אם רק הייתם יודעים מה אתם עושים לי בפנים.
לא אכפת לכם ממני.
זה לא נחמד,שתדעו.
אתם לא רואים אותי.אתם רואים רק את החוקים שחובההה להקשיב להם.
אני כבויה.וואייי.אני כבויה.
להרוס יותר ויותר תבנאדם.
אין לי כוח להקשיב לכם.אין לי כוחות לגבולות שלכם.באלי לעשות מה שבאלי וואי.
תפסיקו לאיים עליי.
אני אשכרה..ילדת כאפות.תרתי משמע.ילדת כאפות.
לא באליייי לחזור שבוע הבא.
אבל באלי לבוא גם,ושלא יעיפו אותי.
ואין לי כוח לקבל אישור ממנו ורק אז..
דיי דיי דיי.
מותש לי רצחני.
אולפנה מפגרת.וזהו.
אוף אבל אי אפשר.
אני גם אוהבת תאולפנה ואין כמו הצוות.אין דברים כאלה.
והם מתוקים ככ.
(אבל זה לא סותר.הם גם וגם.)
אני צכה דחוף את מחר.
אבל גם בעצם לא באלי.אבל אני רוצה.
ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בוודאי גם שם נמצא ה' יתברך.
(?)
(!!)
פף.
ה' נמצא פה.מפחיד לי.ה' איתי בהכי גורנישט שלי אפילו.והוא לא בורח כי הוא אוהב אותי.נכון הוא אוהב אותי לא משנה מה?נכון?נכון?
אוף אבל המ באלי.אוף באלי.אני מתלבטת אם כדאי ***** שוב.
זה לא אמיתי אבל קשה להתגבר ובאלי חזק.חזק.
וגם אם תהיי שם לבד..לבד ככ
תדעי שתמיד
יש לך אותך
ממ אין לי גם את עצמי.בכלל בכלל לא.אני שום דבר בתוך שוב דבר בלי שום דבר.כע כע,גם בלי עצמי.עצמי האמיתית.אעלק יש לך אותך..אין לי את עצמי.אין לי את עצמי.
והכל שקרשקרשקר.אבאאאא הצילווו.אין שום מילה אחרת.
רק- הצילווו אחד גדול.פףףף.
אבל את תמצאי את האמת שלך
תלמדי להיות נסיכה בעולם של נסיכים כי את נסיכה לא חשוב מה אחרים.
לפחות אני נסיכה אבא.לפחות אני נסיכה שלך ואתה המלך שלי.אתה טעטע שלי נכון?רק שלי וואי.נכון אבל?
אבא וזה בכלל מפחיד אותי.יום ראשון..אסור לו להגיע.לאא רוצה את יום ראשון.אבאאא אבאאא לא רוצה.שוב,הצילווו אבא הצילוווו.שש וחצי.איך הזמן רץ לי בין הרגליים.יום ראשון יאבאלה יום ראשון.אנלא מסוגלת לחשוב על זה.אין עתיד.ועתיד קרוב רק רע רע רע.בעצם טוב.אבל רע בהרגשה.לחלוטין.
נכון שהרחוב בחוץ קצת משוגע.קצת משוגע?פווולים משוגע.בלי סוף משוגע.וואי וואי וואי טעטעעע
זה ג'ונגל מסוכן ומאיים
בעעעעעע.בזה יש הסכמה!!!
וגם כשהוא ייתן לך מכה ועוד מכה
את חזקה כמו לביאה
ואת תדעי להילחם
את חזקה ואת תדעי להילחם
אין הסכמה אין הסכמה אין הסכמה.לעכשיו.
???
אני חזקה?ואדע להילחם?אדע להילחם?לא לא אין לי סיכוי אין לי סיכוי פףף אסור את יום ראשון.אסור אסור אסור.
אבאאא לא באלי פשוט לא באליייי.זה מפחיד לי מידיי מידיי מידיי.
והמסע הזה כבד והרבה מאוד גדול עלייי!!
בעע בעעעע בעעע לא באלי וואי לא באלי אוף אוף.
והדמעות האלה מעצבנות אותי עכשיו אוף אבא אוף.
למה הכל מטושטש לי למה.דברים טובים נראים לי דברים רעים וזה לא נכון.ולא אמיתי בכלל.מפגרת.מוח מטומטם.לחלוטין.הכל טישטוש.הכל.הכל.הכל.
(צריך מישו שירביץ לי עכשיו וואיייי ויעיף אותי למקום שבאמת יש לי רק אותי.באמת אבל.ושארגיש את זה.למקום שיעשה לי טוב בפנים.למקום אחר שהוא לא כאן)
וואי איזה שיר מעצבן זה עכשיו.
האמת הוא שיר חזק.אני אוהבת אותו.ככ.הוא אמיתי משו משו.
אבל עכשיו הוא מעצבן אותי רצח אוף וואי
כל מילה שם קלישאתית ומעצבנת עליי-אדמות.
אין בעיה בקלישאות..אני אוהבת קלישאות.
השאלה היא מתי אומרים ואיך וכמה.
קיצור זה לא משחק.זה לא.
אבל תכלס באמת אין כמו מיקה משה ומירי.מתוקות שלי וואי.
(אצליח להירדם הלילה?
אוף לא אין סיכוייי אוף ואין לי כוחות כבר לנסות
אוליי בעצם רק לנוח במיטה?יש בזה משו..נכון?
בעעע הכל בעעע)
אוף דיי זה לא מצחיק אותי.למה אני בוכה מזה למה למה למה.כל דבר מקפיץ אותי וואי פשוט נמאס לי מעצמי לחלוטין.אני חייבת מישי להניח עליה ראש.ולא רוצה לבד.אני לבד בקטע מעצבן.
אני בכיינית מספר אחת בישראל.
ולמה היא לא כיוונה אותי יותר
למה היא לא מבינה את זה
טוב..אפשר להבין..
אבל בשביל זה הייתי רוצה שתדע את הרקע כדי לעזור יותר ולא להפיל אותי בפח.
בכיינית בכיינית בכיינית
מה אני בוכה מה מה מה.
אוף זה לא קשור לבכות וואי זה לא קשור
עשיתי את מה שאני יכולה.
למה לחפור על זה למה לחפור על זה
דייי לחפור.
חפרנית חפרנית חפרנית.
חפרנית מספר אחד בישראל.בעולםםם.
בלה בלה בלה בלה
תהרגו אותי כבר
היא שונאת אותי.היא לא באמת רוצה שארגיש טוב.וזה גם לא מעניין אותה.לא מעניין אותה וגם כבר לא מעניין אותי.הגיוני בסה"כ.
אבל לא כיף לחיות כשכולם שונאים אותי.שכולם רק רוצים שארגיש רע.למרות שזה לא מעניין אותי כבר מה ארגיש.לא מעניין.אבל וואי עדיין.למה אני כזאת רעה וואי למה.ובגלל זה שונאים?למה זה אמור להיות תלוי במשו הא?אמור זה שם של דג.תודה.
יום ראשון פף יום ראשון אבאאאאא
כל שניה אני חושבת על יום ראשון.
חפרניתתתתתתתתתת
סתמייייי וואי.כמה דיבורים כמה.
ככ רע לי להרגיש ככה.אוף אבא אוף.בכלל רע לי שזה ככה.אין לי כוחות לכלום אין לי כוחות לכלום ויאללה שייגמר כבר אוף אוף אוף
העולם הזה חרא
ולא אכפת לי כבר.קפצו לי אנשים.קפצו.
ומחר יום ראשון.העולם ימות לא באלי את יום ראשון.הוא אמר שיוצאים ברבע לשש.אבאאא אתה איתי?
לא מאמינה שזה המצב שלי.לא מאמינה שהגעתי למצב הזה.שפל שפל שפל.ואיזה פחד.ובכלל שתסתום.מה היא מדברת איתי בכלל וואי מה מה מה.את חופרת ומעיקה ומדברת דברים לא קשורים.לאאא קשורים.תפסיקי לעייף אותי תפסיקי.ואני מעייפת את עצמי גם פף.בהכי דוגרי וואי.והם שאלו אותי אם אני ישנה בלילה ולמה בכל מקום אני נרדמת חזק.פשוט תסתמו אוקיי?אתם לא מבינים תמקום שלי אז פשוט תסתמו.אל תגידו מילה.אתם לא מבינים אותי.אתם פשוט לא מבינים.וכל השבת אומרים לי שאנלא שפויה.אל תוציאו מילה מהפה שלכם בלי לחשוב כמה פעמים אם שייך לומר.לא.אתם פשוט פוגעים.את במיוחד וואי.ואל תדברי איתי.תפסיקי לחפור תפסיקי כבר.את מכאיבה לי רצח.אין לך שום זכות דיבור.אין לך אין לך אין לך.מה את שופטת מה את שופטת.
באלי ל***** ככ.וזה לא עניינכם.זה לא.בכל מקרה אני סתם ייצור טובעני.בכל מקרה אני סתם בנאדם פה בעולם.סתם סתם סתם.אני לא קשורה לפה.אני ככ לא.
פסדר..מחר יום ראשון..כאילו ייפטר הכל.וואי באלי ל***** פאקק פאקקקק פאקקק
ולמה למה למה.
הבנתי תראש שלכם אבל זה לא מצחיק וואי זה לא.
אני צכה לדבר איתו.קצת להרגיע עד כמה שאפשר.אוליי ייתן לי משו.ככה היא אמרה לי.והיא ככ צודקת.אני חייבת.כמה שיותר מהר.כמה שיותר מהר.הוא ימצא תזמן.זה חשוב לי.ובאלי שהוא יבין.ושהוא יתן לי קצת אהבה והבנה.אני צכה לב.ובכלל אני צכה את הרב קרליבך דחוף.הרב קרליבך הרב קרליבך הרב קרליבך.
ובכלל חיבוק זה מגעיל אבל אני צכה ורוצה עכשיו למרות שזה מגעיל אותי גם.אבל דיי אין לי כוחות לכלום בכלל.והיא אמרה בשבת דברים הזויים ובכלל ה' ירחם על האנשים בעולם הזה.וה' ירחם על המציאויות הכואבות האלו וה' ירחם על הכל וכמה נורא זה להיות חלק ממשו גדול.ובכלל בשבת זה היה ככ אמיתי מה שאמרתי.וטוב שאמרתי את זה מהלב שלי ולא בתור קלישאה שאנלא מאמינה לה באמת.הלוואי שזה נכנס להם.פשוט אין כוחות ליישם את זה אבל וואלק אני מאמינה בזה עד הסוף.צריך כוחות ואין גם כוחות לזה שצריך כוחות.ואני מבולבלת לחלוטין בכל צורה ואין לי כוחות לבלבולים האלו.ואני רוצה רוגע.ולא כיף לי שאני לא מצליחה להירדם.המוח והחישובים שלו..מוח טפשון תפסיק לעבוד כבר כל הזמן.והיא רצתה לעשות איתי מבצע מפגר.עם כל הרצון הטוב,לא באלי שתתערבי.פגעת בי יותר מידיי.תתרחקי ממני יאלדה.אני שונאת תהתנהגות שלך ותחוסר טאקט הזה.וואי.
מחר אני לא מדברת עם אף אחד.
אני רועדת.מחר מחר מחר.
אז זה עבר.נגמר.וביום שלישי פף.לא באלי לעשות לעצמי טוב ולא באלי שיגידו לי דברים כאלו ולא באלי לעשות את זה.איזה פחד זה יום שלישי.לא באלי עליו לא באלי עליו.אז מה שזה נכון.
וזה היה מפחיד היום יותר מידיי וידעתי שככה יהיה.ואוף באמת שמחשבה יוצרת מציאות.וזה מפחיד כמה שזה אמיתי.ובאמת איזה פחד מה שהולך אצלי.זה נגמר להיום אבל זה נגמר להיום.כרוני?לא באלי.אבל לא אכפת לי וואי אבל גם כן אכפת לי ולא באלי כלום ולא באלי לעשות את מה שצריך.נכון,אני אנוכית.אבל קשה לי ככ.ואבא אוף אני..
אנשיםם.אני שונאת לראות אותכם.ובאלי לבד טוב.לבד לבד לגמריי.ולבד רע.זה לא באמת רע.זה איך שאנשים מגדירים את זה.אנשים תסתמו.מי קבע שזה רע?!לא.זה לא רע הלבד הזה.זה רע מבחינתכם אבל זה לא רע.וזה כן רע ואני משקרת על עצמי אבל לא באלי לברר כלום.באלי ככה.ואני באמת אנוכית אבל אוליי זה מה שצריך עכשיו,תכלס.דיי לבילבול הזה דיי דיי דיי מה נדפק איתי.אני צכה ארבע כוכביות דחוף.וואי דחוף.
ומחר שוב יש אנשים.אוף אבא זה עושה לי כאב ראש.אוף אבא אין מצב.אני צכה להגיע ולא באלי ומה הקשר עכשיו.והשיחות באולפנה חופרות ובאמת שאנשים זה חפירות חפירות חפירות ואני לא רוצה לשמוע אותכם וואי.ולא באלי לקבל תשמוסים האלו.באמת.תגעו לי בלב.בלב.בלב.דיי טכני דיי טכני.אני לא מסוגלת כבר.כרוני או לא?כרוני או לא?אוף אבא איכה.זה לא מצחיק.מתי תמלוך בציון מתי.ודיי לטוב נסתר הזה.שאף אחד לא ידבר.ואז מה שהוא רוצה שיהיה לי טוב.אני לא רוצה.לא מרגישה כוחות להתנער.אוף ודיי עם הקלישאות האלו.קודם תאמינו להם בעצמכם באמת ואח"כ תדברו..אוליי..אם אתם מרגישים שזה שייך.תסתמו.עכשיו זה לא שייך בשום צורה.ומפחיד לי רצח עכשיו.
I hate that so much
I need to sleep and I can't
I'm scared about tomorrow
I don't know how it will go ot what she will want to do
I wish I had someone I could go with
Fuck can I please please fall asleep
It's necessary
It's almost 5 in the morning
I need to sleep so bad
And I fucking don't manage to
Fuck
כאילו זה אומץ שלא ברור מאיפה הוא מגיע
וישמצב שאני אשתפן ברגע האחרון
אבל כרגע זה נראה חיובי
וזה הצילו וזה אמאלה ואבאלה
אבל זה טוב. זה פאקינג טוב.
וכשאני מקבלת פידבקים מבחוץ זה עוד יותר טוב.
אייאיי
אפשר שזה יהיה בסדר
שיהיה אולי אפילו כיף קצת
אפשר
נראה שאת שוב שוכחת
באלי לחבק אותך שלא תהיי לבד
שלא תרגישי שאין מוצא
תעשי את זה אם זה מה שאת צריכה
אבל בבקשה
אל תשכחי
זה לא הדבר האמיתי
זה מים מלוחים
🤍
אחרון להיום בשביל לשרוד עוד קצת לפני שנסגור את היום
מדליק סיגריה מסתכל מהחלון באנשים שמנסים להתאהב באותה אחת בשישית
מסה של נחיל אנושי משתרך בתוך מסכים או קופסאות פח או גם וגם
וגם אני
עוד מעט אצטרף לעדר
זומבים שמחפשים מוח מסתפקים בדופמין בצורת לב או אגודל
חלקיקים אלמנטריים
אימפריות של אנשים בודדים
האלגוריתם של החיים מנהל אותנו
כמו נוח המודרני אני מסתכל ומייחל למבול
אבל חם ולא יודע אם ייחל לזה או רק ידע מראש
טעיתי כנראה
טעויות זה הדבר היחיד שעושה את החיים מעניינים
שם את הציניות בצד
מחפש איזה זקן שדואגים לו
מישהי שלוקחת ממנו את השקית וצועדת איתו קצת
מדברת איתו קושרת לו את השרוכים
מוצא כאלה
החיווט המפואר הזה בין הכיעור ליופי שנמצא בכולם באותו אחד זו החידה הכי גדולה
לא אוהב מה שנהיה ממני ומהעולם
אוהב את הפוטנציאל
עולה לאוטו
שם מוזיקה ונוהג
הכל מואר לפחות עד שמונה וחצי שקיעה מאוחרת
חברה פוסט דתית אבל כאן זה כבר משחרר
עומד בפקק עם כולם
פילוסופיה גבוהה זה נחמד בסוף כולנו אותו דבר
עומדים בסופר בתור מתדלקים אוכלים ישנים קמים עובדים נלחמים
יש כאלה עם קצת יותר חינניות אבל גם זה חולף
אז חיוך נשימה ושהפקק יעסיק את עצמו
קצת אהבה לא תזיק מתנגן ואני מתחבר לקיצ' שהחיים נותנים
איך כל יום מביא איתו אנרגיה אחרת
אור אחר
אם זה ימשיך ככה בסוף אפרוש מראציונליות ואעבור לקרוא מדורי אסטרולוגיה ולהאמין שאם מרקורי בנסיגה זה באמת אומר משהו
אדליק נרות ריחניים
אעלה קטורת
אהיה שאמאן
חתול שחור יהיה סימן
אולי אלמד לקרוא בקפה
צריך עוד רעיונות אני לא מהתחום
חשוב מאוד לבחור נכון
לא להיות כזה שיוצא למילואים וחוזר לצעקות וטנטרומים מסכן
מה כבר עשה? נלחם בכל החזיתות
מעניין איך הוא לא ראה לפני לאן הוא נכנס כמה אנחנו משתנים?
אולי זה החום שמביא איתו חוסר סבלנות לטמטום?
בכללי פגישות היו לוקחות חצי מהזמן אם היו חושבים 5 דקות לפני
אם הן היו נעשות בעמידה זה בכלל היה מקצר
העולם מלא סבל עם קצת טוב או הפוך?
אז כנראה שתלוי במזל גנטיקה ויגידו גם באלוהים וכל מיני כוחות
אבל בעיקרון נראה לי יותר סבל שמחפש סיפוקים קטנים
היום צום אז אין קפה וזה כנראה משפיע על המחשבות
יושב מול אחת שקוראת אלתרמן ואני מתלבט אם היא קוראת או סתם מסתירה פיהוק
יש משהו מושך במי שמתעניין בדברים שלא מניבים כסף
אני לא איזה מרטיר אני מנסה להישאר במקום הנכון והראש לא מפסיק לנדוד
דעות ואנשים שחושבים כל מיני דברים
ערימות של מחשבות של אחרים
גיבוב של מלל אינסופי
העידן הזה הביא את הצורך בסינון אגרסיבי כמעט אלים אחרת נהפך למדמנה של פסולת
כשהאחות אמרה משהו אז נפלו עליה כמו מטומטמת אבל כשזה אתה אז הכל הכלה והבנה שזה יפה הצביעות הזאת סך הכל
כולנו בתוכה מחפשים את ההצדקה להיות קרובים לעצמנו
איזה מושג
אני לא מוכר ניו אייג' וקלישאות גם לא קונה בדרך כלל
לפעמים החיים הם מה שהם
מזרון זול וקרוע במלון פשוט
זה לא דיכאון זה פיכחון מול המציאות
המציאות יכולה להיות ריח של גשם ראשון
טהור נקי
עם צחוק של ילדים שקופצים בשלולית
יודעים שעוד מעט יחזרו לבית חם
אמא תחמם שוקו אמיתי מושקע
והם יקרסו לספה מול סרט שהם ראו כבר מלא פעמים ותמיד עובד מחדש
כי התמימות לא מופתעת
ואבא יחזור מהעבודה וכולם יקפצו עליו
אחר כך יתארגנו ויכנסו למיטה חמה
וישמעו סיפור על מקום רחוק ויירדמו
חיוך פשוט וחום נעים אחרי השורות האלה
אבל החיים הם גם לגימה של וויסקי זול ששורף את הגרון
אבל מעלים מהראש את הרעשים
את המחשבות
את האנשים
לא נלחמים בחושך מצטרפים אליו
או שפשוט מוצאים משהו קטן להיאחז בו
ספר או סרט
מועדון קרב
מה שלא יהיה בסוף זה עובר
וזה מנחם שגם הטוב וגם הרע יעבור
שעות
בדרך כלל בלילה
שהמילים הופכות לפיזיות
מורגשות על הגוף
קורא ספר ומרגיש את החוויה
הניגוד או הקשר בין אינטילגנציה גבוהה לחשקים ראשוניים פרימיטיביים מעניין
וזה תמיד חוזר
המוח צריך מחשבות
העור צריך מגע
כל אחד והאוכל שלו
הדלק שלו
צורך ורצון
כולנו מונאדות בודדות
אם כבר לבד אז שיהיה בתנועה
שנתחמם
בצום צריך משהו עוצמתי שירגיש כל כך חזק כאילו טעמת את מה שהוא כותב
מריח את הריח
טועם את הקפה
מריח את הגשם
נרטב מהגלים
מרגיש את החרטה של התלין
מסע מסע החיים
החיים שוחפים, מהרגע שקפצתי למים ניכנסתי לזרימת החיים
אני רק באמצע או בהתחלת המסע שלי, תלוי איך מסתכלים על זה
הרבה שלבים עברתי עד היום
כל שלב משמעותי בפני עצמו
כל שלב מביא איתו את ההתמuדדויות שלו, את הנפילות שלו את ההתגברויות שלו
את הכישלונות וההצלחות שלו
אבל מה שבטוח שמאז שהתחלתי את המסע שלי אתה הייתה חלק בלתי ניפרד מהחיים שלי
לפעמים באלי לדלג ולחזור לשלבים אחרים בחיים, אבל לצערי זה לא עובד ככה
שלב אחרי שלב אחרי שלב
מבלי אפשרות לחזור אחורה
קדימה רק קדימה מתקדמים
היום אני עומד בשלב, שלב בחיים שבאמת לא דמיינתי שאגיע אליו
אבל מי אני, כזה קטן בעולם
באמת שב"ה החיים שלי מושלמים כולל כל החבילה ללא ספק
מה אומר ומה אצטדק לפניך, חוקר כליות ולב
הכל גלוי וידוע לפניך.
אנחנו פה חיים בהסתר פנים.
אני מתגעגע לימים שהיינו קרובים יותר
וקרבתך לי טוב, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף
אבל ברור לי שכל מה שאתה עושה איתי הוא הטוב ביותר עבורי
ללא כל ספק
אתה שמשגיח ולא עוזב אותנו אף לא לרגע.
בקשה קטנה לי אליך, תעזור להתקרב אליך יותר
חסר לי חסר לי מאד
הריחוק הזה כואב לי
התפילות כבר לא אותך תפילות
הלימוד כבר לא אותו לימוד
רוצה אותך ורק אותך
קשה לי, קשה לי ואני יודע שאתה איתי בזה ולא תעזוב אותי
אף פעם לא עזבת
תמיד תמיד תמיד דאגת לנו להכל מהכל
תמיד דאגת להזכיר לי שאתה חלק בלתי נפרד ממני
אני יודע שהבעיה היא אצלי, בהסתכלות שלי
מרוב עומס ושיגרה קשוחה, קשה עצור ולהתבנון
הכל מצריך ממני תגובות מהירות ללא הרבה מחשבה
תגובות מידיות
לא סתם אני מסנן הודעות ארוכות, אין לי מספיק כוחות להתרכז בהן ולענות עליהן
אבא תודה
תודה על הכל
אני יודע שאתה עושה את הכי טוב בשבילי ואין לי על זה שום ספק
החיים שלי עמוסים עמוסים עמוסים בכל כך הרבה טוב
"עד שיבלו שפתותיכם מלומר די"
יש בזה משהו משמח וגם עצוב
שכל לילה שבאלי לרשום, שיהיה משהו כתוב
תמיד העייפות גדולה
תמיד אין לך כוח לחשוב בשבילה
אז בקצרה
הי יפה
ניצחת
עוד פעם, ועוד פעם
הוכחת
ומחר תוכיחי שוב
את תהיי טובה,
את תהיי מדהימה
והלוואי ויהיה טוב
מבצעית
אני באה
יש בזה משהו
עצוב וגם שמח
שאני כבר לא בפיקוס, לכתוב
Yes, it's scary
.But you're brave
Fuck
בבוקר מחליק בגרון
השני פחות
המנורות הלבנות חיוורות והכל מלא בהספקים
כל היום רק תפוקה
ערימת מטלות שלא נגמרת כמו סיזיפוס
עלינו לדמיין אותו מאושר
נדמיין
מילת המפתח
מכל הכיוונים הם מגיעים
ומנסה לברוח מהם או מעצמה
וזה לא באמת עצה
בסוף זה נשאר במקום
אז אין אסיר מוציא את עצמו מבית האסורים אז מחכה לנס
והתפילה יוצאת אבל בשקט
אין מילים
ולבד
כשלבד אז לא צריך שיבינו
וזה אקראי
ונגמר לפני שמתחיל
