קשה לי עם הנשיות. אף אחד לא סיפר לי. אזהרת צניעות.המופתע
נשוי לאשה מדהימה שאני מאוד אוהב ומעריך, אבל יש דבר אחד שמאוד מפריע לי.

הווסת.

לא אמרו לי על זה כלום. כלומר אמרו לי שיש דם ואז יש נידה וכל זה, אבל לא אמרו לי שזה כל-כך הרבה דם. שאני אראה בפח האשפה תחבושות עם דם. שאני אריח בחדר השירותים דם. שהיא תדבר אתי על זה ותספר לי מתי זה חלש ומתי זה חזק וכמה תחבושות היא החליפה היום.
כשמגיע הווסת אני נכנס למצב רוח רע, פשוט לא יכול לסבול את הימים האלה. וזה לא בגלל דיני הנידה. להפך. אני ממילא מרגיש שאני נגעל באותם הימים.
קשה לי עם זה. זה מרחיק אותי מאשתי. הלוואי שזה היה עובר לי בקלות ולא הייתי כל כך נגעל. כי את הגוף שלה כנראה אי אפשר לשנות. השאלה היא האם את המוח שלי אפשר לשנות.
מה אתה קשור לזה לעזאזל....יהודה224
עצה 1, פשוט תגיד לה שאתה קצת לא מרגיש עם זה בנוח
תשים מבשם אוער בשירותים... ופשוט תברח מלחשוב ולהתעסק בזה
יש דברים יותר מענינים בחיים.
עצה 2. תלמד את זה תלמד מה זה איך עובד התהליך וכמה הוא תהליך נקי ומזוקק שבכלל אין מה להיגעל ממנו וכמה יופי ונפלאות הבריאה יש בתהליך הזה ותגיד מה רבו מעשיך ה כולם בחכמה עשית ותשכח מכל הגועל והסחלע שיש לך בראש.
עוד אחד שהתחתן מבלי לדעת בכלל למה הוא נכנס.Lia
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך ט"ו בכסלו תשפ"א 21:42
מנהל:

כמה זלזול וחוסר כבוד מצידך. אולי להבא תחשבי על כך שזה מעליב ומנחית את רמת השיח ולכן תוותרי על התגובה הפוגענית. 

גם אם יש לך חשד שמדובר שירשור לא אמיתי זה לא מצדיק כתיבה בוטה ומזלזלת מצידך.

למה להשתמש בשפה כזאת???בוריס
יש נפשות שאת מוחצת
תגידי מה הסיפור????רקלתשוהנ


תקראי את התגובה שלך שוב ותראי איזו צורה מגעילה ואיזו התנשאותיהודה224
יש בה!!!!
sorry but not sorryLia


נראה לי בסוף נגלה שזה גבר שסתם רוצה להוציא נשים באור רעבוריס
לא יודע מה כתבה Liaמופאסה
אבל יש לי הרגשה שאני מסכים אתה...

פויה
חחחחחחחחולת שוקולד
אגב, עוד הוכחה שאתה טרולLia

אף אחת לא זורקת תחבושות פתוחות לפח. אף אחד לא אמור לראות את הדם אם הוא לא ישב ויפתח! 

@בסדר גמור תמחק..

גם האמת אין ריח של דם חריף בחדרסיה
לפעמים ישבוריס
למה אתן חושבות ככה?חלונות
למה טרול?
כי שמע לכן מופרך?
דווקא לי נשמע הגיוני.
ובטח שיש ריח לדם הווסת אם הוא בעמדון.
אם את זורקת לפח פדים פתוחים*אשתו של בעלי*
ברור שזה נשמע לך הגיוני....ה' יעזור...
נכון. לכן כנראה אני מבינה שהפותח לא בהכרח טרול🤗חלונות
איזה אנשים(שלא לומר נשים) חיים בינינו*אשתו של בעלי*
במקומך הייתי קוברת את עצמי מבושה.
על מה יש לך להתגאות בדיוק?!
מה? מתגאים רק בנקיון? אני למשל גאה מאוד בהרבהחלונות
דברים חוץ מכישורי הניקיון.
אני גאה להיותי אמא לארבעה ילדים.
להיותי אישה לבעל מושלם מושלם!!!!!!
סיימתי תואר, מתחילה לעבוד ביום רביעי - מתרגשת וגאה!
באתי מבית של רווחה - ואף על פי כן הקמתי משפחה נפלאה, בלי תמיכת הורים, בעשר אצבעות.
יקרה, בטוחה שגם לך יש עוד הרבה מעלות טובות להתגאות בהם חוץ מכישורי הניקיון המופלאים שלך, אולי תשתפי אותנו? אותי אישית זה מענין יותר😍
חחחח מי משתמש בכלל בפדיםLia


מי שמשתמשת....מה זה מי?!*אשתו של בעלי*
איך אפשרררLia

בעע

אני זורקת פתוחחלונות
בעעעעעעעעע!!!!!*אשתו של בעלי*
לא רוצה לחשוב*אשתו של בעלי*
איך הבית שלך נראה אם בפח שלך מסתובבים פדים פתוחים...
יאלההההה מספיק עם הגועל הזה...יהודה224
מה"גועל" הזה נולדו לך ילדיםLia


שהמחזור מגיעסיה
זה אומר שלא יצא הריון. חחחחחח
חחחחחLia

ווואלה?

 

ובזכות התהליך הזה, בפעם שכבר הוא רוצה ילד - הוא מקבל

גם הקבה צריך לרצות. חחחסיה
ואו הטרול הזה לא ידע על כמה נקודות רגישות הוא נוגע בשירשור אחד
הכוונה היא לא עלזה אלא על הדיבוריהודה224
מאמי, רגוע, תנשמי, יש לי בית מושלם! וכן, אפילו נקי מאודחלונות
אני בספק...*אשתו של בעלי*
אחרי תיאורים כאלה
בסוף יתברר שהבית שלך הכי מלוכלך מכולםסיה
את מוזמנת בכייף..*אשתו של בעלי*
היא עושה כל שבוע חלונותמופאסה
לכן קוראים לה ככה..
עד שלא יהיה אפשר לבצע ניתוח לב פתוח על הרצפה בסלוןבוריס
בסלון עם הסכום שלך זה לא נקרא נקי
רצינית או מסתלבטת?סיה
אלא אם כן יש לך פח מיוחד בשבילך לזה גם כאילן למה לא לגלגל לעטוף
כי לשים בפח במטבח ואחרי זה ילדים באים לשים דברים זה לא הכי מרנין
אוי לא! לא הפח של המטבח! הפח של השירותים...חלונות
ויודעת מה, תארי לך שיש מישהי ששמה פתוח בפח של המטבח. לכן מה?
היא טובה פחות? מוכשרת פחות? אמא פחות טובה? אשה פחות טובה?
יש הרבה סוגי אנשים בעולם. כדאי לשמור על ראש ולב פתוח..
ברור שלא פחות כלוםסיה
כי בדרכ מחזור זה לא משהוא שמנפנפים בו להראות לכולם. לא קשור למשפחה גם לאמא שלי או אחותי או חברה לא היתי מראה משהוא מדמם סתם כי אנשים נרתעים מדם
חחחחחחחחחLia

את המחזור הראשון שלי הראתי לאחותי.... היית צריכה לראות את המבט שקיבלתי

ממש נשמע טרול אני מקווה שימחקו את זהרויטל.


אני עובדת עם מתבגרות. בהחלט משתמשות בכאלהכוחה של מילה
ומשאירות פתוח...
אז זה בדיוק הזמן*אשתו של בעלי*
ללמד,לחנך ולהדריך אותן להגיינה אישית.
ממש מגעיללמה לא123

בעיניי זה כמו לא ללמד ילד להוריד אחריו מים בשרותים

מה זה הדבר הזה?

אני בטוחה שהן יודעותכוחה של מילה
בגדול, למתבגרים יש נטיה להיות מגעילים ביותר מובנים מאחד.
....smells like teen spiritאורה שחורהאחרונה
במידה ואתה לא טרול...*אשתו של בעלי*
למה אשתך צריכה בכלל לספר ולפרט לך עניינים כאלה?? לא ברור לי!
ולמה אתה צריך לראות בפח כאלה דברים?
איפה ההיגיינה שלה?!
(אם לא הייתי צריכה להגיד לבעלי שקיבלתי מחזור,אין מצב שהוא בכלל היה מנחש שקיבלתי)
פשוט הזוי לי הדבר הזה שאתה כותב...
אני לא מבינה..-הריונית
קורה שתחבושת נפתחת בפח,
קורה שאישה משתפת את בעלה (כי זה חזק מהרגיל, כואב, מוזר, סתם רוצה לשתף..)
וכנראה שקורה שהאיש כנראה רגיש ונגעל

לא יודעת למה לרדת עליו
בעלי אותי כל הזמן שואל רוצה לדעת מה המצב, מה הבעיהTF


מה המצב באופן כללי זה ברור לגמרי ומובן*אשתו של בעלי*
אבל למה לפרט עד רמת הגרגר?!
פשוט תדברו-הריונית
אם זה באמת ממש מפריע לקשר שלכם, אז אתה צריך להגיש לה, בזמן מתאים (!!), ובשפה נעימה, שזה לא נעים לך
ורק שתדעLia

שאין שום דבר רע בזה שהיא משתפת אותך! להיפך. זה מראה כמה היא פתוחה כלפיך אפילו בדברים הכי אישיים ואתה צריך לשמוח על זה! אם זה ממש ממש מטריד אותך אתה יכול לומר לה שאתה מעדיף לא לדעת. 

 

אבל תעשה טובה לעצמך ותפסיק להתנהג כמו ילד קטן. זה בסך הכל דם, אפשר לחשוב. בחיים לא ירד לך דם?

 

ומה היה קורה אם היא הייתה שוכבת במיטה ופתאום שמה לב שכל המיטה התלכלכה? אז היית בורח מהבית? קונה מיטה חדשה? 

 

לא יודעת איך זה אצל אחרים, אבל בעלי יודע עליי הכל. גם ראה, נו אז מה? אתם אמורים להרגיש אחד את השנייה בהכל. חוסר ידע/ביישנות/אי נעימות - לא בנישואים. אם יש את זה אז אתם במצב גרוע.

לא יודעת אם אשתן אחרי לידהסיה
אבל בהריון אני מקיאה מלא וכן גם באוטו ליד בעלי
ומה לעשות נכון בנישואים רואים גם את הדברים הפחות פוטוגנים
ברור... הכל זה הכל. ה-כ-לLia


קחי בחשבון שנראה שהוא נשוי טריבוריס
לפעמים לוקח זמן להפתח ולפעמים לוקח זמן גם להפתח על מנת לקבל.
מכיר גם אשה שגרשה את בעלה מחדר הלידה כי היא לא רצתה שהוא יראה במידה ותצא ממנה צואה תוך כדי הלידה.
בנות בנות בנות. בתור אחד עם שתי ממוחזרות בביתדי שרוט
זה קורה לפעמים כל העניין הזה עם המחזור שמשאירים פתאום על הכיור בשירותים כי שוכחות לזרוק.

זה דוחה את העיגולים הדבר הזה
כאילו שגברים לא עושים דברים דוחיםסיה
גם הם דוחים בעיני! אני לא עושה דברים דוחים שגבריםדי שרוט
בדרך כלל עושים.

בכלל מה זה הדבר הזה להתהדר במיצי גוף פנימיים/גזים/העלאות גרה כאלה ואחרים בעעעע

ה"בעעע" זה גם לגברים וגם לנשים
תאמין לי.. זרוק אותן למיחזורית וזהוLia


על האישה בטוח אני אקבל 30 אגורותדי שרוט
על הילדה גם מיליון דולר לא יספיק 😍
אוי ואבוי😔חלונות
מה אוי ואבוי שתגיד תודה! 30 אגורות זה יותר מפרוטה! אני נדיבדי שרוט
נכוןאני נשמע כמו הגברים האלה מהקמפיין של אלימות נגד נשים?די שרוט
כשראיתי את הפרסומת אמרתי לעצמיLia

שבטוח מישהו קרא את כל מה שכתבו פה בפורום והחליט לצאת עם קמפיין......!

חחחחח להה הגזמתדי שרוט
כי היא עשויה ממיצי הגוף הפנימיים שלךLia

חחחח

יוצא מזה שמיצי הגוף הפנימיים שלי שווים יותר ממיליון דולרדי שרוט
I should remember that
just 10%Lia

כל השאר מה30 אגורות...

חחחח הבאת בי די שרוט
אחי, עכשיו לא נעים לך ממנה. אחרי 10 שנות נישואין זה יהיה כזהדי שרוט
"איכס יא מג'ע'ולה קח'י תטינופת שלך מפה"
נראה לי ש...*אשתו של בעלי*
"בסדר גמור" באיזה אירוע הערב
אחרת השרשור הזה מזמן היה בגנזך...
תגידו משמעת עצמית
אין לכם את זה ביותר גרפי ומטונף???????
מה נטרק עם הפורום הזה??

אדון פותח ועוד כמה גברים מעצבנים: המחזור של אשתך בהחלט קשור גם אליך. תנסה להתרגל. אתה לא חייב לרדת לרזולוציות של כמות וריח, אבל אם היא משתפת אותך שיש לה קלקול קיבה אז גם תשתף אותך בזה.

בנות שמשאירות פדים פתוחים: זה דוחה. בלי קשר לזה שזה תהליך מדהים(😑) שקשור בהבאת חיים לעולם.

אבות שמתלוננים: זה יכול לקרות בטעות. (זה עדיין דוחה.)

חאלאססס


זה לא חוכמה. לך לא היה מחזור כבר 9 חודשים!די שרוט
אגב, גם בלידות של הילדידים החיימים שלי לא הייתי כי זה מגעיל 🤭
אתה מגעיל!משמעת עצמית
😁
Lia

רק בודקת משו

עובד לך.משמעת עצמית
איך זה שבחלק עובד ובחלק לאLia


זה תלוימשמעת עצמית
ברמת הדתיות וההגיינה של מי שמנסה🤷‍♀️
חלאס!!!! אזהרת גרפיות יתריהודה224
..הללויה~
דבר ראשון~ ברוך הבא לעולמם של הנשים.
כן זה קשוח. ואנחנו עוברות את זה במשך שנים בכל חודש.

אני חושבת שאתה צריך להבין את הצורך שלה בשיתוף הזה, שמקל עליה
כי כשזה חזק זה כואב יותר, כשזה חלש זה אחרת
וכנל מבחינה הורמונלית.
ונשים, חשוב להם לשתף. שתימכו בהן.
אז תנסה להבין מהיכן הצורך שלה לדבר הזה.. ותעזור לה.

ולגבי התחבושות והדם בשרותים-
תבקש ממנה להקפיד לעטוף אותם היטב, ותחליפו את הפח בתדירות גבוהה
ככה לא יהיה ריח לא נעים, וגם לא תראה דם.

בהצלחה!
להגיד לה את האמתסודית
אמא שלה הייתה צריכה ללמד אותה את זה.
בשירותים לשים דאק ולנקות לעיתים קרובות. היא תנקה.
מסכימה עם "אשתו של בעלי".

לא צריך כישורי על כדי לגלגל פד. לזרוק בפח שמרוקנים כל יום, לא בשירותים.
משערת שכל הנשים מסוגלות ללמוד את זה.
קצת מודעות.
וצניעות. כן זה חלק מהצניעות לא רק אורך השרוול.
אם קשהשומשומ
לך עם נשיות - זה בהחלט בעיה
נשמע שמה שקשה לך זה חוסר הגיינה, ופה מגיע שלב ההידברות
שאלו יהיו הצרות שלךnnn
תתפלל שלא תהיה לכם הפלה.
ואם חס ושלום תהיה תשתדל לא להתעלף מכמויות הדם שתראה.
ווסת היא דבר טבעי מאוד. בדיוק כמו ללכת לשירותים. אין פה שום דבר לא צנוע או פסול. לא הבנתי ממה הרתיעה?
אם הריח מפריע לך תפנה את הפח. אם הסיפורים מפריעים לך- תתמודד. מקווה שזה הסיפורים ה'נוראיים' היחידים שתצטרך להתמודד איתם.
תתפלל כל יום בכוונה גדולה ברוך שלא עשני אישה.
וכל חודש תברך את הקב''ה על שאיתך בריאה והגוף שלה עובד כסדרו.
מספיק קשה לאישה הריחוק בימי המחזור, יש כאלה שגם סובלות מכאבים בימים האלה. מה שהיא צריכה זה בעל תומך לא אחד שנגעל ממנה.
כדאי ללמוד את נושא התהליכים בגוף הנשי לעומק. אולי זה יעזור לך.
סליחה...אבל..אורה שחורה
עבר עריכה על ידי אורה שחורה בתאריך ט"ז בכסלו תשפ"א 09:04
אני בעד להיות פתוחה עם האיש, הכי הרבה פתיחות, המון וכמה שיותר.
אבל גם בזה כדאי לשמור על גבולות מסוימים,
יש דברים שהצנעה יפה להם.
אשה צריכה להיות אשה בעיניו,
וגבר צריך להיות גבר בעיניה.

כדאי לשמור על קצת מסתורין...
מה עם הזרע של הגבר, הא?חשובה1

אני מסתכלת על זה כחלק מבעלי וכך שאני מצפה לראות את בעלי מסתכל על זה אותו הדבר.

ושיגיד תודה שהוא לא סובל את זה...

רק אומרתהשקט הזה
שכמו כל דבר בחיי הזוגיות- דברו על זה!!

וסתם כדי להאיר לך (או אם אתה טרול, אז לגברים אחרים בשרשור) את הצד הנשי.
יצא לי לשתף את בעלי באיך זה מרגיש כשאת במחזור
תיאור די מגעיל. וידעתי את זה כששתיפתי אותו. ועשיתי את זה בכוונה. למה?
כי עם כמה שאני רוצה לחסוך ממנו את זה, רציתי שהוא באמת יבין מה אני עוברת בימים האלה. שיבין שהם קשים לי לא רק כי אני רחוקה ממנו, אלא גם כי זה פשוט באמת ימים מבאסים ומגעילים.
כאילו בואו, עם כל היופי שבעניין, ושכבר תוך כדי הוסת כבר מתחילה להווצר האופציה לחיים חדשים וכו' להיות במחזור זה מגעיל!
וכן, רציתי שבעלי, שהוא השותף שלי לחיים יבין מה אני עוברת כל חודש, כדי שהוא ידע יותר להיות שם בשבילי.

אז במקום להתלונן על הגועל, אני מציעה לנשום עמוק, להבין את המקום שלה, לבקש ממנה אם היא יכולה להקפיד על דברים מסויימים (כמו חסגור את הפד ולכסות אותו בפח נניח) , להיות הבעל הכי מפנק ואוהב בימים הגועליים האלה ולהודות על זה שלא אתה צריך לחוות כל חודש ימים של דימום!
זה ממש לא מגעילמופאסה
זה תהליך טבעי, לא מגעיל ולא כלום.
דבר שקורה לכל בעלי החיים היונקים הנקביים.
מתייחסים לזה בשיא הרגיל והפשוט והטבעי זה עובר תוך כמה ימים.
לא הבנתי איך אתה בתור גבר יכול לבוא ולהגיד לי שזה לא מגעיל?השקט הזה
חווית? הרגשת את זה בעצמך איך זה להסתובב מדמם כמה ימים?
זה שזה טבעי לא הופך את זה ללא מגעיל. גם קקי זה טבעי ועדיין זה מגעיל. זה מסריח, זה לא נעים ואתה רוצה להוציא את זה ממך.

מילא אישה הייתה אומרת לי שזה לא מגעיל עוד היינו יכולות לשוחח על התחושות האינדוודואליות של כל אחת לגבי זה, אבל גבר??
זה כמו שאני אספר לך שזה לא מגרה לראות תמונה של אשה.

הכל בראשמופאסה
אני מתייחס לזה כתהליך וכמערכת.
ולא כל דם עצמו, ברור שלא נעים (ולא מגעיל)
המערכת כמערכת היא נפלאה. זה תהליך טבעי ובעיני לא מגעיל גם אם לא נעים. כנ''ל גם ההפרשיות האחרות.
כשאדם מתייחס למשהו כמגעיל, איכס! גועל נפש! אז זה מעורר אצלו גועל נפש.
כמובן אני לא אשה ולא מתווכח עם חוויה האישית שלך.
ואם זה בראש זה פחות מגעיל?חופשיה לנפשי
מסכים לחלוטיןיהודה224
זה להביא את האי נעימות ולעבד אותה לגועל...
ולהתערבב איתו
סורישירוש16
אבל קשה לקבל את דבריך על חוויה שלא אתה עברת.
זה כמו לתאר בצורה פסטורלית ונעימה ומרוממת חוויה של לידה וצירים.
זה פשוט לא זה.

נכון, מחזור ווסת אלו מושגים נפלאים. לידה הוא תהליך שמביא חיים לעולם. העבודה הזאת הופכת אותם ליותר נעימים? נסבלים? פחות כואבים?
מי שזה מגעיל אותוסוסה אדומה
צריך להתבגר. בין אם זאת אישה ובין אם זה גבר...

אין שום דבר מגעיל בדם של מחזור, ואם זה מגעיל, זרע מגעיל באותה המידה.

זה טבעי מאוד, וכמו כל הפרשה, לא נעים להיתקל בה,
פשוט תרמוז לה בדרך שנראה לך שלא תפגע בה (אולי אפילו בהומור, תלוי מה סגנון התקשורת בינכם), שהיית מעדיף לא לראות את זה.
ותדאגו לפנות את האשפה של השירותים בתדירות גבוהה יותר בימים האלה.

מעבר לזה, זה שמגעיל אותך כשהיא משתפת בזה, זה כבר עניין שאתה צריך לעבוד עליו.
אתה מקיים איתה יחסים,
עם הדם הזה מביאים גם ילדים לעולם (טוב, לא איתו ספציפית, אבל עם אותו סוג דם).
ואחרי הלידה יהיה לה הרבה הרבה יותר דם ממה שאתה מעלה בדעתך. חלקן נזקקות לטיטול של זקנים מרוב כמויות הדם שנשפכות שם. אז מה? אז אסור לה לשתף את האיש שלה?

אישית, אני לא מוצאת סיבה לשתף בזה מעבר לכאבי בטן או משהו שנראה לא תקין או לגבי עידכון ביחס לצפי של ימי הטהרה - כשהוא רוצה לדעת, אבל מבינה את מי שכן.

בכל אופן, הדיבור על זה צריך להיות טבעי ובעת הצורך, ולא מוגזם...
נשים עוברות את זה על בשרן כל חודש, לא יקרה שום דבר שתשמע קצת על מה שהיא עוברת.

לסיכום, פרקטית, לדאוג לרמוז לה לגלגל את התחבושת - גם כדי שלא יהיה ריח, וגם כי לא צריך לראות את זה.
מהותית, לעבוד על התודעה...
מחזור זה טבעי, לא פחות מזרע.
הסברת מעולהחשובה1


בלת'ק: זה ענין של הגיינה, לא של 'נשיות'rivki
תסביר לה בעדינות שלא נעים לך לראות/להריח דם בשירותים: תחבושות מגלגלים ועוטפים, מעבירים מברשת 5 שניות בתוך האסלה, ולא נשאר כלום.


אם אתה באמת נער שגר עם אחיות - זה עדיין בתוקף. אבל בשיא העדינות, תסביר שלא נעים *לך*.

לא חשבתי שאי פעם אסכים במשהו עם @אשתו של בעלי . אבל מסתבר שיש הפתעות.
אגב, אתה יודע כמהשירוש16
דם באמת יש?
בין 20-50cc. שזה פחות משליש כוס מים.
זה כלום.
לכלל האוכלוסייה בעולם יש קושי להעריך בצורה טובה כמות של דם.
נכון, זה נראה לך המון אבל בפועל זה ממש מעט.

זה לא להוריד מהעובדה שיש אנשים שנבהלים, נגעלים ואף מתעלפים ממראה של דם. זה הגיוני ונורמלי.

תוכל לפנות לאשתך היקרה ולהסביר לה שמאז ומתמיד מראה של דם מפחיד/מלחץ/לא נעים לך ותשמח אם התחבושות יהיו בפח לאחר שימוש. זה הכל.
מאמינה שברגע שלא תראה את הדם גם לא תישאל ממנה בימים הללו.
הרי גם לך וגם לה יש הפרשות שונות שהן לא נעימות. (צואה/שתן) אתה עדיין לא נגאל ממנה על בסיס קבוע בגלל זה. כי זה טבעי ונורמלי ונשאר בשירותים.

בהצלחה
טוב.. במידה שאתה אמיתיחצילוש
למה שתראה את התחבושות שלה? סוגרים, עוטפים וזורקים לפח שמפנים כל יום ו--ל-א משאירים בפח של השירותים להסריח.. במחילה, זה עושה ריח של נבלה. מה נסגר איתכם אנשים? אנחנו בני אדם לא בעלי חיים... הגיינה בסיסית. את זה חמותך הייתה צריכה להסביר לה כשקיבלה מחזור אבל אם כנראה משהו התפספס בדרך כדאי להבהיר בעדינות, ובלי קשר לתחושת הגועל שלך... שחשוב לא להשאיר ככה תחבושות, גם כי זה מסריח וגם כי מישהו אחר מלבדך עלול יום אחד לראות מה שהיא השאירה על הכיור וזה לא צנוע בעליל. תשאל אותה אם אי פעם יצא לה לראות שאמא שלה משאירה ככה. כנראה שלא. עם מתבגרות זה קורה לפעמים אבל אישה נשואה בגילה כבר אמורה להיות במודעות.

ובקשר לתחושת הגועל שלך כבר כתבו פה יפה, תתגבר ותתבגר. כמו שאמרת בעצמך, כנראה זה משהו אצלך בראש, שנובע מבורות וילדותיות. אז לא אמרתי לך תסניף תחבושות, באמת זה דוחה. אבל להיגעל מהשיתופים שלה? מעליב ושגוי. אם אתה לא נגעל ממנה כשאתם מותרים אז כנ"ל. זה טבעי וקורה ומאפשר שיהיו לכם ילדים. כדאי לעבוד על התחושות האלה כי בע"ה גם הריון יגיע ואיתו לידה, או ח"ו הפלות... זה חלק מהחיים.
עוברים לגביעוניתירוק בעיניים
ואז גם אין ריח
גם אין מראות קשים
פחות מתעסקים בזה
וכבונוס אקולוגי וחסכוני.
בשביל האישה זה יכול להיות פתרון, בשביל הגבר שישב בשקט ויגידחשובה1

תודה שהקללה חלה רק על האישה.

אולי אותי זה מגעיל להתעסק עם הסליקון הזה שמלא בדם??

את האמת כתבתי לנשים שיקראוירוק בעיניים
גביעונית זה מושלם.
כשמרוקנים הגביעונית מגלים שלדם אין ריח והוא נקי.
העור שלך לא נהיה אדום מהתחבושת.
גביעונית שיפר לי את איכות החיים.
נראה לכם שהוא קרא את כל זה?רויטל.


כן... אבל מפחד להגיב כי תוקפים אותי במקום לעזור ליהמופתע
מה יש לפחד? הכל אנונימי כאןmiki052

אף אחד לא יבוא אליך הביתה עם נבוט.

 

ולשאלתך:

עדיף לשתוק.

נראה לי יפגע בה.

ואם עד כדי כך מפריע. אפשר לדבר בזמן רגוע.

 

אתם נשואים טריים?

אחי לא תוקפים.יהודה224
אומרים בתקיפות שלא לעשות מזה עניין..
תתעסק בדברים אחרים..
בסך הכל הסבירו לך,רויטל.


אולי תנהלו שיח על הנושאנגמרו לי השמות

אבל שיח ממקום שאוהב ומכבד ומבין, משני הצדדים.

וכדאי שדווקא הוא ייעשה בימים שמותרים.

 

מצד אחד, להבהיר לה כמה אתה אוהב אותה והיא מדהימה ואתה מעריך אותה כמו שכתבת בתחילת דבריך (ואשריכם שזכיתם )

ויחד עם זאת, לומר שיש משהו שמקשה עליך בימי הנידה וזה הרזולוציות הקטנות והפרטים וכו' ולשאול אותה האם יש לה צורך אולי לספר וכו' עד לפרטי פרטים? ואם כן, מהו הצורך הזה?

ואולי תוכל לענות לה על הצורך הזו בדרך אחרת שלא תכלול לשים *אותך* במקום בו לא נעים לך?

 

ואז לשמוע אותה, בלי שיפוטיות או ביקורתיות אלא ממקום נקי ואוהב ומבין.

 

אפשר בהחלט לומר לה שאתה רוצה להיות שותף שלה בהכל ולעזור לה בכל מה שאתה יכול, אבל אם היא תוכל לא להיכנס לכאלה רזולוציות אתה תשמח.

 

בעניין הריח והמראות וכו' - זה כבר יותר המקום שלה ואולי אפשר להציע בעדינות להשתמש באמצעים סופגים שלא משאירים "עדויות", וגם אם כן - לכסות, לעטוף, לזרוק , לאוורר, לשים מטהר אוויר יותר וכו'.

 

הכי חשוב שאשתך תרגיש את השורה הזו שכתבת בהתחלה - שהיא מדהימה, וטובה ונהדרת בדיוק כמו שהיא

שאתה אוהב אותה ומעריך אותה.

ומהמקום הזה הי שמע גם מה קשה לך, ותסביר את הצורך שלה, ותחפשו יחד פתרון שלישי בו גם הצורך שלה וגם הצורך שלך מתממשים

 

בהצלחה רבה

 

נ.ב. אם אתה מרשה ובקטע טוב ממש, לא של העלבה חלילה אלא נטו צחוק וכיף,

זה חתיכת שירשור בשביל @די שרוט לעשות ממנו מטעמים בסטנדאפ הבא שלו (צוחק) אז אתה יכול להיות כוכב שם 😁

 

אז @די שרוט יש לך עוד כמה ימים עד ראש חודש טבת, לעבודה! 😎

 

לא הצלחתי לתייג משום מהנגמרו לי השמות

מנסה שוב

@די שרוט לעיונך ^

וואי וואי קבעתי לעצמי סטנדרטים גבוהיייייים חחחדי שרוט


חחח נכון, אבל איך אומרים?נגמרו לי השמות
זבש"ך 😅

(אתה לא באמת חייב... אבל כדאי
מאוד
מאוד
בעצם אתה כן חייב חחח)
מצד האמת,ד.

זה לא חייב להיות כך.

 

אתה לא חייב "לראות" או דווקא להסתכל היכן שזה נמצא. אם יש פח בשירותים, אתה לא צריך אף פעם לראות את זה. מן הסתם תרוקן בעצמה כשצריך.

 

גם לא חייבת לספר "כמה החליפה".. אני מניח שרבים כאן לא יודעים. לא איכפת להם כמה, וגם לה לא איכפת "לדווח"..

 

ואם כל הענין היה מתמצה בלומר, "היה לי דימום חזק", מניח שלא היה גורם לך בעיה כלשהי. וגם זו לא חייבת להיות אמירה תדירה.

 

אז כנראה "לא אמרו לך", כי זה לא דווקא דבר סטנדרטי.

 

 

כעת, מצד האמת, היה מקום פשוט ליידע את האשה. שאתה מעדיף לא לראות. ואם אפשר לאוורר את השירותים, ושכאשר זה לא משהו "חירום", אתה מעדיף לא לשמוע על תחבושות או כמויות...

לכאורה, יש בכך דבר טוב. ממש לטובתה. שלא תתגנה בעיניך.

 

אלא מה? שכנראה היא עלולה מאד להיפגע מזה..

אולי אצלה, זה נחשב לחלק מהתקשורת הקרובה, שהיא אומרת לך "הכל".... ודווקא בזמן כזה, שקשה "גם" לה, לפחות מוצאת דרך שיתוף...

 

אולי אם תעיר לה, תחשוב שהיא "מגעילה" אותך... וכו' וכו'.

 

על כן, אתה לא באמת צריך לשנות בראש שלך משהו. הראש שלך בסדר גמור.

 

פשוט כדאי לחמול עליה, ולראות אם אתה יכול לעשות לה את הטובה הזאת.

 

תשתדל, למשל, לדאוג לפח שאינך אמור לראות מה יש בו (ב"תירוץ טוב".. "קניתי פח חדש לשירותים, נסגר, לנוחותך"..).

 

תשתדל שיהיה שם משהו שמפיץ ריח טוב, ותדאג - לטובתך ולטובת כבודה בעיניך - לרסס לפני שאתה נושם שם אפילו נשימה ראשונה.

 

כשהיא מספרת לך על "כמות תחבושות" או דימום - תרגיל את עמך לדמיין שהיא מספרת על פציעה שנפצעה ביד, וכמה דם היה וכמה תחבושות היתה צריכה להחליף.. (סה"כ, גם זה סוג של "פציעה פנימית").

 

כך גם תנטרל את הבעיות הללו. גם לא תעליב אותה - וגם תהיה חסיד אמיתי. לא אומר מה שתיאורטית ראוי לומר, כדי לא לפגוע - ועם זה דואג שלא תתגנה בעיניך.

 

המאמץ הזה של הנתינה - עוד יקרב ביניכם נפשית....

הכי אהבתימשמעת עצמית
"פציעה פנימית"
😆😆😆
זה גאוני.
קודם כל תנשוםפשוטלא
ותגיד לה לשים תחבושות בפח מיוחד עבורן כי זה לא נעים לך.
מחפשת המלצה לבתי מלון עם אוכל טוב/ צימר עם א. בוקרעינב66

באזור כייפי, ויפה עם מגוון אפשרויות לטייל ולכייף באזור..


חשבנו על אזור גוש עציון/עמק האלה/סובב ירושלים..


מתכננים חופשה חלומית לרגל יום נישואין ואחרי תקופה אינטנסיבית...


פנקו אותי בהמלצות מנסיון


תודה רבה!

חלומית זה בא עם תקציב מפנק? מלון כרמים.מרגול
כן.. גם תקציב מפנק. העניין שמחפשת מהדרין ושם זה לאעינב66
אתם עם רכב? שלל מסעדות מעולות קרובותמרגולאחרונה

לא בטוחה מה מהדרין

הרים (בית קפה-קונדיטוריה מדהים!)

דרך הגפן

ההוא האסייתי ששכחתי את שמו

יש מסעדות כיפיות בעין כרם (אווירה של חופשה וקרוב ברכב)

מאיזה סיבה מעודדים בפורום גירושין???מחפש אהבה

את הטקסט הבא כתבתי בפורום גרושים, אני מעלה את זה גם פה, נראה לי זה גם רלוונטי: אני פעיל בפורומים כבר כמה חודשים. במחילה מכבודכם [ויש כבוד] לקח לי הרבה זמן לקלוט שפה בפורום מעודדים גירושין הרבה יותר מאשר טיפול ותיקון של המסגרת הקיימת.

תבדקו את זה, זה קצת מחריד, אבל בד"כ כשמישהו.הי תכתוב שהיא מאותגרת בזוגיות [וזה בדרך כלל יבוא עם המון סערת רגשות, אבל לא מחייב שבאמת המצב קריטי באמת ואין עוד מה לעשות], רוב התגובות יעודדו אותה ברמה כזו או אחרת לחתוך, לא להשקיע במסגרת הקיימת.

למה???

שלא תחשבו, גם לי יש המון אתגרים, רגעים שאני בטוח שאם הייתי מעלה אותם פה, כולכם הייתם צורחים לי להתגרש.

והנה, אני מסתכל אחורה ורואה שטוב עשיתי שבחרתי להבליג, להרים את הראש מעל המים, לאהוב למרות שהיא נראית שונאת, להביא אהבה שממיסה שכבות של ניכור תסכול וכעס, ועוד ועוד.

אני עדיין מאותגר, קשה, עוד אין לי זוגיות טובה. אבל יש לי זוגיות שמנסה כל פעם מחדש להילחם.

גילוי נאות: אני בא מרקע חרדי. אני יודע שבחוץ אוהבים לתקוף את החרדים על זה שהם לא יושעים עם מי הם מתחתנים. הרבה זמן חשבתי ככה. אבל בשלב מסוים קלטתי שחרדי שזוכה להכיר את אישתו לעומק אחרי החתונה, ולקדש אותה כביכול מחדש אחרי החתונה [אחרי שהוא מכיר אותה וחי איתה ויודע בדיוק מי היא], האיש הזה זוכה להנות מהטאבו של הנישואין החרדיים, שלא כזה מהר מתגרשים!!!

חברים יקרים! למה??? למה כל כך מהר לפרק בתים? למה ישר להביט אל האופק הרחוק ולומר: תמצא.י מישו יותר טוב? איפה האמונה בכח אשת נעורים? בינינו: זיווג שני לא ישווה ולא ידמה לאשת נעורים.

הבהרה: כמובן שיש מקרים שחובה להתגרש. אני צועק על היד שהפכה לקלה מאוד על ההדק. הרבה יותר מאי פעם.

עוד משהו קטןמחפש אהבה

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

 

אתה שואל ''למה'' על תופעה שלדעתי כלל לא קיימתפשוט אני..
..מחפש אהבה

לא חוכמה רק להגיד.

תסביר

איפה מעודדים פה גירושים?רקאני

אני לא נתקלתי בזה

אם אתה מאשים אחרים, אתה זה שצריך להוכיחפשוט אני..
תשובההעני ממעש

ככלל, לא מעודדים גירושין

כן מעודדים ניסיונות לפתרון

השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה

בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך

אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית

מהניסיון של אנשים כי רובם צ'יק צ'אק מתחתניםאדם פרו+

והילדים מאושרים שיש להם עוד זוג הורים(חורגים)

וכולם חיים בשלום ובאהבה (:

אז למה להתעקש על הזוגיות המקורית.

רק בגלל נאמנות?

למי אתה נאמן לשני השותפים הכי קרובים שלך בחיים?

ושהיו איתך בטוב וברע.


 

לא עדיף מרירות מריבות ומרמור קבוצתי

עם שאר הגרושים והגרושות?

את רציני???? זה בדיחה ולא הבנתי?מחפש אהבה
הלוואי שזו הייתה בדיחהאדם פרו+

זו המציאות שנשים מסויימות יותר נהנות מלהתמרמר על הגבר עם חברותיהן, לגרום לו לנזקים, לצער אותו,  מאשר מלחיות עם המשפחה שלמה.


והילדים משלמים את המחיר.

וגם אנחנו.

הבדיחה על חשבוננו.

וואו נכון. היה שווה להקשיב לךמחפש אהבה
מטורףשבור לרסיסים

לגזור ולשמור

לא מעודדים בפורום גירושין. נקודההסטוריאחרונה
יש מקרים ספציפיים, בהם עדיפים גירושין רשמיים, על פירוד פנימי ופלקט חיצוני של משפחה.
קודם כל מבפנים. 🏠❤️נגמרו לי השמות

להתחיל מבראשית.

להתחיל ממה שמבפנים.

מבפנים החוצה.

לא החוצה פנימה.

 

קודם כל להתחיל בי. 

מי אני? אדם. אדמה לאלוק. נבראתי בצלם אלוקים. יש בי נשמה שהיא חלק אלוק ממש.

ואז החצי השני שלי.

כמה חשוב לדעת וללמוד על הקשר הראשון בתורה - איש ואישתו.

כמו שכתוב בבראשית א כז: "וַיִּבְרָא אֱלֹקים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם."

לפני הורים, לפני ילדים, לפני חברים, לפני הכל - איש ואישתו.

היינו פה קודם.

ואחרינו ומשנינו כל השאר.

והמיקוד פנימה, אל הבית, אל אשתי -

*זאת* הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי

ל*זאת* יקרא אישה

כי מאיש לוקחה *זאת*

וכמו שכתוב גם במקורות אחרים:

- *זאת* חוקת התורה.

- ו*זאת* הברכה.

- *זה* היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו

- *זה* אלי ואנווהו.

הייחוד. האיחוד. לקדש. רק אותה.

הייחודיות שלה, של אשתי.

זאת ולא אחרת.

וכמה חשוב להתמקד פנימה. אליה. ורק אליה.

להתכוונן אליה, ורק אליה.

זאת התורה, זאת הברכה, זאת אשתך.

 

ומה תפקידי כאן בעולם? -

לעובדה ולשומרה.

לעבוד על מה שעדיין אין.

ולשמור על מה שכבר יש.

כמה חשוב לשמור על היש והקיים.

ולעבוד על עוד ועוד שיהיה ויועצם.

גם כאן בעבודה ובשמירה הזאת -

אני מתחיל מעצמי. מתוכי פנימה.

אני לומד כל החיים לימוד מקביל לא רק של תואר ראשון, שני, דוקטורט, פוסט דוקטורט וכו', 

אני לומד לא רק להיות פרופ' באקדמיה,

אלא להיות פרופ' של החיים באוניברסיטה של החיים עצמם.

לעשות גם בחיים עצמם מבחנים. ולימוד. ושכר לימוד.

להתקדם לא רק לרוחב או קדימה, אלא גם לעומק, פנימה.

שם לגדול

שם להשקיע את מירב הזמן שלי, האנרגיה שלי, המאמץ שלי, המחשבה שלי, המשאבים שלי.

שם המיקוד.

בבית פנימה.

למשפחותם.

וכמה מהקורונה כבר 6 שנים אנחנו נדרשים לו לאותו לימוד של הבית פנימה. בלית ברירה אנחנו מוצאים את עצמינו שוב ושוב רק בתוך 4 קירות ביתנו, עם אשתי. עם אישי. עם ילדיי. וזהו.

סגר, מגיפה, טילים, מלחמה, מרחב מוגן, הנחיות, אין מסגרות, אין בחוץ, שוב ושוב אנו מונחים לצמצם שהות רק לבית פנימה.

והלוואי שנהיה בלימוד הזה גם בטוב וברווחה, ברווח ולא בצמצום.

שנבין כולנו שהלימוד הזה באמת באמת הכי חשוב ויקר לנו, לאיכות החיים שלנו, לאושר שלנו, לחיים שלנו עצמם.

כמה זמן השקעתי בחיים בכל ה"בחוץ"? וכמה זמן השקעתי בחיים באשתי? בבעלי? בביחד שלנו?

כמה מאמץ וכוונה ומוטיבציה השקעתי במה שמחוץ לבית? וכמה בביתי פנימה?

וכמה שיקר לנו רגע לעצור ולמקד את מה שבאמת חשוב בחיים וללמוד את הלימוד הראשון במעלה הזה שחשוב בפני עצמו - ללמוד להיות בקשר. 

ללמוד להישאר בקשר

ללמוד לבנות קשר

ללמוד לתחזק קשר

ללמוד להעצים קשר

ללמוד לגדול בקשר

ללמוד לגדול מהקשר.

ואז, כמו שצוונו בבראשית ב טו: "וַיִּקַּח ה' אֱלֹקים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ"

לעובדה ולשומרה. לעבוד בקשר ולשמור על הקשר.

ומתוך כך להגיע לגן עדן גם בעולם הזה. גן עדן של אהבת איש ואישתו.

גן עדן של החיים עצמם, פנימה.

נפילות ברשת אחרי החתונהמחפש את עצמי!

אני היחיד?

לא, אבל מה זה רלוונטי?פשוט אני..

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

אתה ממש לא היחיד. זה אמור לעזור לך?לאחדשה

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

כן. אתה היחיד בעולם שעשה את זה.חתול זמני

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

נראה לי שמה שעומד מאחורי השאלה שלך, אינו אם באמתהסטורי

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.


אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.


הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

למה אתם כאלה לא מבינים..מחפש את עצמי!

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

לא אומר את זה כדי להתגאותהסטורי
אבל לי לא היו הסוג הזה של הנפילות, ככה שלא שייך לכתוב מנסיון (אל תדאג, כל אחד ו'התיק' שהוא סוחב, יש לי מספיק מורכבויות אחרות...). בכלל, כנראה שכשהייתי בגילך - האינטרט היה הרבה פחות משמעותי, בוודאי בסביבה בה אני הייתי.

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.


איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה לא בעייתי ולא חולהשוקו.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

 

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

 

בהקשר של גלישה, אני משתמש בשני תוספיםנקדימון

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

 

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

 

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

 

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

 

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

uBlock Origin עדיף על Adblockחתול זמני

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

מה הכוונה יותר מקיף?נקדימון
כרגע adblock חוסם לי ממש כמעט הכל, ומה שלא אז סימנתי לבד את האזור במסך וחסמתי. זה גם עובד לא רק על פרסומות.

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...


אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

זכורני שיש דברים ש-uBlock חוסם ו־adblock לאחתול זמניאחרונה

אבל לא זוכר מהם

מעניין. הייעוד שלהם הוא כללי בעצם?מרגול

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)


נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

כן, לגמרינקדימון
אני משתמש בזה לא רק בגלל צניעות. למעשה הסיבה המרכזית היא הזמן, ההטרדה, המתח והפיזור שזה חוסך לי. צניעות זה עוד בונוס ענק בהקשר הזה, כמובן.
בשליפההעני ממעש

נפוץ


יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון


כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

שמות של מטפליםקינסא

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

מומלץ בחום דר יניב אפרתישוקו.

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

לפעמים דבר כזה הוא התמכרותמרגול

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

מכיר את התוכנית של פורטיפיי?אינגיד

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.


זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

מישו מחפש איפה לגור?מחפש את עצמי!

יש פה עוד זוגות צעירים, וגם לא, שעוד לא מצאו מקום לגור בו שהם מתחברים אליו, והם עדיין מחפשים?

אם אפשר לשתף גם מה הסיבה שעוד לא מצאתם?

ומה אתם מחפשים.

[מי שרוצה כמובן]

 

כןניק חדש2

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.


כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

יש מקום בארץ שהמחיר לא בשמים?משה
חוץ ממצפה רמון?
בחדרהפ.א.
במקרה יודע ממקרה משפחתי של מכירת דירה 
כל שוק הנדלן בטירוף בחצי שנה האחרונהמשה

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

בוודאי שיש מקומות.ניק חדש2אחרונה
פשוט לא עונה על שאר הדרישות שלי🙄

אנחנו.מנגואית

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

אני משתגעת ממנו!אנוני.מית

נסעתי היום לסידורים. בעלי היה על הילדים. כנראה קם בבוקר והמקרר התקלקל.  ניתק אותו מהחשמל שיפשיר, שלח את הילדים למסגרות ונסע לעבודה.

 

 

אני חוזרת הביתה. פותחת את המקרר ומגלה שהתרופות פוריות נשארו שם. הוא לא טיפל בהן ולא הוציא אותן משם. הן התקלקלו. זה אלפי שקלים וכאב לב פסיכי.

התקשרתי אליו לדבר איתו. הוא ניתק עליי את השיחה וכתב לי אחר כך "לא לצעוק עליי" בווטסאפ. התקשרתי שוב. הוא התעלם.

אני משתגעת. כל כך הרבה כסף וכל כך מעט התייחסות.

 

מה לעשות איתו?

הוא בטוח לא עשה זאת בכוונהפשוט אני..
ואם את צעקת עליו כאילו הוא ילד קטן, אז מן הסתם השיחה לא מועילה אלא רק גורמת לו לרצות להתרחק ולהתגונן.

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

הצעקותoo

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול


הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר


מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

יפה מאוד!נחלת
אני מבין את המקום שלךחתול זמני

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

 

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

 

אבל

 

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

 

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

 

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

נפלא חתול זמני. אם אתה נאה דורש ונאה מקיים,נחלת

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

נעחתול זמני

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

 

הן מצוינות ומאלפותנחלת

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

 

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

 

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

 

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

כיוונת לדעתי האובייקטיביתחתול זמני

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

תודה.אנוני.מית

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

באסהנתקה

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

איזה נסיון!שוקולד לבן

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה


העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.


אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..


(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

יישר כויח גדול, שוקולד לבן!נחלת
קודם כל הוא לא גרם לכל זהמשה

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

 

השאר. נכון.

 

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

הגיוני שאתה צודקשוקולד לבן

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

להבנתי את המציאות (ואולי אני טועה)משה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

 

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

כמו שהגבתי סביר להניח שאתה צודקשוקולד לבן

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

 

תודה 

מצופה מגבר לא להתפרק ככה בטלפון .העני ממעש
לא נעים לי, אבל גם אני עשיתי כזה דבר,נחלת

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

חביבתי. עוד משהו. הוא פיזר את הילדים!נחלת

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

 

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

וגם שם לב שהמקרר התקלקל וגם ניתק את החשמלנחלת

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

 

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

חיבוק גדוללאחדשה

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

תודה אנוני.מית

עזרת לסדר את הראש.

וואו איזה מפח נפש נגמרו לי השמות

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

 

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

 

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

 

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

וואי וואי....שלג דאשתקד

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...


והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

כואב ממשהסטורי
תודה לכולם (ולכולן)אנוני.מית

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

מדהים!שלג דאשתקדאחרונה
מלא הצלחה בהכל!!
אלימות בזוגיותנחלת

זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל

במלכודת הדבש הזו.

 

ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:

"הכל עניין של פיקסלים". תמר.

הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים  והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".

 

גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.

 

בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.

 

 

 

את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
אני לא יודע אם יש פורום שלא הספמת עם זה.
נניח שכןשלג דאשתקד
מה אכפת לך? אולי היא מפיצה חומר טוב ומעניין?!
בכלל לא נראה לי קשור לכסף. אלא חכמת חייםקעלעברימבאר

@נחלת  אני צודק?

(אני בדרך כלל לא קורא פה. זה פשוט קפץ לי בראשי)קעלעברימבאר
כל מי שעוקב אחרי נחלתשלג דאשתקד

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

מסכים, והתגובה שלי כוונה למיסיונריות המסויימתנקדימוןאחרונה

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

קראתי חלקמישהי נשואה

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.


לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?


זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?


הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.


לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?


דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר


** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.


רק מה שהיה אפשר באינטרנט.


אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון


---------------------


תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה


לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.


ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.


כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!


זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)


וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין


מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).


אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

כתבת יפה ונכון!מישהי נשואה

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה


שכחתי לציין לגבי "המקום"שלג דאשתקד
אאל"ט: "המקום", "צריך עיון" ו"בין הזמנים" זה אותו גוף ואותם אנשים עם אותן מטרות (לא אמרתי שהמטרות שלהם לא טובות. אבל כן צאיך להבין מאיזו פרספקטיבה הם באים ולקחת את מה שטוב).
עזרה בתקשורתצופה אנונימי

שלום לכולם

נשואים טריים ב"ה

אני בצבא, חוזר בעיקר סופ"שים

היא בלימודים מאוד אינטנסיביים (עכשיו תקופת מבחנים אז בכלל)

התקשורת שלנו מתבססת בעיקר על שיחות טלפון (ממש מקפידים פעם ביום בד"כ בערב)

והודעות בווצאפ

העניין הוא שאני יחסית מאוד זמין בהודעות והיא בכלל לא

כלומר אני בד"כ מגיב כמה דקות אחרי שהיא שולחת

ואצלה זה גם יכול לקחת כמה שעות

מה שזה גורם הרבה פעמים זו למין הרגשה של לבד פה בזוגיות

לא ספציפית כי היא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלנו וכשאנחנו לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש רחוק

דיברנו על זה ושני דברים באמת עלו מהשיחה:

א. אולי באמת זו איזו מין תלותיות לא טובה בקשר

ב. אני מאוד מאוד אוהב אותה ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה ולדבר איתה אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר (אני נניח יושב לעשות משהו שאני פחות אוהב ופתאום רואה הודעה ממנה, ברור שאני ישר אפתח ואענה)

רעיונות שלכם מה לעשות?

אם זו תלותיות איך באמת אפשר לפתור את זה?

אם זה עניין של פשוט מאוד אוהב לדבר איתה עדיין איך אפשר להתמודד גם כשאני עושה דברים שפחות אני אוהב?

יש לציין שמבחינתה הודעות זה ממש לא כמו שיחה וזה משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון

ומבחינתי זה פחות האלמנט של ההודעות

אלא זו ההרגשה שאני חושב עליה מלאא במהלך היום ואצלי זה מתבטא בהודעות ולעומת זאת כשאני רואה שהיא שולחת לי הודעות בשלוש נקודות זה גורם להרגיש שהיא חושבת עליי בשלוש נקודות במהלך היום

מה דעתכם?

תודה למשיבים

שניכם צודקיםהעני ממעש

זה תקופה מאתגרת

תזכרו שלא לנצח יהיה כך

הבהרת יפה את ההבדלים ביניכם,  בין כהבדלי המינים,  בין כנגזרת של הבתים בהם גדלתם, או סיבה אחרת

ממש כואב להרגיש ככהשבורת,לב

לא פשוט להתחיל בתוך צבא.

הקשר חשוב לך, הלב שלך לגמרי שם וזה מקסים.

טבעי שאתה רוצה להרגיש שגם היא מתגעגעת.

מה קורה בהודעות וכשכן מדברים? היא חמה? מביעה רגש?

ההודעות שלהצופה אנונימי

בדרך כלל יותר טכניות אבל מידי פעם יש הודעה חמה וזה ממש יפה

אני חושב שאני יותר חם בהודעות אבל בסוף אני מבין ורואה שזה לא אותו דבר כמו לדבר

כשאנחנו כן מדברים אז הכול בסדר 

מורכב, אבל זו המציאותהסטורי
המצב התקין הוא שזוג נפגש כל ערב, וודאי זוג צעיר. לבנות התחלה של חיים על בסיס שיחות והודעות - זה מאוד לא פשוט.

אשריך שאתה משרת ומגן עלינו, למלחמת מצווה יש השלכות רבות. המציאות היא שאתה צריך קצת לשחרר, אי אפשר בלימודים אינטנסיביים להיות זמינים כל הזמן.

מרגיש לימשה

שאתה מפתח תלות לא בריאה בהתכתבויות ובשיחות. וזה לא קשור אליך. זה שלך לגמרי. היא שם והיא נשואה לך גם כשהיא לא מגיבה כשהיא עמוסה. זה שאתה מרגיש רחוק זה כי אתה מרגיש רחוק.

שווה לבודד איפה אתה מול דברים אחרים מהבחינה הזו. יש לך עוד אובססיות? דברים שממש שואבים לך את המוח בלי קשר אליה?

 

זה לא במקום קשר זוגי תקין. זה רק קריאה לראות עוד זווית על ההתנהגות שלך.  רק שלך. והשחרור משם יהיה לך גן עדן.

עוד אובססיותצופה אנונימי

ממש שואב אותי לקרוא או ללמוד משהו שאני אוהב או לשמוע שירים

לא הבנתי את המשפט האחרון מה במקום קשר זוגי תקין?

ומה לדעתך הדרך הנכונה לטפל באובססיה הזו אם בכלל?

תודה

אז אתה בהיפר פוקוס.משה

קודם כל תדע שזה מאוד נפוץ אצל כמה סוגי אנשים. תקרא על זה קצת. זה תופעה שכל המוח ממוקד במשהו אחד והוא "הכי חשוב" ואין בלתו.  כשזה בעבודה למשל זה ממש עוזר. כשזה על משהו משני אז פחות.

 

שב תקרא קצת. 

עוד שאלה - אתה אדם יחסית רגיש?

 

עוד לפני  לטפל. קודם כל לדעת שזה קיים. וזה בסדר. לדעת שאני קצת נמשך לשם וזה לא "האמת". כלומר האמת זה לא המחשבה שרצה לי בראש שהיא לא הגיבה לי כמה שעות ולכן אנחנו נפרדים או משהו אחר שאתה מרגיש שם  בגלל הפצע שלך ולא מעיז להגיד. וזה בסדר להרגיש הכל. כלומר, אל תרגיש לא בסדר עם הרגשות שלך. רק להתייחס אליהם כאל מה שהם: רגשות. אמצעי תקשורת בין המערכת התת מודעת למודע בחוץ.

 

 

"לא במקום קשר זוגי תקין" - היחס  למנגנון שלך שנשאב לשם ומרגיש לא טוב כשאין קשר.

חושבת שזה נורא טבעינחלת

מה שאתה מרגיש. שמתי לב שיש אנשים/נשים שפחות אוהבים לשוחח בטלפון ומגיבים מאוד טכנית.

עובדה שבשיחות הכל בסדר.

 

לא לשכוח שהמצב בו אתה נמצא גם יוצר מתח ואולי חרדה ואתה נכסף לקשר חם וטוב ומכיל.

 

ויתכן גם שהיא אדם פחות רגשי ממך. זה בסדר גמור. זה טוב לאיזון!

 

למה שלא תאמר לה מה אתה מרגיש? שאתה מרגיש כמו.....?

אולי היא תבין ותעשה מאמץ.

 

כל כך כיף לשמוע על אהבה וכמיהה כמו שלך. זה נותן תקווה. באמת!

 

המון אושר ביניכם. עד 120, בעזרת השם!

בדקתי על היפר פוקוסצופה אנונימי

לא נשמע ממש כמו מה שיש לי

אני לא מאוד ננעל לחלוטין ולא רואה כלום

אני כן אדם יחסית רגיש

תודה על השאר, נשמע נכון להתמקד בלתת מקום לרגשות האלה ולא לחשוב שהם האמת 

זה בסדר שמשהו לא מדוייק לךמשהאחרונה

בגדול מותר להרגיש ולחיות בתוך הרגש שלנו. זה רק רגש. לא כל היום או כל הזמן אבל מותר לפנות את הזמן להרגיש ולרצות דברים גם כשהם לא הגיוניים.

קודם כל זה נפלא שאתם מדברים על הדבריםנגמרו לי השמות

כבר הגעתם יחד להבנות ותובנות.

ממליצה להמשיך לפתוח ולדבר ביניכם על הדברים.

וכך כל פעם תוכלו לגלות עוד רובד ולהגיע לעוד איזה דיוק.

 

אז הנתונים בינתיים שאתם כבר במודעות אליהם ולוקחים אותם בחשבון:

- גם נשואים טריים ב"ה - והידיעה שצריך כמה שניתן להשקיע בבסיס היציב הזה של הביחד שלכם, על כל המשתמע מכך.

- גם אתה בצבא וחוזר בעיקר סופ"שים - כלומר להבין את המורכבות המובנית כאן ולמצוא עוגנים במהלך השבוע שיהיו מותאמים ונכונים לכל אחד מכם ובסופי השבוע לחזק עוד ועוד את הביחד.

- גם אשתך בלימודים מאוד אינטנסיביים ועוד בתקופת מבחנים - כנ"ל, להבין את המורכבות המובנית שיוצרת פחות פניות וליצור לעצמכם כמה שיותר עוגנים בשיגרה הנוכחית + חיזוק הטוב והקשר בזמנים שכן אפשר.

ובתוך כל זה -

מה שיוצא בפועל שהתקשורת לא יכולה להיות פנים מול פנים כל ערב. נכון שזה הכי עדיף והכי אפקטיבי ומקדם, אבל המציאות מורכבת ולא מאפשרת זאת.

כל זמן שכן תוכלו - תעמיקו וכן תדברו פנים מול פנים.

ומתי שלא - אתם כבר יודעים ששיחות טלפון, בהן לפחות שומעים את הטון וכו' הן יותר אפקטיביות, ואתם שומרים על כל ערב לשוחח שזה חשוב.

 

לגבי ההודעות - כאן יש גם סוג תקשורת פחות אפקטיבי כי גם לא רואים וגם לא שומעים אחד את השנייה, אז נלקחו לכם כבר שני חושים כאן,

אז קודם כל להבין זאת, 

ואז גם לקחת בחשבון שוב את המציאות המורכבת של לימודים אינטנסיביים + תקופת מבחנים + צבא רוב השבוע = יצא פחות ופחות פניות,

ואז גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביניכם בתור בני אדם שונים, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", והכוונה כאן באיך כל אחד מתייחס להודעות בוואטסאפ,

מאוד יכול להיות שלאשתך אין צורך בהודעות רבות ותכופות ואילו לך יש. הכל בסדר. זה לא אומר עליכם שום דבר רע, אלא רק שאתם שני בני אדם שונים, איזה כיף שלא התחתנת עם עצמך

ובתוך הדיוק הזה של ההודעות (שהוא כבר מחולק ל3 הבנות - שאין כאן ראייה ושמיעה + שיש מציאות נוכחית מורכבת ומובנית עם פחות פניות + שיש הבדלים ביניכם שם והכל בסדר) -

יש דיוק נוסף אפילו שכבר הגעתם אליו - שבו אמרת שלא מפריע לך ספציפית שהיא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלכם וכאשר אתם לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש לך רחוק, ויוצר הרגשה של בדידות.

אז קודם כל זה הכי טבעי והגיוני ואנושי שיש שאתה מחכה לדבר עם אשתך!

וזה אפילו מרגש ונפלא עד כמה אתה אוהב את אשתך, עד כמה אתה רוצה בקרבתה, עד כמה הביחד שלכם יקר לך, עד כמה אתה חושב עליה במהלך היום ואוהב לדבר איתה, זה פשוט מרחיב את הלב לקרוא אותך, זכות עצומה ב"ה!

ממש את הלב הזה שלך, את המילים הללו שלך, תאמר לאשתך היקרה. ככה בפשטות ומכל הלב.

דרך כך תגיעו לעוד יותר הבנות ודיוקים ותיצרו את המתכון הייחודי והמותאם לכם ספציפית גם למצב הנוכחי והאינטנסיבי.

תוכלו למשל עוד לדייק:

* בעיקר כדאי לשנות אצלך בראש את המשוואה שאומרת "אם אשתי לא זמינה כמוני סימן שפחות אכפת לה" או מילים דומות כאלה,

ולשנות את המשוואה ל- "אשתי פחות זמינה כי היא בלימודים אינטנסיביים ותקופת מבחנים. + מאוד יכול להיות שעבורה הודעות הן לא כ"כ אפקטיביות להרגשת הקירבה לכן לא רואה בהם חשיבות עליונה מדי + ברור ברור לי שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני כ"כ! זה שהיא פחות זמינה לא סותר את זה כלל וכלל אלא רק אומר שהיא כאמור פחות זמינה עכשיו"

* שזה אף פעם לא אני נגדך אשתי או אני נגדך בעלי, וזה אף פעם כי אנחנו לא אוהבים או לא אכפת, אלא זה רק כי המציאות אינטנסיבית ולא מאפשרת את הפניות שהיינו רוצים. השורש הוא תמיד האהבה והביחד שלנו. משם יוצאים ולשם חוזרים. זה הבסיס. ולא לשכוח זאת.

* לחשוב ולמצוא יחד עוד דרכים בהם ניתן להרגיש את הקירבה ולא הריחוק גם בתקופה הזו.

בין אם בשיחות והודעות, בין אם זה להסתכל בתמונות שלכם יחד כשהשני לא זמין כרגע, לשמוע שיר מקרב שמזכיר, לחשוב אחד על השניה עם חיוך ונשימה עמוקה כמה טוב שיש אותו/ה, להחביא פתקים בתחילת השבוע לכל השבוע אחד לשניה, אפילו פתק קטן של "אני אוהב אותך" ואז לקרוא גם בזמנים שאי אפשר לדבר עכשיו, להחביא כנ"ל הפתעות קטנות כמו שוקולד, תמונה, חפץ שמזכיר וכו', לחשוב על תיאום זמנים תחומים כמו תחנות יציבות ביום בהם יודעים שיש פניות וניתן לשוחח/להתכתב ואז אפשר לחכות להם ויש למה לצפות וכן הלאה.

ובעיקר - להשמיע לאשתך את הלב שלך. ולתת לה לשמוע אותו לעומק.

ולה להשמיע את הלב שלה ומה היא מרגישה וחושבת בנושא.

ויחד כאמור למצוא את מה שהכי מדויק לכם.

 

עורכת לעוד כמה נקודות ששכחתי לכתוב:

* לא הייתי ממהרת להדביק כותרת והגדרה של "תלותיות בקשר".

כי על פניו נשמע שמדובר כאן פשוט באיש שאוהב כ"כ את אשתו

ואין בכך שום פשע, להיפך זה כ"כ מדהים לקרוא את זה!

איך שכתבת "אני מאוד מאוד אוהב אותה

ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה

ולדבר איתה

אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר"

נכון!

ככה פשוט!

לא תלותיות ולא נעליים מה שנקרא אלא רק אהבה גדולה ושלמה וזכות עצומה!

התחנת עם אשת בריתך, אהבת חייך, אתם נשואים טריים ואתה פשוט רוצה לאהוב אותה ולהיות כמה שיותר קרוב אליה!

אין יותר טבעי, מקסים ומרגש מזה

 

(כל זה כאמור רק בצורה שטחית ומקריאה של הודעה ולא בא כמובן להחליף היכרות מעמיקה ולא בא להחליף איבחון כזה או אחר.

ואם כן יש עניין של תלותיות שיבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, רבים ועמוקים, עכשיו או בהמשך, אפשר לבחון זאת בנפרד וללמוד ולעבוד על נפרדות בתוך הביחד, על מובחנות, על עצמאות רגשית גם בתוך קשר וכן הלאה.

וזה לימוד בפני עצמו שחשוב לכל איש ולכל אישה באשר הם במערכת זוגית.

אז אם יש או יהיה צורך - מצוין. אפשר ללמוד את זה. (וגם בלי תלותיות בקשר חשוב לכולנו ללמוד את זה).

אבל שוב לא הייתי ממהרת להדביק תוויות על עצמך ולהכניס אותך למשבצת של "תלותיות בקשר", בעוד אתה בסה"כ איש יקר שאוהב את אשתו היקרה...)

 

* כתבת בהודעתך שמבחינת אשתך "הודעות זה ממש לא כמו שיחה אלא משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון"

בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, כדאי גם כאן להעמיק יחד ולראות עוד מה זה ההודעות עבור אשתך.

כי אם מבחינתה אי אפשר לדעת למה השני, אתה, מתכוון בהודעות, יכול להיות שזה זולל לה אנרגיות שאין לה כרגע עם כל האינטנסיביות והמבחנים וכו' והיא רק רוצה לדבר נורמלי עם בעלה האהוב פנים מול פנים או לפחות בטלפון ולשמוע אותו...

ואז כל ההלבשה של החששות של המוח שאומר "הנה היא לא אוהבת אותי. לפחות לא כמוני. היא שולחת 3 נקודות אז זה מה שהיא חושבת עליי רק 3 נקודות" - כל הפרשנות הזו כלל לא רלוונטית ולא נכונה ואפשר ממש לשחרר אותה ולהיות בנחת הזו שאשתי אוהבת אותי! מאוד! וחושבת עליי ולא רק 3 נקודות, אלא פשוט היא לא מסתדרת עם הפלטפורמה של ההודעות בוואסאפ כ"כ, היא לא כ"כ מצליחה להבין מתוך התכתבות, היא צריכה ישירות, תקשורת ישירה, טון, מילים, הקול שלי, אני. היא צריכה אותי! והודעות זה רק חלק פצפון של מילים שאני מקליד לה בלי הקול שלי, בלי הטון שלי, בלי החיוך שלי וכו' אז היא פחות מצליחה להבין ככה ולכן, בתוספת האינטנסיביות הגדולה שהיא נמצאית בה, היא פחות שולחת הודעות וגם כשכן זה יותר בקצרה.

אבל הכל בסדר כי אני יודע עד כמה היא אוהבת אותי ואדרבא, עד כמה אני כאדם, כאני, כמכלול, יקר לה שהיא רוצה את הדבר האמיתי ולא הקלדה יבשה של מילים בלי הקול שלי שהיא שומעת.

 

עד כאן מה שעלה לי מהקריאה.

איזו נחת אתם!

תמשיכו ככה

לבנות את בניין עדי עד שלכם 

והמון המון ברכה והצלחה בכל ב"ה

וכמובן תודה רבה מכל העם שלנו על שירותך בצבא 🙏💪

וואו הרבה נקודות מעניינותצופה אנונימי
תודה רבה!
זה ממש מתוק..לאחדשה

לפני הכל לומר שאני קוראת אותך וזו ממש מתיקות, ההתרגשות הזו מבן הזוג.
אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים בתגובה:
1. עצם קיום הקשר שלכם
2. אופן התקשורת בינכם

בעיה מורכבת מאוד בציבור שלנו, שכשרוצים זוגיות מלאה על כל המשתמע מכך, אהבה, אינטימיות רגשית ופיזית, מתחתנים. למה זו בעיה?
בגלל שהחיים איך שהם מתנהלים הרבה פעמים לא מאפשרים בניה יציבה ורצופה של הקשר הזוגי- חברה דתיים בגיל של חתונה לומדים לימודים תובעניים ומתגייסים לפעמים במקביל.
ואז מה שקורה שצריך להשקיע בכמה "פרוייקטים" גדולים בו זמנית וזה מתנגש. כי ברגש- רוצים להיות אחד עם השניה, להשקיע זמן קריטי חשוב וטוב בבניה זוגית, אבל החיים קורים מסביב באינטנסיביות. הרבה פעמים תוך תקופה קצרה נכנסים להריון ואז בכלל החגיגה מכופלת.
אז קודם כל להבין את המורכבות שאתם נמצאים בה- הריחוק הפיזי שלכם במהלך השבוע, אתם לא נפגשים בסוף כל יום, לא ישנים יחד, זה לא טבעי בבניית זוגיות, בטח שלא בהתחלה. זה מייצר נדבח של קושי.
מה שאני רוצה לחדד פה זה גם אם שניכם הייתם זמינים אחת לשניה ימים שלמים- תקשורת דיגיטלית זה עדיין לא האידיאל, לכן הקושי מורגש.
מכאן מגיעה לנקודה השניה-
2. אופן התקשורת. אנחנו שונים. גברים ונשים, חייל וסטודנטית ועוד אינספור הבדלים. שפת תקשורת זה משהו שלומדים, הרבה זמן, משתנים ומשתדרגים.
השלב הראשון זה להבין- שאם אנחנו מתקשרים שונה זה לא אומר שיש בעיה ביננו. ברגע שאתה מקבל את עצם העובדה הזו אפשר להתקדם לשלב הבא- לא להסיק מסקנות על מה שהיא מרגישה כלפייך והרצון שלה. עכשיו כאן זה טריקי בגלל שבמערכת יחסית מרגישים הרבה פעמים דרך המעשים הרבה יותר מהמילים שאומרים, אבל כאן בגלל המוגבלות של המרחק חשוב לזכור, ממש לשנן מנטרה מודגשת בראש- היא אוהבת אותי וחושבת עליי גם אם היא לא עונה על כל הודעה מיד!
זה יכול להיות שבאמת יש אצלה עומס, ויכול להיות שהיא מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר נורמלי בהודעות ויכול להיות עוד מליון דבריפ אחרים. אבל זה לא שבגלל זה משהו לא תקין בינכם.
זה שאתה כ"כ משתוקק אליה, זה מרחיב את הלב, באמת. אבל בשבילך- על מנת לא לכאוב ולהתאכזב, כדאי לתרגל התנהלות וציפיות שונות ממה שאתה רגיל.
מה למשל?
זמנים שאתה לא ליד הטלפון בכלל- גם אם אתה ממש רוצה. אין ציפיה= אין אכזבה. (דרך אגב, אולי היא יותר נונשלנטית כי היא יודעת שלא משנה מתי היא תכתוב לך אתה תענה? אולי כדאי לייצר אצלה ציפיה? לא בכוונה אלא איזון בריא במערכת התקשורתית..)
אני מבינה שעיקר התקשורת הוא בהודעות אז אולי להוריד בכמות ולהעלות באיכות? לא כל פיפס לרשום בשניה שעולה, לרכז הכל פעם בכמה שעות?
אולי לנסות להבין מתי יותר נוח לה להתכתב? נגיד בבוקר היא רעננה ללמידה והודעות מוציאות אותה מריכוז, אז אולי בזמנים שהיא עושה הפסקה או מנוחה?

אולי למצוא עוד זמן ביום  לשיחת טלפון של כמה דקות ששומעים אחד את השניה?

ואם הצלחת לשרוד את כל האורך עד לכאן, מחזקת אתכם, בניה של בית זה הדבר הכי מתוק ומרגש שקיים במישור הפרטי, וודאי מקרב את הגאולה בפן הלאומי. עם זאת, לא להתרגש ולהיכנס לטלטלה, לוקח זמן להכיר אחד את השניה, לטוב ולמוטב, יש לכם בע"ה עד 120.
העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, בנחת ואהבה!
 

אולי יעניין אותך