגיש את זה שאת בכלל לא רוצה עכשיו לעשות את ההנאה הזמנית... לדוגמא כשמדברים סביבך לשון הרע הכי מעניין והכי עכשוי, את יכולה לחשוב: אני ב א מת לא רוצה לשמוע אותו. זה לא יתן לי עונג! למה כי את כל כך מחוברת למטרה הגדולה הזאת, כ כ מזדהה עם רצון ה' ועם הנפש שלך ומבינה שזה פשוט לא טוב! כנ'ל בצניעות... את יכולה לראות בחורה הכי מהממת ולא יהיה לך שמץ של קנאה בה כי גם אם היו משלמים לך את בחיים לא תרצי לוותר על הצניעות הזאת! מכנסיים זה לא בשבילך לא בגלל שזה לא יפה, חיצונית זה יכול להיות מחמיא, אלא בגלל שזה מרגיש לך לא נכון, חצאית זה הכי שלם, זה הכי מבטא אותך, זה מה ש-את- אוהבת ובוחרת. ואז בגלל שאת בוחרת בזה אז את לא נראית כמו מישהי שלובשת חצאית כי צריך אבל כל המעשים שלה משדרים משיכה לחוסר צניעות, אלא את גם תשאפי לצנוע בכל המעשים שלך. זה יהיה חלק ממך לגמרי. מבינה את ההבדל?
אחרי שבאמת את עובדת את ה' כי את סומכת עליו ואת יודעת שזה מה שהכי טוב בשבילנו, זה ממש חשוב להשקיע מחשבה ולברר את כל הדברים האלו. וזה יכול להפוך לך את קיום המצוות מיראה לאהבה ושמחה. מעובדת את ה' לשגרירה שמפיצה אור סביבה כי היא מחוברת למה שהיא עושה! וזה תהליך זה לא בא בשניה, צריך עבודה. וזו העבודה שבשבילה באנו לעולם. זאת זכות להיות עסוקה בה. אז הרבה בהצלחה ושתזכי להרגיש את המתיקות בעבודת השם ואת השמחה!
לימדת אותי מלא כשכתבתי את ההודעה הזאת, תזכי למצוות!♥️