אקדים הקדמה קצרה כדי שתוכלי בעזרת ה' להוציא מכאן עצות טובות ומועילות...

א. ידוע שהעולם נברא בדיבור. מה שנקרא עשרה מאמרות. ומסביר הבעל שם טוב שהקב"ה ממשיך להגיד את כל העשרה מאמרות כל רגע ורגע כיוון שאם לא לא יהיה קיום לעולם...

ב. לכל דיבור יש ניגון מסוים שבו נאמר הדיבור/ השיחה הזאת. אפשר לאפיין למשל ניגון של נחת, ניגון של כעס וכן הלאה.

ג.בחכמת הנגינה ידוע שיש שלושה סוגי קולות- 

1) קול הישר- דהיינו הקול הבלתי מעובד, האוויר שיוצא מהפה שלי

2) קול החוזר- הקול אחרי שהוא פוגע במשהו וחוזר בצורה של הד

3) קול המורכב- כמו בחדר קטן שלא מבחינים בהבדל בין קול הישר לקול החוזר.

אסביר לאן אני חותר.

הקב"ה, מכח זה ש"עז וחדווה במקומו" יצר ניגון פלאי ושמח כל כך עד שאם היינו שומעים אותו במציאות הגשמית הייתה מתבטלת הבחירה- היינו "בטלים" מרוב תענוג... אם כן כיצד ברא ה' את העולם?

ה' יצר מחיצה. (כמה מחיצות למעשה אבל זה יותר עניין קבלי ואין לי כל כך ידע בעניין) ומה שאנחנו שומעים, רואים ומרגישים מהעולם הזה הינו קול ההד של אותו ניגון מופלא...

ועיקר המטרה שנבראנו היא כדי לנסות לגלות מתוך ההד את הניגון הנ"ל. ואיך עושים את זה? דבר ראשון על ידי אמונה פשוטה שהמציאות היא בסך הכל הד אבל באמת בשורש המצב הזה הוא שיקוף של שמחה גדולה. אחר כך מי שה' מאיר את עיניו זוכה לראות איך בדיוק זה באמת שמח...

ולענייננו...

כיוון שאת שומעת כל כך הרבה קולות זועפים אציע שעכשיו מתעורר לגביך אור גדול במיוחד, ניגון נעלה ולכן את מתחילה לשמוע הרבה הדים שלו..

אז אם כן כמו שהקדמנו- נסי להתחיל באמונה פשוטה. בעצם מנסים לשמח אותך והרושם הגשמי הינו רק ההד...

ודבר שני נסי לראות את הרמזים המשמחים שטמונים בזעף ובצמצום הנוכחי כגון- הורי בעצם מצפים שאהיה גדולה ובוגרת, הרי ה' כנראה שלח לי את הנסיון הזה ואם כן משמע שאני מוכנה לזה! ויש בי עוד המון כוחות טמונים שלא ציפיתי...

מה שכתבתי כאן כתוב בליקוטי הלכות הלכות פריה ורביה ג' אם בא לך לעיין. 

מחילה על האריכות ומקווה שעזרתי.

לגמרי.

אני אישית קיבלתי תיסכול מלקרוא.

ממש.

אין לי שום עצה ורעיון, לצערי.

אבל הייתי מוכרח להביע הזדהות והשתתפות.

ואחל לך עתיד ורוד יותר.

בע"ה. 

אין לי כל כך עצות... סורייי

אבל בהצלחה ענקית חיימשלי

קשה!! מזדהה..
ניסת פעם לדבר איתם על זה לא כשאף אחד מכם לא עצבני? להסביר להם שהפרטיות חשובה לך ולומר את זה לא בעצבים?
אפשר גם לכתוב.. בהודעה או משהו כזה..

ממליצה לנסות.. (;

ב''הצלחה וחיבוק ענק!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....