לעשות דברים כיפים... 

כשאת הולכת לישון- אז לא בלחץ- אם את לא נרדמת אז תצאי מהמיטה ותעשי משהו....

וואי ממש ממש ממש מבינה .... בהצלחה חיימי....

תרגישי טוב...

ונראה לי שזה גם קשור קצת... מוזמנת לעיין

"בעניין הפחד אני מדבר לא כל כך מנסיון כיוון שעוד לא עברתי התמודדות בנושא אני יכול להגיד רק את התיאוריה שלמדתי...

והעניין הוא כזה- הפחד הזה שאת מרגישה הוא מה שנקרא "מידה נפולה" שזה לא מושג רע זה מושג טבעי בגלל שכולנו נבראנו עם דברים שצריך לתקן...בשורש הפחד הוא דבר נפלא שנקרא יראה שהוא הרגשה חזקה של נוכחות ה' במציאות (מה שנגזר מזה גם שכר ועונש ועוד..) וזה דבר נפלא כל כך עד ששרים ומבקשים מה' לזכות ל"נועם יראתך" (מתוך י-ה אכסוף) והכלל הידוע זה שכשהאדם זוכה לשורש של המידה אז אין לו את אותה המידה הנפולה...

אז אם כן כדאי אולי להתחיל לעבוד על יראת ה' (שזה דבר ששייך לכל אחד ואפילו אולי לבנות במיוחד כיוון שבקבלה מידת הנקבה נקראת גם יראת ה') וזה עושים על ידי שני דברים-

חיזוק האמונה במציאות ה' בכל פרט ופרט על ידי דיבור ספונטני ובשפה יומיומית איתו (היו כמה צדיקים שאמרו שכדאי שהפה לא יפסיק לעבוד דהיינו שידבר תמיד עם ה'...)

משפט עצמי וחשבון נפש שזה אומר לא הלקאה עצמית אלא באמת בישרות האם עשיתי בסדר או לא ואם לא אז איך משתפרים (כדאי שגם המשפט יהיה במודעות לנוכחות ה'..) ולהתפלל על זה. 

המקור לדבריי הוא במאמר ט"ו בליקוטי מוהר"ן שמבואר שם שמי שיתמיד יזכה לאור גדול שנקרא "אור הגנוז"... בעזרת ה'...

בהצלחה."

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....