לא הייתי לצערי כי לא יצא.

אבל באופן תיאורטי אין לי שום בעיה אם זה

איזה 4 פעמים

באמת חוויה

יאללה עופו על זה (ואם זה בקטע של מפחיד, אז זה לא, באמת.)

ויש אנשים שנמנעים להכנס לשם? למה? 

כשהייתי בת 4 אבא שלי לקח את רחי הבכור והבטיח לי פעם הבאה ייקח גם אותי ולא הייתה פעם הבאה

אני מחכה כבר 9 שנים וחופרת לו על זה לפחות פעם ביום... אולי זה עוד יקרה

+

זה האזור הכי יפה בארץ לדעתי..

א. בניגוד למה שרבים חושבים - לא כל הזמן זורקים אבנים!!! נכון יש תקופות שיש יותר אבל ממש לא כל יום!!!

ב. אם היו זורקים עליך היית זוכרת

מה לעשות - על הארץ הזאת משלמים בדם..

אני לא מפחדת בכלל למרות שהיה שם יותר פיגועים וכדו...

חחח

בסגולה אני מפחדת בסגולה ולא ביו"ש

ויש לזה הוכחה:

אחרי ההתנתקות באו אלינו ליישוב מגורשים מכל מיני יישובים שבהתחלה ממש פחדו לעבור בכביש שמוביל אלינו כי הוא עובר בתוך כפר ערבי...

יש באתר "הקול היהודי" משהו שקוראים לו "האינתיפאדה המושתקת".

לפי זה, בכל יום יש בממוצע שניים שלושה אירועים של זריקות אבנים/בקת"בים.

אגב, הנרצח היחיד בפיגוע בשנת ה'תשע"ט, נרצח בפתח תקווה.

זה אומר שאנו עוזבים את הארץ בגלל זה?

דא"ג בגלל שאנשים מפחדים הערבים שולטים, ברגע שמראים להם מי שולט, הם נרגעים כמו שאמר מורנו הרב כנהא הי"ד זצ"ל: רק כוח הם מבינים... 

שמעי. אני גר ברמלה. יש לי שכנים ערביים. (בזמן שאני כותב את זה יש איזה ערבי שצועק פה)
בכל אופן. הם רק קופים מגודלים עם ריח של מלפפון שעבר זמנו.
קיצר רק לעיתים רחוקות הם אשכרה עושים משהו. הם סתם עושים פוזות

פשוט יש הרבה חדשים עכשיו

אנחנו גם וותיקים

היינו לפני 14 שנה באו מבית אל ומלפני ;2 שנה מאלון מורה. משהו כזה

מכירים את כל בית אל חחח 

אני כמעט בטוחה שאתה מכיר אותם

מבית אל

אוי זה היה טוב...

עכשיו תגיד לי אח קוראים לך ואוי אני יכיר גם אותך.. חחח

עם ניק אחר

את דודים שלה חחח

שווהה

בהתחשב בזה שאת גרה רבע שעה משכם...

כן. האמת אנחנו כאלה שגרים עם מלא ערבים אבל בניגוד למקומות אחרים, אצלנו לוהטים פה... גם אנחנו וגם הם

חזרה לביהס וחזרה שוב הביתה כפול 3 פעמים

אכן הקופים לא ממש הקפידו. במיוחד לא בג'ועריש. ולצערי ג'ועריש זה חלק מרמלה

חחח

לכמה ימים אצלנו שמח והיא לבד בבית

כי אני רגילה אבל אני מבינה שאת מפחדת ממקום עם מלאא ערבים..

וגם אני רועדת לעבור בסגולה.. ונאני צריכה אחרי חנוכה לבוא ללימודים אבל אני לא מעיזה לנסוע לשם...

באמת שאני לא ממש יודע מה הולך שם. אבל לפי מה ששמעתי הקופים שם סגורים בכלובים (היינו בכפרים משלהם) (תקנו אותי אם טעיתי)  אז כן. אני מבין שיש פחד מהם. בכל זאת קופים. אבל זה מעניין שזאת הגישה לשם. כאילו כל רגע יכול לקפוץ עליך אחד להגיד "אידבח יאחוי"(טוב. הסיכוי הם יקראו למישהו אחוי שואפת ל0) אז כן. יש מצב שדי מפחיד שם. אף פעם לא חשבתי על זה ככה.
אז קיצר יש מצבים שהם באמת קופים לא ממושמעים(אבל לא תמיד. כי אז הם לא מקבלים בננה) נגיד ברמאדן הם מתנהגים ככה או בחתונות. אבל הערבים שאני מכיר די שקטים
לא יודע אם שיניתי משהו פשוט כתבתי מה שעלה לי לראש זה היה כזה שלוף

אבל אני משער שרק שיגעתי לכולכם את השכל כהרגלי בקודש

שזה די ההפך.. 

הם מתפזרים להם בלי גבול

ודווקא הישובים היהודים נלחמים על פיסת אדמה שמעבר לגדר.

ובכבישים- מתפרעים בטירוף.. מסכנים גם אותם אבל לא אכפת להם מעצמם בכלל.

בחיילים 

שאין מחסום בכניסה לעיר וזה..

אני גרה רבע שעה משכם וגם פה יש באלאגנים..

תמיד אפשר לבחור לפחוד

בדרום

בירושלים

בצפון

בכל ארץ ישראל

הייתי כמה פעמיים, מדהים ממש! יש כול חודש יציאה לקבר עם חיילים. 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...