אם יש משהו שמרתיע אותי בחרד''לוהוא ישמיענו
עבר עריכה על ידי והוא ישמיענו בתאריך ח' בכסלו תשפ"א 11:30
[ולפני שאתם קופצים עליי.. אני לגמריי מזדהה עם הציבור הזה (לא עם ההגדרה..), ונמנה עליו. הכל טוב ]


-זה הדעתנות יתר. והמחלוקת. והידיעה הברורה הזאת שאני תמיד צודק, וכל השאר טועים ומטעים. ואני רואה את זה לא רק בבית מדרש, אלא בעוד תחומים בחיי היום יום. נתקל בזה מקרוב ממש.

עכשיו, זה בסדר להאמין בדרך שלי, לא רק שבסדר- זו חובה.
אבל מכאן ועד.. איך אני אגדיר את זה? לי זה מרגיש קצת כמו אלימות כזאת, אולי אלימות מילה בוטה מידי, אז נקרא לזה חוסר עדינות.
איזשהו רצון לכפות את כל המציאות שתתיישר לפי הערכים שלי. ואם זה לא קורה, וזה הרי לא קורה מאליו, אז פשוט יש מלחמה. במקום שיח, במקום הקשבה.

וזה הגיוני. לימוד תורה נותן הרבה בהירות וחדות בהשקפה, וחריפות גדולה. לא בכדי חז''ל מזהירים ת''ח בייחוד על כבוד לזולת וענווה. ברור לי גם כן שזה מעיד על חוכמה וידע ושכל חריף.. ובד''כ מצוי מאוד אצל בינישי''ם.

אבל מה עם קצת יותר סובלנות לאחרים?
סובלנות כלפי דעות אחרות או כלפי אנשים זו לא מילה גסה. תאמינו לי.
לא מעניין אותי לאיזה כיוון הגויים לוקחים את זה, אנחנו יכולים להיות סובלניים גם לא ממקום של חסד מדומה או טשטוש ערכי. אפשר להיות סובלניים גם מתוך תפיסת עולם תורנית, ברורה, ערכית ועצמית.


אם יש משהו שמרתיע אותי בחרד''ל- זה זה. באמת ובתמים, זה מפחיד אותי.

ואם נתקן את זה,
אני לא רק חושב, אלא בטוח-
שעם ישראל יעריך אותנו קצת יותר. כמו שבאמת ראוי לנו כציבור. והחלקים השונים בציבור הדתי לאומי יוכלו לחיות קצת ביותר שלום והבנה, שהמחלוקות בינינו הן השקפתיות. ואיננו נלחמים נגד האדם, אלא נגד הדעה.

דעתי אגב, שהחלוקה המגזרית איננה טובה. אחרי ש @advfb האיר את עיני במאמר מסע המחנות של הרב זצ''ל, בהתחלה היה לי קשה לקבל את ההסבר שלו למאמר. אחרי עיון אני מסכים איתו, ושמח מאוד על כך..
כדי לדעת שאני צודק, אני לא צריך לשלול אחרים. אני יכול ללכת בדרך של חיוב.

מעניין אותי- מה אתם חושבים על זה? גם לכם זה מפריע? או אולי לדעתכם זו דרך טובה שתוביל את הציבור ואת העם שלנו למקום טוב יותר ולא למקום של מחלוקות יותר ויותר גדולות?

היו ברוכים

נ.ב. אשמח לתשובות ענייניות ומכבדות. המטרה שלי היא לא להתנגח ח''ו, אלא לפתוח דיון לשם שמים. אשריכם ישראל!
אם הבנתי נכון, רק לדייקחדשכאן
"דעתנות יתר" ואמונה בצדקת הדרך זה משהו שקיים בכל הציבורים, לא רק בציבור החרד"לי.
יתכן ודיון חריף קיים יותר בציבור הזה בגלל האופי של השיח שאתה מציג.
לטעמי, להשוות לציבור שדוגל בשיטה של "חיה ותן לחיות" בלא אמונה בצדקת הדרך (פוסט מודרניזם), זה בהחלט לא נכון. כי מה איכפת להם?!
יתכן שאתה צודק שאף ביחס לציבורים שכל מאמינים בצדקת דרכם, החריפות מצויה יותר בציבור החרד"לי. לא מספיק נחשפתי לשיח הזה. הוא פחות פופוליסטי מטבעו וממילא כנראה אשמע עליו פחות..
אני לא משווה לציבור שדוגל ב'חיה ותן לחיות'והוא ישמיענו
ציינתי את זה רק משום שיש אנשים שהמילה סובלנות עושה להם רע. שזה גם קצת ענין רגשי לעניות דעתי, כלומר פשוט חוסר רצון לקחת מזה דברים נכונים רק משום שהתרבות הכללית הפכה את זה למושג שמשדר חוסר עמוד שדרה, והפוך מהתורה.
זו לא השוואה, רק הסבר למה הטרמינולוגיה לא חשובה כאן (ונועדה אך ורק כדי להגדיר את הדבר)

הדיון החריף מרתיע אותי.
ולא רק בגלל מה שנאמר,
אלא בעיקר בגלל מה שלא נאמר שגורם לשיח להיות כזה. לדעתי זה משהו יותר שורשי ועמוק מאשר הדיבור לכשעצמו
לא ראיתי שהשוות רק הערתי לְמה כן ראוי להשוותחדשכאן
אם אני מבין נכון הטענה היא כלפי השיח החריף ולאו דווקא בציבור החרד"לי.
כי אני התייחסתי בתגובה הקודמת לשיח בציבור הזה דווקא.
זה מאוד מאפיין את הציבור החרדל''יוהוא ישמיענו
אני לא מכיר מקרוב מספיק ציבורים אחרים
🙂חדשכאן
יתכן שאתה צודק,
ויתכן שלא.
גם אני לא מכיר מספיק. לכן הערתי שהקשר לציבור החרד"לי בדווקא, לא נצרך.
אפשר פשוט לדבר על שיח יותר ראוי.
👍והוא ישמיענו
אבל אני רוצה לדבר בצורה ממוקדת על הציבור שלנו. התיקון מתחיל מבפנים החוצה
בהחלט!חדשכאן
אבל לא בהאשמה שהוא זה שנושא את הדגל הזה.
עצם השיח שלך כחלק מהציבור הזה, מתחיל את התיקון ממנו.
אנחנו מסכימים נראלי 🙂
רק חידדתי..
יפה מאד. שכוייח.האטורי האנזו

לרוב, אנשים מתווכחים כי אינם בטוחים מספיק

בצדקת דרכם, לכן הם מנסים ע"י ויכוח לברר

לעצמם איזו נקודה פנימית.

אדם שבטוח בעצמו בדרכ לא יגרר לויכוח אלא

יאמר- צר לי אחי היקר, דעותינו חלוקות אך נשאר חברים.

ללא מאמץ מיותר.

<למעט מריתחא דאוריתא שאז זה מתקבל בהבנה.>

 

 

 

 

גם אדם שלא בטוח בצדקת דרכו במאה אחוז,והוא ישמיענו
יש דרך פשוט להכיר בזה שלא כל האמת אצלי. ייתכן שהדרך הזאת היא מרכזית, נכונה מאוד וכו' וכו'.
אבל.. אין לאנשים אחרים מה להוסיף לי? אין לציבורים אחרים מה לתת? אין הבנות שונות בתורה, שכולן מגיעות מאותם ענפים- כלומר לא מתוך כפירה בתורה?
כולן ניתנו מרועה אחד..

וחוץ מזה שחייבת להיות הפרדה בין סגנון הדיון בתוך בית המדרש לבין מחוצה לו,
ובנוסף בין האדם לבין הדעה, גם בתוך בית המדרש. וכש''כ מחוצה לו.וזה בכל מקרה- גם אם מישהו אומר טעות מוחלטת, או משהו טיפשי בעינינו.

כי כך דרכה של תורה- תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים
לגבי העניין של האמונה באמת היחידהחדשכאן
הבאתי פה בעבר מאמר של הרב שטיינזלץ ז"ל שכובל על המבט הזה לגבי כלל הציבור הדתי, על כל גווניו.
כיצד נתכונן לתשובה - ישיבת מקור חיים
תודה רבה על המאמר! יישר כחוהוא ישמיענו
כהרגלו, הרב שטיינזלץ זכר צדיק לברכה פשוט מדויק.
מאמר מאוד חשוב לענייננו
מניין סבלנות אמורה לנבוע?advfb

זאת נראה לי השאלה שאולי כדאי לפתח.

כמו ש @חדשכאן כתב יפה סבלנות יכולה גם לנבוע מחוסר אכפתיות, אם ממילא לא אכפת לי אז אני יכול גם להכיל כל דבר - כי שום דבר לא מזיז לי.

 

האם באמת יש לנו מה ללמוד מציבורים שאנחנו לא מסכימים איתם?

באיזה מישור?

ברגע שנדע מה אנחנו לא מוכנים לקבל בשום אופן - נוכל לדעת מה כל השאר, ואותו לקבל.

אני חושב שהגישה צריכה להיות הפוכהוהוא ישמיענו
לראות מה כן אפשר לקבל. ואז נדע מה אי אפשר לקבל, מאליו

ב''ה לא התחילו במחלוקת. הם התחילו בהקשבה לדברי ב''ש

אגב, חלק מהבעייתיות שאני רואה זה שכל אחד רואה את עצמו כבית הלל, ומכיון שכך- אין מקום לב''ש
למה?advfb


למה הגישה צריכה להיות הפוכה?advfb


כי בניית עולם ערכי יציבוהוא ישמיענו
בנוי על חיוב ולא על שלילה. הוא בנוי על פתיחות והקשבה, חיפוש התמקדות ואימוץ דברים חיוביים שיש באחר,
והשארת מה שלא נכון בחוץ.

שלילה מעידה על פחד או על חוסר יציבות.
יפהadvfb

בעצם למצוא נקודות יותר יפות אצל החילונים ולדעת שלנו יותר קשה להגיע אליהם בגלל שאנחנו דתיים?

מה היחס שלנו לדת עקב כך?

היחס שלנו לדת?והוא ישמיענו
או לתורה? או להקב''ה?
לא סגור למה אתה מתכוון
החילונים אין בהם תורה לכאורהadvfb

הרי אם אנחנו מוצאים אצלם שדברים ללמוד אז אנחנו משתנים? מבינים את עצמנו או את התורה אחרת?

נכון. אבל יש דבריםוהוא ישמיענו
רבים שוודאי אפשר ללמוד מהם. כמו מכל אדם. אפילו כחברה.

בכל אופן, אני קודם כל מתחיל בציבור התורני.
אגב, מעתיק פהוהוא ישמיענו
מדברי המהר''ל בספר באר הגולה, סוף הבאר השביעי (כלומר סוף הספר). מעט ארוך אך שווה ממש לקרוא

בהתחלה הוא מביא את דברי אריסטו, ולאחר מכן מחזק את דבריו ומרחיב על גביהם:

"ואף חכמי האומות, והם חכמי המחקר, הסכימו על זה. וכתב החוקר בספר שמים ועולם, וזה לשונו:

ואז נתחיל ונביא דעות הקדמונים החולקים עלינו בזה, ונביא טענותיהם, וזה לשני ענינים;
האחד, שטענותיהם הם ספיקות על המופתים שנביאם אנחנו, ומשלימות המופת התרת* הספיקות הבאות עליו.
הענין השני, שמאמרינו יהיה יותר רצוי ויותר מקובל אצל אוהב אמת.
וכל שכן כשנסדר תחלה טענות החולקים, ואחר כך נבטלם. ולא נהיה אשמים בזאת הפעולה, ולא נהיה נחשדים שרצוננו לאמת דעתנו ולא נשגיח בדעת זולתנו ונבזה אותם, וכל שכן אם היות בעל ריבנו נעלם התוכחות.

ולזה כשנביא דעתנו וטענותינו בלתי טענות החולקים עלינו, יהיה קבול דברינו אצל אוהבי האמת יותר חלוש, ושמעם אליו יותר מועט, וחושדים לנו יותר גדול.

וראוי מי שירצה לדון בדין האמת, שלא יהיה מכעיס לבעל מחלקותו, שונא לו, אך ראוי שיהיה מודה לו, חומל עליו, ומדבר עמו בנחת. וגדר ההודאה שיודה במאמרים, מעביר מהם מה שיודה לעצמו, עד כאן, כמו שכתבנו והארכנו בזה למעלה.

והדברים אשר כתב הם בענין הדת גם כן. ועם כל זה כתב שאין ראוי שישנא דבריו, רק יקרבם בתכלית הקירוב.
וכתב שם שאם לא יעשה כך, ולא יקבל דברי החולקים עליו באהבה, רק ידחם, דבר זה בודאי חולשת דבריו, שאומרים עליו שלכך דוחה דבריו, כי החלש אין לו קיום עם המתנגד אליו.

ולכך אין ראוי להרחיק שום דבר המתנגד אל דעתו לאהבת החקירה והידיעה*.
ובפרט אותו שלא כוון לקנתר, רק להגיד האמונה אשר אתו, אף אם הדברים הם נגד אמונתו ודתו, אין לומר אליו 'אל תדבר ותסתום דברי פיך', שאם כן לא יהיה בירור הדת. ואדרבא, דבר כמו זה אומרים 'תדבר ככל חפצך, וכל אשר אתה רוצה וחפץ לומר', ולא תאמר 'אם היה אפשר לי לדבר הייתי מדבר יותר'.

כי אם עושה זה, שסותם את פיו שלא ידבר זה, הוא מורה על חולשת הדת, כמו שאמרנו.

ולכך דבר זה הפך מה שחושבים קצת בני אדם; כי חושבים כאשר אין רשאי לדבר על הדת, הוא חזוק הדת ותוקף שלו.
ואין זה כך, כי העלם דברי המתנגד בדת אין זה רק בטול וחולשת הדת, כאשר אומרים 'סגור פיך מלדבר'.

ולכך הראשונים, ואף אם נמצא דבר מה בספרים שהוא כנגד דתם, לא היו המתנגדים דוחים דבר זה, כי השכל מחייב שלא יהיה מניעה מזה כלל ולסגור* פיו של אדם בדבר שהוא מגיע אל הדת, רק פתשגן הדת נתונה אל הכל.
ובפרט הכתוב, כי הכותב בספר אין כוונתו רק ללמוד, ואין כאן דבר שיהיו מכוונים להכעיס כדי לקנטר, ולכך הדבר הזה אין לסתום* ולבטל. ולא מצינו מעולם שיהיו מונעים ומוחים בדבר זה כלל, ולא היה כאן פוצה פה ומצפצף (עפ"י ישעיה י, יד) בדבר זה"
לא קראתי הכל אבל מזדהה עם המאמר.נפש חיה.
מסכיםצהרים
לפעמים התחושה היא שכאילו יש לבתי מדרש מסוימים תשובה לכל שאלה. אנחנו כבר יודעים הכל ואם רק תלכו בדרך שלנו הכל יהיה בסדר.
אם כבר הזכרת את מאמר מסע המחנותadvfb
אפשר לצטט משם את המילים הרלוונטיות לנושא שאתה מעלה -
"וטוב מאד לאדם שיהיה שקוע לחשב חשבון עצמו, ולחטט במומיו הנפשיים ולהביט בעין יפה על אחרים שיוכל באמת להיות שיש במצפונם גם אוצר טוב הסמוי מן העין"


אולי באמת הפתרון זה להפסיק את התיוג הזה של החרד"ל?
אכן, ציינתי בהודעה הפותחתוהוא ישמיענו
שאיני מזדהה עם ההגדרה.
אני חושב שזה באמת קשור, אבל זה לדעתי רק חלק מהפיתרון
זה קשור ליחס לתורה אוליadvfb
אדם יכול לנכס לעצמו את ההקשבה לתורה גם אם זה בצדק מסויים ומשתמש בתורה בתור עוד סיבה לגאווה שלילית.
עצם זה של אדם יש באמת אפשרות לדבר כזה זה מראה על מצב חיובי אבל השימוש הזה הוא הרסני. בהקדמה לאורחות צדיקים הוא מסביר שהגאווה היא כמו חור בחבית. היא מוציאה את כל מה שטוב החוצה ומאבדת אותו. זה מפחיד.
זה לא מתחיל בבטחון עצמי מופרז אלא עצם המניע לעיסוק בתורה. באמת מי שניגש ממניעים פסולים צריך לא להיות בעמדות מפתח לכל הפחות
יפה כתבת,והוא ישמיענו
אני חושב שזה קשור לא רק למניע אלא גם להמשך הדרך..
כמו שקנה ככל שהוא גבוה יותר כך הוא מתכופף יותר.. כגודל ההתרוממות צריך יותר ענווה. לעולם יהא אדם רך כקנה.

זה קשור כמובן גם לשלום בין תלמידי חכמים.

ובוודאי לעוד דברים שלא עולים לי כעת
מניע אינו דבר ראשוני בלבדadvfb
הוא ממשיך להניע גם באמצע וגם בסוף.
אבל זה עניין שולי של הגדרה אולי
הבעיה מתחילה כשאדם משייך את עצמו לציבור מסויים. "שמותחסדי הים
הבעלים".
ולמה לבנאדם יש צורך לשייך את עצמו?advfb


יש להפ קושי לקבל מגוון דעות וסגנונות בדעות שלהם.חסדי הים
לא ענית, אם באלך אני אשמחadvfb


כי בנאדם לא חי לבד.והוא ישמיענו
הוא חלק מכלל
באיזה כלל אתה רוצה לקחת חלק...advfb

לדוגמא יש כאלה שמרגישים שייכות לעדה מסויימת.

אני מאמין שרובנו לא רואים צורך לשייכות כזאת כיום.

יש שייכות לתנועות נוער, לקבוצות כדורגל, מפלגה פוליטית, להבדיל - ללאום, עם, וכן על זה הדרך..

 

למה לאנשים יש שייכות למגזר?

קשה לי שאנשים רואים חשיבות מאוד מרובה בשייכות לחברה דתית.

כי הקשר הדתי הראשי צריך להיות קשר ישיר לקב"ה ולא כלפי בנ"א.

זה מרגיש לי כאילו עושים מהחברה הדתית סוג של אליל.

המחוייבות להלכה איננה כדי להרגיש חלק מקבוצה כזאת או אחרת אלא היא נובעת משייכות ללעם שאותו בחר הקב"ה בכבודו ובעצמו.

כמו שיש חשיבות לשבטים בעמ''יוהוא ישמיענו
כל שבט מביא איתו משמעות ייחודית. ולא נלחם נגד המשמעות הייחודית של השבט האחר..
אבל יש פה שבט. ויש להם ערכים משלהם, ובי''ד מיוחד מתוך השבט שלהם. ומקום גיאוגרפי מיוחד. וסגנון מיוחד.

וכתב האריז''ל בשער הכוונות:

"והנה אין ספק, כי אם תפילות כל השבטים היו שוות, לא היה צורך לי"ב חלונות ושערים, וכל שער יש לו דרך בפני עצמו; אלא ודאי מוכרח הוא, שכיוון שתפילותיהם משונות, לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט. כי כפי שורש ומקור נשמות השבט ההוא, כך צריך להיות סדר תפילתו".

הרי לנו גם נוסח מיוחד לכל שבט ושבט.
אבל יש 12 שערים.. ולא 12 שבטים שנחלקים ביניהם מי הוא השער היחיד..

לכן בעיני, אין בעיה בהשתייכות לציבור. חייבים להשתייך לציבור! כל עבודת ה' צריכה להיות כללית, כפי שזה נלמד מאיסור במות ומעוד מקורות רבים..
אבל החיבור לציבור לא צריך לבוא מתוך פסילת הציבורים האחרים..

בשורש הרי כל הדעות מתאחדות (בבינה). זה אמנם העבודה שלנו בעוה''ז לאחד את כל הדעות, אבל בסופו של דבר לענ''ד צריך להכיר בזה שעצם קיומו של הפרט/ הקבוצה- לא סותר את חיבורו עם הפרטים האחרים/ הקבוצות האחרות..
שבטים זה משהו אחרadvfb

שבטים זאת קבוצה שהתורה נותנת לה מקום נרחב..

ציבורים זה כ"כ חשוב? מניין לך? מה המקור שישנה חשיבות להשתייך לזרם דתי כזה או אחר?

העניין ההסוציולוגי הזה לא בהכרח קדוש.

חשוב להיות בחברת אנשים טובים וראויים - זה נכון.

אבל השתייכות למגזר - מהיכן שמענו זאת?

וזה בדיוק גם מה שהרב קוק כתב במסע המחנות - שבחיים לא גזרנו את עמ"י למגזריים כללים.

 

חוץ מזה - הייתי שמח שתתייחס למה שכתבתי בקשר לסכנה להשתייכות לקבוצה דתית בתגובה הקודמת

רגע. איך אתה מגדיר ציבור?והוא ישמיענו
למה שקבוצת אנשים גדולה תתאסף סביב מכלול רעיונות?
לדעתך- מי החליט על קיומם של ציבורים?

מה המקור של רעיונות 'ציבוריים'?
בהקשר הזה שאתה מדבר עליוadvfb

ציבור זה כוח והשפעה, לא מרכיב זהות אישית.

להיות חלק מעם מסויים או משבט זה מגדיר של זהות.

להיות מחלק אנשים שתומכים ברעיון מסויים זה לא מגדיר זהות.

למה? כי הרעיון הזה הוא בסופו של דבר רעיון אישי - שגם אם אתה לא המצאת אותו, עצם זה שאתה תומך בו - זהו עניין אישי שמתחיל בך ונגמר בך. רעיון עד כמה שהוא יפה - לא מגדיר ברבדים העמוקים של הזהות.

גם אם אני 'דתי לאומי' בזהות שלי זה לא בגלל שיום בהיר החלטתי להיות דתי לאומי ועכשיו אני ממשיך לממש את ההחלטה הזאת אלא בגלל שאני מזדהה עם הערכים של הציבור הדתי לאומי באופן אישי. ברגע שאני יפסיק להזדהות איתם, אני יפסיק להיות בזהות האישית שלי דתי לאומי גם אם עדיין כל החברה שסביבי תהיה כזאתי.

 

 

עכשיו נחזר למה כן - איגוד גדול שאנשים ביחד למען רעיון גורם לרעיון להתממש במציאות בצורה יותר חזקה. כמות זה כוח. 

אני חושב שבראש ובראשונה- הרעיונות מגדירים את הציבור,והוא ישמיענו
ולא להיפך.
זה קודם כל.

אחר כך- הציבור מברר את הרעיונות וכו'..
אבל עצם השייכות נראית לי לגמרי כמו שבט.

בעיני ההבדל בין שבט לציבור הוא שלגבי שבט- אם אתה גבר אין לך שום בחירה (לאשה יש בחירה עם מי להתחתן מאז שהותרו שבטים לבוא זב''ז),
ובציבור- יש לך בחירה מלאה אם להשתייך או לא. אבל בעיני גם זה לא לגמרי נחשב בחירה מלאה.. יש פה ערכים שמחברים אותנו לבעלי ערכים דומים, דעות משותפות, סגנון..
בסוף אלה דברים שאתה לא 100% בוחר.. יש לנו מכלול שלם של טבע פנימי שדוחף אותנו לשייכות ולקבלת החלטות בחיים
אבל מה מקור החיוב מהתורה לציבור?advfb

איפה התורה נותנת משמעות מרובה לציבור? 

באיזה עניין?

 

העניין הידוע לי - בהחלטת החלטות ובכל מיני דברים כאלה ואחרים - התורה לא נותנת עדיפות לציבור.

העדיפות היחידה שתורה (שבעל פה) נותנת חשיבות לציבור זה אין דומה המרובים שמקיימים את התורה וכולי

 

קיצר - עליך להביא מקור שאומר את זה כדי לטעון שזה מחייב/טומן בתוכו משמעות בצורה כלשהי.

כשאני אומר ציבור אני מתכוון לכללוהוא ישמיענו
כשחז''ל מדברים על עבודת ה' מתוך כלל הם לא תמיד מדברים רק על עבודת ה' מופשטת ואיזשהו כלל מופשט ששמו עם ישראל/ כנסת ישראל.

אני אביא מקורות תיכף.
יש כ''כ מקורות בחז''ל על מעלת החיבור לציבור.. המון
כלל ישראלadvfb

אבל אף מקור שלא תביא בחז"ל לא יטעון שציבור זה "קבוצת אנשים שחושבים רעיון מסויים" - זה רעיון מודרני

 

ציבור חשיבותו נובעת או מתוקף שהוא ציבור מעם ישראל או מכוח זה שאדם חי בסיבה ולא צריך להיות אנטיפט כלפיה (יונה והקיקיון כזה) 

לא אמרתי 'קבוצת אנשים שחושבים רעיון מסוים'והוא ישמיענו
כן אמרתי שהרעיונות והערכים הם הבסיס לקיומו של הציבור ולא להיפך
אבל זה התיאור של המגזרים!advfb

חרד"ל זה אוסף של אנשים שתומכים ברעיון מסויים!

מה לא נכון בזה?והוא ישמיענו
בוא תפריך בבקשה את הטיעון
הדיון הוא הפוךadvfbאחרונה

מה החשיבות של זה?

מניין התורה נותנת לזה חשיבות?

בגלל שהיא נתנה לשבטים?

חייבים לעשות הקש משבטים לנידון דידן?

מילות הזהב של הרבadvfb

"מיד רגילים לצלצל אצלנו בשני השמות המהוים את הקהל שלנו בכללו, והם "חרדים" ו"חפשים". שמות חדשים אשר מאז לא היו רגילים להיות מתבטאים אצלנו כלל. ידענו שאין בני האדם שוים במדרגותיהם, ביחוד במה שנוגע לתוכנם הרוחני, שהוא יסוד החיים, אבל שיהיה שם מוגבל ומיוחד לכך המתאר סיעות ומפלגות, מזה לא ידענו." 'חרד"ל' לדוגמא נכנס תחת הכותרת הזאת.

 

"באמת, לא שני מחנות כי אם שלשה מחנות הננו מונים מאז. מסורת ישנה היא ש"צבור" הוא כולל במובנו כפי הנוטריקין שלו "צדיקים בינונים ורשעים", אבל זהו דוקא תיאור אישי"

 

והמסקנה בסוף דבריו - "נתודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי ומחנתי."

ברגע שאדם פונה לחברו ואומר לו "אני חרד"ל" - זאת נראת לי בעיה לא קטנה.

ציטטת את מאמר המחנות.והוא ישמיענו
אם נתחיל עם ציטוטים של הרב על חשיבות ההשתייכות לציבור זה לא יסתיים...
אני רק אומר שהרב מאזן את הדברים. לענ''ד הוא בהחלט ראה בציבור ערך, אך לא מהתעסקות בו על דרך השלילה.

כמו שהוא מציין במאמר המחנות. הרב אומר שהשמות האלה הן שמות שיוצרים פירוד, כי הן מראות כביכול צד טוב וצד רע (מבחינת החרדים/ חופשים), ולא כחלק מכלל שלם שהוא מגוון. עם ישראל שכולל צדיקים, בינונים ורשעים שהם ביחד ציבו''ר
אבל איך אתה מבין את מאמר המחנות?advfb

זה לא פסקה בשמונה קבצים הנטולת הקשר.

זה מאמר שהרב פרסם לציבור הפשוט

לכן פשוטו כמשמעו

 

הרב משווה את השיוך הקבוצתי בהקשר הזה לעבודה זרה.

לא פחות מכך.

הסברתי בתוכן התגובה הקודמתוהוא ישמיענו
איזו תגובה?advfb


'ציטטת את מאמר המחנות'והוא ישמיענו
עדיין לא הבנתי איפה הסברת את מאמר זה לשיטתךadvfb


בפיסקה האחרונהוהוא ישמיענו
חייב להוסיףבינייש פתוח
שיש להם נטייה להאמין בצורה מוגזמת בחוקיות ולקפוץ מהר מאוד למסקנות
גם אותי. בעיקר הצבע שלוrivki
יש ווארט מיוחד של הרבי מפיטסבורג זיע"אהארה--

"איה מקום כבודו"- אם תרצה לדעת היכן יש עבודת ה' כראוי,

תראה האם "לעומתם"- אם יש מתחרה מעבר לכביש,

האם גם עליו "משבחים ואומרים".

אם כן, דע שכאן הוא מקום כבודו וכאן עובדים את ה'.

 

זה ממש הולך איתי. היכולת לכבד ולשבח גם את ה'מתחרה' בעבודת ה'.

אם אין את היכולת הזו, זה מרתיע מאד, ואומר דרשני.

יפה מאוד..והוא ישמיענו
מזדהה ממש. תודה!
תתקלחו ותתרחצו. נאחובאס. באראכהקעלעברימבאר
אוליקעלעברימבאר

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

 

@זיויק  @אריק מהדרום 

כל אחד וההתמחות שלופ.א.
@אריק מהדרום מתמחה ברחצה בימי בין המצרים, לא בספירת העומר 
אנחנו ייקים לא נוהגים מנהגי אבלות בניסןאריק מהדרום
מבחינתנו מתחילים בראש חודש אייר.
זה רק פולנים. ייקים לא אומרים תחנון באדר,קעלעברימבאר

כי זה לא חודש מצחיק

תודה על התזכורתבנות מרכלות עלי
יש לך שמפו טוב להמליץ לנו עליו?נוגע, לא נוגעאחרונה

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

תתקלחוזיויק

זאת בקשה אלמנטרית מטרמפיסטים.

עדיין מתאושש מהנסיעה שהיתה לי עכשיו 🤢

אתה מתלונן הרבה ביחס לאדםאריק מהדרום

שיש לו הפריבילגיה להתמודד עם הבעיה ופשוט לא להעלות טרמפיסטים.

ומה יעזור לך להתלונן כאן?

חס וחלילה לא לעשות חסד??זיויק
אשריך שאתה מעלה!ל המשוגע היחידי

אנ בתור טרמפיסט חשוב לי מאוד לשמור על הגיינה ועל התנהגות נורמלית בתור אורח,

ואני גם מתעצבן על אחרים שגורמים לאנשים טובים לא לרצות להעלות טרמפים

(ואני מכיר כמה סיפורים..), 

מבקש סליחה בשם כלל הטרמפיסטים למיניהם

 

 

אשריךזיויק
או לעשות חסד ולא להתלונן במקומות לא רלוונטייםאריק מהדרום
או לא לעשות חסד בכלל אם קשה לך, אף אחד לא מחייב אותך לעשות חסד ואף אחד לא מחייב אותך לעשות חסד דווקא בצורה של טרמפים אבל מה אתה רוצה מגולשי צמ"ע לא ברור.
ואף אחד לא מחייב אותך לקרוא😃זיויק
פשוט תדלג הלאה על מה שלא מעניין אותך
אף אחד לא מחייב אותך לקרוא את מה שאני כותבאריק מהדרום

תדלג הלאה, אתה יכול לסגור את האינטרנט גם.

מה התגובה המוזרה הזו? אתה כותב כאן בפורום מה אתה מצפה שאנשים יעשו?

דווקא עדיף שיכתוב פהל המשוגע היחידי

ויקבל תשובה מכאלה שאכפת להם מזה,

מאשר שימשיך עם זה ולא ירצה להעלות טרמפים.

 

הוא יכול להתלונן קצת פה, זה חלק מהמטרות של הפורום

הוא יכול להתלונן קצת והרבהאריק מהדרום
ואני יכול להגיב לו שהוא מתלונן הרבה ביחס למישהו שיכול לפתור את הבעיה.
כן ברורל המשוגע היחידיאחרונה

אבל הוא כן רוצה להעלות טרמפים ואני מבין אותו ומעריך אותו על זה.

ואני משתדל לתת לו פידבק על החסד ולא לנסות להניא אותו מזה.


בכל מקרה מותר להגיד מה שאתה רוצה, פשוט נראלי כדאי קצת יותר בנחת...

אוזניות נגד רעשיםנקדימון

אני מחפש המלצות לאוזניות מגן נגד רעשים אבל כאלה שלא מוחצות את המוח המסכן.

לא אוזניות שמתחברות למכשיר אלא פשוט אוזניות שמבודדות רעש. לא אלחוטיות.

 

מכירים כזה? אשמח מאוד מאוד לקבל המלצות.

מקפיצו שובנקדימון
זה לא אוזניות זה אטמיםoo

תחפש בגוגל אטמים נגד רעש

אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר

אטמים יש לי. אני מדבר על אוזניות נגד רעשנקדימון
אולי תמדוד בחנויות?יעל מהדרום
איזה חנויות מוכרות כזה?נקדימון
נראה לי חנויות של כלי עבודהיעל מהדרום

 לק"י


ראיתי פעם בדן דיל.

בטוח גוגל יידע לכוון אותך.

רק קח בחשבון שככל שהאוזניות אוטמות יותר טובנוגע, לא נוגעאחרונה
ככה אתה תשמע הדהוד חזק יותר של עצמך (נשימות, לעיסה, נחירות חלילה)
מי עוד מתקשה לזכור פרצופים?חתול זמני
מכיר 2 אנשים כאלו. זו תופעה קיימת ולא נדירהקעלעברימבאר
זה ייחודי יחסיתהרמוניה

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

כן מענייןל המשוגע היחידי

שמות אתה זוכר?

כן פחות או יותרחתול זמני

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

זה לא נשמע כ"כ חריגל המשוגע היחידי

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

זו תופעה ממש שונה ממה שחשבתיריבוזום
שהתכוונת אליה ושאליה התייחסתי בהודעה הקודמת שלי בשרשור. זה לא שאתה לא זוכר, זה נשמע קשור יותר לכוח הדמיון. אתה מסוגל לדמיין באופן מוחשי דברים אחרים?
אז אולי אני כמוךל המשוגע היחידי

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אז זה משהו נקודתינוגע, לא נוגע

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

הממ,ריבוזום
טוב, הדימיון שלי לא כל כך מוחשי. כלומר, אני לא ממש יכולה לראות ב"עיני רוחי" כמו שאני רואה בעיניים האמיתיות. אבל אני כן יכולה לדמיין "רושם", קשה להסביר - נראה לי כאילו מה שהמוח מפרש מתוך התמונה שרואים (אפשר לתכנן ציור באופן מדויק כך). במובן הזה אני מסוגלת לדמיין פנים כמו כל דבר אחר. 
בעיקרוןריבוזום
זה לא ממש שימושי להיות מסוגל לשלוף פנים, בניגוד לשמות. לא עשיתי מחקר אבל נשמע לי שזה ממש נורמלי להיות מסוגל לזהות ולהתקשות לדמיין. מעניין אם למי שמצייר הרבה יש יכולת שליפה חזותית טובה יותר מאנשים שלא. 
אני מתקשה, חוץ ממי שאני מדבר איתו בלימודחסדי הים
ולומד ממנו, כי אז בעל השמועה לפני.
לי לוקח זמן לזכור פרצופים של מדוייטותצדיק יסוד עלום
מה זה מדוייטות?חתול זמני
הבחורה שיוצאים איתה לדייטפ.א.
לא מכיר כזה דברחתול זמני
אחרי זמן מה זוכר די טובזיויק
אניאנימה

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.


עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

יש לזה אבחנהנעמי28
והיא נקראת פרוסופגנוזיה
וואלהזיויק
פרוסופגניוזיהחתול זמני
סופגניות כמו בקונדיטוריה – הכי מושלמות!
אני זוכרת היטב, אבל חושבת שהכרתי פעם מישהוריבוזום
כזה... (מישהו שנפגשתי אתו פעם למטרות שידוך. אחר כך פגשתי אותו במקרה באיזה אירוע עם חברה. קצת אחר כך ניסינו שוב פעם אחת. כמה חודשים טובים אחרי כן, אחרי שהתחתנתי, החברה סיפרה לי שהיא פגשה אותו והוא אמר מזל טוב ושהוא שמע שהיא התחתנה... הם בכלל לא מכירים, ודי ברור לי שהוא התכוון אליי (אנחנו לא דומות במיוחד. רק בצבעים.)
בדיוק קראתי כתבהרקאניאחרונה

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

לא לפתוחזיויק
אם פתחת תענה: למה ער?
אם למישהו יש חידון לפסח למבוגריםהרמוניה

או משחקים משפחתיים אשמח לשיתוף!

חג שמח!🌸🌸🌸

קישורים נחמדים לחידונים - אתר כיפה ומהאקדמיה ללשוןפ.א.
תודה רבה!הרמוניה

הראשון יפה...

בסוף הכנתיהרמוניה

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

תודההרמוניה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

וואו, כל הכבוד!! 👍👏👏ל המשוגע היחידי
תודה רבה!הרמוניהאחרונה

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

ההחלטה הכי גדולה שלקחתם בעקבות התייעצות עם AIפתית שלג

או הקניה הכי גדולה.

האם יצא לכם להתייעץ רפואית עם AI?

האם הAI השפיע על הקשר הזוגי או המשפחתי שלכם?

 

אני חושב שאצלי הכל קרה😅

נעזר באופן יומיומי- בהרבה דבריםפ.א.
אך זה עוד אחד מבין כלים ואמצעים רבים להתייעצות, ללימוד ולהבנה, לקבלת רעיונות ותובנות.  

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

מרגישה מהדור הישןריבוזום

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

גם אצלינוגע, לא נוגע

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..


עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.


ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

אניoo

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות


רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

אני משתמש בו לחישובים בעבודהחתול זמני

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

 

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

שינה את החיים בהרבה צורותמשהאחרונה

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

רכבמחפש שם

אשמח לשמוע מכם הכוונות יתרונות וחסרונות בהחזקת רכב לבחור בן 21 עם עבודה קטנה שמכניסה 3-4 אלף בחודש. בעיקר מהצד הכספי והנפשי.

תלוי בעיקר באיפה אתה גראריק מהדרום
בירושלים ובמרכז אין הצדקה.
יש מקומות שאין ברירהמשהאחרונה
יתרון: שופוניחתול זמני

חיסרון: יכניס אותך לחובות

 

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

 

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

 

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

 

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

תודה רבה על הפירוטמחפש שם

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.


 

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

 

25K זה עבור טויטה קורולה עתיקה במצב מדהיםחתול זמני

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

 

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

 

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

 

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

 

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

הגזמתאני:)))))
זה אחוז גבוה מההכנסהארץ השוקולד
למה לא להסתמך על תחבורה ציבורית?
זה פשוט תלויל המשוגע היחידי

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

ואפשר למצוא גם רכב סבבה שנוסע טוב באזור 10/15Kל המשוגע היחידי
נכוןנפשי תערוג
אבל צריך להבין טוב כדי להבדיל בין רכב תקול לרכב תקין בסביבות מחיר כזה
נכוןארץ השוקולד
אבל האם לא עדיף לחסוך משהו כשזה אחוז כה גבוה מההכנסה?
כל עוד אפשר להסתייע בתחבצ ברור שעדיףאריק מהדרום
אם אתה גר בחור ביו"ש מה תעשה?
לאו דווקא עדיףנפשי תערוג

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

אתה לא מוציא כסף על מכונית כמו כל השאראריק מהדרום

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

נכון.נפשי תערוג

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן



גם בריכה פרטית זה כסף תמורת נוחות+זמןאריק מהדרום
נכוןנפשי תערוג

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

על אותו משקל אפשר פשוט לעבוד פחות...חתול זמני

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

נכוןנפשי תערוג

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי


אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

👍מחפש שם
מעניינת הנקודה שאתה מעלה על רמת החיים
זה גם קשור בהרבה לזהל המשוגע היחידי

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

רכב הכי פשוט עולה כ1000 שח בחודשנפשי תערוג

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק


יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות


זה בגדול

תתחיל בלהבין כמה עולה ביטוח (אתה נהג צעיר)מרגול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט


אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך


וכמובן דלק


אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.


ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

אם הצורך הוא ניידות עירונית: קורקינט/אופנייםמשה

אולי יעניין אותך