שבת של מחשבות,
והיו פה אורחים,
והיה הרבה בלאגן,
וגם קראתי הרבה,
לכאורה כמעט שבת רגילה,
אבל הבדידות הכתה בי ככ חזק,
כולם סביבי היו זוגות,
הרגשתי בתיבת נח,
השביעית,
זו בלי הבן זוג,
למרות שהיא טהורה,
בסדר,
אין בה מום,
אבל היא לבד.
ולמרות שהיא שביעית וחביבה,
היא לבד,
מאוד מאוד בודדה,
כמהה לזוג,
ליחד,
והיה לי כואב,ושורף,
ואין,לא היה את מי לשתף,
והחברות כולן נשואות,
מאושרות יותר או ממש יותר,
וטוב להן ב'ה,
עסוקות עם ילדים ומשפחה,
ואין להן מקום ופנאי,
גם בשבילי,
מאוד רווקה.
ועוד ענין רק חצי קשור,
למה שוכחים אותי?
למה לא לשלוח סמס,
חושבת עליך, גם אם אין לי הצעה,
מתפללת עליך,
זוכרת שאת קיימת.
למה גם זה לא?





