ואז אתה פתאום מבין, שהם פשוט חבורת מטורפים, בדיוק כמו אז, ושם.

הם מגחכים מדברים רציניים, הם רוצים להיות בלי ולהרגיש עם, הם מתקשים להבין כראוי מושגים כמו אחריות, ובאופן כללי הם מאמינים באמונה שלמה שהעולם כולו נמצא ושוכן כבוד ממש בתוך הפלאפון שבכיס שלהם. לא רמוז בדילוגי אותיות, לא נמצא בעומק של לימודי עומק דרשות ותובנות, לא מוטמן ומוצפן בדרכים מתוחכמות, לא ניתן ללימוד ולהיכרות נאותה, והעולם גם לא רק "נגיש" יותר מתוך הפלאפון שלהם. הוא בעיניהם ממש נמצא שם. הם מדמיינים את עצמם הולכים ומשוטטים ברחובות עולם בתוך הפלאפון, הם רואים את עצמם אוכלים את המאכלים שתמונתם בפלאפון, הם מדמיינים את עצמם שוחים בבריכות שבתוך הטלפון, והפלאפון הכל יכול גם מציל אותם מהתחשמלות בבריכות שנמצאות בין חלקיקים אלקטרוניים במעמקי הפלאפון. הכל הפלאפון יכול. הוא יכול אפילו לחנך אותם פשוט על ידי "שעון מעורר". כלומר פשוט מסתבכים בחיפוש אחר המנגינה העריבה ביותר, שמים אותה בתור שעון מעורר, כשמתעוררים, הם מבקשים מהטלפון המחנך שיהיה מחנך נודניק, למרות שנודניקיות היא התנהגות לא חינוכית, אבל מי בכלל יגיד להם איך לחנך את המחנכים שלהם, ואחרי שבוע כשכבר לא נעים להם לשמוע מנגינה בודדה, כי מי שזכה בפלאפון כה מתוחכם הרי הוא ראוי לדעתם לכל טוב שבעולם, ואז הם יחליפו את המנגינה, כלומר את הצלילים הבוקעים מהמכשיר, כי האופן בו הצלילים נקלטים במוחם אינו מתחלף, זה תמיד האופן בו הם רוצים לשמוע אותם וזה לא משנה בכלל מה המנגינה, מה שחשוב זה הרצון הקפריזי שלהם, והוא רלוונטי גם בקביעת המנגינה ולהבדיל בהחלטה איך לקלוט אותה במוחם, אם היא זכאית לקליטה. אם לא הרי היא יכולה להיות מושמדת כמו כל עוברי חוק מקרב העולם הדמיוני שבפלאפון, תהיה זו תמונה, אימרה, מאמר, בלוג, חדשות שלא מוצאות חן בעיניהם, טור דעה, או סתם תשבץ מעצבן. בהינף אצבע הם מרגישים שהם מנהלים כל דבר הנדרש. ואם הם יזינו את המילה "שקר" לפלאפון החכם, והוא בתגובה יגיד להם בתוקף סמכותו כחכם: הא לך האמת על מגש של כסף. כמה רבה תהיה שמחתם, הלוא זכו באמת בכמה פרוטות, כמו שאדם זוכה במצוות ציצית הנפלאה בכמה פרוטות, כדברי הגאון מוילנא, והגאון מסין, הפלאפון שלהם, יודע להביא להם דברים נפלאים יותר.אם יזינו את המילה "אמת" והפלאפון שהוא בעל סמכות החכם מליבו יוציא מילין ויאמר: האהאהא, עבדתי עליך!, אז ידעו אל נכון כי משחק נאה היה זה, מתחכומי ונפלאות הפלאפון. הם אינם מבחינים גם בין לולב הצומח בדקל, לבין ציור "אימוג'י" בלשונם, הרי לשניהם ממש אותה צורה, ואותה דמות! ממש כדמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא, נורא הוד, והוא צלם ודמות שאינו פחות מבריותיו של הקדוש ברוך הוא. כי האימוג'י, אם-מג'יק, אם לשון שבועה, מג'יק לשון קסמים, הרי הוא חתום בשבועה שהאמת בתוכו טמונה, יותר מכל כישוף שבעולם. ואין הפרש בעיניהם, בין הפרש מרחק שבין נקודה לנקודה במפה של הטלפון, לבין ההפרש שבין הנקודות במציאות. אם תתגלה תקלה בחשבון - אין בכך כלום! הלוא הטלפון בעל סמכות החכם ימצא להם מהרה הסבר מה בדיוק הייתה התקלה, ואין להם צורך לתקן את השקפתם הכוללנית ביחס להפרש בין המרחק בנקודות שבפלאפון למרחק שבנקודות במציאות. האמונה בדמיון בין המופיע בפלאפון לבין המופיע במציאות, הוא בעיניהם אחד מעיקרי האמונה של "דת הפלאפון", שהיא, כמסתבר הדת הנפוצה ביותר בעולם בימינו. משכימים עם בוקר בהודאה שזכינו באליל גדול ונורא כמו הפלאפון, נעזרים באליל שלהם כדי לבצע פולחן יומי של שעת "מודה אני", יהיה זה ווטסאפ, סרטון, מוזיקה, או סתם התבוננות, ובמקרה הישנוני בהייה במשהו בטלפון, הם מתלוננים עליו שהוא "מרצד" (כך המילה הגסה הנפוצה בקרב המחנכים שלהם שהודחו מתפקידם, ולחלוחית מהגסות הזאת נשמרת אצלם בחצי אמון למחנכים, חצי תקווה להשתנות, חצי זלזול בזקנים, חצי מה-איכפת-לי, וחצי חמישי שהוא פשוט זיכרון העובדה שהם אלו שיודעים הכל מכח האליל הפלאפון, וחכמים כמותם המבינים את עומק המילה "חצי" בצורתה המתמטית הנכונה והמדוייקת, שאף אחד לא ילמד אותם מה פירוש "מרצד". ומכל מקום הוא כן גולש חזרה מחוץ לסוגריים כמו כל הדברים הטבעיים שהם פשוט זורמים בתוך הטלפון מבלי להתחשמל כמו שצייננו, ונחזור בגלישה ישירה אל המילה הגסה מחוץ לסוגריים -) "מרצד" כמו אליל בעל חיות, אבל הם סולחים לו כי הוא עוזר להם להישאר כאבן כבדה המוטלת מבלי נוע. ולאחר הפולחן היומי באחת האפליקציות הקדושות, הם פונים לנצל את הפלאפון גם לצורכי חולין כמו תפילה ולימוד, ולאחר שישביעו את עצמם מהכמות הנדרשת להשאיר את מוחם ונפשם צלולים דיים בכדי להיות שקוע בהבלים תוך התגאות שהם מתפללים ולומדים, ושקוע בהבלים מבלי שמישהו יוכל לומר להם: הבלים! שהרי הם כבר השביעו את עצמם די בצורכי חולין של לימוד מתוך הפלאפון הקדוש המשביע לכל חי רצון, ומי זה יטיל ספק בזוך וטוהר של צורכי החולין של הלימוד הנובעים מתוך פלאפון קדוש זה. והם אינם מבחינים כלל בהבדל בין עץ הנמצא בפלאפון, שאולי לא צמח מעולם, אלא נזרע וגדל בתוכנת עיצוב תמונות, וזה להם אחד עם עץ שצומח בגינה, שמשקים אותו ועובדים את האדמה, ולא יבחינו בין אבן הנמצאת בפלאפון, שאין ספק בעיניהם שהם כבר זכו לראות כל חתיכת חצץ מרחבי תבל בפלאפון הקדוש, ואינם סבורים שיש הבדל בין זה לבין משהו במציאות. בדיוק כמו שגלידה בעיניהם זה פשוט משל מתאים לבני אדם.ואין בעיניהם הבדל גם כן אם אני אמשיך לכתוב פה דברים שהם יראו אותם כ"הגיגים" דהיינו בלשונם - אמת בלי מחוייבות, דעה בלי בר דעת שעומד מאחוריה, חכמה בלי היגיון, ושיר נפלא שערטילאיותו היא הפזמון. ומטורף אחד יקרא את הדברים, ויאמר : הו! למדתי היום בינה, הוספתי לקח! מטורף שני יאמר: הו! אילו עומקי שטות, חירבושים וקישקושים.אחד יאמר שקרא דברי חכמה או טיפשות ויחשוב על מהותם, אחד יאמר שקרא דברי חכמה או טיפשותויחשוב על מי שכתבם, ואחד יאמר שקרא דברי חכמה או טיפשות ויחשוב על מה יאמרו לו אחרים על זה, וכמובן זכות בכורה תהיה לשותפים לסדנאות הפולחן בפלאפון. יהיה אפילו מטורף שיקרא את זה ויחשוב שהוא גילה את סודות המציאות הבוקעים ומאירים מתוך הפלאפון, ב"הגיגים" כהגדרתם כנ"ל, שהם כהגדרה הנ"ל סוג דיבור מיוחד, שחלים עליו דינים שונים שאינם דומים כלל לכללי דיבור ולימוד רגילים. ה"הגיגים" שבפלאפון הקדוש, הם סוג דיבור שיש לו פטור כוהנים ממחוייבות, מהיגיון, מנאמנות בר-סמכא, ומעומק נפשי שיהא טמון ומוביל. טמון ומוביל, טמון ומוביל. לא, לא אוטומוביל. לא מוביל עצמאי ומושך את הקורא. רק עוזר לקורא להוביל את עצמו. אבל מה לנו להאריך, שכבר הבנו את הדברים ככללותם, והלא כל סוגי הקוראים דלעיל, שיקראו, לא ידעו ולא יבינו, והמשותף לכולם שימשיכו להישאר מטורפים, כי חכמת הפלאפון העמוקה מיני ים, עמוקה מיני תהומות, ויש אומרים עמוקה מיני שאול, החכמה העמוקה הזאת מלמדת אל נכון, שאין הבדל בין אל- נכון, כלומר אלוהים נכון, לבין אל- נכון, כלומר לא נכון, מה שקובע זה עומק ההבנה המרצד בערטילאיות, ושאין בלעדיו ואפס זולתו, כשהוא משתיק כל קול בקרבך, סוף דבר, סוף דבר? מילא קוהלת, יכל לומר סוף דבר, היה לו התחלה אמצע וסוף, אבל הפלאפון הקדוש, אין לו ראשית ואין לו תכלית, אשרי הזוכה לעמוד על סודו, וליכנס במסגרת קדושת תמונת דמותו מעבר לכל דמיון, מתחת לכל השגה, עמוס מכל עמוס וכמוס מכל כמוס, כ'אן מ'עשיי ו'אל ס'ובבי