לא חושב שזה נצרך לגברים

אני חושב שכך נכון לעשות

אמרתי "אני חושב.." לא אמרתי שכך ראוי לעשות בכללי, אלא ציינתי שזו דעתי..

ממליץ לך לא למהר לשפוט אנשים

שאלתי פשוט אם זה לא קשה בעיניך,

הרי כתבת שאתה חושב כך

אני רוצה לשמוע את דעתך זה הכל

זה לא קשה בעיניי, אין שום "איסור" בדבר אז למה שזה ישנה משהו?

לא מבין מה התמיהה שלך

באופן כללי לא ענדתי מעולם טבעות\צמידים ולא רואה למה לעשות את זה. האגר"מ כתב שזהו מנהג מכוער ליראי ה'. לשיטת אלו האומרים שענידת הטבעת היא כדי שלא יתחילו איתך וכו' - לענ"ד יש מגוון דרכים להעביר מסר ברור ויהיה עצוב מאוד שרק ע"י הטבעת ידעו על הנישואים...

אני אתעלם מהדוגמה (שהיא פשוט לא נכונה) ואתייחס לעיקרון:

דברים שליליים, או דברים סתמיים שגויים עושים כעניין חברתי או תרבותי כמו אופנה - אז כן, יש עניין שלא לנהוג בהם.

אבל דברים חיוביים, או דברים טכניים ושימושיים שאין איזה רעיון או השתייכות מאחוריהם - אז לא, אין טעם סתם להימנע מהם.

טבעת ששמים כדי לשמור על צניעות, או לתת לאישה בטחון (לא משנה אם זה חיובי שזה מה שנותן לה בטחון), או סתם כדי לסמל קשר והדדיות - זה שייך לסוג השני.

בכל מקרה לגבי הטיעון הספציפי של חוקות הגוים אני מסכים עם ימ"ל בנידון דידן.(מה גם שיש רמ"א שמחלק בין דברים שיש בהם טעם וכו', ואולי כאן זוהי המח' גופא)

ופירושי הפשט היו קיימים הרבה הרבה לפניו (כל מיני דוגמות בגמ' ובמדרשים) או גאונים כמו רס"ג או ר' שמואל בן חפני וכו' וכו'. הגדלות של רש"י היא באפיקים אחרים. 

כמו-כן, הנוצרים הם לא דוגמא טובה לפשטנים...

נוצרים מאוד אוהבים לפרש שלא על פי הפשט.

למשל הם מחפשים רמזים למשיח שלהם, בעיקר בישיעיה אבל גם בתורה.

דברים סתמיים, שאין בהם סיבה הגיונית, כמו עניין של אופנה - גם בזה יש עניין להתבדל מהגויים.

זה מה שנקרא 'חוקות הגויים' ואצטט שני מקורות בעניין:

א. "אין הולכין בחקות הגוים ולא מדמין להן לא במלבוש ולא בשיער וכיוצא בהן שנאמר 'ולא תלכו בחקות הגוים' ונאמר 'ובחקותיהם לא תלכו' ונאמר 'השמר לך פן תנקש אחריהם' - הכל בענין אחד הוא מזהיר, שלא ידמה להן אלא יהיה הישראל מובדל מהן וידוע במלבושו ובשאר מעשיו כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו. וכן הוא אומר: 'ואבדיל אתכם מן העמים'.

לא ילבש במלבוש המיוחד להן, ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, ולא יגלח מן הצדדין ויניח השער באמצע כמו שהן עושין וזה הנקרא בלורית, ולא יגלח השער מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחריו כדרך שעושין הן, ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עבודה זרה כדי שיכנסו בהן רבים כמו שהן עושין, וכל העושה אחת מאלו וכיוצא בהן לוקה". (רמב''ם)

ב. "הנכרים שבאותו הזמן היו עושין רצועות של מנעליהן אדומות וישראל היו עושין שחורות כדי שלא ילבשו מלבוש נכרי. אם יאמר הנכרי לישראל עשה רצועות מנעליך אדומות בפרהסיא או נהרוג אותך - יהרג ואל יעשה". (רי''ף)

קודם כל, את מניחה שאנחנו משתמשים *בכל* אמצעי הטכנולוגיה ורשתות האופנה הגויית.

אז ממש לא, אני ממש לא מתייחס לאופנה. ברור שלא אקנה בגד שאין בחנות, אבל "אופנתי" זה לא שיקול בעיני ללבוש משהו (טוב, ברור שאם אהיה בדרך לאירוע שבו אני יודע שיתייחסו אלי מוזר אם אהיה לבוש לא אופנתי, אבדוק ספציפית מה מצפים ממני)

טכנולוגיה - זה כלי. אין "סגנון" של להשתמש בטלפון וכו'. השימוש בטכנולוגיה לא אמור להיות משמעותי מבחינה חברתית, ובגד כן, בגד נועד כדי להציג אותנו בפני הסביבה, וכדי שאנשים יראו אותנו כמו שאנחנו רוצים שיראו אותנו

השפעה חברתית: אכן, אני לא הולך ללבוש שמלה, ובהחלט הסביבה החברתית שלי לא תראה לבוש כזה בעין יפה. אבל כמו שציינתי, הסביבה החברתית שלי לא מעודדת טבעת לגבר. הסביבה החברתית שלי עדיין הולכת עם התפיסה שמדובר בדבר גויי ומכוער. אז דווקא בגלל הסביבה החברתית, אין סיכוי שאלבש טבעת. (ההרגל בעולם לא באמת משנה. הרי מיליארד סינים אוכלים עטלפים, ואני לא מרגיש שאני מוזר יחסית אליהם)

ועכשיו לרעיון מאחורי זה: אני לא אוהב את התפיסה כאילו יש חפץ שצריך להחזיק אותי בקשר עם אשתי. כאילו היא מפחדת שאברח. ואם יש לה חשש כזה - טבעת לא תשנה את זה. אני לא אוהב שאנשים לא נותנים בי אמון, או את המחשבה שהמגבלה היחידה על קשר בין גברים לנשים זה הטבעת שמכריחים אותם לשים. אגב, זה נכון גם לצד השני - לא יפריע לי אם אשתי לא תלך עם טבעת נישואין. בפועל זה ייראה מוזר ולכן כן אצפה לזה, כי בסביבה החברתית שלנו כן מתייחסים לטבעת נישואין של אשה כמשהו משמעותי. אבל באופן בסיסי, אם היה לי צורך "לסמן" את אשתי כנשואה, זה בעיני יותר סימן לזה שהזוגיות דפוקה. אולי זה מה שאני אומר כרווק, ואולי כנשוי אחשוב אחרת. אבל בשביל זה תצטרכי לחכות.

הרי בסופו של דבר זוג יכול להחליט לחיות בזוגיות שבה האיש מתחייב לאשתו שלא תהיה מישהי אחרת, וזה כמובן מה ש(כמעט?) כולם עושים. ואז לפחות מבחינה חברתית אין הבדל בין סימון של הגבר לסימון של האשה. אני לא מאמין בסימון, אני לא רואה מצד עצמי צורך לסמן לא את עצמי ולא אחרים. מי שטוב לו עם סימון, בהצלחה

כדי שנשים ירגישו טוב עם עצמן, מכרו להן בלוף* שהכיסוי הוא רק סימן שהן נשואות והן צריכות להתגאות בזה, ומכאן הן הסיקו שמספיק כיסוי ראש חלקי.

ושוב, אני לא מבין למה צריך סימן אם מישהי נשואה או רווקה. לא חושב שהגיוני שכל האנשים מגיל 17 יצטרכו ללכת עם סימן אם הם פנויים, בקשר, נשואים, או לא מעוניינים בקשר.

*למה אני קורא לזה בלוף? כי לפי מה שזכור לי, הרב שרלו כותב שלא ברור לו מאיפה התפיסה הזאת הגיעה.

רוב חיי הייתי בסביבה שרובה המשמעותי דתיים, גברים, או גברים דתיים.

אבל ככה זה גם אמור להיראות - מבחינה דתית, הראוי הוא שגברים יהיו בעיקר בסביבה גברים ודתית, ונשים בעיקר בסביבה נשית ודתית.

ברור שאם אני רואה מישהי אני עלול להתעניין אם היא רלוונטית בשבילי כרווק. ולכן אני בסופו של דבר מרוויח מזה שיש לנשים כיסוי ראש (ואולי היא בכלל לא דתית וסתם לובשת חצאית? ואולי היא בכלל נשואה?). אבל לא חושב שיש לזה ערך דתי.

אם זה בגלל שחילונים מסתכלים עליה - ואם היא תהיה מסומנת כנשואה, הם לא יסתכלו?

אם זה בגלל שיתחילו איתה - נו באמת. הרי גם אם היא רווקה הם לא רלוונטיים בשבילה אם זה כשהם חילונים.

למה אשה נשואה מכסה את הראש (ואם היא לא מכסה, אסור לברך מולה! כמו מישהי שלא מכסה את הכתף!)

ורווקה לא. וברור שזה מרחיק. אבל זה לא מרחיק כי יש סימון, זה מרחיק כי היא בעצם נוהגת יותר בצניעות. כנראה ההלכה מצפה מאשה נשואה לכבד את הצניעות שלה יותר ולכסות את השער

אדם שמכסה את עצמו מכבד את עצמו. מי שמכסה את עצמו יותר (בצורה יפה ומכובדת) מכבד את עצמו יותר. זאת המשמעות של צניעות.

בהרבה חברות זה דווקא מאד מקובל שגם נשים וגם גברים כיסו את הראש, לאו דווקא אחרי נישואין. וזה היה נחשב מכובד. היום פחות נפוץ. מה "לכתחילה" אני חושב שזה תלוי תרבות, אבל ההלכה קיבעה את החובה לנשואות

זאת אכן לא הסיבה, אבל חלק משמעותי מהתוכן.

אבל אם הורדנו את ההסבר הזה, איך יכול להיות שמול שער של רווקה מותר לברך ומול שער של נשואה אסור? אני יכול לקבל את זה בלי הסבר, זה גם אופציה

ואני חושב שאפשר להתלבש יותר בצניעות ממה שההלכה דורשת. ההלכה דורשת מינימום, ויש יותר, שלא צריך לעשות אותו אבל הוא לא חסר משמעות

אני בטוח שנוכל למצוא משהו באמצע.

כמעט בשביל כל סגנון לבוש נמצא איזה אומה של גויים שמתלבשת בדיוק כך

אבל בכל מקרה זאת שאלה צדדית. לעצם הנקודה, זה שההלכה מתירה לבוש מסוים (נגיד חצאית רק עד הברך לפי אותם פוסקים שמתירים, או שרוול עד המרפק) לא אומר שאין מעלה מבחינת הצניעות ללבוש משהו שמכסה יותר

ולכן אני מניח שאין דעה שסוברת שיש למחשבה הזאת משקל הלכתי

שוב, יכול להיות שאני זוכר לא נכון

יכול להיות שהקב"ה העלים ממנו רמב"ם מפורש, כדי להטעות אותי

אבל בעיני, אם הרב שרלו כותב שדעה מקלה מסוימת *לא קיימת* והיא המצאה, אני סומך עליו בזה, ומניח שאכן הוא לא שמע מימיו על מקור הלכתי כזה, ואם כך סביר מאד שזאת המצאה

כאמור, במישור ההלכתי. במישור הרוחני או לך תדע מה, הכל יכול להיות, אבל אין לי מחויבות לזה

אם נניח נאמר שאסור לאכול בשר בחלב כי כדור הארץ שטוח, אז אם כדור הארץ עגול, מותר.

אם נניח שאסור לאכול בשר בחלב משתי סיבות: כי 1+1=2 וגם כדור הארץ שטוח, אז אין משמעות לשאלה אם כדור הארץ שטוח או אם זאת סיבה

בכל מקרה, זה תמיד ההקשר ההלכתי שבו מובאת התפיסה הזאת - כדי להתיר כיסוי ראש שאיננו מכסה.

אלא אם אתה מתייחס לפאה נכרית, ואז זאת סיבה להחמיר. אבל כדי להחמיר בצניעות לא צריך להיות גאון גדול בהלכה. יש דברים שאתה יודע לבד.

למשל כיפה האיש חייב,להניח תפילין חייב,טבעת הוא לא חייב בכלל,

יש כאלה נשים פוחדות שהבעל לא יהיה אמין לאשתו אז מכריחות

אותו ללכת עם טבעת,בחוג החרדי אף אחד לא עונד טבעת,שוב

אני מדברת בכיוון הדתי חרדי.

1 גדלתי באווירה שהתגובה "חלילה" היא סבירה לגמרי. ולהיפך, כשמישהו כן הלך עם טבעת, זה לפעמים התקבל בעין רעה. אז בעיני זה פשוט פריט לבוש לא מקובל בחברה שבה אני חי.

2 זה לא מסמל שום דבר בעיני - לפחות לא במובן החיובי, ולכן לא תהיה לזה משמעות (זה לא יהיה בעיני "סימן שאני נשוי" או מי יודע מה)

3 אני לא מפחד שיתחילו איתי, זה לא קורה היום ואין סיבה שיקרה דווקא כשאתחתן.

4 אם היא לא תהיה מוכנה לקבל את עמדתי בנושא, זה יפריע לי שכל כך חשוב לה משהו שכל כך מפריע לי, והיא לא מוכנה לקבל את זה. ואם בגלל שהיא רוצה להרגיש יותר אמון - וואו, זה ממש עלבון. קודם כל הפקפוק בנאמנות, אבל נאמר שהיא חרדתית - אז חתיכת מתכת לא אמורה לשנות את זה.

וגם לפי התורה אני יודעת שאין שום עניין לשים,

וגם זה חציצה בנטילה.

אני שמתי בתחילת הנישואין כל הזמן,

עכשיו כשאני יוצאת שמה.

מתנה שהוא קנה לי, וקידש אותי בטבעת וזה הכבוד שלו.

אבא שלי וסבא שלי לא שמו, למה שנשים אנחנו חרדים לא חילונים,

בחוג שלנו אף אחד לא שם,

אז ככה יקרה, דבר כזה לא אשאל בחיים, כי זה נגד השקפת עולמנו,

בגדול כל הזרם שלנו הנשים עונדים, וכל הגברים לא עונדים טבעת, לכן זה בכלל

לא שייך לשאול שאלה כזאת, כמובן אם היה עניין לפי התורה אז כולם

היו שמים,שוב סליחה לא ידעתי עם אני מדברת.

לא אוהבת.

אני לא מבין כל כך את המשמעות.

בסוף הטבעת של הקידושין, הטבעת שמקשרת ביני לבין האישה שלי, זה הטבעת שאשתי עונדת.

לשים טבעת בתור סממן חיצוני שידעו שאני נשוי לא ממש מרגש אותי, נראה קצת חסר משמעות... אני לא צריך טבעת כדי לזכור אותה, היא תהיה בלב שלי כל רגע.

אולי גם כגבר זה נראה לי מאוד מוזר לשים תכשיט/טבעת על האצבע, בגלל זה ההסתייגות. וזה גם נראה לי ממש לא נוח, ומציק.

אולי יש בזה יתרון מסוים שאנשים יודעים שאתה נשוי. זה יכול למנוע לפעמים אי נעימויות. אבל זה תלוי באיזה סביבה אתה נמצא, והאם אתה יודע לשים גבולות. לכן לא נראה לי שאני אצטרך לשים טבעת בגלל זה. כי הציציות בחוץ והכיפה שמים יותר גבולות מטבעת. לכן כמו שאף פעם לא קרה לי סיטואציה לא נעימה בתור רווק, אז אין סיכוי שזה ישתנה כשאני אהיה נשוי. 

לכן אני לא חושב שאני אשים טבעת, לא רואה שום סיבה לעשות את זה. אבל אולי אם היא תרצה אז אני אשים, זה לא באמת קריטי לי, ואם היא תראה בזה משמעות, אז אשמח לשים בשבילה. או שבמחשבה שנייה זה עדיין נראה לי ממש ממש מוזר ללכת עם טבעת, וממש ממש מציק באצבע, אני לא מסוגל לדמיין את עצמי עם זה, אז לא יודע.

היום זה נראה לי שולי יחסית ולא כל כך מעסיק ופחות שייך אליי כי גם פחות נהוג במקומות שאני נפגשת או לפחות שואפת.

מצד שני, אני כן חושבת שיש מקומות מסויימים שכן מובן למה האישה תרצה שהגבר יענוד ואת החשיבות של זה (בעבודות מסויימות של הבעל ותלוי אופי שלהם כזוג ושלו כבעל).

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

לכל המברכים, ועל המילים החמות שכתבתם.

אנסה להתייחס לדברים שנכתבו:

@שפלות רוח

תיארתי את התהליך שאני עברתי. זו אני, זו האישיות שלי, זו צורת ההתמודדות שלי עם העולם. לזרוק את השכל זה לא הדרך שמתאימה לי...

@דג כחול

הוא מוסר שאתה מוזמן לשאול, והוא יבחר אם לענות (או שהשאלות מכוונות אליי?)

הוא לא כ"כ פעיל בפורום הזה, וביקשתי ממנו לא להזדהות בניק שלו (כי הוא לא כ"כ אנונימי).

@מרגול

כנ"ל - אם תשאלי משהו ספציפית, אולי הוא ירצה\יהיה מוכן לשתף.

@הפי

מסכימה לחלוטין. אין דרך אחת נכונה. זה לא שרק אם רואים כוכבים נוצצים בדייט הראשון יהיה לכם זוגיות מוצלחת. החיים הרבה יותר מורכבים מזה, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו, את הנתיב שלו בעולם. 

רק משום מה אנחנו שומעים בד"כ את הבשורה הטובה של הסוף, ולא שומעים על הדרך שהובילה לשם, על הקשיים והאתגרים וההתמודדיות בדרך, ואולי יש כאלה שמדמיינים איך שאצל אחרים הכל מושלם ורק אצלם שום דבר לא עובד, הדייטים לא מתקדמים וכו'.

אז ניסיתי לצייר קצת מהתמונה והדרך שלי..

@פתית שלג

בעיניי, זה לא קשור לגיל, זה קשור לאופי, למבנה האישיות, לצורה שבה מקבלים החלטות, לכלים שאיתם מתמודדים עם אתגרים.

מהניק שלך למשל…

שאלתי לארוס שלך:

איך היו התחושות שלך בתחילת הקשר? דומות לשלה או שיותר ניצוצות והתלהבות?

ובהמשך לכך- איך זה היה לך כשלראשונה שמעת אודות תחושותיה בתחילת הקשר?

ולשניכם- האם כרגע, כשאתם אחרי הבחירה אחד בשניה, ועוד לפני החתונה עצמה (או קצת אחרי, מניחה שטרי יחסית…), אתם מרגישים איזושהי התלהבות בפנים לקראת העתיד המשותף? או ציפייה, או כל רגש דולק אחר תנסחו זאת כפי שתרצו.

מזל טוב!