אני גם מאמינה, אני רק לא יודעת אם בטוח שזה יקרה ישר כשתעבור הקורונה... אני מאד מקווה שזה יקרה וכמה שיותר מהר, אבל להיות בטוחה?

התכוונתי לומר, שיכול להיות שהקורונה תעבור רגיל... כמו הרבה מגפות אחרות שעברו בהסטוריה, ולא שהיא תעבור כי יבוא משיח

אמן שכבר יבואאאא

פשוט @שושיאדית

נחמדה מידי😋

גמלי יש דעות משלי.
 

החלטת שאת מכבדת את דעתו של כל אדם...
וגם לקחת צעד אחד יותר מידי באומרך- דעות זה משהו פרטי, אל תנסו לסתור אותם.

הכל טוב אחות, התפוצצת עליך בהתחלה,
אבל אז הבנתי- אני אמרתי את דעתי, ואת אמרת את דעתך שבמקרה קשורה אלי.

איאיי, גועל נפש מרוכז.

אני גם מאמין ומחכה ומצפה כל יום

אבל האמונה שלי אומרת שצריך גם השתדלות

שגם אנחנו נפעל כדי לקדם את העולם

עד שנגיע למצב המושלם של העולם

משיח זה רק הביטוי של המצב אליו העולם הגיע

וזה יהיה רק כשאנחנו נהיה מוכנים ולצערי יש עוד הרבה עבודה

עוד נקודה היא שאסור לחשב את הקץ!!

מי שתולה את הגאולה הנצחית בדברים זמניים מפספס מאד את עניין הגאולה

העיקר הוא "לתקן עולם במלכות ש-די"

ועל ידי זה נגיע לתיקון המושלם של העולם

סורי על הביאוס אבל אני מוכן לשים אלף שקל על זה שהמשיח לא יגיע בגלל הקורונה או בכל קשר מקרי אליה.

סורי

הלוואי שאני יפסיד את הכסף!!

אמן שיגיע היום!!

הוא לא יבוא בגלל הקורונה, כמו שאני חושבת שלא נכון לומר שהוא יבוא בגלל הקורונה...

אנחנו פשוט לא יודעים מתי הוא יבוא ולמה...

סורי מה הבינו ממה שאמרתי

מסכים עם @@עצמי החביבה

בהחלט יש מה לדאוג מזה

אבל אני חושב שבדיוק כמו שכולנו הסתדרנו בסך הכל עם המצב

(חוץ מההזוים ששמרו. איך בדיוק אין לי מושג!! אבל שאפו)

חוץ מהם החיים שלנו בסך הכל ימשיכו די רגיל.

נראלי לא?

אבל זה לא חשש רציני

כשאני רואה אנשים מתחבקים אני מרגיש מוזר

כשאני קורא ספרים על לחיצות ידיים אני מרגיש ... לא יודע

הקורונה שינתה אותי... אבל לא נורא , אני יחיה

הקורונה יעשו מחקרים ויראו כמה זה שרט את הדור של הקורונה. תחשבו ילדים, שזה זמן ההתפתחות שלהם, גודלים ומתרגלים לריחוק ןניכור בין אנשים והרבה זרות אחד בין השני. כבר בלי חיבוק של סבא וסבתא ובכל מקום אנשים מעירים אחד לשני לשים מסיכות לא תמיד בצורה יפה שזה כבר קצת ניהיה כמו מלחמה. כזה נלחמים בעצמינו. איך ילד בתקופה הזאת זה ישפיע עליו כשהוא יהיה גדול, אפילו בתת מודע זה ישפיע ברמות על אופן ההתנהגות שלו

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...