אבל ברצינות רגעע, בעד? נגד? צעירים מידי? הפקרות?

כי בגיל הזה צריך ללמוד, לעשות בגרויות, ולא ללכת להקים גבעה. למרות שזה מאוד חשוב וטוב!

אבל יש כאלה בנים למשל בני 19 20 שרוצים באמת לעשות טוב, אז הם מקימים גבעות ואז הם גרים שם יחד עם המשפחות שלהם שעם השנים ניהיה להם..

אני רוצה ללכת לישב גבעות לא מענין אותי כלום

חייבת לעשות משהו

יש אנדרנלין לא מנוצל

בת כמה את? 

כשתיהיה בת 18 תיצאי עם חבר שלך להקים גבעה, תקימו משפחה ווואו איזה מצווה עשית.. מקימה ממש את ארץ ישראל!

אבל עכשיו, למה לך? חבל. בן דוד שלי שהוא היום בן 23 והתחתן לא מיזמן, היה בן 14 כשעזב לגבעות. לא למד לא כלום! 

עבד, היה בצבא עזבי את זה שחברה שלו (שממש באו להתחתן) עזבה אותו בגיל 20 בגלל שההורים שלה לא אהבו שהוא לא למד והיה רק עובד בבניה... אין לו בגרות  ועכשיו אני לא יודעת בידיוק מה עושה.. יש לו עבודות בבניה וזה..

סתם חבל. לכי, תלמדי, ובגיל יותר מאוחר לכי תקימי גבעה עם בעלך. (בנים עוד איכשהו מסתדרים אחרי זה אבל בנות, מה יש להם חוץ מללמוד עכשיו ולפרנס אחרי זה את הבית)

אבל זה איזהי פנטזיה שנימצאת לי בראש שממש מתחשק לי לעשות אותה

כמו הרבה חלומות...

אבל עכשיו כשאני במיא לא לומדת כלום א זה בא אלי הבה יותר חזק...

המשמעות את הדבר

את מתכוונת (וכל מי שענה) למאחזים שגרים בהם 3 בחורים?

או לישובים בני 10+ שנים עם 30+ משפחות שעדיין לא הוסדרו?

אם זה משפחות או אנשים רצינים אז זה באמת טוב ומועיל.

הבעיה היא שבדרך כלל לנוער זה לא בא מהמקום הכי טוב והמתוקן בנפש. אבל סך הכול אפשר להגיע למקומות הרבה יותר גרועים ככה שגבעות זה יחסית טוב...

כשחוקת המדינה סותרת את חוקת התורה - כולנו יודעים אחרי מי הולכים.

אני לא מכיר מקום בא"י שחוקת התורה מסכימה שיהא איסור ליישבו ביהודים.

נשאר נידון אחר, אם זה חכם בגיל הנעורים, ובכן - זו כבר שאלה אינדבדואלית. יש שזה מתאים להם, ויש שלא. יש שזה מזיק להם, ויש שזה מועיל להם. יש גבעות עם לימודים, ויש גבעות בלי לימודים. וכו' וכו'

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...