אני בתנועת אריאל אבל- אנחנו שבט של 5 בנות, אחת בפנימיה השנייה כבר נכנסה להדרכה השלישית בקושי מגיעה..ואין לנו מדריכה..אין פעולות ובעצם הקומנרית מצפה ממני להכנס להדרכה אחרי חודש ארגון...
שנה שעברה היה בערך אותו דבר אבל היתה מדריכה והיה עם מי לדבר כשהיה צריך, פעולות לא כ"כ היה אבל זה לא כ"כ הפריע כי היה לי באולפנה טוב והמון אנשים שתמכו ונתנו דברים לחיים..
עכשיו באולפנה אני מרגישה שאין לי כ"כ עם מי לדבר אין לי כ"כ ממי לקבל ואני לא כ"כ מסתדרת אם המחנכת...ואין כ"כ שיחות..והמדריכות -אני לא כ"כ מצליחה לדבר איתם...אז גם מהאולפנה אני לא כ"כ מקבלת..(אפילו חשבתי לעבור אולפנה! --אבל התחרטתי...)
חשבתי לעבור לבנ"ע לשנה(אני שבט להבה) - שיש לזה כמה יתרונות וכמה חסרונות--
יתרונות: -אני יכיר את הנוער של היישוב...
-יהיה לי פעולות,מדריכות ומקום-מסגרת לקבל ממנה דברים..
-אני יהיה אם חברות שלי..(הרוב בבנ"ע - 43+ בנות..)
חסרונות:
-השבט שלי בבנ"ע המון עם בנים ה - מ - ו - ן !
-אני לא יודעת אם יתנו לי אח"כ להיות מדריכה באריאל*...
-מפחדת מלחץ חברתי של אריאל(קומונרית ,מדריכות וכו..)
*למרות שתכלס אני לא יודעת אם אני ירצה להיות מדריכה...
ואם אני יעבור אני לא יודעת אם הבנות יבינו שזה בגלל שאני רוצה עוד לקבל ולא לתת כי אני מרגישה שאני צריכה ללמוד עוד ומסגרת נורמלית...
אני מקווה שהבנתם את הדילמה--- ניסיתי להסביר מה הולך לי בראש...אבל זה קצת בלאגן כל המחשבות...
אז אני מקווה שתיסתדרו,תבינו והכי הרבה תוכלו לעזור לי!
וגם עצות ל- אם אני עוברת- איך להיות אם השבט וגם לא להיות יותר מדי עם הבנים... התקבלו בברכה
תודה רבה ושבת שלום!