האמת הרגעת אותי.. חשבתי שזה רק אני שמתוסכלת ועצבנית בלי סוף...

באמת חתיכת עומס... 

יואוו בהצלחה לך!!!

מוזמנת לשפוך תסכולים בפרטי אם בא לך רק קחי בחשבון שאני גם אפרוק עליך

חורף זה שלמות החיים עלי אדמות.

יום גשום זה פשוט אושררררר

אני קמה בבוקר ורואה שהכל רטוב אני עם מצב רוח בעננים (אפילו שהם יורדים עד אלינו)

אבל גם לי יש מיליון דברים לעשות ואין לי כוח לכלום. הראש שלי כואב ואין לי כוח לראות אנשים (בעיקר כאלה מסוג מסויים מאוד...) מול העיניים😐😔😟😖

הלוואי! אני לא אוהבת חורף... זה נחמד שקצת קר ומתכרבלים בבית אבל מעבר לזה? זה קודר ועצוב ואין שמש

כולם שותפים בדכאון..

איפשהוא באזור חנוכה אתה יושב מול החלון והגשם עם שמיכת פוך ענקית עליך וכוס חמה ביד משחנש עם מישהו רק אז אתה באמת מבין כמה החורף הוא טוב...

אז תלמדי לאהוב

נב. אני מתעצבנת על כולם בלי קשר

הלימודים האלה פשוט מצליחים להרוס כל חלקה טובה

מניחים את המחשב בקצה המיטה ואת הכרית אחרי ואז נשענים על הכרית ונמצאים במחשב

וזה ממש משמח לדעת שאני לא היחידה בזה...

קולולו הצלחתי..

תגידי אם עובד

אז ככה- - אולפניסטיות

להדליק את המזגןןן ביגלל הקורונה

"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" (ליקוטי מוהר"ן תניינא כ"ד) כך שאני מנחש שאת גם יכולה למרות שזה מאוד קשה...

והרי מתי זה "תמיד" אם לא בעיקר כשקשה? ושמעתי מליצה נפלאה שה"תמיד" כאן רומז לקרבן התמיד שכשמתגברים גם עכשיו להיות בשמחה מתקנים את התיקון הנשגב השייך לקרבן התמיד- שמתקן הרבה חטאים!

ועיקר העצה להיות בשמחה היא- לעשות שטויות! (כמובן לא חטאים ולא דברים שפוגעים במישהו אבל כן אפשר לעשות פרצופים ליד המראה, להתחיל לצחוק צחוק מזויף שמהר מאוד הופך להיות אמיתי, גלגלונים, ריקודים ועוד ועוד)

ועוד חיזוק קטנטן- אם ה' מזמן לך נסיון כזה סימן שאת עומדת לעלות מדרגה כיוון שה' לא נותן לאדם נסיון אלא בשביל זה. וגם כמובן- כל ניסיון אדם שולח דווקא לאדם שיכול לעמוד בו כך שאני חושב שיש לנו כאן מישהי בעלת עוצמות מיוחדות..

בהצלחה

ולגבי הדברים שציינתי זה לא מוכרח בכלל כ לאחד ומה שמצחיק אותו..

וברור שיש תקופות לא כייפיות אבל שם עיקר הנסיון! מתי אנחנו נבחנים האם אנחנו באמת בשמחה "תמיד"? דווקא אז!

אבל משהיא מכירה אולי עבודה באזור המרכז אני עוד מאט בת 18 ומחפשת עבודה דחוףףף

?

משהוא יותר פשוט אולי .......

חנות או משהוא שאני לא תריכה שאבא לי היה ראש הממשלה להתקבל

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...