זה לא שהקליטה שלנו השתבשה בתקופה האחרונה, זה פשוט המציאות נהייתה הזויה מאי פעם.

נערך

ממתי??

זה מישהו ממש מיוחד שליפני איזה 40 שנה היה מרגל ניראה לי.. לא יודעת בידיוק אבל הוא עזר לעם ישראל והציל את עם ישראל כמה פעמים ואז תפסו אותו והוא היה בכלא מלאא זמן 

וכניראה שעכשיו הוא שוחרר

ההגבלות הוטלו למשך חמש שנים וחמש השנים האלו הסתיימו.
יש אנשים (לא אתה) שממציאים שטויות ומפיצים אותן כדי שכל מיני טרמפיסטים - או טראמפיסטים - ידקלמו אותן.

אמרה שזה לא קשור אליהם ולא לקחו אחריות!!

הוא עבד איפשהו במודיעין בארהב והיה הסכם שאיומים על ארהב שישראל יודעת היא מודיעה לארהב וכן להפך..

יום אחד היה איזה מידע על איום על ישראל וארהב לא דאגו לחלקם בהסכם ולא העבירו את המידע..

אז פולארד שראה אתזה העביר בחשאי את המידע לישראל ובעצם הציל תחיים של כולנו פה..

ארהב האשימו אותו בריגול (הוא לא היה מרגל בהגדרה.. הוא פשוט דאג שיתמלא החלק של ארהב בהסכם.) והוא היה בכלא 30 שנה ועוד הגבלות אחרי..

וזהוו- אחד מגיבורי ישראל שוחרר לעלות לארץ אתמול!!!, אחרי מאסר על זה שהציל את כולנו.

כול שיעור בערך הרב שלי היה מתקשר לבית הלבן ומבקש שישחררו אותו...

וגם עשינו עלו מלאאאא הצגות בבית ספר...

ברוך מתיר אסורים

תודה השם❤❤❤

כעת, כשב"ה המנהל הדגול גזר מכאן את ההסתעפות שנגררה בעקבות אדם שעינו היתה צרה בשמחת עם ישראל, ובישועתו של יהונתן פולארד הגיבור. ניתן להגיב מחדש לתוכן הדברים.

ב"ה, מתיר אסורים.

האדם שמסר את חייו בעבור חיינו, בעבור ביטחוננו, בעבור קיומינו על הארץ הזאת.

האדם שהשליך נפשו מנגד וסיכן את עצמו בסיכון חמור כדי להעביר לישראל מידע שהצילו אותנו במלחמת המפרץ.

האדם שבזכותו יצאנו ממלחמת המפרץ ללא נזקים כמעט, ולא הפכנו לתל חרבות של גוויות מתות.

האדם שנבגד על ידי אנשים כאן, שהעדיפו למסור אותו למבקשי רעתו.

האדם שתביעה ושופטים אנטישמיים הטילו עליו עונש כפול ומכופל מהמקובל והמתאים.

האדם שעבר ייסורים נוראים בכלא, ללא שום צידוק, כאילו חזרנו לימי האינקווזיציה.

האדם שלאחר כל זאת כתב מתא כלאו "מעדיף אני להעלות רקב בכלא ולא לשבת שבעה על מליוני אחי ואחיותי בארץ ישראל"

עכשיו, האדם הזה, חופשי.

שלושים וחמש שנים של תפילות.

שלושים וחמש שנים של שתדלנות.

שלושים וחמש שנים של רבנים ראשיים שמתחננים לארה"ב.

שלושים וחמש שנים של שפלות מוסרית, של אנטישמיות בהתגלמותה בתוככי ידידתנו הגדולה.

שלושים וחמש שנים של יסורי נפש וגוף.

שלושים וחמש שנים של אטימות גויית אופיינית.

שלושים וחמש שנים שבכינו, שהתחננו, שהעתרנו. שזכרנו אותו יום יום, שעה שעה, תפילה תפילה, סטיקר סטיקר.

שלושים וחמש שנים. התחיל בגיל שלושים ואחת. מסיים בגיל שישים ושש.

שלושים וחמש שנים.

מסתיימות. 

הלב כואב ודואב, על מיטב שנותיו שאבדו לו.

על אדם בריא, צעיר ורענן, שנכנס לדלת.

ויצא ממנה שלושים שנה אחרי, חולה, זקן, ומותש.

הלב נקרע, (לב של יהודים נאמנים, כמובן)

שנים אלו לא יחזרו לו, הן לא חוזרות גם היום, ולעולם לא.

אבל לכל הפחות, על מעט השנים שכן נותרו לו,

על שארית חייו שיוכל לעבור בכבוד.

על הרשות שסוף סוף ניתנה ליהודי המדהים הזה - להגיע אל מקומו הטבעי, מקומו של כל יהודי. ארץ קדשינו.

על כך - אנו שמחים, ומאושרים.

ומכריזים, אכן, "בלתי נתפס", גם אם יש מי שלא מוצאת חן בעיניו הכרזה זו.

בלתי נתפס.

האדם שכולנו גדלנו על היותו אסיר

האדם שאצל חלקינו - אפילו הורינו לא זוכרים את היותו אדם חופשי.

האדם שתפילות לשחרורו נעשו כאילו טבועות הן בסידור התפילה, כאילו אין מציאות אחרת.

חופשי.

חופשי.

חופשי.

לראשונה מזה שלושים וחמש שנה.

התפילות נגזרות מהסידור. מיותרות.

הוא כבר אינו אסיר.

יונתן

פולארד

אינו

אסיר!!

פולארד חפשי!!!

אכן, בלתי נתפס.

עצובים על כל מה שעבר

וששים על סיום מסכת יסוריו.

נתעלם מרעשי הרקע של חסרי לבב ואטומי נפש. שעסוקים בלהשפיל את ערכו ומנסים להשבית את השמחה.

ופדויי ה' ישובון, ובאו ציון ברינה, ושמחת עולם על ראשם.

תיוגים למי שהיו מעורבים בדיון שהסתעף שם: @הכל טוב @סטגדיש @עצמי החביבה

ותודה על ההצטרפות...

(ו-חח, לא צריך לבקש ממני רשות, למרות שההוא טען שאני מנסה לחלק הוראות ולהשתלט על אנשים, לא, אני לא... )

ב"ה.

ותודה על פתיחת השרשור הזה. 

צריך לומר לך את זה, בפרט אחרי שהיה מי שטרח להתקיף אותך על זאת...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...