זה קרה ביום שישי (האמת שזה קרה כמה ימים לפני, אבל שישי נשמע מתאים יותר)
אני עושה קניות ורואה ״מבצע 6.90 שקל״ ( או שזה היה 7.90 ? היה פשוט מבצע נוסף עם תפוח אדמה)
אמרתי לעצמי.
אתה לא נוגע בבורקסים.
מה אתה עוצר כאן עם העגלה ? תמשיך תמשיך. סעעעעעעע מכאן. הלאה !
ואז..עלתה בי המחשבה הבאה :
״מה אם הפעם זה יהיה שונה ? הרי מדובר כאן גם במבצע שווה וגם ב 4 בורקסים גדולים.
זאת אומרת, הרבה יותר קל במקרה הזה לקבוע שבורקס אחד גדול יספיק לארוחת בוקר (עם תוספת של ביצה וסלט ו\או גבינה\קוטג׳ )
לא יהיה את הסיוט הזה שאתה לוקח 3 קטנים ואז לוקח עוד...1...ואז..אומר ״שיאללה זהו, הגזמת......(דקה של אכזבה מעצמי)
ואז ...״רגע, כבר הגזמת לא ? אז תקח עוד 2 קטנים וזהו ! אחרי זה אל תקנה יותר בורקסים ! תעשה סוף ! תשלוט בעצמך !״
אוקי איפה הייתי ?
אה כן. אז לקחתי מהר והמשכתי הלאה בקניות כאילו לא עשיתי משהו אסור כרגע. יהיה בסדר.
יום שבת - ארוחת בוקר - בורקס *אחד* גדול. יש ! התוכנית הצליחה ! אני גאון ! אני גאון !
יעבור שבוע. ובשבת הבאה בארוחת בוקר נאכל עוד בורקס *אחד* גדול. בכיתי מהתרגשות (בלב).
יום ראשון - ערב . עוד בורקס *אחד* גדול. (שתיקה....)
יום שני - בוקר . הבורקס כרגע מתחמם.
ר

