הרי אין בציבור שלנו מקום אמיתי שבו לומדים על מיניות בין איש לאשתו.
מה שמלמדים בהדרכת חתנים/כלות , זה רק ההתחלה. וגם כשלומדים את זה לא באמת מבינים מה זה, כי עדיין לא חוו.
בנוסף, יש פער בין הגברים לנשים.
כי אין גבר שלא ראה לפחות פעם אחת בחיים שלו תועבה באינטרנט.
נשים לעומת זאת, לא חושב שכולן ראו (יותר נכון, בטוח שלא כולן ראו).
לפעמים אני מצטער שאשתי לא פתוחה מינית, ואנחנו שנינו דוסים.
אין לי דרך לגרום לה ללמוד מאיפשהוא.
פעם כדי לעשות עבירה היית צריך ללכת מרחק והכל היה בסודיות מוחלטת וככה סתם ברחוב לא היית רואה יותר מידי גירויים שהרי פעם אפילו הגויות היו הולכות צנוע.
אז ה"תמימות" של זוג בחיי נישואין היה באמת מושלם לתקופה. גם אם היחסים לא היו טובים ומזהירים - לא היה לגבר דרך לדעת שיש משהו אחר. הוא לא היה מדמיין דברים לא ריאליסטיים ומתבאס על אישתו. הוא היה שמח במה שיש לו באמת.
היום זה פשוט לא ככה. יש כל כך הרבה גירויים בדור הזה שזה פשוט בלתי נתפס לפעמים. אי אפשר להישאר בתמימות שהיתה פעם. איך להתאים את זה לדתיים? לא יודעת. מצב קשה.
וככה נוצר פער, בין גברים לנשים לרוב
בלי דוגמאות
השאלה איך "לחשוף" אותה.
אני לא מדבר איתה על הכל.
מאיפה הידע? זה קצת לא "דוסי"
אבל סיריסלי, למי יש זמן ללכת לשיעורים לגבי זה?
לגבי פורנו, מסכים שזה הורס את המיניות.
השאלה שהעלת.
אני רואה מקרי כאלו וכאלוץ זה לא אומר שאין אהבה..
זה פשוט אומר שהחבר'ה גמורים
נתנאל וייסלא כל אישה אוהבת פתיחות בנושא בכלל לא.
האם מחינוך קלוקל? כשכל החיים אסור היה לדבר על זה או על כל מה שקשור בגלל חוסר "צניעות"? זה משפיע פסיכולוגית על הגוף ואז אחרי שנים פתאום מותר לדבר על זה אבל המוח כבר מתוכנת אחרת? זה סוג של שריטה לכל החיים..
יש הלכות ומנסים לא לעבור את ההלכה, ולכן אלה שהתחנכו כך זה לא בעיה בשביליהם,
הבעיה שצד אחד חזק והשני לא, ואז השני מאוכזב למה הוא\י לא כמוני, ולכן נכנסים לבעיה,
ולפעמים זה הורס את השלום בית,
מי שחושב שמ"תועבה באינטרנט", לומדים משהו בנושאים הללו, יש לו טעות גדולה.
הוא שיח מזיק והוא "גורם מציאות" ולא רק כביכול מתאר משהו אובייקטיבי.
אנשים שמפרסמים סטטיסטיקות על כל מיני דברים שליליים - גורמים לא פעם הרבה יותר נזק מתועלת. גם כשכוונתם להתריע, אפשר להתריע מדברים בצורה יותר מתונה, ולא לעשות מאנשים שההתנהגות שלהם היא הסבירה-אנושית, אפילו אם לפעמים בצוק-העיתים, הם לא הרוב.
מעיד על עצמי שב"ה שזיכה אותי, מעולם לא צפיתי בתועבות, בטח לא מהסוג שיכול לגרום לדמיונות ורצונות.
כבר העדתי זאת כאן בעבר, וחשוב לי לחזור על העדות הזאת, כי צריך לדעת שזה אפשרי וקיים.
לא חושב שאני משהו מיוחד. הקב"ה זיכה אותי במיוחד.
ההורים שלי חשפו אותי רק לאינטרנט מסונן, וחברים ראו בי תמים.
לגבי עצם העניין - אבוי למי ש"ילמד" מתועבות כיצד להתנהג עם אשתו.
רצונות ופערים הם טובים ולגיטימיים, אפשר להציף אותם גם בכשרות.
לא צריך תועבות בשביל זה.
ב"ה זאת המציאות.
וחשוב לי להעיד אותה בפה מלא, כי יש כאלה שזקוקים לשמוע אותה.
שאנשים רואים לנכון להחיל חולשות של עצמם על אחרים.
צריך לשמוח שיש אנשים שמעידים על עצמם כך. ובוודאי שאכן כן הוא.
צריך לומר להם יישר כח, ולא "אין סיכוי"..
זה בריא וטבעי.
ואני אומר אין סיכוי מתוך ידע וניסיון לא רק שלי, אלא של המון חברים סביבי.
ברור שיש כאלה שלא מגיעים למקומות האלו
זה כמו שאומרים ש90% מהאנשים אוהבים שוקולד,ו10% משקרים, ברור שזה לא מדויק
ככה שלא צריך להתרגש מהטענות האלה של "אין אחד שלא..." או "כולם ככה..."
וואלה כן, אני ניצלתי מזה ב"פוקס". יותר נכון בהשגחה פרטית (שלא יודע למה זכיתי. מודה לה' כל הזמן ולא לוקח את זה כמובן מאליו). כלומר לפחות מבחינתי.
ההורים שלי דאגו שכל אינטרנט שאהיה חשוף אליו מצידם - יהיה מסונן.
כפי שכתבתי - חברים ראו בי תמים. עד היום אין לי מושג אם ראו מה שראו אצלם בבית / בפלאפון / לא יודע איפה ובאיזה גיל, אבל לא שיתפו אותי. או כי התביישו בזה, או כי חשבו שאני תמים מדי.
עד שהגעתי לגיל שבו הרתיעה והגועל מצפייה במיניות של אחרים, קודמת לתאווה והמשיכה לזה.
ואני בהחלט רואה סרטים ולעתים גם סדרות, ומופיעות בהם גם נשים.
בעוונותי לפעמים אפילו לא בצניעות - אבל זה יפריע לי.
כיום משתדל שאם יש מישהי בגופייה (וקל וחומר אם פחות מזה) - להימנע ככל האפשר מראש.
למה אני מציין את זה, כי יש משמעות למאמצים שלנו גם כלפי הילדים שלנו.
והמאמצים האלה עשויים להציל אותם.
וכי אין קשר ישיר והכרחי בין התנזרות מסרטים וסדרות, לבין הימנעות מגועל נפש (גם אם הוא כרוך בהמון תאווה ו"כיף" ריק מתוכן).
[וגם לי יש את ההתמודדויות שלי, אני לא מלאך. אמנם הן לא בשאלה האם לצפות בתועבות]
לפי מה שאני הבנתי מדבריו - אולי לא הבנתי נכון - ה"בעיה" שמפריעה לו, שזה שבניגוד לו היא לא צפתה בכל מיני דברים רעים (שהם עקומים גם מבחינה אנושית פשוטה), ולכן היא מתנהלת בצורה, שיתכן שהיא ממש נורמלית וטובה ואמיתית ומבטאת יחס נפשי ראוי - ולא רואה לנכון/מעלה על דעתה להיות אובייקט בכל מיני שגעונות מהעולם המטורף.
זו כמובן לא בעיה אלא מעלה.
טוב שאנשים יבחינו, בין העיקר שזה היחס הנפשי האמיתי והמתפתח והנבנה בעומק, וביטוייו העדינים והמכבדים והטובים והאוהבים - לבין דברים שהם בין דיעבד כשר, לבין פסולת-לוואי שבאה מה"תרבות" הזולה ופחות מזולה. נכון שיש סבלנות בתוך המציאות של המכלול של בנין בית, גם לדיעבדים כל זמן שאינם ממש איסור - אבל בוודאי לא לעשות מזה אידיאל ולראות "חיסרון" במי שהיא סתם תמימה וטובה..
בלת"ק
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)
פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)
דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.
קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.
חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)
אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
יש למישהו?
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.
פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.
אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?
