אבל יותר חשוב לי תגובות על השאלות הראשונות..תודהמראש

אני לדוגמא התחלתי השנה כיתה ט בפנימיה וממש טוב לי

אני לא ילדה של הסינר של אמא, ולי זה כיף ממש!

חברות מכל הארץ, הרמת היכרות האיתן שהפנימיה יוצרת, השהייה איתן כל היום, הלהתרחק קצת מהבית..

לדעתי פנימיה זה דבר שממש מבגר,(בקטע טוב..) , מעצים.. קיצרר אני יכולה להגיד לך רק מניסיוני.. ולי זה ממש ממש טוב.

אני חושבת שהילד לא אמור לעזוב את הבית בכיתה ט'(ועכשיו תגידו שהוא לא עוזב הוא חוזר בסופ"ש, הוא עדיין כמעט ולא בבית)

הוא אמור להיות חלק מהבית שלו ולא "להתנתק" מהבית ומהאחים שלו...

א. אני באמת באמת לא עזבתי את הבית,  אני  נמצאת מחמישי בצהריים עד ראשון בבוקר ולפעמים יותר.. ומרגישה לגמרי לגמרי חלק מהבית. (חוצמזה שיש איזשהו שלב שזה טוב לילד להתרחק קצת מההורים..)

אני חושבת שאם לא הייתי בפנימיה הייתי פחות בבית.. כי הייתי צריכה חברה, אז הייתי יוצאת וחוזרת רק לישון. נגיד יש לי בנדוד שאמא שלו לא הסכימה לו פנימיה, בפועל הוא לא היה בבית בכלל בכלל.

נוער בגילנו צריך חברה גם אחר צהרים.. אני ממש לא חושבת שכולם, ומי שלא מתאים לו שישאר בבית..

אבל בכללי אני לא מסכימה עם האמירה שילד שיוצא לפנימיה הוא "מתנתק" מהבית ומהאחים שלו...

אני אישית כן רוצה ללכת לפנימיה (גם אני בח'), כי אני רוצה קצת לצאת מהבית, להיות יותר עצמאית, ולהיות גם קצת המקום שונה...

נראהלי תלוי בך, בבית שלך, במשפחה.. 

לפעמים לא כדאי (לדעתי!) לפנימייה כי את מפספסת את ההתמודדות בבית עם האחים, הורים וכו'..

מצד שני, בפנימייה (בדר''כ) הקשרים עם בנות הרבה יותר עמוקים וחזקים, יש יותר ביחד.. 

וגם תלוי במקום שאת לומדת בו עכשיו.. אם טוב לך בו..

ב''הצלוחהה 

אז בעיקרון אני משתדלת לא לענות בפורומים כי בתהליכי התנתקות אבל זה דווקא נושא שיש לי הרבה מה להגיד בו

אז ככה

תלוי מאוד בבנאדם

קודם כל- איזה סגנון של מקום שאת רוצה ללמוד בו? מה חשוב לך?

אם יש מקומות שאת יכולה להיות בהם בלי פנימייה שהם מתאימים לך, וגם מקומות שהם כן פנימייה ומתאימים לך, אז יש מקום לבדוק מה באמת יותר מתאים לך

אבל לפחות ממה שאני יודעת- רוב המקומות הם פנימיות, ואם את חושבת שלך דווקא מתאים ללמוד בבית, אז זה בעיה- עד כמה זה חשוב לך

רק כמה נקודות-

כן עד כמה שפנימייה מוסיפה עצמאיות ובגרות וכזה- גם למקומות שחוזרים בהם הביתה יש את זה

אני לומדת במקום בלי פנימייה, (לא בגלל שככה בחרתי אלא פשוט כי פנימיות עולות הון ואין להורים שלי ככ הרבה לשלם, וגם בגלל שאני אחרונה, ובעצם אם אני לא בבית אף אחד לא בבית), יכולה להגיד שאם את לא בפנימייה גם יש לך עצמאיות- פנמייה זה מסגרת, אחרי הכל, ובבית זה לא. נכון את לומדת להיות עצמאית יותר, לא אומרת שזה לא נכון, אבל יש בדיוק אותו דבר בבית, ואם ירצו פירוט אני אפשר פשוט זה מתחיל להיות ארוך. (וגם אני מסתכלת על בנות שהם בפנימייה- לפעמים, לא רוצה להגיד תמיד ולא רוצה להגיד שזה חייב להיות- אבל מישו שחי בפנימייה ודואג לעצמו- הרבה פעמים יוצא שהוא רק דואג לעצמו, ומישי שעדיין בבית צריכה עדיין להתפשר על הרבה דברים בשביל אחים שלה ובשביל מה שנוח לבית וכזה. יכול להיות שזה רק מה שאני רואה, וזה לא נכון בכלל, ויכול להיות שאנשים רואים בזה יתרון שלא צריך להתפשר על כלום כי ההורים לא עוצרים אותך. וברור שכאילו פנימייה שהתנאים לא תמיד חלום וזה זה גורם לבנות להיות פחות מפונקות ולהסתדר עם מה שיש, ברור.)

להיות בבית לא קשור לילדה של הסינר של אמא, לפעמים כן, מה לעשות, יש נתק מהבית. אי אפשר להגיד שלא

כל האחים שלי היו בפנימיות, אותי הם מכירים בתור הילדה שהייתי בכיתה ג, ואני בכלל לא מכירה אותם כמו שאפשר להכיר באמת אחים

תחשבי מה הכי טוב לך, עזבי מה אחרים אומרים.

עד כמה שיש קשר טוב בין בנות בפנימייה, יכול להיות קשר לא פחות טוב מבנות שהם לא בפנימייה, כי בדרכ כולם באיזור ולא צריך לנסוע שנים כדי לגיע לבנות

לפי מה שאני רואה בתור בת שלומדת בלי פנימייה- לא משנה מה, בנות תהיו איפה שאתם רוצות, רק אל תזלזלו.. לא להיות בפנימייה זה לא אומר הרבה דברים שבנות אומרות כאן, ואין לי כוח להגיד מה בדיוק חושבים.

לכל דבר יש היתרונות והחסרונות שלו. השאלה היא מה היתרונות שטובים לך ומה החסורנות שקשה לך איתם.

זה יצא שיא הארוך וסורי על זה, אם צריך פירוט על עוד דברים אין לי בעיה. (זה שעניתי מראה שיש לי הרבה להגיד)

להבהרה..ההורים שלי אמרו בעצמם שמתאים לי פנימיה וגם אני חושבת ככה..סתם רציתי לשמוע עוד דעות בלי קשר..תודה לכולםם

לדעתי פנימיה זה ממש בונה ומעצים... אני לומדת באולפנה עם חצי פנימיה וזה כבר נתן לי המון, בעיקר בקטע חברתי. פנימיה מלאה לא מתאים לכל אחד, אני למשל ממש ילדה של בית, אבל חצי פנימיה מתאים לרוב הבנות (לדעתי...). זה כאילו להרוויח יתרונות של שני הצדדים, גם עצמאות והווי חברתי וגם את בבית ולא מתנתקת או משהו...

כי אתה לא נמצא לא כאן ולא כאן

גם בחצי פנימיה יש הווי מטורף! עצם זה שאת מכירה את כל הבנות (ולא רק חברות טובות) קצת מעבר ללימודים ולאחרי צהריים, כבר הופך את הקשרים לחזקים הרבה יותר... וכן זו גם סוג של עצמאות!

אגב את בפנימיה?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....