סליחה אם אני פותחת תיבת פנדורההריוניסטית
אבל השרשור הזה על מין העובר עשה לי ממש רע בלב.

אני ברצינות שואלת:
אם אין לי אתגר פוריות, אסור לי להיות מתוסכלת ולהתלונן?
אסור לי לרצות ולצפות ולהתאכזב?
אסור לי להגיד שקשה לי עם x y בהריון?

באמת שעשה לי הרגשה רעה בלב.
גרם לי להרגיש שאני כופרת בטוב כי רציתי מין מסוים. כי ציפיתי למשהו.
ואני לא.
לכל אחת יש הזכות להתלונן, לצפות להתאכזב.
זה הפורום של כולנו. בין אם זה מישהי שמאוכזבת מהפלה, מאתגרי פריון, או ממין עובר וצבע עיניים או גוף של התינוק.
כולנו לגיטימיות. והקשיים שלנו הם לגיטימיים.

גם לי בתור מי שגדלה יתומה כואב לראות שרשורים של נשים שמתלוננות על ההורים שלהן,
אבל אני לא אסתום להן את הפה ואגיד להם שלא יתלוננו כי להן יש הורים בריאים ושלמים וזה מה שחשוב.

מדגישה *ממש* לא כתבתי את זה במטרה לפתוח את הדיון מחדש,
רק תשימו לב שלכל האחת ההתמודדות שלה. וכל אחת זקוקה לפורקן ותמיכה וזהו. פשוט תהיו שם ותתנו כתף, או שלא. אבל אל תהיו שם כדי לשפוט ולבקר.

וכמובן, שולחת חיבוק לכל המתמודדות ומאחלת לכן פרי בטן בקרוב מאד! ♥️
לא הגבתי ולא עקבתי אחרי התגובות שם..בתי 123
אבל בהחלט מותר ומותר לבכות ולהתלונן ולכל אחת חש את הקשיים שלה וגם את הכוחות המסויימים שה' נתן לה כדי להתמודד.
חוץ מזה שאישה הורמונלית אי אפשר לשפוט!
עם זאת אפשר גם להבין ששיתוף מהסוג הזה יכול לעורר צער אצל נשים אחרות יש נשים שמדלגות ולא מגיבות ויש נשים שלא מצליחות לא להגיב לזה.
אז אני חושבת שמצד אחד בהחלט מותר לפרוק בכל נושא גם אם בעיניים של אחרות זה שטויות ומצד שני גם לא לקחת ללב אף אחת פה לא באמת מכירה את השניה ולא יודעת על אילו נקודות קשות השרשור שלה(שלא בכוונה) לוחץ
ברור שמותר להגיד שקשה.. ברור שמותר להתאכזב וגם לכעוס,השם בשימוש כבר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ד בכסלו תשפ"א 08:27
עבר עריכה על ידי השם בשימוש כבר בתאריך י"ג בכסלו תשפ"א 19:04
אבל לדעתי יש דרך להתנסח.. אפשר היה לכתוב קצת אחרת. ביחוד ביחוד בפורום כזה. לחברה טובה ורגישה, אולי הייתי "מטיחה" את זה.

לו זו הייתי אני, הייתי כותבת משהו בסגנון-
"אני אמא ל3 בנים ובת, ובסקירה ראו שיש לי בן נוסף. את האמת? - אני קצת מאוכזבת, ממש ממש רציתי בת, שתהיה צמודה לבת הראשונה והן תהיינה כמו חברות.. זהו, פרקתי"
משהו כזה.
נראה לי שמה שהפריע, אלו המילים הדי חריפות
-ומילא אם היו רק בנים, או רק בנות.. אבל כבר יש מ2 המינים.. אז.. לא יודעת. זו דעתי, וכידוע אני במקום אחר לגמרי.
מבינה שזה כואב, אבל גם כאב צריך להיות מנוסח, ובהתאם למקום, לא?
שוב, זו דעתי,
ומקווה שלא פגעתי בפותחת היקרה. בשורות טובות לכולן!
אבל אלו היו התחושות שלה. כך היא בחרה להתנסחחביבית
ורוצה לגיטימיות להשתמש הבמה הזו.

ובאמת, אני יכולה להבין אותה.

זה פורום של כולנו, כל אחת והקשיים שלה, ולכולן יש מקום כאן.
וחצי שקשה- שתעבור הלאה....
אולי לכתוב אזהרה בכותרת...
ואני בחרתי להתנסח כך. ⬆️ ורוצה לגיטימיות להשתמש בבמההשם בשימוש כבר
הזאת.
ויש לך את כל הלגיטימיות!! חופש הביטוי ❤️חביבית
אכן, חופש הביטוי, שמשתדלת ממש ממש לבטא-רק בעדינות..השם בשימוש כבר
( חוץ מעצבים על סוטים ועוד כמה דברים שמעלים לי את הפיוז, שאז אני לא נוצרת לשוני)
🙂❤️
את צודקת אסור לשפוט ואסור לבקר אף אחת,רויטל.

כל אחת ועולמה שלה, יש כאלה כל דבר פוגע בהן,

ויש כאלה כלום לא מזיז להן, מה שאנחנו צריכות 

רק לעזור ולעודד כל אחת ואחת, וישר כוח לך על 

הדברים הכנים.

תראי, מותר לבכות ולהתלונן, אבל...ניקיתוש
מצויין להבין פורפורציות.
אז כן יש מקום *לכל* התסכולים! ויש מקום להאיר, שתשמחי שזה הצרות שלך! וכן, לרוב זה מעודד לדעת שהצרות שלי זה זהב של האחר.
אז חברות יכולות להיות רגישות בהארה
אבל, חשוב לדעת פורפורציות.
כמו שאחת תגיד, יואו נמאס לי מהפורשה שלי ובעלי לא מסכים להחליף כי רק אתמול קנינו אותה
והעוזרת שיגעה אותי ולא ניקתה את השנדליר העליון
וכן על זו הדרך...
אז לכולם יש קשיים אבל ברור של מי הקושי גדול יותר.
לא מסכימה עם ההשוואה בכלל.הריוניסטית

מין עובר זה משהו שאולי נראה כמו צרות קטנות בעבור מי שאין לו,

ואני מבינה ומקבלת ומלאת אמפתיה.

אבל כלפי מי שהרתה 5 בנים וכמהה לבת, או להיפך- זו חתיכת התמודדות.

זה לא צרות של פורשה או מנקה שלא ניקתה שנדליר.

זו פריקה של אישה שמספרת לנו את מה שעובר עליה- הרצונות, השאיפות והאכזבות שלה.

 

אני מעידה על עצמי על לילות של בכי ותפילות ומחשבות לא בריאות כלפי ההריון שלי,

לא כי לא הריתי- אלא כי הריתי ופחדתי שזה לא המין לו אני מייחלת.

 

אני מבינה שזה קושי מזערי לעומת מי שאינה מצליחה להפקד,

ושוב, אני מלאת אמפתיה ותפילה שיפקדו בקרוב וישמחו את כל עמ"י.

אבל ההתמודדות שלי קשה לי. וההתמודדות שלהן קשה להן.

ואנחנו לא חיים על פי סולם מסכנות-

לכל אחת מותר לפרוק את שעל ליבה גם אם הצרות שלה הן מה שנשים אחרות יכנו 'כסף קטן'.

 

והנקודה המרכזית היא, שלכל אחת מותר לפרוק מבלי להרגיש שהרגשות שלה הן לא בסדר

ושמה שהיא כותבת אינו לגיטימי.

כבר היו פה שרשורים כאלה בעברשלומצ'
והם עברו בשקט.
היה משהו בניסוחים בשרשור המדובר שהיה קשה להכלה.

התוכן הוא אותו תוכן, והוא לגיטימי. זה היתרון הגדול של הפורום. הצורה היתה לא פשוטה להכלה לחלקינו.
יש כמה דברים שהם על הגבול האפור בין לגיטימיציפיה.
ללא לגיטימי, אם להיות עדינה.
לשקול לעשות הפלה?? (גם אם כותבת שלא באמת תעשה).
ובכיוון אחר: ה לא אוהב אותה? את בת 3? את לא יודעת בעצמך שאת אוהבת את הילדים שכבר יש לך גם אם הם מעצבנים אותך וגם אם את לא נותנת להם כל מה שהם רוצים?
בחייך.


ברור שנשים מתאכזבות לפעמים מהמין של העובר שלהן. זה בסדר גמור. באמת. אבל תבחרי את המילים בהן את משתמשת!! (כלפי עצמך, ובטח כלפי נשים אחרות שאת לא מכירה אותן ולא יודעת מה קורה להן בחיים).

כאילו זה פורום רק לנשים בהיריון ו/או אחרי לידה שהמקסימום שהן היו צריכות לנסות זה שנתיים בין ילד לילד, ואם חוו הפלה זה היה בקטנה.
יקרה, אני מכירה מישהי ממש קרובה שנכנסה לדיכאוןחלונות
בהריון, דכאון קשה ממש, בגלל מין עובר לא רצוי.
מי אנחנו שנדע באיזה מצב נפשי בסיסי הפותחת? מה עברה/עוברת בחייה?
איזה מעגל תמיכה יש/אין לה? איזה התמודדיות נוספות אולי יש לה בלי קשר שמשפיעים על המצב הרגשי וגורמים לסיטואציות ולדברים להקצין?!
את סיפור חייה אנחנו מכירות? את שלל החלומות ועומק הרגשות, את הציפיות, רמת ההורמונים העכשווית, את רמת האמונה הדתית, האופי, המנטליות, - אנחנו יודעות?


ושופטות?????
זו כבר בעיה אחרתציפיה.
עם כל הכבוד לפורום הזה, זה לא מקום טיפולי.

וכן, אני שופטת כי בחירת המילים היתה גרועה מאוד, ובלי שום אזהרה בתחילת ההודעה.
זה לא מקום טיפולי??חלונות
אז חצי מהשרשורים בפורום - אין מקומם כאן.
מה? הפורום נראה לך כמו מקום טיפולי??ציפיה.
יש כאן נשים מטפלות שמכירות את מי שנמצאת במקום שצריכה טיפול ונותנות לה טיפול כזה?

הפורום כאן כדי לפרוק, כדי להתעודד. כדי לעודד.
הוא ממש ממש ממש לא מקום טיפולי. ממש לא.
ודאי שהוא לא מקום טיפולי.חלונות
אין זה אומר שזו לא הזדמנות מצוינת עבורנו, עבור מי שרוצה, לאמן חזק והיטב את שריר : "לא תשפטו"
איימי אהובה!!! אהובה!!!!חלונות
ברור לי שזה סכין ללב שלך, לך ולעוד כמה!
זה כואב, באמת, אני יודעת!
וצודקות שהיה ראוי ואפילו חייב לשים אזהרה בכותרת.
אבל עדיין הקושי העצום שלנו לא מגמד לעולם קושי של מישו אחר, ואפשר אפילו לנסות גם לא לשפוט, מובן מאוד אם קשה לך או לעוד כמה אחרות כרגע לא לשפוט. אבל לפחות לדעת שכרגע אתן לא מצליחות להכנס לנעליה של הפותחת ולהרגיש אותה. אולי בהמשך תצליחו טיפה להבין ואולי לא...
איימי, חשבת כמה בנות מתפללות עליך ואיתך?😘🤗
צודקת אבל שראוי לשים אזהרה בכותרתחלונות
מה זה בחירת מילים גרועה?רסיס אמונה
זה מה שהיא הרגישה
וזכותה!!!!!
מבחינתה העולם חרב, והיא תתנסח ככה.
וזה בסדר ולגיטימי מאוד!
כלכך מסכימה איתך.אהבתחינם
את כותבת מהמם🌹
את צודקת לגמריי וזו זכותך המלאה!אנונימית(:
מודה שבתור אחת שמצפה להריון התגובה הראשונה שלי למקרים כאלו היא "הלוואי שאלו היו הצרות שלי" , אבל אני מיד עוצרת את זה וחושבת שוב- כמו שאת מייחלת להריון יש נשים שמייחלות לדברים אחרים למרות שיש להם.
וזו זכותך המלאה לרצות מין מסויים ולהתלונן על דברים בהריון, שוב, זה באמת פורום של הריון ולידה ולא רק של מצפות או מאותגרות. ולדעתי, מי שנמצאת וקוראת כאן צריכה לקחת בחשבון שיהיו פה הרבה שרשורים ותלונות שקשורות להריון וללידה. ולא רק בכאב של מאותגרות.
אני גם מזכירה את זה לעצמי ברגעים שקשה לי לקרוא פוסטים של הריוניות/יולדות.
והלוואי שכולנו באמת נצליח לשמוח אחת בשביל השנייה, בלב שלם!!
והקב"ה ימלא משאלות לבינו לטובה במהרה!!
זכותך המלאה לרשום מה שבאלךאהבתחינם
ומה שאת מרגישה.
וזה בסדר גמור להרגיש ככה.
אל תרגישי רע עם עצמך כי יש בנות שהדעות שלהן שונות.

בטוחה שבע"ה הוא יוולד תתאהבי בו, והוא יהפוך לחבר טוב של הבת והכל יהיה בסדר בע"ה.
מגיבה כאן1234אנונימי
כתגובה לשרשור, לא כתגובה אלייך ספציפית.

אני לא בטוחה שיש לי ממש דעה לגבי האם מה ואיך נכון לכתוב ולפרוק כאן.

אבל בכל אופן, נוצר כאן מעין דיון נוסף "על גבה" של מי שפתחה את השרשור המקורי. נראה לי זה בסדר להגיב ולהעיר לכל אחת שפותחת שרשור, כי בסוף זה פורום פתוח וכל אחת יכולה לכתוב מה שהיא רוצה. ובכל זאת, אני חושבת שאולי את הדיון הספציפי הזה כדאי להפסיק. כי זה נעשה תוך התייחסות ספציפית למה שהיא כתבה. כשזה הייתה תגובה אחת או שתיים, זה נראה לי עוד היה בסדר. אבל ככל שמתרבות התגובות נגד מה שהיא כתבה, וככל שיש כאן עוד תגובות שיוצאות נגדה, זה יכול יותר ויותר לפגוע.

אני חושבת שהנקודה עברה, לא בטוח שנצליח לשכנע אחת את השנייה. אבל בסוף יש כאן מישהי (ולא משנה מה אנחנו חושבות על מה שהיא אמרה) ואני בטוחה שהיא לא התכוונה לפגוע באף אחת. העירו לה, כתבו לה. לא חושבת שיש צורך להמשיך ולנתח את הדברים בצורה אישית כלפיה. כי זה יכול מאוד לפגוע

ניסיתי להתנסח ממש עדין, אני ממש לא רוצה לפגוע באף אחת. זה לא אישי כלפי אף אחת. אני מבינה שזה מורכב לכאן ולכאן.

ממש מסכימה👍👍👍באורות
מצטרפת לדבריךאורוש3
חשוב לי להגיד משהו. מתקיים כאן *דיון פומבי* על הפוסט של משהיאמא ועוד...
בבקשה תחשבו על האופציה שמאחורי הפוסט הזה יושבת נפש אחת, שעדה לכל הדיונים האלה סביב מה שהיא כתבה ואיך שהיא התנסחה... וסביר מאד מאד מאד שזה גורם לה להרגיש הלבנת פנים גדולה.

(בנוסף לכך שכשהיא כתבה את הדברים שהיא כתבה היא גם ככה כבר הייתה במקום רגשי לא משהו - בין אם זה משהו שקל להבין ולבין אם לא).

זוכרות שלפני כמה חודשים משהי כתבה מאנונימי שלפני שנה (!) היא כתבה איזושהי תגובה שמשכה ים של תגובות קשות על גבי הפורום ובפרטי, והיא חשה בושה עצומה וכבר לא הייתה מסוגלת להשתמש בניק שלה? וכל פעם שנזכרה בזה, גם חודשים אח״כ זה העלה בה דמעות וכמה שהיא מנסה היא מרגישה כל-כך פגועה שהיא לא מצליחה לסלוח?

הפומביות הזאת, על שלל מעלותיה, היא גם מקום מסוכן שעלול להביא להמון עוגמת נפש, פגיעה וחלילה יותר מזה.

אנחנו נזכה לגאולה שלמה ביום שנדע לחיות באהבת חינם. ואז, כל הקשיים וכל הכאבים, בכל הסוגים ובכל הגדלים, ייעלמו כלא היו ונדע רק טוב.

אוהבת אתכן ואוהבת את המקום הזה. בואו נשמור עליו ועל כל אחת ואחת כאן.
תגובה חשובהמודה
תודה שהזכרת את זה. את צודקת. מחילה וסליחה מ-השם בשימוש כבר
@מרום עד היקרה.
ולכל מי שחשה פגועה מדעתי.
מתנצלת ממש אם פגעתי..
לא זו הייתה כוונתי.
מאחלת לך שמחה גדולה בהריון הזה, וחיבור גדול לעובר ואח"כ לתינוק בע"ה. בטוחה שכך יהיה!!
בהצלחה ובשורות טובות בקרוב, לכולן.
💜💚❤️
צודקת. סליחהשלומצ'
כתבת מעולה ממש.באורות
בדיוק בגלל זה נפתח השרשור. להגן על המקום שלה.הריוניסטית

אבל אולי באמת עדיף להפסיק פה.

תודה על התגובה הנכונה

תגובה ממש במקוםבימבה אדומה

אשרייך על עינייך המפוקחות לראות זאת בלייב.

תודה על התגובה.

אני זוכרת את הפוסט שלך וכבר בכותרת רשמת סוג של אזהרהאם_שמחה_הללויה
זה נראה לי בסדר גמור. כאן זה מקום לפרוק.
גם אני יש דברים שלא נכנסת כי יכולים להכאיב לי כמו חדשות רעות או סיפורי לידה טבעיות (כי עברתי רק קיסרי), רוב הזמן לפי הכותרת אפשר לנחש ופשוט לא להכנס.
מסכימה איתךחילזון 123


בלת"קאנייי88
יותר מכך ובתור אחת שעברה כמה הפלות בחייה

הפורום הנוכחי כשמו כן הוא הריון ולידה!!

עם כל הכאב והתפילה והציפייה של מאותגרות הפוריות
או מאותגרות ההריונות(כמוני למשל שחצי מההריונות שלי לא צלחו)

זה בדיוק המקום להתלונן!

אגב מותר גם לבקר ובטח להביע דעה אם זו התייעצות.
אבל מה שכל אחת מרגישה זה עניין שלה!

אגב אם כזה פוסט היה נכתב בפוריות או באובדן הריון כמובן שהיה ראוי לגינוי!

אבל זה בדיוק המקום לשתף על קשיים בהריון ואחרי הלידה גם אם פחות מתחברים לזה מהמקום שלנו!
^^^^ כל מילהרצון לטוב


ישר כוח, הגבתי שם, ואני רוצה להגיב כאן גםאל הר המוריה
בהתחלה, כשהיו לי בלאגנים בבריאות (הרבה לפני שהבנתי מה עובר עלי) הרגשתי הכי מסכנה שבעולם, ובאיזשהו מקום הייתי עם הסביבה במקום של מי מסכנה יותר.
בגרתי משם, ולמדתי, שלכל אחת יש כאב, וברגע שמחבקים כאב של אחרת, בעז"ה יחבקו גם את שלך.

באמת, מאז שאני בפורומים, למדתי שאין צורך להכנס לכל השירשורים, יש דברים שמכאיבים מידי.
כשחיכיתי לילד הראשון, באיזשהו שלב, הפסקתי להכנס לשירשורי הריון, היה לי כואב מידי, היום, זה יכול להצחיק, אני יכולה לא להכנס לשירשורי הספקים, בזמנים שקשה לי, זה יכול לצרוב לי את הנשמה.

כשנכנסתי להריון ראשון, ואחותי גילתה (היא היתה הראשונה, כי רצתה לדעת אם הטיפול הצליח או לא..) הדבר הראשון שהיא אמרה לי אחרי המזל טוב- מותר לך להתלונן.
אז עוד לא הבנתי את זה, אבל אחרי חודשיים, כשנכנסתי לשמירת הריון, עם הריון קשוח, היה חשוב שאוכל להתלונן.. אומנם בהתחלה הייתי מתחילה כל תלונה בב"ה כואב לי , אבל מתישהו היה קשה, האגן שלי, מסתבר, היה עקום לחלוטין, כאבים למות.. לילות בלי שינה, חרדות, דיכאון.. היה פאן לגמרי :/
אז כן, שמחתי שזכיתי בהריון, אבל הוא היה קשוח ברמות.
כן, היו זמנים שרק רציתי למות, לא הבנתי מה ריבון העולמים נראה לי, שבכלל חשבתי שאוכל לגדל ילד.
אני בהריון שלישי ועדיין שואלת 😅 מזל שבעלי מגדל (ותוגה לקנאיות, כשנתחלף, אתן לכן בשמחה את הגוף בתמורה, תראו שזה לא המציאה הכי טובה.. אולי במגרש הגרוטאות..)

ובאמת, בהכי באמת, מבינה שיש דברים שקשה לשמוע, אני משתדלת לא לכתוב, ולא לספר, רק בעלי שומע, בבכי, את הרגשות הנוראיים שצפים אצלי, אבל אני לא מספרת, כי בסוף אני מתביישת בזה.. בסוף מגיע האביב, ויצר החיים פורח אצלי שוב.
וכן, לפעמים זה ממשהו שלמישהי אחרת יחשב שטותי, או צרות של עשירים.

כן, לי אישית מין העובר לא היה משפיע, גם שהתפללתי למשהו ספציפי (היה לי סימולציה בעניין, ודי מהר שמחתי שוב).
ו... גם אני לא יכולה להבין, אני יכולה להביע אמפטיה. ואם לא, אז אני פשוט יכולה לא לקרוא, או במינימום לא להגיב.
וכן, יש לי שירשורים כאלה..
לפעמים שירשור של נמאס לי לעשות הכל בבית, אני יכולה לכתוב פרופורציות- הלוואי והגוף שלי היה מסוגל לעשות הכל בבית..
אבל לא, אני משתדלת לקחת צעד אחורה, ולעבור לשירשור אחר, כי היא לא אשמה, במתנה שה' נתן לי. כן, נכון, מתנה שהייתי מתה להחליף, אבל לא קיבלתי פתק החלפה

אגב, זה מזכחר לי שירשורים על רזון.
תמיד יוצא שם משהו מפלצתי ממי שלא מבינה מה זה.
אז אם אין לכן מושג. תעברו הלאה. תכבדו. אין לכן מושג למה היא ככה.
בתקופה האחרונה, קשה לי להסתובב ברחוב. (ולא רק בגלל המסכה) אנשים חושבים שגופי הוא נחלת הכלל.
או שאני שומעת כמה רזית!! איזה כיף לך!! (אז סתמי, הייתי מתה לאכול, רק מה לעשות שאין ביכולתי לעכל כלום. אה, וגם לישון, כי בלילות אני בעיקר בשרותים) או וואייי את חיוורת, את נראת נורא!!! (די באמת, לא ידעתי... אפשר עוד טיפה הרמה?? היה חסר לי..)
ולמה אני מעלה את זה, כי אני בטוחה שהתחושות הכואבות שלי מזה שאין אחד בעולם (סליחה, יש, ב"ה שיש לי את בעלי, אז חוץ ממנו, אין אחת בעולם) שיכול לפרגן לי, לחבק אותי, על הקושי, על הכאב, על הסבל הנוראי הזה. אפחד.
כי איכשהו זה נוגע לכולם באיזה נקודה רגישה, שכולם רוצים להרזות, אז תעשו טובה, ובלי השוואות, סבבה? אני בטוחה שאתם מעדיפים להשאר אתם, ולא לעבור את הסבל הזה.
אז אולי זה טיפה שונה, אבל אין לכן מושג מה עבר על הפותחת ההיא. אין. מה מאחורי הקלעים, ומסתבר, שכן, היא עברה הפלות, ווואלה, היא עדיין מרגישה ככה.
אז מותר לחבק, גם מי שההפך ממך. או לכל הפחות, פשוט לעבור לשירשור הבא, ולא לאכול אותה בלי מלח. כי אין לכן מושג, על איזה פצע אחר שהיא לא כתבה אתן דורכות.

וזה לא שאין פה תמיכה למצפות, שתדעו לכן שלפני 7 שנים לא היה פה ככ תמיכה והכלה כמו שיש היום..
ושנים לא נכמסתי לפה, וכל כניסה הייתה כאב עצום!!
יש לכן מקום ענק, פה, ובחברה.
אבל יש גם מקום לכולן. לפחות אני מקווה שיש מקום, גם לי.


נכתב מעומק הלב הכואב, מקווה שיגיע לעומק לב, אבל מאהבה ובלי כאב.
❤️❤️❤️ לכולן יש מקום. לכולן... שוב מתנצלת אם הכאבתי,השם בשימוש כבר
לא התכוונתי לכך, חלילה...
תודה שכתבת!מכחול
מאוד ריגשת עם התגובה שלך!אם_שמחה_הללויה
ותודה שכתבת ככה מהלב, זה מאוד חשוב.
שולחת לך חיבוק והמון כוחות!את גיבורה עם מה שאת מתמודדת!
וואו מהממתאורוש3
כתבת ממש מעמקי נשמתך. מאחלת לך בריאות, המשך הריון הכי קל שאפשר ותינוק מהמם ובריא. רק שמחה ומתיקות!!
תודה יקרות ❤❤❤אל הר המוריה
יאא מדהימה. תודה שכתבתmango
ממש לוקחת לתשומת ליבי.... למעגלים שונים בחיים. תודה לך וחיבוק על הכל.. מהממת💕
תודה ❤ אם אפילו רק מישהי אחת תקח משהו אחדאל הר המוריה
זה יהיה שווה את החשיפה...
ככ ככ צודקת. פשוט כל מילה בסלעדפני11
כתבת מרגש ומהמם. תודה לךמיואשת******אחרונה
הריון עם התקן ודימוםמותקקק

התקן ושני פסים 
 

אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא


 

השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?

דימום בינוני

להתקשר למוקד ולשאול?פילה
חיבוק גדול!!התייעצות הריון
תודה בנותמותקקק
אני בהלם, מרגישה ככ מושפלתמותקקק
מסתבר שהבדיקה היתה מזוייפת, לא שמצי לב שהיה כתוב שזאת "מתיחה חיובית של בדיקת הריון מזוייפת"

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים


ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

אמלההה איפה קנית את הבדיקות האלו?פרח חדש

הזמנתי מטמומותקקק
וואי וואיפרח חדש

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

מה??? אין גבול לאנשים. חוצפהיעל מהדרום
דווקא לא רואה את זה ככהמותקקק
זכותם למכור דברים כאלה, רק הייתי שמחה אם היו יותר מדגישים את זה שזה בדיחה
האמת שבהתחלה חשבתי שקונים כאילו בדיקה רגילהיעל מהדרום

לק"י


ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

מה??????שלומית.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

🫂💙 סליחה, בטעות מאנונימיאנונימית בהו"ל
חיבוק גדול על ההרגשה המזעזעת!!מתיכון ועד מעון
אני בשוק. מי ממציא דבר הזוי שכזה?????אמהלה

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

כי היה לי איחורמותקקק
ואני אחת כזאת שישר נכנסת לסרטים וחייבת לדעת
😱😱🫂🫂🫂רקאני
הכל בסדרOmer316181אחרונה
זוגות בהיריון? אנחנו מחפשים אתכם! 🤰 מוזמנים לתרום למחקר חשוב של אוניברסיטת רייכמן ולקבל בתמורה סדנת הכנה ללידה במתנה וכלים משמעותיים. השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם:

זוגות בהיריון? רוצים לתרום למחקר חשוב ולהרוויח כלים משמעותיים ללידה? השאירו פרטים ונחזור אליכם!

לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

באהבהנפש חיה.
מחפשת הרגעות...ליני(:

אני שבוע 6+3... מרגישה שממש נעלמו התסמינים פתאום... עוד לא ראיתי דופק... יש לי תור בשבוע הבא... נעלמו כמעט הבחילות. וירדה לי ממש הרגישות שהייתה בחזה.

ישמצב שבכזא הכל תקין?

אוף

כמובן שיש מצב שהכל טובכורסא ירוקה

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תודה! יש לי רקע בעבר של הפלות... אוף. נתפלל לטוב..ליני(:
מתלבטת אם ללכת להיבדק... 6+3 זה לא גבולי לראות דופק?
ברור זה בא והולך אבל למען השקט הנפשי תבדקיכנרת כנרת
תודה!! תוהה אם זה לא מוקדם מידי להיבדק...ליני(:אחרונה
יודעת להגיד?
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר

בת 8 חודשים,

היא אוהבת ביצה,

נתתי לה גם לטעום דג סלמון

וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.

אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.

מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?

כרגע אסור לה מוצרי חלב.

תודה 🙏

קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

אבוקדו/ תפואהמקורית
אבוקדו, טחינה, חביתה עם קצת מיץ של עגבניהראשוניתאחרונה

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים


חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
כןאהבה.

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקית

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

בדיקת מזוזות עוזרת. קריאת שמע מתוך הסידורמחיאחרונה
חוץ מזה באמת לנסות לחשוב על דברים חיוביים לפני השינה, מצטרפת להמלצה להירדם עם הרפיה
לראשונה בחיי טבילה כשהבעל במילואיםבאתי מפעם

אמאל'ה, זה הזוי.

לא יודעת אם יצליח לצאת. הוא נמצא במקום ממש חור מרוחק.

עוד לא עשיתי הפסק, אבל מתישהו שיהיה ההפסק, הטבילה יוצאת במועד על הפנים  ,  מה גם שאני מנסה להכנס להריון כבר 4 חודשים ולא הלך בנתיים.... מה עושים עם הטבילה? מה עושים עם ההריון? יש לכן נסיון/ תובנות? כמובן שינסה לצאת אבל זה מורכב מאוד. וגם אם יצא, לא בטוח בכלל שזה הביוץ... 

מצטערת לשמוע♡יהלוםנוצץ

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

חיבוק ענק יקירתימדברה כעדן.אחרונה

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

לא התקנתי אצלו אבל הוצאתי אצלואנונימית בהו"ל

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

פתותית השרשור1375422
למישהי יש המלצה על רופא מתקין באזור בצפון- טבריה כרמיאל וכו?
התקנתי לאחרונה אצל דר ברונו גנפיקסחנוקהאחרונה

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה


לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

אז נשמע שככה או ככהכמהה ליותר

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
צדקתכמהה ליותר

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעיין

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

וואו, איזה קשה!!!כמהה ליותראחרונה

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

 

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי

אולי יעניין אותך