ספורט... מוזיקה... יציאה לאן שהוא... אוכל... חברות... שמח

ואז תנשמי עמוק ותזכירי לעצמך שהציון הזה זה לא הכול בחיים שלך

את יכולה להיות ובה ומעולה במלא דברים אחרים ולאו דווקא את נימדדת בגלל הציונים האלו

פשוט אל תשימי לב אליהם

הם לא שווים את העצבים והמצב  רוח המעוצבן שלך...

ועכשיו גם ישלי מלאא דברים להשלים ולעשות, עד עכשיו למדתי למבחן, ועכשיו אני צריכה לעשות שב בחשבון..

דיי

יש לי... טוב אני לא יתחיל עם זה... אני עלולה לבכות....

אבל הגעתי למסקנה שזה לא עוזר אלא רק מכניס גם לדיכי..

אז זהו. שאני מקווה לא.

אצלי אבא שלי חטף עלי קריזה ואמר לי להשתיק...

את נורמאלית?

ושכחתי גם לומר שאני לא מבינה כלום מהשיעורי בית ועד שסיימתי חלק הבנתי שעשיתי הכל לא נכון

נראה לי כדי שתלכי לישון.. 

מקלחת רותחת וחרופ למיטה

איך זה נישמע לך?

על תחילת השבוע אחת המורות מחזירה מטלה שהיא שלחה לנו פעמיים (והייתי צריכה לעשות בשתי הפעמים) ובשתיהם היא חזרה על אותה הטעות שהיא הייתה צריכה לתקן. מרגיז!!! אבל אולי כדאי לנסות לנשום עמוק ולחשוב על זה שאני לא ככ גרועה ואפשר להתקדם מהדבר הזה הלאה ורק להשתפר מזה.... לדעת לשים לב לדברים שלא שמתי לב אליהם עד עכשיו ותכלס חוץ מזה החיים טובים יש גשם, יש אויר, יש חיים!! וגם בדברים היותר פרקטיים יש לי משפחה, אוכל, מיטה, מחשב, מקרר, מה חסר לי בחיים? אז בפעם הבאה אני ישתדל יותר ובעז"ה אני יצליח... מקווה שעזרתי

ישלי עכשיו דברים לעשות, ולא באלי עכשיו לפרוק על חברה, וזה באמת דברים שישפיעו לי, וגם יש משהו עוד יותר מתסכל בהם, שאני לא יודעת ואינלי כוח לכתוב פה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....