קורה לי בתקופה האחרונה שאחריי קיום יחסים קמה בבוקר וכל האזור למטה כואב לי לכל היום.
ברמה שקשה לי לשבת בשירותים גם או על כל כיסא כזה או אחר
מתחילה ביום שני שבוע 26
מה ניתן לעשות כדי להרגיע את המקום
קורה לי בתקופה האחרונה שאחריי קיום יחסים קמה בבוקר וכל האזור למטה כואב לי לכל היום.
ברמה שקשה לי לשבת בשירותים גם או על כל כיסא כזה או אחר
מתחילה ביום שני שבוע 26
מה ניתן לעשות כדי להרגיע את המקום
ממש קשה לי כבר לקיים אישות מהכאבים האלה
אחרי קיום בלילה, אני קמה בבוקר וכולי כאובה
בת 7, בת 5 ותינוק בן כמעט שנה.
אני בבית עם הקטן ובעלי עובד. הוא לוקח את הבנות לגן ולבי"ס ומשם ממשיך לעבודה, מגיע הביתה מינימום ב-6 וחצי, 7 ויכול להיות גם 7 וחצי.
בינתיים, אני יוצאת עם הקטן ואוספת את הבנות. זה שני איסופים ממקומות שונים ובשעות שונות, אז אני אוספת מבי"ס, חוזרים הביתה, היא אוכלת משהו (כי לא אוכלת כמעט כלום בבית ספר - בעיה לפוסט אחר), ואז יוצאים לקחת את השניה מהגן, שמרוחק מאיתנו (25-30 דקות נסיעה לכל כיוון). כל זה עם תינוק קטן שנגרר לכל הטיולים האלה ולפעמים בוכה לי כל הנסיעה. האיסוף הכפול הזה מאוד מקשה עליי ומבזבז לי המון זמן ולחץ כל יום (שנה הבאה יהיה קל יותר כשהאמצעית תיכנס לכיתה א' ולפחות שתיהן יהיו באותו מקום, אבל כרגע זה המצב).
אח"כ אני לבד עם שלושתם עד שבעלי חוזר. אין עזרה משום סוג, גם לא בשבתות או בחופשים או משהו כזה. אז אחרהצ זה בעיקר הישרדות (שלי) ולשמור על כולם בחיים ושבעים. לא יכולה להגיד שזה איזה זמן איכות, זה בעיקר הישרדות ולהעביר את היום בתקווה בלי יותר מדי רעש ובכי ובלאגן.
כל זה רקע ועכשיו אני מגיעה לבעיה.
אז בעלי מגיע הביתה מאוחר ואני כמובן גמורה. מה שקורה כרגע זה שהוא עושה לבנות אמבטיה (ביחד), נותן להן משהו קטן לאכול אם הן עוד רעבות, ולוקח אותן לחדר לישון. הוא נשאר שם עד שהן נרדמות.
אני בזמן הזה מרדימה את התינוק, וגם מתאוששת מאחרהצ לבד עם שלושתם.
הבעיה היא שגם הוא מגיע עייף מהעבודה כמובן, הוא באמת עובד מאוד קשה. והבנות גם כבר עייפות בשלב הזה, ובאופן כללי יש ביניהן הרבה מריבות ובכיות והן לא מקשיבות שמבקשים להפסיק לעשות משהו וכו וכו. זה בשגרה, אז כשהן עייפות כמובן שזה מחמיר. גם כשהולכות לישון מתחילות לריב, לקפוץ על המיטה, להשתולל ולעשות הכל כדי לא ללכת לישון.
והוא כאמור גם עייף, ומאבד את זה וצועק עליהן הרבה. גם באמבטיה (כבר עברנו לאמבטיה יום כן יום לא - רווחה שלום), וגם כשהוא איתן בחדר כשלוקח אותן לישון. וזה פשוט הרבה צעקות ועצבים בשעה האחרונה של היום. אני שומעת את זה מהחדר השני ומתכווצת, כי מבאס אותי נורא שככה הן הולכות לישון כל יום, אחרי הרבה צעקות ועצבים מאבא שלהן. גם בימים שאין אמבטיה יש הרבה צעקות ועצבים כשלוקח אותן לישון (כי כאמור הן משתוללות, לא מקשיבות, רבות ביניהן, לא רוצות לישון).
זה לא שאני טלית שכולה תכלת, גם אני צועקת עליהן לפעמים, יותר ממה שהייתי רוצה. אני גם יודעת כמה זה קשה כשסוף היום מגיע והן מתחילות להשתולל, אני הייתי זו שלוקחת אותן לישון לפני שהקטן נולד אז אני יודעת כמה זה קשה כשגם אני כבר עייפה. מאז נראה לי שהמצב עוד החמיר מבחינת ההתנהגות שלהן.
ואני פשוט לא יודעת מה לעשות לגבי זה. לדבר עם בעלי יגרור כעס מצידו, שאם לא מתאים לי, אני מוזמנת לעשות את זה בעצמי (ותיאורטית אני יכולה לצאת מהחדר יותר מוקדם אחרי שהקטן נרדם, זה פשוט הזמן שלי עם עצמי להיות קצת בשקט כי התינוק מתחיל להתעורר כבר בסביבות 9 או 10 בערב, אז זה לא שיש לי ערב שקט. וגם במהלך הלילה הוא מתעורר כמובן, אז זה לא שאני ישנה טוב או משהו. בקיצור, מרגישה שזה הזמן היחיד שלי לקצת שקט עם עצמי.
בכל אופן, אני מרגישה שלא ממש יכולה לבוא בטענות לבעלי, הוא באמת עובד קשה ולוקח אחריות על הבנות מהרגע שמגיע הביתה, ואם זה לא מוצא חן בעיניי אני מוזמנת לעשות את זה בעצמי. זה כנראה מה שהיא יגיד, ואני יכולה להבין אותו.
ועדיין, קשה לי שזה המצב אצלנו כל יום ואני כותבת כאן לראות אולי יש לכן רעיונות יצירתיים מה אפשר לעשות כדי שיהיה ערב נעים יותר לכולם.
*הגדולה לא מתקלחת בעצמה וגם לא מוכנה. אז כאילו כרגע אין אופציה שהיא תתקלח לבד מוקדם יותר ובעלי יקלח רק את הקטנה. בכל מקרה הוא צריך לקלח אותן, אז זה או שתיהן יחד או אחת אחרי השניה. אבל כאילו כרגע אין מצב שבעלי לא שם לשתי המקלחות.
במקלחות- יום אחד הגדולה מתקלחת ולמחרת השניה.
בהשכבה- אפשר להפריד חדרים? או להשכיב את הקטנה ואז את הגדולה? זה יכול לקצר תהליכים כי הן לא יריבו.
אולי לעשות לגדולה מבצע עם פרסים שאם תתקלח לבד חודש שלם תקבל הפתעה? גם לקטנה אפשר למצוא משהו בסגנון.
בקיצור לחשוב ביחד עם בעלך על רעיונות יצירתיים ולא בקטע של ביקורת עליו אלא שינוי בהתנהלות עצמה.
להצעה למבצע עם פרסים בשביל הגדולה.
זה כן גיל שממש הגיוני כבר להתקלח לבד.
מניסיון אצלנו ילדים לא תמיד אוהבים את הרעיון, אז צריך דרבון עד שזה נהפך להיות להרגל.
אם כן, הייתי מעבירה למקלחת רגילה, הרבה פחות זמן. זה קודם כל
דבר שני, להתעסק עם ילדים שרבים אחרי יום עבודה ארוך ואז השכבות פלוס ריבים במקום לקחת רגע לעצמי שניה אחרי שנכנסתי לבית כנראה היה גורם לי לצעוק גם. לא שאני לא מבינה אותך, כן? גם להיות עם ילדים כל היום זה קשה
אני אגיד משו שאולי לא פוליטיקאי קורקט, אבל הייתי מורידה את זה מבעלך. בסוף אם יוצא שבזמן היחיד שהוא איתן במהלך היום הן מקבלות דמות כועסת, זה לא זכרון נעים ולכן הייתי מחליפה איתו והוא יקח את הקטן בזמן שהן בדרך לישון (הן בהחלט יכולות לישון עד 19.30 בגיל הזה לדעתי ואת אומרת שהן גם עייפות אז להתחיל סדר ערב רק ב7, 7 וחצי זה קצת מאוחר בעיניי ומשפיע על ההתנהגות) ואת תקלחי מוקדם יותר את הגדולה בזמן שהקטנה איתו ואז שיתחלפו בשמירה עליו
זה גם טירוף שהוא חוזר מיום עבודה אינטנסיבי וישר נמצא איתם כל שאר הזמן..
ממש טבעי שהוא יצטרך בעצמו קצת זמן רגוע..
ולא פלא שהוא מתעצבן
אז באמת לחשוב יצירתי וקצת לפרק את העומס..
אהבתי את רעיון פיצול המקלחות.. זה גם יוצר נעים בשבילן ופותח פתח לתקשורת רגועה.
אחד ממכם עם כל אחת.. ושוב מראש על איזה משחקון לעשות ביחד במקלחת כדי שתהיה כייפית..
והכל בסדר ב"ה
אז תעיפי את המצפון לפחות...
בגדול ממש בקצרה היית שמה את הקטן ליומיים שלושה בשבוע אצל מישהי וקצת יותר נושמת בבקרים ואז יהיה לך יוצר רוגע לחשוב איך להעלות את הדברים לדרך המלך.
דבר שני וזה משהו שאני גם רוצה לעשות בעצמי הדרכת הורים, עדיף בדרך התקשורת המקרבת..
דבר שלישי, עם ילדות בגיל הזה ממש אפשר לדבר ולתכנן ולחשוב ביחד איך אחהצ יהיה זמן מהנה ואיך ההשכבות יהיו ברוגע.
איך לדבר? עדיף בהתחלה עם כל אחת בזמן אישי שלה, ליצור זמן שאת רק איתה, בפניות, יכולה להסתכל עליה ולדבר איתה בגובה העיניים, ברוגע. זה יוצר זהב ולמדתי את זה מ @קמה ש...
לשתות קפה ביחד , היא שוקו, לקנות עוגיות,לשים לשנייה ולתינוק סרט!! כןכן לא יקרה כלום מפעם אחת ולשבת לדבר איתה כאילו היא מבוגר.
שולחת כי הקטן התעורר
אפשר לקבוע איתן שכשנכנסות למיטה שומעות פודקאסט שאוהבות ואז הן נהנות ויש להן מוטיבציה להיכנס למיטה
זה גם מרגיע ומקדם הירדמות
וגם בעלך יכול לצאת ותוכלו לפטפט קצת עד שהקטן מתעורר..
מה עוד?
נשמע מתיש לצאת פעמיים לאיסופים ומבזבז מלא אנרגיה...
אולי להכין קופסה עם אוכל לגדולה, לצאת לאסוף אותה, לשבת לאכול באוטו (או בחוץ ליד ביס ביום נעים) לשמוע איך היה לה היום, אפשר לשמוע איזה שיר ביחד עם היא לא משתפת או אין לך סבלנות לשמוע ואז לנסוע להביא את האמצעית...
גם לקטן אפשר להכין קופסת נשנושים לנסיעה...
ובגדול, לחשוב על זה שעכשיו כשהם ילדים נבנה הקשר ביניכם אז שווה כל טיפת השקעה בלהביא את הקשר למקום של באמת קשר, כמו של מבוגרים, ואיך @אמהלה
כתבה כאן פעם והולך איתי תפקידנו כמבוגרים זה לדבר כל הזמן עם הילדים, לדבר, לדבר, לדבר .. נראלי ציטטה את בעלה.. אמהלה אני זוכרת נכון?
זה קשה ותמיד קל יותר לכתוב מאשר לעשות (גם אצלי..) אבל לדעתי שזו הדרך והמטרה של הזמן ביחד..
מקווה שאני בכיוון בכלל
ובהצלחה גדולה גדולה!!🩷🩷🩷
בעלי לא זכר בכלל את עניין המקלחות
והם לא התקלחו שבועיים וחצי!!!!!
ומבטיחה לך שלא קרה להם כלום..
לא היו תולעים, כינים, מחלות..
או שלא באמת צריך להתקלח ככ הרבה
או שה' עשה לנו נס כמו במדבר😆
על האופן האופטימי שבו את רואה את הדברים...
שבאמת זיהית את זה טוב - את בהישרדות, ולכן הכל הרבה יותר קשה.
כי באמת סדר היום שלכם מאוד אינטנסיבי בדברים טכניים, שלא מאפשרים לך פניות ומעייפים את כולכם.
דבר ראשון , הייתי בודקת את עניין האיסופים.
האם יש עוד ילדים מהשכונה באותו הגן / בית הספר?
האם אפשר לעשות תורנות?
אם לא, שוקלת לאסוף את הילדה מהגן מיד אחרי האיסוף מבית הספר.
25 דקות נסיעה לגן זה המון. זה בגלל פקקים או בגלל מרחק?
אם זה פקקים, אז אם תאספי אותה מיד אחרי שאת אוספת את הגדולה, זה גם יכול להקל ולחסוך זמן.
אבל באמת, ממש הייתי עושה המון מאמץ בשביל לראות איך להקל בעניין הזה, זה יכול להרגיע הרבה.
אופציה נוספת, להביא בייביסיטר לזמן שאת יוצאת להביא את הילדה מהגן, ככה הגדולה והתינוק לא יצטרכו להיסחב איתך והיה לך קצת זמן עם הילדה של הגן. זה גם יכול להקל מכל מיני כיוונים.
מצטרפת למי שכתבה, שמקלחות בשעה 19:00 זה מאוחר, ואין פלא שהן עייפות.
אצלנו עם גילאים דומים, ארוחת ערב ב17:30 (לפעמים גם לפני), ומיד אחר כך מקלחת. בדרך כלל בשעה 19:00 אנחנו כבר אחרי כל הארגונים, וזה זמן משחק רגוע עד שהולכים לישון.
בתור מישהי שגם הייתה בעבר לבד בבית עם תינוק, וגם הייתה מגיעה אחרי יום עבודה ישר לילדים, שניהם מאוד מאתגרים.
אבל באמת לחזור הביתה מאוחר ומיד לנחות לילדים ברמה שדורשת הרבה סבלנות (מקלחת, השכבות, אלו חלקים מאתגרים שדורשים פניות), זה ממש קשה.
ודבר נוסף, סדר פחות או יותר קבוע יעזור. שידעו מה קורה מתי, ארוחת ערב מסודרת, זה עוזר.
א. להקדים את ההתארגנות בהרבההה...
5וחצי להתחיל להכין ארוחת ערב ואז לאכול..
מקלחות- אפשר או יום הגדולה ויום הקטנה...
וסליחה על ההצעה- אבל אני היתי משחררת יותר כי בעיני הלכלוך יורד בסוף...אבל הרושם והזכרונות מהילדות של האוירה בבית והאבא שהיה איתנו-זה נשאר לכל החיים ומעצב את הנפש..אז לתקופה זמנית עד שתצליחו לייצב את הארוע אפשר להוריד גם יותר מקלחות.
לדעתי אם את תתחילי מוקדם וידאר לו פחות משימות זה יעזור.
ב. את צריכה לעשות פוס משחק בתוכך
למה את חיה בהישרדות? זה החיים שאת רוצה?
מה היית רוצה להכניס לחיים כדי שהנפש תתרומם ותרגיש חיות ושמחה?
איך את יכולה להכניס ביצירתיות ובהחלטיות מקום שיביא את עצמך לידי ביטוי?
בבקרים גם עם תינוק..לשים שעתיים בביביטר ולפנות זמן לעצמך
חוג או אפילו זמן שקט ליצירה לכתיבה לקריאה להליכה..מה שמשמח אותך..להפגש עם חברות
לשנות תדר גם לגבי אחה''צ- למה רק בהשרדות? מה יעשה לך כיף לעשות איתם? מתי את נהנית מהאמהות? מה את יכולה לעשות שיוציא מעצמך הנאה וסיפוק ממה שאת עושה?
ד. לשבת לדבר עם הבעל
לא על זה שהוא צועק
ממש לא
אבל על ההורות והאוירה בבית בכללי
לשתף על עצמך והתמודדות שלך
ולהתיעץ יחד איך אפשר שיהיה אוירה שמחה ונינוחה..מה אתם יכולים לשנות בדינמיקה מול הילדים..לחשוב יצירתי על רעיונות לאיסוף היום וגבולות בנעימות
איך הייתם רוצים להגיב? איזו תגובה גם תשים גבול אבל עדיין תשמור על אווירה טובה וקשר טוב
איזה גורמים י ש לבלגן ואיך אפשר להמנע מהם
בכללי הורות מתחילה מסיפוק צרכים פיזיים והרגלים חום ואהבה וכשהילדים גדלים ההורות מתרכזת באיך..באיך מייצרים אוירה נעימה.. ואיך שמים גבולות יחד עם אמפטיה.ואיך מתווכים סיטואציות ונותנים להם כלים לעבוד עם הרגשות והתחושות שלהם,ללמד פתרון בעיות ..לגשר בין מקיבות
נשמע לי שאתם ממשיכים להיות הורים לקט ים ומצפים שהמציאות תתישר ואין מקום לביקורת על שצועק
כי קורה לכולנו
אבל כן לחשוב יחד בכללי על ההורות
ואז זה ייתן זמן מנוחה גם למי שבאמבטיה, גם לך שיש לך פחות ילדים להתעסק איתם.
ילד אחרי אמבטיה בדרך כלל רגוע יותר.
גם לא יהיה במאבק כי אין לחץ זמן, וגם יחסוך את זה מבעלך.
יש לכם משחקים לאמבטיה? כלי מטבח ודברים כאלה מכניסים למשחקי דמיון ארוכים באמבטיה, והילד יוצא שמח ורגוע יותר.
אפשר אמבטיית קצף פשוט שופכים קצת סבון על האמבטיה ואז ממלאים מים עם הדוש וזה נהיה מלא קצף
יש עפרונו כאלה שמתאים לצייר איתם באמבטיה, זה גם נחמד מפעם לפעם.
אפשר להכניס קבוע ללוז סיפור שהן יושבות בחדר לבד ושומעות, יש כל מיני כאלה. זמן לגדולות להיות לבד בלי שהקטן יפריע, שומרים להן בנאמנות על הדלת סגורה שלא ייכנס להן התינוק ומרוויחים שקט 
למשל קבוצת ווצאפ של גאונים בתנך - שולחים כל יום סיפור, אצלי מאד אוהבים את זה. יכול להיות שיתאים רק לגדולה שלך. אשלח לך קישור עם תירצי.
יש סיפורים של ספריית פיג'מה מוקלטים ע"י ספריית פיג'מה שהם מאד מאד מתוקים, אפשר אפילו במקביל לזה ששתיהן ישבו עם הספר עצמו. אם יתרגלו לזמן מנוחה זה עושה פלאים.
דוגמאות לספרי פיג'מה טובים שאוהבים אצלי ומתאימים לגיל 5-7 בכיף: תשמעו סיפור, יוליה אוספת עלים, הבא בתור, שקית של געגוע, הקיפוד שאמר מה אכפת, עד למעלה, מתן החול וההר הגדול, רוני סינרוני. יש עוד מלא. הם מתוקים ועדינים ומאתגרים קצת את הראש אז אצלי אוהבים אותם מאד.
אם רק יושבים ושומעים לא יוצאים עם עצבים כמו כשיושבים ורואים סרט ואז יוצאים מאד עצבניים ולא רגועים. אפשר קבוע אחרי האמבטיה, או קבוע בשעה מסויימת אם מסיימות להתארגן יש להן סיפור. ואז יש לך זמן לנשום.
זה מתיש!!
את ממש בהישרדות..
מתי את עושה משהו נחמד לעצמך?
מהנסיון שלי, זה נורא שוחק להיות כל היום בבית. ועוד שאת לבד
אני לא יודעת אם יש לך חברות/קהילה אבל בלי זה כמעט מתכון בטוח לשחיקה שלך.
אני ראיתי שבתקופות שהיה לי יותר זמן לעצמי, במובן גם של מנוחה אבל גם של זמן איכותי- שיעור ספורט שאהבתי (לא שהולכים כי חייבים), מפגש חברתי קבוע וכו'-
היה לי יותר סבלנות לילדים . חד וחלק.
אנחנו נשים, כלי קיבול. כשהכלי שלנו ריק קשה לנו לתת הלאה...
ואיפלו שעה בשבוע זה משמעותי.
אז האמת הייתי מתחילה מזה.
לגבי המקלחות אם ש אמבטיה (ובחורף גם חימום טוב בחדר רחצה) אז זה אחלה דבר. לשבת בפנים זה מרגיע, מווסת, מפתח. טיפה קצף ומשחקים וגם יש לך תעסוקה שהילדים עפים עליה!
יום כן יום לא זה קלאסי בחורף, א תטרידי את עצמך בזה. אבל אני חושבת שהשעות שלכם לא נכונות- 7 וחצי לילדה בגן רק להתחיל מקלחת- לא רואה מצב שלא תבכה.
בדיוק אתמול בת ה4 שלי היתה אצל חברה יום ארוך וחזרה מאד מאוחר (7) וכמה שהיה לה כיף היתה עצבנית ובוכיה ולא רוצה להתקלח. בעלי רחץ אותה ב3 דקות, היא נרדמה תו"כ לבישת הפיז'מה.
אצלי בגילאים דומים לשלך מתארגנים לשינה באזור 17:30-18:00... מתחילים א. ערב ואז לפעמים מקלחות ולפעמים ישר פיז'מות.
עוד דבר שעזר אצלינו מאד זה לעבור למקלחות צהריים. לילדים ולהורים יש אז יותר סבלנות.
אני מבינה שבעלך לא בבית אז אבל אולי אם הגדולה תתקלח כשאת לבד איתה בצהריים- בערב היא תוכל לשחק עם התינוק רבע שעה כשאת מקלחת את אחותה.
ולגבי האיסופים- אני לא יודעת איפה את גרה אבל הייתי כל מאמץ לשנות את הלוז. הוא מתיש ברמות. ועוד עם תינוק שכמו שאת אומרת בוכה הרבה.
תורנות עם הורים אחרים, לוותר על הצהרון, ווטאבר. מגיע לך ולהן יום יותר 'שפוי'.
1. לא לחזור הביתה אחר שאת אוספת את הגדולה
עדיף להשיאר באוטו עם נשנושים או ספר או משו אחר
לעלות ולרדת לאוטו עם ילדה ותינוק זה מתיששש ואני עושה את זה המון
2. מהמם שאת על אף המצב מבינה את בעלך ונכנסת לראש שלו כי זה באמת הגיוני, הייתי מקדימה את המקלחות אפילו כחלק מסדר הצהריים, ממלאה אמבטיה ושישחקו זה ייתן לך גם זמן לעצמך.
ובאמת כדאי שכשבעלך מגיע שייהנו ממני לפחות בחלק מהימים.
בהצלחה ❤️❤️❤️
כדאי לעשות סדר ערב מובנה
מקלחת
אוכל
סיפור/פודקאסט
ומציעה להתחיל כבר בשש/שש וחצי
ולא לחכות לדעה מאוחרת
והאיסופים האלה זה מתיש!!
גן עיריה שנמצא חצי שעה נסיעהזה רחוק ממש
אולי להיעזר בחברה שתחזיר את אחת הבנות פעם בשבוע ואז תצאי פעם ביום ולא פעמיים?
אשמח לשיתופים מה עושות אצלכן
יש לי תור לעוד שבוע
ונראה לי שאני מקבלת היום/מחר 😕
משמע זה יהיה ב7 נקיים
אני נמצאת בסיטואציה דומה וזה באמת קשוח...
בהצלחה! ותחזיקי חזק את הברכה והקדושה שאת מביאה לעולם בהתמודדות הזו
הבדיקה עצמה לא אוסרת כמובן,
אבל לפעמים יוצא מעט דם,
והכי גרוע - לפעמים הרופאים אומרים את זה גם בלי ששאלת, כי הם יודעים שזה חשוב לטהרה, אז הם מאוד נדיבים ואכפתיים לעזור לך - ולפעמים זה יוצא יותר גרוע. אז אם הרב אומר לזרוק בלי להסתכל - חשוב לומר את זה לרופא.
ולפעמים הבדיקה גורמת לשריטה או מתיחה קטנה למי שרגישה, יכול להיות שעדיף לוותר על בדיקה באותו יום.
צריך לשאול רב.
אמנם המתמר נכנס פנימה אבל את לא חייבת להסתכל (כמו בשירותים) ואם הרופאה לא דתיה מן הסתם לא תגיד לך
ולא ברור לי בכלל שאת צריכה לשאול אותה.
וסליחה שמאנונימי עכשיו רואה, סורי
מבחינה הלכתית צריך לדעת.
הפתרון הוא לבקש מהרופא לזרוק בלי להסתכל.
אבל כמובן הפורום הוא לא מקום לפסיקת הלכה ולכן אין ברירה אלא להתייעץ עם הרב..
לי רופאה פעם הציעה סטריפינג, בקשתי רגע לדבר עם בעלי וצלצלתי לשאול אם זה אוסר.
בלחש היא שאלה אותי אם אני צריכה להתיעץ עם בעלי על כל דבר, והאם אני מרגישה מאוימת ממנו
רקאנילפני הבדיקה.
זה היה. מאד יפה בעיניי
יאללה תזרמו
כל אחת כותבת פה את המתכון הכי טוב וטעים שלה, ועדיפות גבוהה גם קל 😅 לעוגיות מכל הסוגים
בריאות טעימות מיוחדות רגילות פרווה וחלביות....
המטרה שרשור ששווה לשמור לעת צרה כדי לשלוף מתכון טעים ומוצלח🙂↔️
מתחילה🤍
באמת מתכון קל שכיף להכין ביחד עם הילדים
אין פה איפה לפשל!
עוגיות מגולגלות:
בצק-
להרתיח כוס מים וכוס שמן
לכבות את האש
להוסיף 1 אבקת אפיה
ו 4 כוסות קמח
ללוש כשחם עד קבלת מרקם אחיד, לחלק ל3 חתיכות ולרדד למשטח.
מילוי- ממרח תמרים/ממרח שוקולד/נוטלה/ להכין מילוי כמו של עוגת שמרים (קקאו שוקולית שמן)
אפשר להוסיף בפנים עדשים או סוכריות בשביל הילדים, התלהבות מובטחת😅
למרוח, לגלגל, לחרוץ כמעט עד הסוף בלי להפריד ...
לאפות על 180 טורבו ל10 דקות בערך
כשיוצא מהתנור לפזר אבקת סוכר וכשמתקרר לחתוך
בתאבון!! יוצאות מושלם🙂↔️
מוסיפה הכל
מערבבת בהתחלה עם כף/מזלג עד שמתברר טיפה ואז לשה עם הידיים
זה בעצם בצק ספידי, 4 כוסות קמח, כוס אחת מים וכוס אחת שמן (או כל כלי מדידה אחר ביחס של 4 קמח, 1 מים, 1 שמן) זה נהיה בצק מאוד נוח לעבודה תוך כמה רגעים של לישה. מכינה איתו גם מגולגלות, גם בורקסים בכל מיני מילויים, גם קרקרים עם תבלינים, אחלה בצק פריך 
נניח שתי כוסות קמח, חצי כוס מים וחצי כוס שמן, אם יש לי מילוי מתוק אז מוסיפה שתי כפות סוכר, אם מילוי מלוח אז חצי כפית מלח. לפעמים שמה אבקת אפיה ולפעמים לא, לפי המצב רוח 
מתחילה ללוש עם הידיים ותוך חצי דקה כבר יש לי בצק, מרדדת אותו, מורחת ממרח תמרים ומגלגלת, חותכת ואופה 20 דקות בחום בינוני.
או שאני עושה עיגולים, משטחת אותם דק, ממלאה במשהו (פירה, טונה אדומה, קוטג', מילוי פיצה, מילוי פטריות וכו') סוגרת לחצי עיגול ומהדקת את הקצוות ואופה בחום בינוני 20 דקות.
יצא מעולה. קצת חסר לי סוכר בבצק, מלאתי עם מילוי של שמרים, אבל במקומות שאין מילוי, הבצק מרגיש חסר סוכר.
לא מרגיש לי שחסר.. במיוחד בדר"כ בכל עוגיה יש מילוי, לא? בכל אופן ברור שאפשר להוסיף 2 כפות סוכר אם חסר לך
הבצק בכל אופן מאד נוח לעבודה וזה כיף..
עוגיות שקדים מושלמות!
2 כוסות קמח
100 גרם אבקת סוכר
100 שקדים טחונים דק
כוס שמן
מערבבים ויוצרים עוגיות ביד , למעוך קצת כי הצורה נשמרת שלא יישאר ככדור
אפיה של 10 דקות בערך 180 מעלות
כוס סוכר חום כהה
חצי כוס סוכר לבן
חצי כוס שמן
3 ביצים
כפית תמצית וניל
לערבב
2 ורבע כוסות קמח
חצי כפית אבקת אפיה
חצי כפית סודה לשתייה
2 חבילות שוקולד מריר קצוצות דק (שוברת עם מערוך כשהחבילה סגורה, הכי קל) או שוקולד צ'יפס
לערבב
לשטח בידיים רטובות על נייר אפיה
לאפות כחצי שעה-40 דקות על 180
לחתוך לריבועים עם סכין חדה כשיוצא מהתנור ולחכות קצת שיתקרר.
עוגיות קוואקר טחינה-
כוס קמח
כוס שיבולת שועל
כפית אבקת אפיה
שליש כוס שמן
ביצה אחת
שתי כפות טחינה גולמית
2/3 כוס סוכר
ללוש הכל ביחד ליצור עוגיות ולאפות בחום בינוני 15-20 דקות.
ודובשניות של מתכונים בעשר דקות, אני מחליפה את הדבש בסוכר וקצת מים יוצא מעולה, עוגיות קינמון במרקם מושלם דובשניות - עוגיות דבש לראש השנה
200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
200 גרם (כוס וחצי) קמח
250 גרם (כוס וחצי + 4 כפות) קורנפלור
10 גרם (שקית) אבקת אפייה
120 גרם (3/4 כוס) סוכר
2 ביצים
3 כפות ברנדי או חלב
קליפה מגוררת מ-1/2 לימון (לא חובה אבל מוסיף)
1/2 כפית תמצית וניל
לעבד את הרכיבים עד לבצק אחיד אפשר במעבד מזון/ מיקסר או ביד. לגלגל לגליל ארוך, לעטוף בניילון נצמד ולהקפיא חצי שעה- שעה.
לחתוך לעיגולים ולאפות 180° 10-13 דקות.
כשהתקררו למרוח ריבת חלב ולצפות בקוקוס
250 גרם ביסקוויטים
300 גרם ריבת חלב
שוברים את הביסקוויטים מערבבים עם ריבת חלב. מגלגלים לכדורים ואז בקוקוס.
קל מהיר מפתיע וטעים😃
200 גרם שוקולד מריר, חלב או לבן
3 כפות טחינה גולמית או חמאת בוטנים
3 כוסות פצפוצי אורז או קורנפלקס
ממיסים את השוקולד עם הממרח, מערבבים היטב לתערובת אחידה.
מעבירים לתבנית אפיה חד פעמית ומקפיאים לפחות 45 דק- שעה.
חותכים ריבועים
חצי כוס שמן
חצי כוס מים
2 כוסות קמח
3/4 כפית מלח
חצי כוס שומשום
שקית אבקת אפיה
ללוש הכל- לישה ממש כיפית
מהבצק לקחת חתיכות, לגלגל לנחשים, כל נחש להפוך לעיגול סגור (כמו עוגיה מזרחית)
לאפות 25 דקות על 180 מעלות
1. איך זה הולך עם ההנקה? לנצח נשאר כל 3 שעות?
תוהה אם זה אמור להטריד אותי שלאחרונה פותח מרווחים של 4-5-6 שעות וההנקה עדיין נשארת 10-15 דקות?
הכוונה, הוא לא אוכל יותר מהרגיל אחרי 6 שעות
לגבי המשקל, בביקורת בטיפת חלב בגיל חודשיים ובגיל 4 חודשים אמרו לי שעולה לאט אבל בעליה. לא אמרו לעשות משהו בגלל זה.
2. הייתן עושות קוקו לבן 4 חודשים?
אם כן, עם איזו גומיה?
השיער מגיע לו לעיניים וזה מציק לי אבל מרגיש לי קטן מידי לקוקו
בכלל לא להסתכל על השעון יותר מידי (רק מתחת ל- 3 קילו או אם יש בעיה בעלייה במשקל)
רווחים בהאכלה זה מצויין, זמן ההנקה לא רלוונטי. הם גדלים וממילא יונקים יותר יעיל.
המדד שצריך להיות זה האם עולה במשקל.
לגבי 2 אפשר לשים סיכה קטנה.
זה מעצבן אותו הקוקו (לא התחלנו בגיל 4 חודשים אבל קל וחומר..)
וככה לא נכנס לו שיער לעיניים.
סיכות קטנות היה מפחיד אותי שיפלו ויכניס לפה...
עכשיו הוא בן שנתיים ואני ממשיכה בזה כי תכלס הוא שובב וגם ככה כל הלבשה איתו זה מסע, אז עדיף לי לגזור פים בחודש ולא לעשות לו קוקו כל בוקר (שהוא ממילא יוריד בדרך לגן, כמו הנעליים והכובע והמעיל)
לק"י
אבל אני כן זוכרת שאמורות להיות מספר הנקות ביום (8 אולי?).
אולי כדאי להציע לו בין לבין.
לגבי קוקו- אפשר לעשות, אם זה מציק לו.
לבן שלי בקושי יש שיער, אז קשה לי להאמין שבגיל 4 חודשים נגיע לשאלה כזאת בכלל🤣
כי זה אני לא בטוחה שזה תקין ונראה לי צריך לעקוב על המשקל או משהו... אם חלק מההנקות מרווחות יותר ןחלק לא זה נראה לי בסדר גמור
ולמה לא לעשות קוקו? איזה ממיס זה תינוק בן 4 חודשים עם ממטרה על הראש🫠
לרוב זה לא יעיל להעיר אותו כדי לאכול כי הוא לא מוכן לאכול אם זה לא מרצונו חח
אין שלב שבו לא משנה כמה אוכל ושיאכל מתי שבגלו וזהו? ככה עד גיל שנה צריך לשים לב לשעות?
@איזמרגד1 לא כל ההנקות אבל כן יש כמה פעמים שאוכל אחרי יותר מ3 שעות.
לגבי השיער, לא רלוונטי לגזור
סיכות לא נשמע לי בטיחותי
וגומיה, השיער חלק אז גומיה פשוטה בטח תחליק
והגומיות מגומי הקטנות קשה להוריד אותן ומפחיד אותי קצת למשוך את השיער באזור המרפס
לק"י
אבל יש גומיות קטנות יותר חזקות. צריך להסתכל בחנויות.
נדמה לי שקניותי מסקרה משהו טוב. לא מצאתי באתר שלהם, אבל זה משהו כזה, רק הקטנות (יש כאלה דומות חלשות יותר. אז לא החלשות):
גומיות צבעוניות לשיער - סט 12 גומיות | Sacara
קניתי בתוך נרתיק בכל מיני צבעים.
אולי זה שאלה קצת משונה ורק אני ככה
נוהגת עד רגע הלידה בכיף ובשמחה בלי קושי
אחרי הלידה מאבדת כל בטחון עצמי
מרגיש לי לא תקין לנהוג. כאילו האינסטינקטים קצת מעורפלים עדיין.
כמה זמן אחרי לידה זה סביר לנהוג?
או שאין דבר כזה וזה באג שלי?
יודעת בדיוק על מה את מדברת.
אני גם הרבה יותר מפחדת ולחוצה על הנהיגה של בעלי אחרי לידה.. ולנהוג בכלל זה הזוי.
אני חזרתי לנהוג בערך 3 שבועות אחרי הלידה, באין ברירה בגלל שהרכב שלנו היה קטן מדי אז בעלי נסע בתחבצ. זה היה קשה נורא. וסיימתי את הנהיגה מותשת...
זה היה בתקופת החגים, נסענו ככה כמה נסיעות ארוכות אחת אחרי השניה.. זה היה מאתגר ממש. התינוק ישן רוב הזמן.. אבל אני הותשתי מזה וכל הנהיגה הייתי דרוכה מאוד כי ידעתי שאם לא אהיה דרוכה אעשה טעויות..
כמו שכתבת
לוקח זמן לחזור למוד
אולי שבועיים הייתי אומרת
אולי לא בשבוע הראשון כי הכל עוד רגיש והכל וגם לא תמיד יוצאת מהבית בכלל.
אבל אח"כ כשצריך איסופים וטיפת חלב נוהגת כרגיל.
בחזור מבית חולים
וגם בהלוך עם ירידת מים
(ככה זה כשלבעל אין רישיון)
אבל זה היה קשוח
אז מבינה על מה את מדברת
מהבית חולים חזרנו במונית.
לברית של השני נהגתי, הרגיש לי בסדר.
אבל בטעות, הדחקתי את זה שהייתה לי ירידת מים
חלב.. ומאז לפי הצורך..
אבל מבינה את הקושי..
ואכן בנסיעה הנ''ל דפקתי מישהו בקטנה (אם כי אולי הוא סבר שזו הייתה אשמתו כי מעולם הוא לא התקשר אליי על אף שהשארתי לו פרטים...) אבל בעלי לא נוהג וזו הייתה הדרך הכי סבירה לנסוע הביתה. בלידה אח''כ שבוע אחרי הלידה.
אבל בכללי מרגישה שנהיגה זה לא מאמץ מאוד גדול, אני ממש נחה הרבה (וחלשה...) אחרי לידות ודווקא עם נהיגה איכשהו הסתדרתי. אבל אולי בגלל שידעתי שבאמת אין לי ברירה
ממש הודיתי לה' שלא עשיתי תאונות
כמובן נהגתי רק קרוב לבית אבל עדיין..
הרגשתי ככ לא איתנו..
ועדיין, גם אחרי, לא ככ ארצה לנהוג..
הראש שלי ממש לא חזר לעצמו
מרגישה קשישה, באמת..
בקיצור תרגישי את עצמך
עם בעלי על הקו שמדבר איתי כדי להסיח את דעתי מהעניין
חשבתי שאני היחידה ככה איזה כיף לגלות שלא
והרגשתי שאני לא לגמרי מפוקסת
זה היה מפחיד ממש
ולא קשור לעייפות
לא יודעת להסביר
ואני לא נהגת על...
אחרי הלידה האחרונה נהגתי לפני הברית בתוך העיר וגם לברית נהגתי וזה היה שעה נסיעה בלי פקקים... 🫣
השיא היה אחרי הלידה השקטה
ילדתי באמצע הלילה, בעלי בא לשחרר אותי בערב אבל אחיות שלי רצו לצאת איתי לבית קפה אז הורדתי אותו בתחנת אוטובוס שיסע הביתה והסתובבתי בעיר (בזמן שחיכיתי להן קפצתי לניחום אבלים).
בין שבועיים לחודש
אני מרגישה לא מפוקסת מספיק כדי לנהוג
אני כן חוזרת לא הרבה אחרי הלידה, אבל קרוב ללידה קשה לי, פחות עניין של ריכוז ואינסטיקטים, יותר קצת היסטריה וקצת חרדות, שזה גם משפיע כמובן על ריכוז
הדרך הביתה מהבית חולים ממש ממש מפחידה אותי, למרות שבעלי נוהג.
ויחסית מיד אחרי הלידה השתפר לי
ונהגתי מיד אח"כ
מן הסתם לא ביומיים הראשונים, סתם כי לא ככ יצאתי, אבל אחרי כמה ימים כבר נהגתי..
ילדתי יומיים לפני חג ובחג הייתי אצל ההורים שלי, ויש לנו שני רכבים כי אנחנו לא נכנסים לרכב אחד אז נהגתי לשם, היה מתיש, אבל לא הייתה אופציה אחרת
שיח סודבת 9 חודשים כל היום מטיילת בבית,
יוצאת בשניה מגבולות השטיח (הענק יש לציין חח)
יש חימום בבית ושמה לה שתי שכבות, אבל היא מתקררת לי כל פעם. לא רוצה לשבת בלול לשחק…
יש עוד פיתרון שלא ניסיתי?
ולשבת שם גם את.
כנראה לא יעזור לאורך זמן, אבל יתן קצת.
שיח סודנניח אצלי במזגן הרצפה נשארת קפואה
מניחה שעם הסקה/רדיאטור זה יותר טוב
והאמת?
חולמת על חימום תת רצפתי
אפשר לשים על הבטן בעריסה
בעגלה
על מיטה בהשגחה
על שטיח...
הבעיה כשהם ניידים
לשים אחד בסלון ואחד בחדר ולהקפיד שיהיו עצ זה
ושלי מתקרר מלהיות על יידים בלי רצפה בכלל....
חורף קשוח
אה וגם אפשר לשים עוד שכבה ואפודה
שיהיה על החזה 4 שכבות רק לשלב המשחק לא לישון ככה
אבל יוצאת משם מהר
ואין לי כמות של לרצף את כל הסלון חח
ואז את שמה סביב השטיח והיא לא יכולה לצאת ממנו
כמובן לשים לה שם הרבה משחקים שיהיה לה מעניין
זה לא תינוק אמיתי, אבל כן פרוייקט שהבשיל המון זמן:
הספרון שלי מודפס!!!!!!!! חסדי ה'!!!!!
חפרתי עליו פה המון, עודדתן אותי וחיכיתן איתי... תודה יקרות!!
למי שלא מכירה - אני עברתי מסע, הייתי גרושה צעירה בלי ילדים, ב"ה היום אני נשואה ואמא לשני מתוקים.
הספרון הוא מילים ושירים שכתבתי במסע, חלק גם פה בפורומים...
רציתי להוציא אחרי החתונה את השירים על הבדידות עד לחתונה, אבל בעלי החכם אמר: זה צריך לצאת ממקום של משפחה.
ואז ב"ה ההריון של פוצונת (6.5) והלידה הפלאית שהיתה תיקון כ"כ גדול...
והורות והתמודדות
והריון של פוצון (4)
ועבודה והתלבטויות
והנה עכשיו זה קורה!! ברגע האחרון נכנסו 2 שירים מההריון של פוצון, כנראה שזה חיכה עד שבכל יבשיל....
תודה ה'
תודה לבעלי
תודה לכן!
מוזמנות לברך פה
(רק ברכות בפורום...)
פרטים - בפרטי. (כותבת באישור @יעל מהדרום )
אוהבת
נגה
אכן.... הריון עודף 
כל הכבוד שהתמדת ולא התייאשת, אפילו שזה היה הריון ארוך במיוחד....
את מוכשרת ממש, והשירים שלך הם ממש השראה. תודה שאת חולקת אותם עם העולם!
תודה רבה!!
כן, עוד לא קלטתי...
וקובץ השירים שלך- שמור אצלי
ומפעם לפעם אני אוהבת לקרוא בו
את מדהימה ומרגשת
והאומץ שלך לאורך המסע שעברת
והיכולת לבטא את הרגשות במילים
היא פשוט נדירה
מעריכה!!!
וואוו!
חיכינו לואורוש3בפרטי.
עקבתי בשקט אחרי ההתפתחויות..
הכתיבה שלך כל כך נוגעת!
שתראי ברכה בספרון בע"ה ושהקב"ה ישפיע עלייך טוב גלוי 🩷
תודה רבה!!