לא מסוגלת לחשוב על להשאיר את הפיצית אצל מטפלת כל יום עד 3, לא מסוגלת לחשוב על השיעבוד לשאיבות, על הבקרים הלחוצים (הפיצית היא לא היחידה יש לה עוד אחים)
ועכשיו שינו לי את המשרה של העבודה כך שאני אמורה להתחיל את העבודה מוקדם יותר ויש לי נסיעה של חצי שעה עד העבודה... ובעל שגם עובד רחוק...
אוףף, יש יותר דיכאון מזה??
עידודים, חיזוקים, עצות הכל יתקבל בברכה,חוץ מלהאריך כי זאת לא אופציה לצערי...
שולחתת
חיבןק גדול!

