קודם כל השאלה שלך מבטאת בעיניי יושרה פנימית מאוד גדולה,
היכרות ומודעות עצמית מאוד גבוהה,
ורצון כנה ושלם לבנות בית נאמן שמושתת על אהבה אמיתית, שלמה ונצחית.
השורש הזה חשוב מאוד מאוד.הוא ממש חלק ממך 
אני חושבת שההתרכזות בחיפוש אחר בן הזוג, צריך להתמקד בנקודה הזו - אבל מתוך ***מה כן*** -
ולא מתוך חששות או פחדים "מה אם" או "מה אילו לא..."
ז"א,
להתרכז בלחפש אדם ש***מכבד אותך***
אדם עם מידות טובות
אדם *נאמן*
ומתוך כל ה"מה כן", ב"ה סביר להניח (אף פעם אין לנו ערובה לשום דבר, כולל החיים שלנו עצמם, אבל סביר להניח ביחס לבני אדם בשר ודם זה מספיק טוב ) שלא יהיה ה"לא".
אם את חוששת שבן זוגך חלילה ישפיל אותך, או יזלזל בך או יבגוד בך -
אז אדם עם מידות טובות לא ישפיל. (שוב, סביר להניח).
אדם מכבד לא יזלזל.
אדם נאמן לא יבגוד.
אז קחי את שלושת התכונות הללו,
תביני שהן *באמת* חשובות
ו*באמת* חשובות לך -
ותבדקי אותן מול האדם איתו את נפגשת. בכל מיני מובנים ובכל מיני רבדים. אפשר לראות דברים כאלה אם בודקים ואם מכירים את הבנאדם.
וכפי שכבר ראית על בשרך מתוך הבני דודים והבחור איתו יצאת - אין קשר בהכרח לרמת ה"דוסיות" של האדם.
יכול להיות אדם לא דתי שיתנהג בצורה לא נאמנה או בצורה נאמנה
ויכול להיות האדם הכי "דוס" שיתנהג בצורה לא נאמנה או בצורה נאמנה.
ראית שגם הבחור הסופר-דוס איתו יצאת לא נהג בצורה נאמנה
וגם הבני דודים שלך שלא היו דתיים נהגו באותה צורה של חוסר נאמנות ובלעדיות.
אז זה תלוי באדם עצמו.
כמובן, שלא חייבים "למהר להתחתן" רק לשם החתונה,
אם כבר מצאת אדם כזה - את יכולה להכיר אותו. ועוד להכיר אותו. ורק כאשר את שלמה באמת - לעבור לחתונה.
כי להתחתן זה טוב ויפה.
אבל מה שחשוב זה להישאר נשואים ולא רק להתחתן.
ומה שעוד יותר חשוב זה להישאר נשואים ***בטוב*** באהבה ובכבוד.
ואת זה לפעמים הרבה אנשים מפספסים לצערנו.
אז ההתחלה של הבנייה - השורשים, הבסיס - בהחלט שתהיה יציבה וטובה
ובהחלט שתתייחס ל3 התכונות העיקריות הללו שהזכרת.
אחרי שב"ה תמצאי ותהיי שלמה -
כאן כבר ידיע החלק של ***הבחירה***
הבחירה במה להתרכז?
במה לכוון את זווית הראייה והמחשבה והתפיסה כל החיים?
יש גם סיכון וגם סיכוי.
תמיד.
בכל אהבה יש סיכון לאבד אותה חלילה.
בין אם זה הורים לילדים, בני אדם להוריהם, וכמובן לבני הזוג -
ככל שאנחנו יותר אוהבים משהו ויותר קשורים למשהו - כך הפחד מלאבד את האהוב הזה גדול יותר.
ומכאן כך הסיכון להיפגע גדל יותר בצורה ישירה לרמת האהבה.
כי אם אני לא אוהבת, או לא כ"כ אוהבת - אז גם אם אאבד זה לא יהיה כזה נורא.
אבל אם אני אוהבת, ואוהבת עד הסוף וחזק וטוטאלי ומאוד - אז הפחד לאבד את זה חלילה יכול לשתק!
והפחד מלהיפגע ממושא האהבה גם יכול לשתק!
והאובדן הזה, יכול להיות גם בצורה הכי פשוטה שלו - אובדן חיים ל"ע
וגם בצורה אחרת כמו גירושין חלילה
או גירושין אמוציונליים חלילה
או אפילו "סתם" פגיעה של ריב או כעס גדול.
וכאן מגיע התור שלנו לבחור.
לבחור - האם אנחנו לוקחים את הסיכוי הגדול לאהבה יחד עם הסיון להיפגע/לאבד?
או האם אנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו לא מוכנים להיפגע או לאבד בשום מצב שבעולם, גם אם זה אומר שלעולם לעולם לא נאהב עד הסוף?
וכאן כל אחד והבחירות שלו.
כי אפשר להגיד לך יקרה: את אף פעם לא תיפגעי! אפשר, אבל זה אומר שגם אף פעם לא תאהבי עד הסוף...
האם זה מה שתרצי לבחור?
כי כאמור בכל אהבה יש את הסיכון להיפגע או לאבד חלילה.
אז אם בוחרים לאהוב.
ולאהוב עד הסוף.
ולא הולכים "עיוורים" - אלא בוחנים, בודקים, נותנים לזמן גם לעשות את שלו ומגיעים מתוך בשלות *ושלמות* לביסוס הקשר ולחתונה
וכמובן אפשר גם לקבל כלים ועוד יותר ידע על הנישואין בכללותם ואיך לצלוח אותם בצורה הטובה ביותר -
אז זו הבחירה. והסיכון יכול להיות תמיד אי שם בקצה המוח, אבל לא להפריע. אבל לא לשתק. אבל לא לגרום לנו לחיות את חיינו על פי הפחד הזה ולנהל אותנו - אלא אנחנו מנהלים אותו!
ואם בחרת באדם טוב, ישר, נאמן ומכבד - סביר להניח שהכל יהיה בסדר ב"ה!
ומאז נותר לך רק להתרכז *בבנייה* שלכם.
והבנייה הזו היא לכל החיים.
גם לפני החתונה
וגם לאחריה.
להשקיע.
להשקיע באהבה, לבנות אותה עוד ועוד ועוד. לעשות בה עוד ועוד טוב.
להתפלל עליה כמובן
וגם ללמוד איך מתוך משברים או קשיים (שהם *חלק בלתי נפרד מהחיים ומהנישואין אצל כל הזוגות*) צומחים ומעמיקים ולא מתרחקים.
ואיך גם אם אותו אהוב פעם יאמר מילה שתפגע בך, או יכעס, או ירים את הקול וכו' - איך להגיע מתוך כך בסופו של דבר לאהבה עוד יותר גדולה. או במילים אחרות: איך לדעת לריב נכון, ואיך לצאת ממשברים וקשיים ואתגרים בחיים.
ואת זה בהחלט אפשר וכדאי ללמוד
בהצלחה רבה רבה יקרה
ובשורות טובות 
