אני חושבת שלא הייתי מסכימה. להתחתן עם מישהו שאורח החיים שלו שונה ממני לחלוטין, זה לא נראה לי דבר טוב בעיקר כשמדובר על דת שלפי דעתי היא מחייבת...

זה יוצא מנק' הנחה שיש ענין שדת"ל יתחתן עם חילונים מכבדים, וכמובן - זה דבר גרוע, ולא דבר שיש בו ענין..

לעצם הרעיון - יש המון דברים שאני מוכן לעשות כדי שיבנה המקדש ותבא הגאולה גם אם אני עצמי לא אזכה לכך.

ואגב, יש לי תמונות (פחות עוסק בפוסטרים, סורי..) של המקדש, בהחלט... ולעוד רבים גם.

ועוד אגב, יהיו קרבנות דם, אוהו דם.. דם ואש ותמרות עשן....

אם יבוא נביא מאומת (שהוא נביא, לא קורונה, כן?) ויאמר שרצון ה' שזה מה שנעשה, אז ברור שנעשה. 

אז באיזה מציאות אתה מדבר?

*שני הערות:

1.אם אין קורבנות דם, אני מפוצץ חתונות כאלה... סתם 

לגבי "עולם הבא" אני אכתוב מאוחר יותר

לגבי "העולם הבא":

דבר ראשון רבותינו קוראים לו בארמית "עלמא דאתי", דהיינו לא כמו שאתה חושב שהכוונה היא "the next world" אלא "the world that is coming", שהולך ומתקרב אלינו

וכוונתם ב"עולם הבא" אינה מה שמכונה היום "העולם הבא", כלומר עולם הנשמות, אותו הם מכנים "גן עדן". אלא העולם הבא הוא הטוב הגנוז הצפון לצדיקים לעתיד לבוא אחרי יום ה' הגדול והנורא, שהוא יום הדין שבו ידון ה' שוב את כל הרשעים והצדיקים לאחר תחיית המתים, וכל אחד יקבל שכרו ככתוב בדניאל: "וְרַבִּ֕ים מִיְּשֵׁנֵ֥י אַדְמַת־עָפָ֖ר יָקִ֑יצוּ אֵ֚לֶּה לְחַיֵּ֣י עוֹלָ֔ם וְאֵ֥לֶּה לַחֲרָפ֖וֹת לְדִרְא֥וֹן עוֹלָֽם".

אומנם מקצת מרבותינו קוראים לעולם הנשמות "עולם הבא" ואומנם הוא מקביל, אבל קראו לו העולם הבא כי האדם מגיע אליו לאחר חייו בעולם הזה...

ברגע *שאתה* תחליט להתחתן עם חילוניה-מכבדת,
מובטח לך, שהילדים יחיו ויגדלו כמו דתיים. (לעומת ילדים חילוניים אם היא תתחתן עם חילוני גמור)


האם תהיה מוכן להקריב מעצמך, זמן, מאמץ,
אם יובטח לך (נניח ויתגלה נביא *אמת* בעם ישראל שתסמוך עליו ), שזה יביא את בית המקדש השלישי ?

כמובן, *אתה* *לא* *תוכל* *להנות* *ממנו* , רק הילדים שלך והדורות שאחריהם בעם ישראל.
זו ההקרבה הקלאסית, כדי לבדוק אם אתה חושב -על עצמך- או על עם ישראל ובורא עולם.

תשובתך ?

אם מובטח לי ילדים צדיקים הייתי מתחתן גם עם גויה (אם כמובן אלוקים מסכים והילדים יהיו יהודים, אבל ממילא הדיון הוא תיאורטי בלבד ולא מציאותי...)

שאם אמא שלי היתה חילונית, לא הייתי היום רבע ממה שאני.

קצת נאיבי לחשוב שיהיה אפשר לגדל הרב עובדיה'אים על ידי אמא שאוכלת טרף...

ולכן, אם תתבונן, הוא לא עשה לעצמו שום חיים קלים, ולא נכנס בכלל לנידון שאתה חושב שהוא לא רוצה אותו - לגרום לבית מקדש בלי לזכות לראות אותו. הוא פשוט אמר לך מה שאני אמרתי לך - ה' לא רוצה נישואין כאלו. וכל ניסיון לשכנע שזה כן נישואין טובים - נידון ממילא לכישלון מראש.

ולא מערבבים בשר וחלב ביחד והוא צם ביום כיפור.

אתה מדבר על דרגת שמירה אחת נמוכה יותר : חילוני-גמור

אמא שבאופן רשמי מצהירה על עצמה כ-לא מחוייבת לדיני התורה, זה ממש ממש ממש לא המתכון המוצלח לילדים צדיקים. אין מה לעשות.ילד גדל לפי מה שהוא רואה, לפי מה שהוא מתחנך. אם לאמא שלו יותר חשוב לדעת מה התוצאות בחצי הגמר מאשר לבדוק אם הוא יודע לקרוא את החומש שהוא למד בביצפר, זה מה שהוא קולט.

או שהיא מלמדת אותו לא לרוץ בבית כי יש שכנים למטה וצריך להתחשב בהם ?
או שהיא מלמדת אותו לא לגנוב שירים  ? תוכנות ? סרטים ? כי צריך לשלם על זה.

 

זה הולך ביחד.
אתה לא תפריד את זה מתי שנח.

זה הולך ביחד, אבל קומה על גבי קומה.

הוא לא "מפריד כי נח"

אלא מסביר לך - שאם היא מחנכת רק לזה - הוא יצא בנאדם, בנאדם טוב.

אבל יהודי - הוא לא ייצא.

זה ברור שזה הולך ביחד - ויהודי חייב להיות בנאדם.

אבל לא כל מי שיוצא בנאדם - נהיה ממילא גם יהודי.

זה אמור להיות די מובן מאליו.

אותי, אמא שלי חינכה, *בנוסף* לכל מה שאמרת-

חינכה אותי ללמוד תורה.

חינכה אותי לשמור מצוות בדקדוק.

חינכה אותי שאם לחצתי בטעות על המתג בשבת, זה יותר גרוע מאם שברתי כוס בטעות.

חינכה אותי ליראת שמים

לעבודת ה'

להקפיד על שלוש תפילות.

וללמוד, וללמוד, וללמוד, 

עוד ועוד ועוד שעות.

לכל זה, אם היא היתה חילוניה, היא לא היתה מחנכת אותי. סורי.

אז תן לי לבדוק אם הבנתי אותך נכון :

חילוני-מכבד *שלא* גונב סרטים, תוכנות ושירים אבל גם לא מתפלל 3 פעמים ביום.

נמצא בדרגה ״נמוכה״ יותר,

מדתי *שכן* גונב סרטים, תוכנות ושירים, אבל כן מתפלל 3 פעמים ביום ?

 

כי אי אפשר לבנות קומה שניה בלי קומה ראשונה

אתה אומר שהקומה הראשונה זה יהודי...
והקומה השניה זה בן אדם ?

כי אם אני לא טועה, בני אדם קדמו ליהודים.
וגם זה הגיוני יותר, שקודם תהיה בן אדם בלי קשר לדת כזו או אחרת.

 

הקומה השניה זה יהודי.

וזה מה שאמרתי שאי אפשר לבנות קומה שניה בלי קומה ראשונה

(אגב, ישראל קדמו במחשבה, אבל זה לא קשור אלינו)

אם אתה חושב שאני חושב שיש כלבים שצריך למול, אתה טועה.

כלומר זה הולך ביחד אבל רק לכיוון אחד. יהודי צריך להיות בנאדם. אבל זה שאתה בנאדם, לא אומר שאתה יהודי.

וממילא כשאני מצפה ממישהו להיות יהודי, אני גם מצפה ממנו להיות אדם. אבל אם הוא נשאר שם, הוא פספס את הנקודה

ולא רק המלצה לחיים מוצלחים, מצוות צריך לקיים גם כשלא מבינים ולא רואים את התועלת.

לפי איך שאני מכירה חילוני מכבד זה אחד שחושב שמצוות זה דבר מאוד נחמד שבאמת משדרג את החיים. אבל לדעתי לקיים מצוות מכזאת גישה זה לא דבר נכון ולכן גם לא הייתי רוצה שהילדים שלי יקבלו כזה חינוך וכזאת דוגמא אישית. אם מקיימים מצוות מגישה שלי זה נראה דבר טוב, אז במקרה שתהיה מצווה אני לא מבינה את התועלת שלה או שאני חושבת שהיא לא מתאימה לי- אני לא יקיים אותה.

הקרבת קורבנות.

אהמ, אהמ

שאומרים שצריך להקריב היום קורבנות.

כוונתי הייתה למצוות שלפי הלכה חייבים לעשות אותם היום לדוג: צניעות, כשרות.

אני מכירה אנשים שמקיימים רק מצוות שנראות להם טובות ומועילות. מצוות שנראות להם עוסקות יותר מידי בחיצוניות, שלדעתם היא בכלל לא משנה, הם לא מרגישים צורך לקיים... אני חושבת שזה יפה מאוד אבל ביהדות יש עניין לקיים מצוות לא רק כי זה נוח לי ולא רק כי זה נראה לי דבר טוב, אלא קיום מצוות זה צריך להיות עם קבלת עול לפני כל ההבנה של התועלת והיופי שבמצוות.

זה לא נועד לך, או למה צריך לעשות עכשיו.

אבל אין לי כח להסביר...

א', הוא לא התכוון למה שהבנת, אלא לכך שמוקי כתב קודם שבבית המקדש לא יהיו קרבנות דם. והתכוון בזה לחזק את דברייך.

ב' אני לא יודע איפה חיפשת, אבל לא חסר רבנים והלכות שאכן חייבים גם היום.. למעשה, מה שיותר קשה למצוא זה רב או הלכה שאומרים להיפך...

מתקנת את עצמי- לפי הרב שלי קורבנות צריך להקריב רק בזמן שביהמ"ק קיים, היום יש תפילות שהם כנגד הקורבנות.

אני די בטוח שאין באמת הבדל בין מה שהוא אומר למה שאני אומר, הוא רק מדבר פרקטית, זה הכל. ואני אמרתי מה השאיפה, האידאל, לאן אנו צריכים לחתור כדי שזה יהיה פרקטי. 

תפילות כנגד קרבנות לא פוטרות מהחיוב העקרוני בקרבנות, חלילה וחס, זאת התורה לא תהא מוחלפת.

הרב שלך רק אומר, כך אני יכול לשער, שכעת לצערינו הרב אין לנו דרך פרקטית לקיים זאת, ויש לפחות את התפילות.

אבל הוא בוודאי מסכים שחובה עלינו להקריב בשניה הראשונה שנוכל. וזה גם מה שאני אומר.

אבל כשאני קורא אותך...
פתאום עוברת לי המחשבה,
שאפילו פרחים לא צריכים להרוג בבית המקדש.
זה פ*****(מילה חילונית בסלנג להאדרה של משהו) בית המקדש !
להרוג בבית המקדש משהו ? אין שום היגיון.

***לדעתי**** הסיבה ***שפעם*** הרגו בעלי חיים בבית המקדש,
זה בגלל שבתקופה ההיא, העולם היה **מטורלל*** מאוד והיו קורבנות של **בני אדם***
אז אמרו מי אמר :
״חבר׳ה, חייבים לעצור את הטירלול הזה שהורגים  בני אדם, בואו נחליט שמעכשיו מקריבים בעלי חיים זה ירגיע אותם״

אבל היום אנחנו במקום אחר *לגמרי*.
ובמקום הזה, האנושות מוכנה ומסוגלת לקבל : לא צריך להרוג **אף אחד**. לא בעל חיים, לא פרח, לא עץ.
**להיפך*** צריך לרחם עליהם, לטפח אותם, לתמוך בהם, לעזור להם, לשמור עליהם.

אלוהים נמצא בכל מקום,
אני בטוח שאם הוא עוקב אחרי השיחה הוא אומר :
״כן, לזה התכוונתי, פשוט נתתי לבני אדם זמן להבין את זה ולהגיע לזה בעצמם״

לא נראה לי שהוא אומר :
״אבל מה עם הדם שהבטיחו לי ? ״

זה לא הגיוני.
לדעתי, אנשים *טובים* *באמת* אמורים להבין את זה בקלות. זה אמור להיות ברור להם.

כי הכתוב צווח: "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה' ".

ואם אינך מאמין בתורה, בשביל מה בית מקדש?

מדוע: "תשמרו להקריב לי במועדו"? אדרבה, מבחינת אלוקים לשיטתך, עדיף שישכחו מדי פעם להקריב לא?

כלומר,
אין לי בעיה שאומרים :
״תקשיב אחי, זה רץ כבר 3,000 שנהֿ, עובר מדור לדור, תעשה מה שאומרים לך ותבין לבד שיהיה לך טוב בחיים, גם אם בהתחלה חלק לא ישמע לך ברור כ״כ. פשוט תעשה״

(רק צריכים גם להבין, שעבור חילוניים זה יכול להשמע כמו שמישהו אומר לבן אדם :
״תקשיב אחי, תאכל רק ירקות ופירות, תרוץ 20 ק״מ כל יום, תעשה 30 תרגילים כאלה ותהיה סוס״ -
אוקי, אני אהיה סוס, אבל לא בא לי להיות סוס. אני רוצה עכשיו להקשיב שעה למוסיקה ולהיות פרפר״)


*אבל* (וזה *אבל* ענק)
לדעתי, הגבול בין ״תעשה כל מה שאומרים לך״ ל ״רגע, תעצור שניה לחשוב״
עובר ב : פגיעה בבני אדם. פגיעה בבעלי חיים. ואפילו פגיעה בפרחים.
שם, **לֹדעתי** צריך לחשוב **טוב** **טוב** אם אתה בן אדם **טוב*.

אבל הפרפר הזה הולך להיות well done...

אז כן, עדיף להיות סוס

בשביל חילוני ממוצע, מה זה אומר להיות בנאדם טוב ולמה צריך להיות כזה בכלל?

אם תשים *בצד* את כל הפגיעה בבני אדם, בעלי חיים, פרחים(צומח)

אז *כל* מה שתגיד שצריך לעשות לפי התורה, הלכה, חז״ל. 
אני אגיד לך ״אוקי. זה מה שצריך לעשות״. אני אולי לא אעשה, אבל אם יהודי אחר ישאל אותי ״רגע, צריך לעשות את זה ?״
אני אגיד לו : ״כן. זה מה שצריך לעשות וזהו״.

זאת אומרת, למעשה, אני אומר לך -מראש- ש99.999999999% מהדברים שתגיד לי בנושא חתונה עם חילונית-מכבדת
אני אגיד לך ״אתה צודק״. 


אחרי שהסכמתי איתך שאתה צודק.

*על* *זה* *אני* *מוסיף* ***שאלה*** :

בוא נחשוב רגע.
***נניח** היו אומרים לך :
תקשיב, משנה לשנה חלק מהדתיים יותר דתיים, חלק מהחילוניים יותר חילוניים,
בקצב הזה, אנחנו הולכים לפיצול מוחלט ל 2 עמים (למקרה שלא הבנת, זו המציאות וזה רק נהיה בעייתי יותר משנה לשנה)

אם היו אומרים לך שאם אתה ועוד 100,000 דתיים יתחתנו עם חילונים-מכבדים,
יהיה כאן בית מקדש ( = היהדות תתחזק, המסורת תתחזק, האמונה בעם ישראל תתחזק, השבת תראה כמו שבת ביותר ערים ושכונות ישראל)

לא מחייבים אותך. רק אומרים לך.

האם היית מוכן לעשות את המאמץ הזה ? ולהקריב מעצמך כדי שזה יקרה ? ( כי רק אחרים יזכו לראות את זה ואתה לא)
תעלה למעלה קצת. השאלה הרבה יותר כללית.  
אל תסביר לי למה חתונה בין דתי לחילונית זה בעייתי. אני יודע את זה.

דומני שלאנשים כאן, גם הנושא של חתונה, וגם הנושא של בית המקדש, הם נושאים רציניים מידי ורלוונטיים מידי, מכדי שבקלות יסכימו "לענות היפוטית"..

במילים "יהודיות", אתה שואל כנראה, האם יימצאו מאה אלף איש שיהיו מוכנים להקריב את איכות חייהם הרוחנית בעולם הזה, ואת האופציה לראות את בית המקדש בפועל, בשביל שעם ישראל בכללו יזכה לכך ממש בקרוב.

כלומר: מסירות נפש וגם רוח של הפרט - הרבה פרטים  - בשביל הכלל...

נראה לי יותר פשוט לבדוק אם מאה אלף "חילונים מכבדים", יהיו מוכנים לשמור מצוות כדי לזכות גם בעולם הזה וגם בעוה"ב וגם בבנין ביהמ"ק, שזה בוודאי יזרז אותו עוד יותר....

אתה פשוט אומר את זה במילים אחרות.

כבר קלטתי את הכיוון הזה של התעניינות שלך.

וכמו אמרתי - זה אכן דבר מענין היפותטית,

אבל "מוקצן"..

אנשים בעלי מסירות נפש, יש לא מעטים בעם ישראל. כמעט כל חייל קרבי..

אנשים בעלי "מסירות רוח", מסויימת לפחות, גם יש.. כאלה שמוותרים על רמה רוחנית מסויימת, בגלל הטבה לאחרים.

אכן, יש סיפורים על כל מיני גדולי-גדולים, שהיו מוכנים לוותר על הכל בשביל ישועת כלל ישראל (משה רבנו אמר, "אם תישא חטאתם.. ואם אין, מחני הא מספרך אשר כתבת". היה מוכן לוותר גם על העולם הבא בשביל עם ישראל).

אבל זה באמת לא משהו שכל אחד יכול לעמוד בו. 

ולכן, זה גם לא פרמטר לשאלה כמה אדם מוכן לוותר מפרטיותו לטובת כלל ישראל..

שאל את הרב :
האם הקרבת קרבנות אינה צער בעלי חיים? | שאל את הרב | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

הרב בעל המאמר, התעלם לגמרי מתורת הסוד. שזה בסדר אם הוא רוצה להשיב למישהו, אבל אם יודעים טעם כלשהו למצווה, ובטל הטעם, ממש ממש לא בטלה המצווה, כי לא מחשבת ה' מחשבתינו, והחכם באדם אמר "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" 

מה עוד שלדעת חכמי הסוד יש טעם גדול ועצמי בהקרבת הקורבנות, שאליו רמזו רבותינו באמירתם שעבודת הקורבנות היא "צורך גבוה", ואי אפשר לפרש... 

למה?

חחח

זה סוג השרשורים שבטח הקפצת פה לאנשים את הפיוז, ולא ראיתי אף הודעה לבנתיים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.