לאכול רק צורה מסוימת.

אחד רק ספגטי, ואחד רק פסטה קרניים.

זה פשוט מתיש.

אולי שווה לקנות נינג'ה בשביל זה.

לגבי כל השאר אין לי תשובה... נשמע קשוח ממש. אולי לעשות תורנות שכל יום את מבשלת משהו שמתאים לאחד מהם, והשני יכול לבחור בין שאריות מאתמול ללחם עם משהו...

אני לא מצליחה לעמוד על זה שיאכלו לחם עם משהו, תמיד בסוף אני מכינה כמה ארוחות צוהריים כי הם בוכים שאין להם מה לאכול...

ועליו התקנו טוסטר אובן בשרי.

אפשר במרפסת/ מחסן/ חדר כביסה להכין עמדה ייעודית.

אם זה מה שיפתור כרגע את התסכול היומיומי, עד שתמצאי פתרון שמן הסתם יהיה תהליך ולא קצר, גם על הגג הייתי שמה..

מכינים בזה שניצלים ממש מוצלחים ובקלות

וזה קטן ונכנס בארון

להכין כמות ולהקפיא. להפשיר לפי הצורך.

זה תחת קלינאיות תקשורת

אבל בגדול

כשאת רואה שיש הרבה תסכולים- גם שלך וגם שלהם

שיש כבר אוירה לא טובה סביב הנושא של האוכל

שהגדילה הפיזית לא משו

שזה מפריע לשגרה, שחושבים פעמים אם לצאת לטיול/למלון/לסעודת שבת עם השכנים

שאת עומדת מתוסכלת סביב הקופסאת אוכל כי את כבר לא יודעת מה לשים

שכל ארוחה את לא יודעת מה להכין - כי אין עקביות... הלא הפך לברירת מחדל

שזה כבר מרגיש כמו משו שמשתלט על החיים...

זהו... פרקתי

ואז התחלתי קצת לחקור על הנושא

(יש ספר עולה של אמונה דגן...ממליצה בכלל להקשיב לה)

ועוד זמן להגיע חהבנה שזה גדול עלי להתמודד לבד

ואז עוד זמן

ועוד קצת זמן להחליט שאני רוצה לעשות עם זה משו

ועוד קצת זמן באמת לעשות...

בצירוף מקרים מוזר היום בבוקר הרמתי טלפון לקלינאית תקשורת שמתמחה בזה....

עוד לא התחלנו טיפול

אפילו לא קבענו (היא צריכה לחזור אלי)

אבל עשיתי צעד

וכבר יש איזשהי תחושה שאני מתחילה לקחת פה מושכות ולהוביל שינוי

זה נותן תקווה לשינןי (שאני מקווה שלא תתנפץ לי בפרצוף)

גם כשכבר גדל יותר לגיל שלא הולכים לטיפת חלב, המשכנו איתה

הדברים שהם כן מסכימים לאכול זה פחמימות (אחד רק קוסקוס או ספגטי, ואחד רק פתיתים או פסטה קרניים).

אני כבר שונאת להכין אוכל מרוב שזה משגע אותי.

אני הייתי כזאת

עד היום אני בררנית

אמא שלי הכינה לנו את מה שאנחנו אוהבים

ואם לא היה לא אכלתי

ואני לא חושבת שזה נכון לעשות ככה

זה די טיפח את הבררנות שלי

לא מצאתי פתרון קסם לזה

כן הייתי ממליצה לחפש טיפול לזה או עזרה כלשהי

כשגדלים זה רק נהיה קשה יותר

התחתנתי ולא אכלתי כלום אצל חמותי בשבתות שנים

רק חלה

חצי מהחיים שלי אני נשארתי רעבה כי אין אוכל שאני אוהבת

זה מאוד קשה

ממש כדאי לטפל כי באמת יש קושי אמיתי

אצלי זה שילוב של קושי עם מרקמים וטעמים חדשים

ברמה שלטעום משהו חדש מעלה לי רפלקס הקאה

בשילוב עם קושי רגשי כנראה שעומד מאחורי זה

היום למדתי לאכול ועדיין לומדת

וזה פשוט חיים אחרים כואב לי על השנים האלה שלא אכלתי

זה גם גרם לי למחסור חמור מאוד בברזל וויטמינים

בקיצור שווה לטפל

כואב לשמוע מה עברת... חיבוק...

ותודה על הדחיפה לטפל.

זה כל כך מתסכל גם להם וגם לי...

רק חשוב לי להגיד שללא ספק אמא שלך ניסתה שיהיה לך טוב, שתהיה שבעה - אמא אוהבת ומיטיבה.

לולא מה שכתבתן כאן, ברור לי שגם אני הייתי פועלת אותו הדבר, ובמובנים מסויימים גם אימי נהגה כך.

היא הייתה חסרת אונים מולי

באמת הייתי קשה

לכן אני אומרת לטפל כי לא רואה דרך נורמלית לצאת מזה

וכן יודעת לומר בדיעבד שזה לא באמת היה נכון לפעול ככה...

מלבד טיפול שהציעו פה, יש דרכים להרחיב מגוון.

בכל ארוחה לדאוג שיש דבר אחד שהם אוכלים ודבר חדש. להמשיך להציע לטעום, בלי לחץ. יש אוכל שהם אוהבים בארוחה אז הם לא יהיו רעבים בכל מקרה.

להדגיש כל הזמן שלפעמים הטעם שלנו משתנה ולכן גם אם לא אהבנו משהו, אפשר לטעום שוב. תני דוגמאות מעצמך אם יש לך. ובאמת לאפשר לטעום - לקחת חתיכה קטנה, לא משנה אם היה טעים או לא, העיקר שהתנסה.

לא לעשות עניין כשמישהו מסכים לטעום משהו חדש. אפשר לשבח, אבל לא בהגזמה.

מישהי כאן הציעה שיקחו לחם עם ממרח למי שלא אוהב את האוכל. זו אפשרות מצויינת. זה מוריד לחץ שיאכלו, זה משביע ונותן להם שליטה. אפשר להגביל לממרחים בריאים

או גבינה בלי לחם, מה שמתאים לך שיקחו

לילדים בררנים זה ממש לא יעזור (ויש שידולים שעלולים לקלקל יותר, לא יודעת אם הרעיונות שכתבת בעייתיים או לא).

ילד שלא מסוגל לטעום מאכלים מעבר לרשימה המצומצמת שלו, לא מסוגל לקחת חתיכה קטנה לטעום. זה כמה רמות מעבר למסוגלות שלו. במרפאת אכילה עובדים על זה בצורה מאוד מדורגת (להסכים שיהיה בשולחן, להסכים לגעת, להסכים להניח בצלחת וכן הלאה). גם הרחבת התפריט במקום מקצועי תתחיל למשל מפסטה שהילד מוכן לאכול, להוסיף פסטה בצורה אחרת.

מה שרציתי לומר, שכשמדובר על בררנות רצינית, ממש כדאי לפנות לטיפול מקצועי. אמא שקוראת את ההודעה שלך ואומרת לעצמה שאין סיכוי אפילו להתחיל ליישם את הטיפים האלו - כנראה צריך באמת פתרון מקצועי.

אבל צודקת שלפעמים זה לא מספיק

פשוט מהניסיון שלי, אלו צעדים ממש גדולים. לפעמים זה כל כך מופרך להציע לילד רק לטעום, כשהוא לא מוכן שיהיה על השולחן בכלל שום דבר חוץ מהצורה הספציפית של הפסטה שהוא מסכים.

או לומר שמקסימום יאכל לחם עם ממרח, אם הילד בכלל לא מוכן לאכול לחם. אם היה מוכן לאכול לחם, הבעיה הייתה קטנה הרבה יותר.

בנוסף לבררנות ברמה חמורה מאוד.

(ילד שלא מוכן שיהיה על השולחן פסטה בצורה שונה ממה שהוא אוהב- זה נראה לי קושי נוסף מעבר לבררנות במזון)

בהרצאה היא סיווגה בררנות לפי רמות, גם בררנות ברמה בינונית או נמוכה נחשבת בררנות ולא פינוק.

נשמעת הרצאה מעניינת מאוד!

עיקר הדגש הוא על חשיפה ממקום בטוח. יש לילד את האוכל שהוא מוכן לאכול ואז יש יותר סיכוי שיהיה מוכן להתנסות מעצמו בדברים חדשים.

את צודקת שבהתחלה הגיוון צריך להיות קטן, כמו עוד צורת פסטה, מעדן בטעם דומה אך לא זהה וכו'

לשדל באמת יכול לפגוע. כתבתי כמה פעמים שצריך להזהר לא ללחוץ לטעום, כי זה מאוד חשוב

בעיקר רציתי לומר שאם יש אמא שהעצות שלך נראות לה רחוקות כרחוק מזרח ממערב - שתבין שזה לא בגלל שהיא עשתה ככה או לא עשתה ככה, אלא יש לילד קושי אמיתי, שלא תלוי בה, וכדאי מאוד לפנות לעזרה מקצועית כדי לבדוק מה אפשר לעשות עם זה.

יש לי אחד שהוא שיא השיאים.

פתאום גם התחיל לברור לי את הממרח שוקולד! רק מסוג מסוים, רק קטשופ מסוים, והוא יודע! הוא מרגיש את ההבדל. ואני כל כך מבינה אותו כי גם אני כזאת.

קראתי שילדים רגישים יותר לטעמים כי זה אמור לשמור עליהם מהרעלה, ומבוגרים כבר פחות רגישים לטעמים מרים.

וזה נורא קשה. נמאס לי משניצלים! איך אפשר לאכול שניצל לצד שניצל?

לפעמים צריך לשחרר תקופה

בייחוד כשמתחילים שנה, ועוד רגע חגים.

אחכ בימי שגרה אפשר להתחיל לעבוד על הנושא.

יש לי מחבת ענקית אז זה קצת עוזר לי לתקתק מהר

האם מדובר בעניין התנהגותי- כלומר התגובה מגיעה מדינמיקה או באמת מחסם אובייקטיבי שמצריך טיפול מותאם.

תוכלי לבחון זאת ע"י למשל בדיקה האם יש דפוס חוזר סביב מה שהם לא אוכלים (מרקמים למשל)

ומה קורה במקומות אחרים (אצל חבר/ באירוע/ כשאבא מגיש ארוחת ערב ואת לא בשטח)

אם באופן עקבי התגובה שלהם זהה (כלומר לא בגלל שפעם אחת הם התנהגו כך גם עם אבא)

אז כנראה מדובר בחסם אובייקטיבי.

האם הם מסוגלים לאכול אוכל מהמקרר?

אם כן אז אפשר כל יום להכין סוג פסטה אחר, חצי להיום לילד שמעדיף את הסוג הזה, וחצי למחרת כדי שכשמחר תכיני את הסוג השני, תוכלי להגיש לו את המנה הזאת.

ככה את כל יום מכינה סוג אחד, ולשניהם יש תמיד מנה שהם אוהבים.

יש שני סוגי בררנות:

ילדים עם בררנות על רקע תחושתי, שסוגים ספציפיים של מזון הם בלתי נסבלים עבורם.

עם בררנות כזו הייתי הולכת לקל"ת/מרב"ע.

ויש ילדים עם בררנות על רקע מה שאמאשוני כתבה התנהגותי -

ילדים באופן טבעי אמורים לאהוב את האוכל של הבית. לפעמים ילד שלא רוצה לאכול מה שאמא שלו הכינה - זה סימפטום של ילד שלא מספיק מקושר.

זה ילדים שיעדיפו מנה חמה או לנשנש על פני התבשילים של אמא. יחפשו "משהו אחר". "לא בא לי את זה".

אני רואה בבירור אצל הילדים שלי (שאף אחד מהם לא בררן מהסוג הראשון) שהנכונות שלהם להתנסות עם מאכלים וליהנות מהאוכל שאני מבשלת כרוכה בקשר הדוק למצב הקשר בינינו.

אני מזמינה אותך להתבונן בדברים ולבחון אם זה פוגש את הילד, ולא מה זה אומר עלייך.

ילד שלא מקושר מספיק להורים שלו זה לא ציון להורה. זה תיאור מצב של ילד.

המצב הזה יכול לנבוע מכל מיני סיבות שחלקן מושפעות מההורה וחלקן מושפעות מהילד עצמו. וגם מה שקשור להורה לא בהכרח בחירי (הרוב לא, לפחות בחיים השוטפים).

כן יש להורה המון כח לעשות שם עבודה שתעזור לילד.

אני יודעת שהתנגדויות וקיבעון בכלל ובאוכל בפרט מושפעות מאד מהמצב הרגשי של הילד ומההיקשרות שלו ובעיני זה בסה"כ סימפטום.

ולכן אני לא ממליצה להיאבק בבררנות אלא להתנהל איתה במינימום נזק לקשר ולמנעד המאכלים שהילד מוכן לטעום,

ולעזור לו דרך הקשר להגדיל את הגמישות והפתיחות להתנסות מעבר לאזורי הנוחות שלו.

אני מקווה שהדברים עזרו לך להניח לתחושת האשמה. מוזמנת לקחת או לזרוק כהבנתך ומה שיועיל לכם...

בגלל זה זה מבאס לקרוא את זה.

אבל אולי זו באמת קריאה לעבודה.

למרות שכמו שאמאשוני כתבה - זה מתבטא רק באוכל.

ב"ה הם ילדים רגועים, שמחים ונינוחים.

גם אני מאד מושקעת בקשר עם הילדים שלי

ובכל זאת המצב שלנו מאד רחוק ממה שהייתי רוצה בשבילנו באמת -

לפעמים הצורך של הילד לא ברור לנו,

לפעמים יש חסמים שלנו שמקשים,

לפעמים נסיבות החיים שלנו או של הילד הן יותר מידי.

אני לא מכירה אותך ולא את הילדים שלך. שמתי את זה פה כי בהרבה מקרים של בררנות יש מקום להתכווננות הורית שעושה שינוי. האם כך זה גם אצלכם?

רק את יכולה לבדוק

נגיד מגע בדבק, גואש, קצף, חול, דשא? יש ריחות שמפריעים להם? רעשים חזקים? תנועה כמו סיבובים בנסיעות, נדנדנה, קרוסלה, מתקנים בלונה פארק? הבן שלי הבררן נמנע מחלק מהדברים ומאוד ברור לי שגם הבררנות קשורה לויסות חושי.

זה כמו שיגידו שכשאמא לחוצה גם התינוק שלה לא רגוע.

או כשההורים לא בטוב, גם הילדים במתח.

יש בזה משהו, לא בקטע מאשים, את לא חושבת?

הרבה פעמים הילדים הם מראה למה שקורה בבית בכללי.

לא יודעת לגבי האוכל,

אבל בכללי עם החיים למדתי כשילד לא בטוב, לבדוק את הסביבה שלו, האם טוב לו במסגרת, האם קרה משהו עם החברים, והאם טוב לו במסגרת המשפחתית בדינמיקה מול ההורים והאחים.

הילדים מספרים לנו הרבה מאוד דרך ההתנהגות שלהם ודרך שפת גוף.

כשנולד אח הרבה פעמים יש שינויים בהתנהגות של האחים.

זה לא בא להאשים את ההורה, אלא לכוון אותו להיות ער למצוקה של הילד ולא להיאבק בהתנהגות עצמה שבד"כ זו רק צורת ההתבטאות של המצוקה אלא להבין מה הילד מספר.

אצל הבן שלי למשל הייתה תקופה כזאת של קשיחות מול אוכל (לא ברמות שתוארו פה, אבל כן רגרסיה משמעותית)

הוא תמיד היה ילד בררן עם רגישות תחושתית וקושי עם מרקמים (למשל חימום במיקרו)

בסוף זה עבר לו אחרי שנה ומשהו, לדעתי זה היה ביטוי של תחילת גיל ההתבגרות שהתבטא בקושי באוכל, כי זה אזור רגיש אצלו ממילא.

בכל אופן, לפי מה שתיארת נשמע שיש שם קושי ספציפי מול אוכל וכדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמו שמקרמה כתבה. קשה לי להאמין שילד שמשהו לא טוב לו, יהיה נינוח בכללי, ישתף פעולה, יירדם מהר ויהיה ילד זורם והכל, ודווקא באוכל ייתקע בקירות.

נשמע שזה לא הסיפור של מה שקורה אצלכם בכל מקרה.

להורה יש השפעה אדירה על הילד

בכל התחומים

וכשיש בעיה עם הילד

זה לרוב גם מראה להתנהלות הורית

יש בררנות של 'לא בא לי'/ הרגלים

ויש בררנות של רתיעה ממש

לא תמיד אפשר לראות דפוס

לא תמיד זה עקבי

לאתמיד זה ניקר שזה תחושתי

אבל זה עדין שם

ולא תמיד זה קשור להורה!

זה לא אומר שהכלים לשיפור לא נמצאים אצל ההורה

אבל את הכלים האלו כדאי ממי שמבין מה זה בררנות

'ולא תמיד זה קשור להורה'

מה שכתבת למעלה

מלבד הגדילה של הילד

הכל קשור להורה

של הילד. לא שאין להורה אפשרות להשפיע ולעזור לו בנקודה הזאת. נראה לי שגם את תסכימי שעלולים להיות לילד קשיים אובייקטיביים שלא בהשפעת ההורה, לא? (לא כולל השפעה גנטית)

אבל קושי שהוא לבדו גורם לבררנות יתר

זה קיצוני מאד

ומתאים בעיקר לילדים עם בעיות בריאותיות/ התפתחותיות

ההתנהלות ההורית קריטית לעזרה עבורם

כמו שכתבתי פה

ממה שאני ראיתי - הריון ולידה

אבל בכללי בררנות הרבה פעמים יושבת על קושי בויסות חושי, שנפוצה גם אצל ילדים בלי בעיות בריאותיות והתפתחותיות. אני לא ממש מבינה בזה, אבל אני משערת שרמת הבררנות תושפע גם מרמת הקושי בויסות חושי וגם מההתנהלות ההורית.

אבל התנהלות הורית היא הפער בין עזרה לילד עם הקשיים האחרים לבין הוספת קשיים נוספים

אני הייתי הולכת על מישהי שעובדת בשני הכובעים.

אמונה דגן למשל שהוזכרה כאן היא גם מנחת הורים היקשרותית, אני לא מכירה אותה אישית אבל שמעתי המלצות עליה מעוד מקומות.

אני מכינה אוכל בלי להתחשב בו ומשתדלת שתמיד יהיה משהו שאוהב בנמצא. לאחרונה החליט שאוהב פסטה ואורז רק טרי, אז זה יותר מורכב...אוכל הרבה פעמים לחם עם גבינה צהובה, כי זה הכריך היחיד שמוכן לאכול (מלבד ממרח שוקולד שאני לא קונה). כשמתארחים קורה שאין לו מה לאכול ואז אני מאפשרת לחם עם ממרח שוקולד, לפני אירועים אני לרוב נותנת לכל הילדים כריך לדרך ואז לא נורא שאין לו משהו שאוהב. בכללי משתדלת כמה שפחות לעשות מזה עניין כדי לא לצרף גם עניין התנהגותי.

אני גם הייתי כזאת בתור ילדה והתגברתי על זה בגיל ההתבגרות, אז מקווה שגם לו ישתפר בהמשך.

היתי מכינה כמות גדולה של שניצל פעם אחת ומוציאה מהמקפיא לטיגון - חוסך את הבלאגן

גם פסטה אפשר להכין כל כמה ימים ורק לחמם

אני לא מומחית בזה אבל אצלי מי שלא רוצה משו אני לא יושבת על זה חזק. זה יוצר אנטי.

בינתיים תני להם מה שהם אוהבים ובמקביל עם הטיפול מקווה שיסתדר בעז"ה. הכי חשוב שלא יישארו רעבים לדעתי

להכניס אותו למטבח כמה שאפשר

הוא עזר לי לחתוך, לקלף ולא רצה לטעום בהתחלה, עם הזמן טועם יותר ויותר.

בנוסף להוציא מתוקים , כל עוד הוא ידע שיש אלטרנטיבה מתוקה הוא התעקש עליה.

מסייגת שזאת לא היתה בררנות בכזאת רמה, אבל כן היו מעט מאוד דברים שהוא העז לטעום.

בהתנהלות הורית עם ילדים

בררנים/ לא בררנים

שיש הרבה התערבות בנושא האוכל

מה/ איך/ כמה/ מתי לאכול

לילד בלי נטיה לבררנות

זה לא מאד מזיק

לילד עם קצת/ הרבה נטייה לבררנות

זה מזיק מאד

יש לי ילד שאכל מגיל שנה עד שלוש

בעיקר תפוא

הדבר היחיד שעשיתי סביב זה

זה לבדוק בגוגל את הערך התזונתי

ולגלות שיש הרבה ויטמינים ומינרלים בתפוא

היום הוא כבר אוכל הרבה דברים

זה קרה בהדרגה עם השנים

כנראה בגלל ההקפדה שלי

לא להתערב בכלל

בכל מה שכתבתי למעלה

שפך פה באמת מלא, והכל בצבע כחול עם חתיכות כחולות...

מצד אחד זה הדאיג אוצי יותר, מצד שני זה סימן טוב שהגוף שלו העיף את זה החוצה...

במוקד אחיות לא הצלחתי להשיג מענה כבר כמה דקות

הם המוקד המוסמך היחיד במקרים כאלה.

ניסיתי להתקשר למה שמצאתי ברשת והיה "המספר אליו חייגתם איננו מחובר"

תוודאי גם את הקידומת

ובדרך מתקשרת למרכז ברמבם כמו שהציעו פה.

לא משנה אם הוא הקיא וכאילו הוציא

זה יכול להיות גם תגובה לחומר ובינתיים חלק מהחומר גם יכול להיספג.

וקחי איתך את האריזה של החומר אם יש לך

לא יודע אם אני אישית הייתי ממהר למיון, אבל זו בוודאי לא עצה רעה.

דבר ראשון: מרכז הרעלות של רמב''ם! לא לוותר. לנסות לתפוס אותם. הם עונים תוך שניות, מניסיון

במיוחד שאת מתארת שהקיא.

יכול להיות שמרכז ההרעלות יגיד משהו אחר, אבל בגלל שאין לך מענה זמין כרגע, קודם להתחיל בנסיעה ואז לברר תוך כדי ומקסימום יגידו לך שאין צורך לנסוע.

שאף אחת כאן לא יודעת מה החומר שיש בסבון הזה, מה ההשפעות שלו, כמה זמן לוקח לחומר להשתחרר ועוד שאלות שאני אפילו לא יודעת להעלות כי אני לא מבינה בזה.

ובכל כל זה, חיוני ושמח עכשיו, לא אומר כלום על אפשרות לפגיעה קיימת ולא נראית, או לפגיעה חס וחלילה בהמשך.

לכן ממש חשוב ללכת בעיניי ולא לחכות

יש התווית חומרים רעילים.

לא מבינה את ההתלבטות. יש ספק, אין ספק. תפנו למיון.

רפואה שלמה!

וקרה לנו כל מיני דברים שאכלו

כמעט תמיד לא קורה כלום.

לא שאני מסכימה עם הסטטיסטיקה, מה זה אומר "כמעט תמיד"

מה האירועים שאת שואלת עליהם?

יש התוויות על חומרים ויש הוראות מה לעשות במקרה של בליעה.

הצד השני כשמתמהמהים זה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת הבליעה. זה לא סתם אכל משהו לא טוב ויש חשיבות לטיפול מהיר.

דווקא את מערכת הבליעה פחות אפשר להציל, אם בולעים משהו שמסוכן לה. כי החומר עובר שם פעם אחת וממשיך הלאה, זהו.

לעומת זאת אם הסכנה היא לקיבה או למה שיקרה בגוף אחרי ספיגת החומרים למחזור הדם, אז באמת האפשרות להציל קיימת אם מגיעים במהירות למיון

כמובן תלוי מה

אבל יש לא מעט דברים שיש משמעות לטיפול מיידי שיכול להיות מציל חיים לעומת מצב שלא טיפלו מיידית.

להתפנות להשגחה

ומזהירה שהם לא נעימים כל כך, לפעמים הם נוזפים בצורה מאוד מעליבה.

היה סיוט להשיג אותם, בסוף הצלחתי ואמרו שזה יכול לגרום לבחילות והקאות אבל לא מסוכן.

ברוך ה'!

שיש שוקולד-וניל

עוגת שמרים (פס)

יפה לערוך אותם במנז'טים במגש מתאים לאורך, כך :

טור א - שליש מגולגלות תמרים

(ניתן לפזר על השטרודל אבקת סוכר לפני שמעבירים את החתיכות למנז'טים)

טור ב- שליש שיש

טור ג- שליש עוגת שמרים

מיני קרמשניט - בצק עלים מופשר, חוצכים לקןביוצ בלי לרדד. מכינים קצפת טעימה, מפרידים כל חציכה לחצי וממלאים. באירוע האחרון שעשיתי זה נחטף.

ג'לי בכוסות - 2 צבעים, אפשר לעשוצ שכבה אחת, להעמיד כוס באלכסון ואחרי שמצייצב את השכבה השניה.

מגש עוגות שמרים קראנץ' - עשיתי 4 עוגות לבר מצוקים של בערך 100 איש

חיצוכיות חמאת בוטנים .

אבל זה יותר מתאים לי לקינוחים.

חיתוכיות חמאת בוטנים הכנתי.שכתי לכתוב ברשימה.

השמרים זה רעיון מעולה תודה🙏

עוגיות שקדים

לא מתחבר לי כל כך לשבת עוגיות מכונה,אבל זה רעיון טוב לנשנושים

שבקייה, נשיקות מרנג, עוגיות גרנולה, חיתוכיות תפוחים, חיתוכיות לוטוס

וטיגון ואז סירופ ושומשום

ממש לא ממליצה בנוסף לכל העבודה שיש לה

הכנתי לפני כיפור אצל אמא שלי (יוצא לי להכין גם לבד) ואם לא היא איתי ביחד היה לוקח לי הרבה זמן רק על נגלה שהסספיקה לכ20 אנשים

יש לך מתכון לחיתוכיות לוטוס?

שבקייה פחות גם תופס מלא מקום וגם חתיכת התעסקות ולכלוך....

עוגיות גרנולה זה מעולה למבוגרים

מישהו כבר המציא כזה, ועשיתי חיפוש וזה נראה מוצלח.

https://www.instagram.com/reel/DaAmc5nIRnO/?cplk=MzFsMGtyOXo0aGti

עוגת תפוחים פירורים מטריפה פרווה | חן במטבח

אני ממש אוהבת את העוגת לימון של אפרת ליכטנשטט.

פרווה וקל הכנה, זה לא הדברים הכי מרשימים, אבל צריך גם דברים לא מרשימים בקידוש

נכון הכי פשוט הכי טעים

יוצא מושלם. מעולם לא הכנתי חלבי אז אני לא יודעת מה ההבדל אבל הפרווה ממש מוצלח

לקידוש אולי אפשר חלבי ואז להכין עוגת גבינה פרורים בכוסות או פס שמרים גבינה

יש לך מתכון מסוים?

אני די מאלתרת, אסל בעיקרון שמנת מתוקה, גבינה, שמנת חמוצה, פודינג.

שמה ביסקיוויט מפורר עם חמאה בתחתית הכוס, חצי כפית מלית אוכמניות, את הגבינה ושוב פרורים.

הכי נח בכוסות עם המכסה- גם לאחסון וגם להגשה.

מוסיפה כפיות קטנות ליד

שמעלות סרטונים עם מתכונים. זה נקרא "מתכונים של חרדים" ויש שם מתכונים ממש מוצלחים

זה סרטונים למתכונים קלים ממוצרים פשוטים שיש בבית. וזה פרווה.

הן מסבירות שיש הרבה קידושים ואירועים וצריך כאלה מתכונים

ממש קל להכנה

1.5 כוסות קמח

0.5 כוס סוכר

0.5 כוס שמן

ביצה

2 סוכר וניל

לשטח בתבנית חד"פ רגילה

לפזר חצי חבילת שוקולד צ'יפס

כוס קמח

3/4 כוס שמן

4 ביצים

1 1/3 כוסות סוכר

3 כפות נס קפה

לשפוך מעל

א. סוכר אחרי האפיה

לחתוך לריבועים ולהקפיא

להקציף ריץ' להמיס שוקולד עם קצת ריץ' ולערבב

לשים בכוסיות ואולי איזה שוקולד ציפס קטן מלמעלה

מאוד קל להכין ונראה מאוד טוב

באותו סגנון הכנתי פעם

ריץ' עם אוראו טחון ושבר של אוראו מעל

ריץ' עם תותים טחונים מעורבב ומלמעלה רק תותים טחונים

פחות קידוש לבוקר.

אבל תודה🙏

קל וממש טעים

סליחה שזה לא כ"כ קריא... ואת יכולה למרוח כל ריבה במקום השוקולד.

הבאסה שהיא מתפוררת בטרוף.

אבל טעימה ממש

פירות זה משדרג ממש (גם קטנים שאפשר לנשנש כמו ענבים, וגם אבטיח ומלון חתוך וכו)

טראפלס- יש מתכון של שוקולד עם ממרח לוטוס ואז עוטפים בקקאו. זה כן עם שוקולד

בחושות- הכי כיף בעולם. נשמר נהדר בהקפאה. אפשר גם לגוון עם בחושה גזר, דבש וכאלה. אם עושים את זה קאפקייקס זה ממש נוח לקידוש. אם עושים פס זה אחלה לנשנוש של אחרי.

עוד דבר, אפשר עוגיות שוקולד צ'יפס לעשות כחיתוכיות. זה יוצא יותר רך כזה, וזה ממש קל להכנה (משטחת על תבנית של תנור, אחרי האפיה חותכת לריבועים, זהו). נשמר טוב בהקפאה.

עוד דבר שאפשר לנשנושים של אחרי- קרקרים תוצרת בית, או חיתוכיות גרנולה. גם זה נשמר טוב בהקפאה

שתהיי בריאה, כמה מקפיאים יש לך? הלוואי עליי כל המקום הזה…

פיניתי מקפיא של 6 מגרות.

לאימא שלי עוד שש.

אבל זה מתחלק גם לפשטידות,ומנות אחרונות.

כל השאר הזמנו קייטרינג.

האח הכי קטן במשפחה אז היא מתרגשת ומנחיתה עליי את כל העבודה😂

לא נורא הכנה מנטלית לבן שלי (אין הרבה הפרש בינהם)

בעייתי בפורום הריון ולידההההה

יאבלההההה באלי הכללללל

שזו לא הנאה זוגית

זו הנאה אישית שעושים אותה ביחד

צריך להגיע להבנה

מה בסיטואציה הזו יכול להיות הנאה עצמית ואז לתקשר אותה

אבל יש בזה גם הנאה זוגית בעיניי

בסוף זו פעולה זוגית שנותנת הנאה וקרבה

אבל זה קורה רק אם כל אחד חווה הנאה בפני עצמו

שבשקט בשקט יש הרבה כמונו.

גם אני מנסה להבין מה העניין הגדול שעושים מיחסי מין ולא מצליחה...

ברור

כי הרבה פעמים נשים עסוקות בלהיות בהריון ולטפל בילדים

ולא פנויות להקשיב לגוף שלהן

גם באופן כללי

זה בגילאים צעירים

ואז בגילאי 40+ הרבה נשים מגלות את העולם הזה

והוא לגמרי צועק אל תגעו בי

את מונעת הורמונלית? זה תמיד היה ככה?

וכן תמיד היה ככה

נראה לי יש אנשים שבאמת זה פחות כיף להם, זה הגיוני סך הכל

כי הן לא מצאו מה הן אוהבות

אולי גם לא חיפשו

אולי אין מקום בכלל בחיים שלהם לתת לזה מחשבה והתבוננות

אולי הן חוות את זה בצורה שלילית

גם באוכל כל אחד אוהב/ לא אוהב משהו אחר

אפשרות להנות מיחסים בכלל, אלא שאולי לא גילינו איך

או לא פתרנו את המחסומים בדרך לשם

מקווה שבכל אופן תמצאי את הדרך שכן ואם טוב לך להשלים עם זה אז גם טוב♥️

אבל זה בר שינוי

קודם להבין למה לא רוצים

אחכ להבין מה יכול לעשות טוב בסיטואציה מתאימה

אחכ לרצות ולתקשר את זה

לא רק בזוגיות, גם ברמה האישית, זה אנרגיה, כוח, עונג וחיבור.

חיבוק על זה.

נראה לי שבשלב כזה את צריכה למצוא מיניות עם עצמך, איך תוכלי לדעת מה חסר לך ומה לבקש ממנו כשאפילו את לא יודעת מה זה.

אפשר לקנות עזרים, והריון זה זמן בסדר להתחיל עם זה, למרות שיש כאלה שפחות מגורות.

בכל זאת, תנסי עם עזרים (יש אפילו בסופר פארם או באנונימיות דרך אתר ואהבתם למשל).

לאחר מכן אפשר להשתמש בעזרים גם בצורה זוגית.

בצורה פרטית יש סיכוי גבוה יותר שתסכימי להרפות ולהיפתח.

לפעמים בצורה זוגית נאטמים, במיוחד כשיש חוויות עבר לא מוצלחות ברמה האינטימית הזאת, הגוף זוכר ונאטם.

ואל תעשי את זה בשבילו, בשביל עצמך.

זה כמעט כמו לגלות שלאוכל יש טעם כשעד עכשיו הכל היה תפל ומריר. (לדעתי יותר מזה)

הייתי הולכת לייעוץ אישי. שיעזרו לך להבין מה נעים לך ואיך להביא את זה למרחב הזוגי.

וקצת אולי לנסות לשנות את התפיסה בכלל על מיניות כי מן הסתם זה גם הרבה על זה

(לא אשת מקצוע, מהניסיון שלי)

• אכילה חברתית. להושיב אותו לאכול יחד אתכם, בשבת וגם כל השבוע אם אפשר. שלא ירגיש שנותנים לו אוכל במיוחד אלא שהוא חלק מ"ארוע משפחתי"

• יש ילדים שאוכלים יותר טוב בעצמם, הייתה לי אחת כזו שכתינוקת אכלה לאט לאט, שעות, בקצב שלה... ואם לא אז היא לא אכלה. אי אפשר היה להאיץ בה.

  לעומת זאת יש ילדים שאם מאכילים אותם הם אוכלים יותר, תנסי ככה וככה או לשלב (לטווח הארוך ההרגל היותר טוב לאכול לבד, אבל כרגע את צריכה שבעיקר ייכנס יותר אוכל).

• להפתח לטעמים חדשים - אם את מתבלת את האוכל תנסי לתת לו אוכל עם מלח בלבד, אם נתת בלי תבלינים תנסי לתת פיקנטי. יש לי ילד שכתינוק הסכים לאכול רק מתובל!! ממש בשלב של הטעימות ראו שהוא נהנה מאוכל מתובל. מרק עם חוואייג', חומוס עם בשר טחון עם הרבה שום וכאלה... עד היום הווא זה שפחות אוהב מתוק אצלי.

• אם צריך נותנים מטרנה, גרבר, תוספי מזון- מה שהרופא ילדים ממליץ. ולא להרתע מזה, לי היה קשה בהתחלה והיה ילד שממש היה צריך את זה... עד שגדל ועבר את השלב. פשוט למצוא דמות מקצועית שאת סומכת עליה כמו רופא ילדים מנוסה או דיאטנית שאת מרגישה שהיא טובה, ולזרום איתם ובעז"ה הוא יגדל ותעברו את זה

• ויש משהו פחות בריא... אני נתתי לבררנית שלי וופלים וביסקוויטים כדי לעודד אותה לאכול מוצק. הרגשתי שהיא צריכה לעבור מחסום ואם היא תאכל בעצמה, כשהיא מחזיקה, זה יעודד אותה לאכול בהמשך יותר. אבל אם את מתחילה ייעוץ תזונתי אולי לא טוב לתת ג'אנק, תתייעצי איתם

היא יכולה לשמוע ממך מה הוא אוכל, ולנסות לבנות תפריט שיעשיר את התזונה שלו.

בדרך כלל ממליצים להוסיף לתזונה מאכלים עם שומנים בריאים, כמו טחינה, חמאת בוטנים, אבוקדו.

עושים מעקב של המשקל, בודקים באיזה קצב הוא עולה ובאיזה אחוזונים הוא נמצא.

יש לי ילד ממש כזה, בררן ממש משהיה תינוק. שלחו אותי לדיאטנית וזה לא עזר כלום. הציעה לי לשים למשל בדייסה חלב במקום מים, אז הוא לא אכל את זה... ועוד כל מיני עצות שלא היו ראליות. אבל תלכי בכל זאת כדי שיהיה במעקב. היום הוא בן חמש ואוכל ממש דברים ספציפיים.

אבל זו לא אשמתך בכלל. זה שלו. אני ממש ראיתי את זה שהצעתי לו אותם דברים כמו כל האחרים. הוא היה זה ששונה

ואני האמת הייתי מורידה בקבוק לגמרי, לא. דללת. גם מים סותם את התיאבון.

בהצלחה!

פגשת איש מקצוע לא טוב, אין זה מעיד על המקצוע או על ההתאמה לתחום.

יש גם רופאים ממש לא טובים ואני אישית נתקלתי בקלינאית תקשורת אחת הגרועות שיש.

בתחילה חשבתי שהתחום לא מתאים לילד עד שפגשתי מקצועית יותר.

אני מכירה משפחה שקיבלו סיוע מדיאטנית למקרה של בררנות והשתפר פלאים. אגב, היה מדובר בבעיה של וויסות חושי, כל שלדעתי ממש ממש שווה לבדוק.

של אי עליה במשקל וחוסר תיאבון אובחן צליאק, מציעה לך לבדוק.

יכול להיות גם טעויות בשקילה עצמה וגם אם הילד היה חולה בשבועות שלפני השקילה האחרונה אז הוא יכול להוריד במשקל מהמחלה.

אם עד גיל שנה הוא עלה ממש יפה ופתאום עכשיו הוא לא עלה אז שווה לבדוק את העניין הטכני של השקילה עצמה.

(הבן שלי בן עשרה חודשים, עלה ממש יפה עד גיל חצי שנה ובארבעה חודשים בין גיל חצי שנה לעשרה חודשים הוא ירד מלא באחוזונים ועלה סך הכל 80 גרם... אז גם אני (והאחות בטיפת חלב) מפקפקת בדיוק של השקילה הקודמת ומפקפקת בדיוק של השקילה הנוכחית ונוסיף על זה שבועיים של ילד משלשל וחולה שבטוח לא עזרו לו לעלות במשקל אז גם אני וגם האחות לא יותר מדי דאגנו)

אל תאשימי את עצמך, זה ממש לא קשור אלייך. יש ילדים בעייתיים באוכל, מכירה ילד בן 4 שממש לא אוכל כלום, הוא נראה בן שנתיים בגודל, זה ממש מפחיד.

לא חשבתי על זה🤦‍♀️

לקחתי לא מזמן

סובלת בטירוף

עם עצירות

הלחצת אותי שאולי זה בגלל זה

אבל הוא בן 5 חודשים

שלך בת שנתיים

הייתי לוקחת ולא מניקה כמה שעות אחרי

בלי אחריות כמובן

אולי אפילו שואבת וזורקת

ההשפעה היא ממש לאותן שעות

ולהרבה ילדים יש עצירות עכשיו בעונת מעבר

חלב חם עם סילאן ממש פותח

תודה

התכוונת חלב אם?

לא זוכרת אם לקחתי פעם בהנקה או לא.

תנסי פרטביוטיקה, בגדול עוזר מרוד לשלשולים, אבל נשמע שאצלך זה מעבר. אבל גם יעזור קצת מניחה שזה יקל עליך.

גם פרכיות אורז וקולה עוזרים.

הדבר היחיד שהסכים זה עם קליפ בפלאפון או סיפור

זה משהו שהוא מאוד אוהב

אולי יש משהו שהוא אוהב ויכול להסיח את דעתו?

בגלל הקיץ היה הפסקה קצת וחזרנו לא מזמן, פתאום השבוע הוא לא רוצה

הוא גדול ומבין ומביע את עצמו ואומר שזה לא טעים ועם ריח לא טוב, בכללי הוא מאוד אסטניסט ונקי אז עוד יותר מכביד עליו

שוקולד/סרט/ פתק/סוכריה לא עזר לשכנע

יצא שככה הלך בבוקר בלי כלום וברור לי שההתקף מתקרב הוא משתעל חזק וחייב טיפול לפי החמרה

עשינו טיפול מונע עי אינהלציות

הפכנו את זה להרגל נעים

תוך כדי פעילות משותפת

הבעיה זה לא רק בטיפול מונע,היום הוא מקבל 4 פעמים ביום- אמור לקבל כי השיעול החזק כבר התחיל ולחומר של האנהלציה - ארבונט הוא גם עם ריח לא טוב

בעצם לא ממש עשיתי פה כלום, ואם משאף זה 2 דק אנהלציה זה לפחות 10 דק איך עשוים את זה בלחץ של הבוקר? הילד בעצמו על קוצים וחסר סבלנות

מקדישים לזה זמן ואנרגיות

המניעה במחלות האלה מאד חשובה

כי אלה מחלות מתגלגלות

עוד ישן. את של הבוקר לפני שמתעורר ואת של הערב אחרי שנרדם.

את של אמצע היום אפשר לתת עם סרטונים בטלפון או עם טלוויזיה.

מאיפה קנית?

שזה קצת קר.

אני שמה בצד וחוזרת אחרי כמה דקות.

בשינה עמוקה לא התקבלו תלונות. קניתי בקופת חולים, אני רואה עכשיו שיש גם בסופר פארם.

לבן שלי עד לא מזמן הצלחתי לעשות כשהוא ישן (לא מיד אחרי שנרדם, אלא כשנכנס לשינה קצת יותר עמוקה).

לאחרונה איכשהו הוא מרגיש גם מתוך שינה ומהיר את הראש ברגע שאני נוגעת בו. אז אני גם לא כל כך מצליחה לעשות...

אבל אולי אצלכם זה כן יעבוד?

עם פטנט שלא ישפוך.

לא ניסיתי, אבל את יכולה לבדוק אם זה עונה על הצרכים שלך.

מצרפת קישור לדוגמה: Spill-Proof Biscuits Container Box Snacks Storage Box Baby Kids Plastic Snack Catcher Double Handle Snack Cup Jar Bowl קופסת אחסון חטיפים עמידה בנזילות לתינוקות וילדים, קופסת פלסטיק לתפיסת חטיפים עם ידית כפולה, כוס חטיפים וצנצנת - AliExpress 1501

יש כמו רוכסן שסוגר. הן יותר עמידות ואפשר להשתמש בהן כמה פעמים, במיוחד לדברים יבשים כמו קורנפלקס וכו'.

אישית אני לוקחת לעבודה הכל בתוך זיפר אחת (כריך, יוגורט, פרי, נשנוש, גרנולה) אבל אני שמה בפנים בתוך שקיות אוכל כל דבר.

הרבה יותר נוח לי מקופסת אוכל שתופסת מקום

וכמובן שזה לשימוש חוזר

פעם ראיתי שיש שקיות בד לכריכים

הילדים שלי שמים בכוסות כל הזמן

אני לוקחת להם ונותנת להם כשהם יושבים והכוסות לא מלאות

לחילופין יש קופסאות פלסטיק עגולות עם מכסה. שייכנסו לאוטו כשזה סגור (אם זה ישים מבחינתך)

קופסא זה נראה לי פחות נוח לתפוס בנסיעה לעומת שקית, חשבתי על זה גם

מספיקים להיות מוכנים ועוד לשחק זמן מכובד בבית לפני שיוצאים

ועדיין נהנים לנשנש באוטו בדרך לגן

כדאי שתסיימי בשעה שאת יכולה לאסוף אותם מהגן

אז אם הגנים אצלכם עד 14 הייתי מסיימת קצת לפני(אפילו 13:50, תלוי כמה הגן שלכם רחוק), אלא אם יש לך מישהו שיוכל להוציא אותם קבוע..

לעניין השאלה, אני שילמתי פה 1800 על מטפלת עד 14 ארבעה ימים בשבוע, כולל ארוחת בוקר + 50 לארוחת צהריים(תוספת שלא היינו חייבים ונגיד לקטנטנים היא לא רלוונטית)

מי שאכל רק טחון הביא מהבית. שלי התחילה בגיל 8 חודשים ולא הייתה בקטע של בקבוקים או טחון וזה היה מאוד נוח שאני לא צריכה לשבור את הראש..

ארוחת צהריים הייתה בערך ב12 ואז שנצ, כמעט תמיד הייתי אוספת ישר מהשנצ

זה היה לפני שנתיים יכול להיות שהמחיר עלה קצת.

וקחי בחשבון שכנראה בשלב הזה של השנה רוב מי שמחפש מסגרת זה כאלה שהיו עד עכשיו עם הבייבי בחופשת לידה, כלומר גילאי 3-6 חודשים, ולרובם לא יהיה רלוונטי אם את מביאה או לא ארוחת צהריים

בנוסף תשקלי לאפשר גם שבוע חלקי.

נגיד ואקח 1800- אז לחלק את זה ב5 וימים ומי שתרצה יום פחות אז לקזז את הסכום כך?

כלומר לחלק ולעגל כלפי מעלה

שישתלם לך

4ימים אז כן.

אבל אם פחות מזה/ משהו לא קבוע את יכולה לקחת קצת יותר.

נניח אם לפי החישוב שלך זה יוצא 90 ליום אז לקחת נניח 110 ליום...

שיותר משתלם להרשם לשבוע מלא בלכל יום בנפרד

כי אז כל אחד יכול לשלם רק פר יום

של עד 14:00 בלי ארוחה, אולי יהיה לזה ביקוש (לדוגמא אימהות שעובדות עד אחת וחצי ויש להם גם דרך להגיע ולא רוצות לרוץ, אבל נותנות אוכל בבית.)

לדעתי להתחיל לבשל זה הרבה עול, יש לך כל ערב אחרי שאת משכיבה את הילדים שלך להבריק את הבית למחר- רצפה ריקה ונקיה, וכו. את צריכה כל יום לקבל ילדים זרים הביתה חייבים להיות ערוכים לזה מבחינת בטיחות (צריך לעשות ביטוח), אני אישית הייתי נמנעת מלהוסיף גם מטלה של בישול כל יום.

לא נראה לי סיפור לההגדיל כמות לעוד 4-5 פעוטות ושווה את המחיר (כאמא לא היה שווה לי כי מעדיפה שיאכלו בבית כאמור)

לפי זה כדאי להחליט אם 2 או אחת וחצי..

על גיל שנתיים, עד שתיים כולל ארוחות וכולל יום שישי- 2300₪.

אצל מטפלת אחרת פה שמתי לפי ימים והסכום ליום היה יותר מחלוקה לחמש של הסכום הכללי (היא קיבלה עד ארבע כולל ארוחות בלי יום שישי- 3000₪. ליום בודד 200₪).

לגבי מה הייתי מעדיפה- לדעתי הייתי מעדיפה עד שתיים עם אוכל, זה מוריד מטלה מהראש. אבל תכלס זה תלוי בשעות העבודה שלי.

את יכולה גם לנסות לחשוב על זה- נגיד אם יש בי''ס שהרבה אברכיות מלמדות בו, אפשר לבדוק באיזה שעה השיעור האחרון מסתיים ולסיים קצת אחרי כדי שיספיקו להגיע (ככה עשתה המטפלת אצלנו שנה שעברה- מלא משפחות שהביאו אליה עבדו בבתי הספר פה, אז היא השתדלה לסיים קצת אחרי ביה''ס, גם בימים קצרים וכאלה).

אגב ארוחת צהריים לפעוטות זה ב12.

1:30 זה ממש מאוחר.

אם זה ילדים קבועים את יכולה לקבוע שכל שבוע ילד אחר מביא לכולם את ארוחה.

הילדים שלי כשהיה להם ארוחת צהריים ב12 לא היו אוכלים כלום ובבית היו משלימים ארוחה בשלוש, סתם שילמתי על אוכל לאחד מהם וסתם שברתי את הראש מה לשלוח לשני כל יום, זה היה מיותר לגמרי.

בשנה אחרת שהילד לא אכל צהריים אלא רק ארוחת בוקר וארוחת פרי זה היה מושלם לו.

(מדברת על גילאי שנה עד שלוש)

שלי אוכלים בחופשים ארוחת בוקר בעשר וארוחת צהריים בשלוש בערך.

חוץ מהתינוק שהוא יונק ומנשנש לאורך כל היום בלי משהו מאוד מסודר.

אז זה תלוי גם לאיזה גיל היא מכוונת, בסוף ילדים בגיל שלוש שעןלים לגן אוכלים נשנוש קטן בבוקר, ארוחת בוקר בסביבות עשר וחצי, פרי באחת וחצי וארוחת צהריים בשתיים וחצי בערך. בעיני זה לו"ז מעולה גם בגיל שנתיים, בגיל שנה פחות.

לק"י

אם אוכלים ב8:30, אז סביב 12 שוב רעבים.

המטפלת אצלנו היתה נותנת ארוחת בוקר ב-9 וארוחת צהריים ב-12 (בערך) ואז הלכו לישון שנ"צ, ב-13:30 התחילו להתעורר ואני הייתי צריכה לאסוף עד 2 (לרוב הגעתי ב13:45-13:50 כדי להספיק לקחת אחר כך גם את הגדול שבגן, כי זה לא לגמרי סמוך).

אחר כך בבית היו אוכלים איתנו גם מארוחת צהריים שלנו ב-14:00.

המטפלת שלנו לקחה 1700 לחמישה ימים עד 14:00, לא כולל אוכל (הייתי שולחת מהבית).

המחיר שכתבתי זה מה ששילמתי לפני 3 שנים, יכול להיות שהמחיר קצת עלה מאז.

גם אם סיימו לאכול סביבות 9...

הייתי בכיתות סוגרים שנה וחצי עד 3, והם חלק אכלו ב 12

והגדולים יותר לקראת 12 וחצי.כבר ממש היו רעבים, ולקבוצה השניה היה מאוד קשה לחכות כבר

שיאכל טוב בארוחת צהריים. ולא ילך לישון רעב.. זה באמת טריקי למי שדווקא כן אוכל טוב...

ואם את מכינה את האוכל זה בתוספת תשלום, אז יכול להיות לך משתלם (אם בא לך בקלות לבשל בריא ומגוון, פעוטות לא אוכלים הרבה אז זאת לא הוצאה כבדה מדי)

אני הייתי מעדיפה עד 14 כדי שיהיה לי אפשרות לעבוד נורמלי.

לגבי המחיר-

השנה משלמת לגיל שנה על חמישה ימים 7:30-14 לא כולל אוכל 1700, אבל זה ממש זול,

שנה שעברה שילמתי לגיל שנתיים על חמישה ימים 7:30-15 כולל ארוחות (לפני השנ"צ כשהילד היה אוכל שם כמעט כלום ובשלוש אוכל ארוחה בבית) 2500,

לפני שנתיים לגיל שנה על ארבעה ימים 7:30-14 כולל ארוחות שילמתי 1800 (וזה היה רק 4 ימים בשבוע)

לפני כן גיל שנתיים חמישה ימים 7:30-13:45 לא כולל ארוחות 1600.

אם יש בך הכוחות והיכולת לשמור על פעוטות. אם את מתחברת לילדים וזה לא רק להשלים הכנסה..

חינוך וטיפול בילדים רכים זו עבודת קודש ממש שלא נכנסים אליה אם לא בטוחים בכך ❤️

היו לי עוד כמה אופציות חוץ מזה

וזה מתוך האופציות היתה לי הבחירה שהכי אני מתחברת

חוץ מזה שעבדתי במעון הרבה שנים אבל מעדיפה באופן פרטי כי במעון זה יותר אינטנסיבי ופה אני יכולה לבחור את הלוז ואת הילדים שאני מקבלת

המשפחתונים עד 13:45 וללא ארוחת צהריים.

מי שאוספת את הקטן ממשפחתון ב14 גם הגדולים יותר לא יהיו בצהרון, וממילא היא מאכילה את כולם צהריים בשעה הזאת אז אין שום תועלת בזה שהקטן אכל כבר (אצלי לפחות הם פשוט יאכלו שוב).

אוכלים בבוקר כריך וירקות ואחרי השנצ פרי.

עד 13:34 ללא צהריים

@אפונה @112233445566

עד 13:45/13:50 בשנה שעברה שילמנו 1700, השנה אני לא זוכרת אם עלה ל1800 או נשאר.

1600

מ8:00 עד 14:00

כשרשמתי חשבתי שזה כולל רק ארוחת בוקר

לשמחתי זה כולל גם ארוחת צהריים

כולל אוכל אבל לא ארוחת צהריים

מי שכתבה לי חרדית?

גרה באזור לא חרדי

ובאזורים החרדים משלמים פחות

לק"י

לא חרדי.

אצלנו זה עולה יותר...

לא יודעת להגיד בדיוק כמה, אבל מעון עד 16:00 עולה בערך 4000... אז לא מאמינה שעד 13:30 יעלה 1700...