אם יש משהו שמרתיע אותי בחרד''לוהוא ישמיענו
עבר עריכה על ידי והוא ישמיענו בתאריך ח' בכסלו תשפ"א 11:30
[ולפני שאתם קופצים עליי.. אני לגמריי מזדהה עם הציבור הזה (לא עם ההגדרה..), ונמנה עליו. הכל טוב ]


-זה הדעתנות יתר. והמחלוקת. והידיעה הברורה הזאת שאני תמיד צודק, וכל השאר טועים ומטעים. ואני רואה את זה לא רק בבית מדרש, אלא בעוד תחומים בחיי היום יום. נתקל בזה מקרוב ממש.

עכשיו, זה בסדר להאמין בדרך שלי, לא רק שבסדר- זו חובה.
אבל מכאן ועד.. איך אני אגדיר את זה? לי זה מרגיש קצת כמו אלימות כזאת, אולי אלימות מילה בוטה מידי, אז נקרא לזה חוסר עדינות.
איזשהו רצון לכפות את כל המציאות שתתיישר לפי הערכים שלי. ואם זה לא קורה, וזה הרי לא קורה מאליו, אז פשוט יש מלחמה. במקום שיח, במקום הקשבה.

וזה הגיוני. לימוד תורה נותן הרבה בהירות וחדות בהשקפה, וחריפות גדולה. לא בכדי חז''ל מזהירים ת''ח בייחוד על כבוד לזולת וענווה. ברור לי גם כן שזה מעיד על חוכמה וידע ושכל חריף.. ובד''כ מצוי מאוד אצל בינישי''ם.

אבל מה עם קצת יותר סובלנות לאחרים?
סובלנות כלפי דעות אחרות או כלפי אנשים זו לא מילה גסה. תאמינו לי.
לא מעניין אותי לאיזה כיוון הגויים לוקחים את זה, אנחנו יכולים להיות סובלניים גם לא ממקום של חסד מדומה או טשטוש ערכי. אפשר להיות סובלניים גם מתוך תפיסת עולם תורנית, ברורה, ערכית ועצמית.


אם יש משהו שמרתיע אותי בחרד''ל- זה זה. באמת ובתמים, זה מפחיד אותי.

ואם נתקן את זה,
אני לא רק חושב, אלא בטוח-
שעם ישראל יעריך אותנו קצת יותר. כמו שבאמת ראוי לנו כציבור. והחלקים השונים בציבור הדתי לאומי יוכלו לחיות קצת ביותר שלום והבנה, שהמחלוקות בינינו הן השקפתיות. ואיננו נלחמים נגד האדם, אלא נגד הדעה.

דעתי אגב, שהחלוקה המגזרית איננה טובה. אחרי ש @advfb האיר את עיני במאמר מסע המחנות של הרב זצ''ל, בהתחלה היה לי קשה לקבל את ההסבר שלו למאמר. אחרי עיון אני מסכים איתו, ושמח מאוד על כך..
כדי לדעת שאני צודק, אני לא צריך לשלול אחרים. אני יכול ללכת בדרך של חיוב.

מעניין אותי- מה אתם חושבים על זה? גם לכם זה מפריע? או אולי לדעתכם זו דרך טובה שתוביל את הציבור ואת העם שלנו למקום טוב יותר ולא למקום של מחלוקות יותר ויותר גדולות?

היו ברוכים

נ.ב. אשמח לתשובות ענייניות ומכבדות. המטרה שלי היא לא להתנגח ח''ו, אלא לפתוח דיון לשם שמים. אשריכם ישראל!
אם הבנתי נכון, רק לדייקחדשכאן
"דעתנות יתר" ואמונה בצדקת הדרך זה משהו שקיים בכל הציבורים, לא רק בציבור החרד"לי.
יתכן ודיון חריף קיים יותר בציבור הזה בגלל האופי של השיח שאתה מציג.
לטעמי, להשוות לציבור שדוגל בשיטה של "חיה ותן לחיות" בלא אמונה בצדקת הדרך (פוסט מודרניזם), זה בהחלט לא נכון. כי מה איכפת להם?!
יתכן שאתה צודק שאף ביחס לציבורים שכל מאמינים בצדקת דרכם, החריפות מצויה יותר בציבור החרד"לי. לא מספיק נחשפתי לשיח הזה. הוא פחות פופוליסטי מטבעו וממילא כנראה אשמע עליו פחות..
אני לא משווה לציבור שדוגל ב'חיה ותן לחיות'והוא ישמיענו
ציינתי את זה רק משום שיש אנשים שהמילה סובלנות עושה להם רע. שזה גם קצת ענין רגשי לעניות דעתי, כלומר פשוט חוסר רצון לקחת מזה דברים נכונים רק משום שהתרבות הכללית הפכה את זה למושג שמשדר חוסר עמוד שדרה, והפוך מהתורה.
זו לא השוואה, רק הסבר למה הטרמינולוגיה לא חשובה כאן (ונועדה אך ורק כדי להגדיר את הדבר)

הדיון החריף מרתיע אותי.
ולא רק בגלל מה שנאמר,
אלא בעיקר בגלל מה שלא נאמר שגורם לשיח להיות כזה. לדעתי זה משהו יותר שורשי ועמוק מאשר הדיבור לכשעצמו
לא ראיתי שהשוות רק הערתי לְמה כן ראוי להשוותחדשכאן
אם אני מבין נכון הטענה היא כלפי השיח החריף ולאו דווקא בציבור החרד"לי.
כי אני התייחסתי בתגובה הקודמת לשיח בציבור הזה דווקא.
זה מאוד מאפיין את הציבור החרדל''יוהוא ישמיענו
אני לא מכיר מקרוב מספיק ציבורים אחרים
🙂חדשכאן
יתכן שאתה צודק,
ויתכן שלא.
גם אני לא מכיר מספיק. לכן הערתי שהקשר לציבור החרד"לי בדווקא, לא נצרך.
אפשר פשוט לדבר על שיח יותר ראוי.
👍והוא ישמיענו
אבל אני רוצה לדבר בצורה ממוקדת על הציבור שלנו. התיקון מתחיל מבפנים החוצה
בהחלט!חדשכאן
אבל לא בהאשמה שהוא זה שנושא את הדגל הזה.
עצם השיח שלך כחלק מהציבור הזה, מתחיל את התיקון ממנו.
אנחנו מסכימים נראלי 🙂
רק חידדתי..
יפה מאד. שכוייח.האטורי האנזו

לרוב, אנשים מתווכחים כי אינם בטוחים מספיק

בצדקת דרכם, לכן הם מנסים ע"י ויכוח לברר

לעצמם איזו נקודה פנימית.

אדם שבטוח בעצמו בדרכ לא יגרר לויכוח אלא

יאמר- צר לי אחי היקר, דעותינו חלוקות אך נשאר חברים.

ללא מאמץ מיותר.

<למעט מריתחא דאוריתא שאז זה מתקבל בהבנה.>

 

 

 

 

גם אדם שלא בטוח בצדקת דרכו במאה אחוז,והוא ישמיענו
יש דרך פשוט להכיר בזה שלא כל האמת אצלי. ייתכן שהדרך הזאת היא מרכזית, נכונה מאוד וכו' וכו'.
אבל.. אין לאנשים אחרים מה להוסיף לי? אין לציבורים אחרים מה לתת? אין הבנות שונות בתורה, שכולן מגיעות מאותם ענפים- כלומר לא מתוך כפירה בתורה?
כולן ניתנו מרועה אחד..

וחוץ מזה שחייבת להיות הפרדה בין סגנון הדיון בתוך בית המדרש לבין מחוצה לו,
ובנוסף בין האדם לבין הדעה, גם בתוך בית המדרש. וכש''כ מחוצה לו.וזה בכל מקרה- גם אם מישהו אומר טעות מוחלטת, או משהו טיפשי בעינינו.

כי כך דרכה של תורה- תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים
לגבי העניין של האמונה באמת היחידהחדשכאן
הבאתי פה בעבר מאמר של הרב שטיינזלץ ז"ל שכובל על המבט הזה לגבי כלל הציבור הדתי, על כל גווניו.
כיצד נתכונן לתשובה - ישיבת מקור חיים
תודה רבה על המאמר! יישר כחוהוא ישמיענו
כהרגלו, הרב שטיינזלץ זכר צדיק לברכה פשוט מדויק.
מאמר מאוד חשוב לענייננו
מניין סבלנות אמורה לנבוע?advfb

זאת נראה לי השאלה שאולי כדאי לפתח.

כמו ש @חדשכאן כתב יפה סבלנות יכולה גם לנבוע מחוסר אכפתיות, אם ממילא לא אכפת לי אז אני יכול גם להכיל כל דבר - כי שום דבר לא מזיז לי.

 

האם באמת יש לנו מה ללמוד מציבורים שאנחנו לא מסכימים איתם?

באיזה מישור?

ברגע שנדע מה אנחנו לא מוכנים לקבל בשום אופן - נוכל לדעת מה כל השאר, ואותו לקבל.

אני חושב שהגישה צריכה להיות הפוכהוהוא ישמיענו
לראות מה כן אפשר לקבל. ואז נדע מה אי אפשר לקבל, מאליו

ב''ה לא התחילו במחלוקת. הם התחילו בהקשבה לדברי ב''ש

אגב, חלק מהבעייתיות שאני רואה זה שכל אחד רואה את עצמו כבית הלל, ומכיון שכך- אין מקום לב''ש
למה?advfb


למה הגישה צריכה להיות הפוכה?advfb


כי בניית עולם ערכי יציבוהוא ישמיענו
בנוי על חיוב ולא על שלילה. הוא בנוי על פתיחות והקשבה, חיפוש התמקדות ואימוץ דברים חיוביים שיש באחר,
והשארת מה שלא נכון בחוץ.

שלילה מעידה על פחד או על חוסר יציבות.
יפהadvfb

בעצם למצוא נקודות יותר יפות אצל החילונים ולדעת שלנו יותר קשה להגיע אליהם בגלל שאנחנו דתיים?

מה היחס שלנו לדת עקב כך?

היחס שלנו לדת?והוא ישמיענו
או לתורה? או להקב''ה?
לא סגור למה אתה מתכוון
החילונים אין בהם תורה לכאורהadvfb

הרי אם אנחנו מוצאים אצלם שדברים ללמוד אז אנחנו משתנים? מבינים את עצמנו או את התורה אחרת?

נכון. אבל יש דבריםוהוא ישמיענו
רבים שוודאי אפשר ללמוד מהם. כמו מכל אדם. אפילו כחברה.

בכל אופן, אני קודם כל מתחיל בציבור התורני.
אגב, מעתיק פהוהוא ישמיענו
מדברי המהר''ל בספר באר הגולה, סוף הבאר השביעי (כלומר סוף הספר). מעט ארוך אך שווה ממש לקרוא

בהתחלה הוא מביא את דברי אריסטו, ולאחר מכן מחזק את דבריו ומרחיב על גביהם:

"ואף חכמי האומות, והם חכמי המחקר, הסכימו על זה. וכתב החוקר בספר שמים ועולם, וזה לשונו:

ואז נתחיל ונביא דעות הקדמונים החולקים עלינו בזה, ונביא טענותיהם, וזה לשני ענינים;
האחד, שטענותיהם הם ספיקות על המופתים שנביאם אנחנו, ומשלימות המופת התרת* הספיקות הבאות עליו.
הענין השני, שמאמרינו יהיה יותר רצוי ויותר מקובל אצל אוהב אמת.
וכל שכן כשנסדר תחלה טענות החולקים, ואחר כך נבטלם. ולא נהיה אשמים בזאת הפעולה, ולא נהיה נחשדים שרצוננו לאמת דעתנו ולא נשגיח בדעת זולתנו ונבזה אותם, וכל שכן אם היות בעל ריבנו נעלם התוכחות.

ולזה כשנביא דעתנו וטענותינו בלתי טענות החולקים עלינו, יהיה קבול דברינו אצל אוהבי האמת יותר חלוש, ושמעם אליו יותר מועט, וחושדים לנו יותר גדול.

וראוי מי שירצה לדון בדין האמת, שלא יהיה מכעיס לבעל מחלקותו, שונא לו, אך ראוי שיהיה מודה לו, חומל עליו, ומדבר עמו בנחת. וגדר ההודאה שיודה במאמרים, מעביר מהם מה שיודה לעצמו, עד כאן, כמו שכתבנו והארכנו בזה למעלה.

והדברים אשר כתב הם בענין הדת גם כן. ועם כל זה כתב שאין ראוי שישנא דבריו, רק יקרבם בתכלית הקירוב.
וכתב שם שאם לא יעשה כך, ולא יקבל דברי החולקים עליו באהבה, רק ידחם, דבר זה בודאי חולשת דבריו, שאומרים עליו שלכך דוחה דבריו, כי החלש אין לו קיום עם המתנגד אליו.

ולכך אין ראוי להרחיק שום דבר המתנגד אל דעתו לאהבת החקירה והידיעה*.
ובפרט אותו שלא כוון לקנתר, רק להגיד האמונה אשר אתו, אף אם הדברים הם נגד אמונתו ודתו, אין לומר אליו 'אל תדבר ותסתום דברי פיך', שאם כן לא יהיה בירור הדת. ואדרבא, דבר כמו זה אומרים 'תדבר ככל חפצך, וכל אשר אתה רוצה וחפץ לומר', ולא תאמר 'אם היה אפשר לי לדבר הייתי מדבר יותר'.

כי אם עושה זה, שסותם את פיו שלא ידבר זה, הוא מורה על חולשת הדת, כמו שאמרנו.

ולכך דבר זה הפך מה שחושבים קצת בני אדם; כי חושבים כאשר אין רשאי לדבר על הדת, הוא חזוק הדת ותוקף שלו.
ואין זה כך, כי העלם דברי המתנגד בדת אין זה רק בטול וחולשת הדת, כאשר אומרים 'סגור פיך מלדבר'.

ולכך הראשונים, ואף אם נמצא דבר מה בספרים שהוא כנגד דתם, לא היו המתנגדים דוחים דבר זה, כי השכל מחייב שלא יהיה מניעה מזה כלל ולסגור* פיו של אדם בדבר שהוא מגיע אל הדת, רק פתשגן הדת נתונה אל הכל.
ובפרט הכתוב, כי הכותב בספר אין כוונתו רק ללמוד, ואין כאן דבר שיהיו מכוונים להכעיס כדי לקנטר, ולכך הדבר הזה אין לסתום* ולבטל. ולא מצינו מעולם שיהיו מונעים ומוחים בדבר זה כלל, ולא היה כאן פוצה פה ומצפצף (עפ"י ישעיה י, יד) בדבר זה"
לא קראתי הכל אבל מזדהה עם המאמר.נפש חיה.
מסכיםצהרים
לפעמים התחושה היא שכאילו יש לבתי מדרש מסוימים תשובה לכל שאלה. אנחנו כבר יודעים הכל ואם רק תלכו בדרך שלנו הכל יהיה בסדר.
אם כבר הזכרת את מאמר מסע המחנותadvfb
אפשר לצטט משם את המילים הרלוונטיות לנושא שאתה מעלה -
"וטוב מאד לאדם שיהיה שקוע לחשב חשבון עצמו, ולחטט במומיו הנפשיים ולהביט בעין יפה על אחרים שיוכל באמת להיות שיש במצפונם גם אוצר טוב הסמוי מן העין"


אולי באמת הפתרון זה להפסיק את התיוג הזה של החרד"ל?
אכן, ציינתי בהודעה הפותחתוהוא ישמיענו
שאיני מזדהה עם ההגדרה.
אני חושב שזה באמת קשור, אבל זה לדעתי רק חלק מהפיתרון
זה קשור ליחס לתורה אוליadvfb
אדם יכול לנכס לעצמו את ההקשבה לתורה גם אם זה בצדק מסויים ומשתמש בתורה בתור עוד סיבה לגאווה שלילית.
עצם זה של אדם יש באמת אפשרות לדבר כזה זה מראה על מצב חיובי אבל השימוש הזה הוא הרסני. בהקדמה לאורחות צדיקים הוא מסביר שהגאווה היא כמו חור בחבית. היא מוציאה את כל מה שטוב החוצה ומאבדת אותו. זה מפחיד.
זה לא מתחיל בבטחון עצמי מופרז אלא עצם המניע לעיסוק בתורה. באמת מי שניגש ממניעים פסולים צריך לא להיות בעמדות מפתח לכל הפחות
יפה כתבת,והוא ישמיענו
אני חושב שזה קשור לא רק למניע אלא גם להמשך הדרך..
כמו שקנה ככל שהוא גבוה יותר כך הוא מתכופף יותר.. כגודל ההתרוממות צריך יותר ענווה. לעולם יהא אדם רך כקנה.

זה קשור כמובן גם לשלום בין תלמידי חכמים.

ובוודאי לעוד דברים שלא עולים לי כעת
מניע אינו דבר ראשוני בלבדadvfb
הוא ממשיך להניע גם באמצע וגם בסוף.
אבל זה עניין שולי של הגדרה אולי
הבעיה מתחילה כשאדם משייך את עצמו לציבור מסויים. "שמותחסדי הים
הבעלים".
ולמה לבנאדם יש צורך לשייך את עצמו?advfb


יש להפ קושי לקבל מגוון דעות וסגנונות בדעות שלהם.חסדי הים
לא ענית, אם באלך אני אשמחadvfb


כי בנאדם לא חי לבד.והוא ישמיענו
הוא חלק מכלל
באיזה כלל אתה רוצה לקחת חלק...advfb

לדוגמא יש כאלה שמרגישים שייכות לעדה מסויימת.

אני מאמין שרובנו לא רואים צורך לשייכות כזאת כיום.

יש שייכות לתנועות נוער, לקבוצות כדורגל, מפלגה פוליטית, להבדיל - ללאום, עם, וכן על זה הדרך..

 

למה לאנשים יש שייכות למגזר?

קשה לי שאנשים רואים חשיבות מאוד מרובה בשייכות לחברה דתית.

כי הקשר הדתי הראשי צריך להיות קשר ישיר לקב"ה ולא כלפי בנ"א.

זה מרגיש לי כאילו עושים מהחברה הדתית סוג של אליל.

המחוייבות להלכה איננה כדי להרגיש חלק מקבוצה כזאת או אחרת אלא היא נובעת משייכות ללעם שאותו בחר הקב"ה בכבודו ובעצמו.

כמו שיש חשיבות לשבטים בעמ''יוהוא ישמיענו
כל שבט מביא איתו משמעות ייחודית. ולא נלחם נגד המשמעות הייחודית של השבט האחר..
אבל יש פה שבט. ויש להם ערכים משלהם, ובי''ד מיוחד מתוך השבט שלהם. ומקום גיאוגרפי מיוחד. וסגנון מיוחד.

וכתב האריז''ל בשער הכוונות:

"והנה אין ספק, כי אם תפילות כל השבטים היו שוות, לא היה צורך לי"ב חלונות ושערים, וכל שער יש לו דרך בפני עצמו; אלא ודאי מוכרח הוא, שכיוון שתפילותיהם משונות, לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט. כי כפי שורש ומקור נשמות השבט ההוא, כך צריך להיות סדר תפילתו".

הרי לנו גם נוסח מיוחד לכל שבט ושבט.
אבל יש 12 שערים.. ולא 12 שבטים שנחלקים ביניהם מי הוא השער היחיד..

לכן בעיני, אין בעיה בהשתייכות לציבור. חייבים להשתייך לציבור! כל עבודת ה' צריכה להיות כללית, כפי שזה נלמד מאיסור במות ומעוד מקורות רבים..
אבל החיבור לציבור לא צריך לבוא מתוך פסילת הציבורים האחרים..

בשורש הרי כל הדעות מתאחדות (בבינה). זה אמנם העבודה שלנו בעוה''ז לאחד את כל הדעות, אבל בסופו של דבר לענ''ד צריך להכיר בזה שעצם קיומו של הפרט/ הקבוצה- לא סותר את חיבורו עם הפרטים האחרים/ הקבוצות האחרות..
שבטים זה משהו אחרadvfb

שבטים זאת קבוצה שהתורה נותנת לה מקום נרחב..

ציבורים זה כ"כ חשוב? מניין לך? מה המקור שישנה חשיבות להשתייך לזרם דתי כזה או אחר?

העניין ההסוציולוגי הזה לא בהכרח קדוש.

חשוב להיות בחברת אנשים טובים וראויים - זה נכון.

אבל השתייכות למגזר - מהיכן שמענו זאת?

וזה בדיוק גם מה שהרב קוק כתב במסע המחנות - שבחיים לא גזרנו את עמ"י למגזריים כללים.

 

חוץ מזה - הייתי שמח שתתייחס למה שכתבתי בקשר לסכנה להשתייכות לקבוצה דתית בתגובה הקודמת

רגע. איך אתה מגדיר ציבור?והוא ישמיענו
למה שקבוצת אנשים גדולה תתאסף סביב מכלול רעיונות?
לדעתך- מי החליט על קיומם של ציבורים?

מה המקור של רעיונות 'ציבוריים'?
בהקשר הזה שאתה מדבר עליוadvfb

ציבור זה כוח והשפעה, לא מרכיב זהות אישית.

להיות חלק מעם מסויים או משבט זה מגדיר של זהות.

להיות מחלק אנשים שתומכים ברעיון מסויים זה לא מגדיר זהות.

למה? כי הרעיון הזה הוא בסופו של דבר רעיון אישי - שגם אם אתה לא המצאת אותו, עצם זה שאתה תומך בו - זהו עניין אישי שמתחיל בך ונגמר בך. רעיון עד כמה שהוא יפה - לא מגדיר ברבדים העמוקים של הזהות.

גם אם אני 'דתי לאומי' בזהות שלי זה לא בגלל שיום בהיר החלטתי להיות דתי לאומי ועכשיו אני ממשיך לממש את ההחלטה הזאת אלא בגלל שאני מזדהה עם הערכים של הציבור הדתי לאומי באופן אישי. ברגע שאני יפסיק להזדהות איתם, אני יפסיק להיות בזהות האישית שלי דתי לאומי גם אם עדיין כל החברה שסביבי תהיה כזאתי.

 

 

עכשיו נחזר למה כן - איגוד גדול שאנשים ביחד למען רעיון גורם לרעיון להתממש במציאות בצורה יותר חזקה. כמות זה כוח. 

אני חושב שבראש ובראשונה- הרעיונות מגדירים את הציבור,והוא ישמיענו
ולא להיפך.
זה קודם כל.

אחר כך- הציבור מברר את הרעיונות וכו'..
אבל עצם השייכות נראית לי לגמרי כמו שבט.

בעיני ההבדל בין שבט לציבור הוא שלגבי שבט- אם אתה גבר אין לך שום בחירה (לאשה יש בחירה עם מי להתחתן מאז שהותרו שבטים לבוא זב''ז),
ובציבור- יש לך בחירה מלאה אם להשתייך או לא. אבל בעיני גם זה לא לגמרי נחשב בחירה מלאה.. יש פה ערכים שמחברים אותנו לבעלי ערכים דומים, דעות משותפות, סגנון..
בסוף אלה דברים שאתה לא 100% בוחר.. יש לנו מכלול שלם של טבע פנימי שדוחף אותנו לשייכות ולקבלת החלטות בחיים
אבל מה מקור החיוב מהתורה לציבור?advfb

איפה התורה נותנת משמעות מרובה לציבור? 

באיזה עניין?

 

העניין הידוע לי - בהחלטת החלטות ובכל מיני דברים כאלה ואחרים - התורה לא נותנת עדיפות לציבור.

העדיפות היחידה שתורה (שבעל פה) נותנת חשיבות לציבור זה אין דומה המרובים שמקיימים את התורה וכולי

 

קיצר - עליך להביא מקור שאומר את זה כדי לטעון שזה מחייב/טומן בתוכו משמעות בצורה כלשהי.

כשאני אומר ציבור אני מתכוון לכללוהוא ישמיענו
כשחז''ל מדברים על עבודת ה' מתוך כלל הם לא תמיד מדברים רק על עבודת ה' מופשטת ואיזשהו כלל מופשט ששמו עם ישראל/ כנסת ישראל.

אני אביא מקורות תיכף.
יש כ''כ מקורות בחז''ל על מעלת החיבור לציבור.. המון
כלל ישראלadvfb

אבל אף מקור שלא תביא בחז"ל לא יטעון שציבור זה "קבוצת אנשים שחושבים רעיון מסויים" - זה רעיון מודרני

 

ציבור חשיבותו נובעת או מתוקף שהוא ציבור מעם ישראל או מכוח זה שאדם חי בסיבה ולא צריך להיות אנטיפט כלפיה (יונה והקיקיון כזה) 

לא אמרתי 'קבוצת אנשים שחושבים רעיון מסוים'והוא ישמיענו
כן אמרתי שהרעיונות והערכים הם הבסיס לקיומו של הציבור ולא להיפך
אבל זה התיאור של המגזרים!advfb

חרד"ל זה אוסף של אנשים שתומכים ברעיון מסויים!

מה לא נכון בזה?והוא ישמיענו
בוא תפריך בבקשה את הטיעון
הדיון הוא הפוךadvfbאחרונה

מה החשיבות של זה?

מניין התורה נותנת לזה חשיבות?

בגלל שהיא נתנה לשבטים?

חייבים לעשות הקש משבטים לנידון דידן?

מילות הזהב של הרבadvfb

"מיד רגילים לצלצל אצלנו בשני השמות המהוים את הקהל שלנו בכללו, והם "חרדים" ו"חפשים". שמות חדשים אשר מאז לא היו רגילים להיות מתבטאים אצלנו כלל. ידענו שאין בני האדם שוים במדרגותיהם, ביחוד במה שנוגע לתוכנם הרוחני, שהוא יסוד החיים, אבל שיהיה שם מוגבל ומיוחד לכך המתאר סיעות ומפלגות, מזה לא ידענו." 'חרד"ל' לדוגמא נכנס תחת הכותרת הזאת.

 

"באמת, לא שני מחנות כי אם שלשה מחנות הננו מונים מאז. מסורת ישנה היא ש"צבור" הוא כולל במובנו כפי הנוטריקין שלו "צדיקים בינונים ורשעים", אבל זהו דוקא תיאור אישי"

 

והמסקנה בסוף דבריו - "נתודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי ומחנתי."

ברגע שאדם פונה לחברו ואומר לו "אני חרד"ל" - זאת נראת לי בעיה לא קטנה.

ציטטת את מאמר המחנות.והוא ישמיענו
אם נתחיל עם ציטוטים של הרב על חשיבות ההשתייכות לציבור זה לא יסתיים...
אני רק אומר שהרב מאזן את הדברים. לענ''ד הוא בהחלט ראה בציבור ערך, אך לא מהתעסקות בו על דרך השלילה.

כמו שהוא מציין במאמר המחנות. הרב אומר שהשמות האלה הן שמות שיוצרים פירוד, כי הן מראות כביכול צד טוב וצד רע (מבחינת החרדים/ חופשים), ולא כחלק מכלל שלם שהוא מגוון. עם ישראל שכולל צדיקים, בינונים ורשעים שהם ביחד ציבו''ר
אבל איך אתה מבין את מאמר המחנות?advfb

זה לא פסקה בשמונה קבצים הנטולת הקשר.

זה מאמר שהרב פרסם לציבור הפשוט

לכן פשוטו כמשמעו

 

הרב משווה את השיוך הקבוצתי בהקשר הזה לעבודה זרה.

לא פחות מכך.

הסברתי בתוכן התגובה הקודמתוהוא ישמיענו
איזו תגובה?advfb


'ציטטת את מאמר המחנות'והוא ישמיענו
עדיין לא הבנתי איפה הסברת את מאמר זה לשיטתךadvfb


בפיסקה האחרונהוהוא ישמיענו
חייב להוסיףבינייש פתוח
שיש להם נטייה להאמין בצורה מוגזמת בחוקיות ולקפוץ מהר מאוד למסקנות
גם אותי. בעיקר הצבע שלוrivki
יש ווארט מיוחד של הרבי מפיטסבורג זיע"אהארה--

"איה מקום כבודו"- אם תרצה לדעת היכן יש עבודת ה' כראוי,

תראה האם "לעומתם"- אם יש מתחרה מעבר לכביש,

האם גם עליו "משבחים ואומרים".

אם כן, דע שכאן הוא מקום כבודו וכאן עובדים את ה'.

 

זה ממש הולך איתי. היכולת לכבד ולשבח גם את ה'מתחרה' בעבודת ה'.

אם אין את היכולת הזו, זה מרתיע מאד, ואומר דרשני.

יפה מאוד..והוא ישמיענו
מזדהה ממש. תודה!
ערב שנה טובה וכו'. שאלה שמעניינת אותיעשב לימון

אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה

אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם

איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ

אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?

אשמח לכל מידע או סיפור מקרה

בשורות טובות ושמחות

ממליץ מאוד להיזהר עם חשיפה אינטימית במקום ציבוריארץ השוקולד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

כמובן. תודה על התזכורתעשב לימוןאחרונה

למה אנשים מגמגמים?בנות רבות עלי

הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?

אמרתי לו אוקי מה…

אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.

קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה

חחח …בנות רבות עלי

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

אגב, למה לא פונה אלי מישהי חסודה לשם שינוי?בנות רבות עלי

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

בודקים אותך. תעבור כמה שלבים במשחק ואז תגיע החסודהמבקש אמונה

🤡

חחח נראלי זה באמת ככהבנות רבות עלי

אשריך. באמת! שנה טובה!נחלת

תודה גם לך🙏🏻בנות רבות עליאחרונה

מי אשכנזי וער בגלל סליחות?זיויק

אני ספרדי וישן בסליחותבנות רבות עלי

אם אתה לא אשכנזי ולא מתפלל סליחות בכוונות עצומותפ.א.

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

יש רק בעיה אחת, אני כבר שנים לא אוכל קטניות בפסח😂בנות רבות עלי

אם כך, אתה יכול להמשיך לישון 🛌 בשקטפ.א.

ישן טוב יותר בבית כנסת מבמיטה?ארץ השוקולד

ברור זה כמה צעדים מהמקרר אתה קם בלילה מנשנשבנות רבות עלי

ארץ השוקולדאחרונה

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

לכבוד ראש השנהאוי טאטע!

ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה

לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי

קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל

מוזמנים להצטרף

קמפיין 'טובה הארץ מאוד מאוד'

תודה רבה!נחלתאחרונה

ת

שנה טובה, ברוכה, שמחה, שלווה, לכולכם כולכם כולכם!!נחלת

אמן ואמן וגם לךארץ השוקולד

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אמן. גם לךנפשי תערוגאחרונה

יש משהו מאוד מוזרפשוט אני..

כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,

למרות שהוא לא קרוב משפחה,

ולא חבר קרוב,

ולא בוס,

אלא ''רק'' מנחה ומנטור.

מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,

ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.

נוחי בשלום,

פרופסור עדה יונת.

וכן אני יודע שהיא הייתה שמאלנית קיצוניתפשוט אני..

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

למה מוזר?משה

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

מתוך 14 הזוכים הישראלים בפרס נובלאריק מהדרום

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

איזו תקרת זכוכית?shaulreznik

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

נכון עקרוניתאריק מהדרום

בפועל היתה רק אחת

היה את רוזלינד פרנקלין שהיו נותנים לה אםקעלעברימבאראחרונה

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

יש כאן אוהדי קבוצת כדורגל/כדורסל לשאלה בפרטי?צע

חיילי גבעתיאריק מהדרום

אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים

לא מכבים אש עם דלק!Nachman Wilhelmאחרונה

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

אולי יעניין אותך