אני חושבת שיש דברים נכונים באידאולוגיות שלהם, אבל לא כל דבר שאדם חושב- הוא יכול לממש בדרך שהוא מפרש כנכונה ומועילה.

שואלת על הרעיון בכללי... 

אם ''להחזיר'' לערבים ולהראות להם מי הבוס ושלא כדאי שיתחילו איתנו או לשתוק ולסמוך על הביטחון..

מי שלא מעוניין להחקר וכדו'. שלא יכתוב כאן בעד.

נניח ומחר קורה משהו, יש מצב שמחפשים פה על הסתה.

אל תשחקו באש.

כן.. רק חבל שאי אפשר להביע עליו דעה מחשש לחקירות.. 😕

זה באמת כזה?

אסור שידעו אם אני בעד?!

לא הבנתייי!! 

הרי יש מיליווון ערבים שבעד פיגועים באידיאל, כל אחד מהם הוא מחבל בפוטניאל? לא!! כי זה רק באידיאלל

אז מה, כשזה מגיע אלינו צריך לפחד מזה??

הרי בדווק יש מלאא אנשים שבעד ובכלל בכלל לא מתכוונים לזה

אז כל אחד מהם יחקרו??

אוווף

(אם יש תשובות לשאלות הנ''ל אשמח ו.. אם השאלות שלי מבוססות על עובדות לא נכונות, עוד יותר אשמח)

רק שאי אפשר להשאיר לנערי גבעות חמומי מוח.

זה עושה נזק תדמיתי עצום לכל יושבי יו"ש בארץ ובחו"ל, כאילו כולנו כובשים אכזרים שמרססים גרפיטי ועוקרים עצי זית בשביל נקמה.

ברור שצריך הרתעה נגד מחבלים, אבל מי שצריך להרתיע זאת המדינה-בפעולות תגמול, הריסת בתי מחבלים ועוד פעולות רשמיות, חוקיות, מאורגנות, שבאות משלטון יציב ולא סתם חבורת פורעי חוק.

(ברור שרוב נערי הגבעות לא כאלה, אני מדברת על אלה שכן)

אין היתר לפנצ'ר לערבי את הגלגלים של הרכב. פשוט ככה.

הפעם אני יודע כי שאלתי רב גם.

וגם היגיון פשוט.

ואתה יודע שהמשטרה לא ממש תעשה עם זה משהו אז מה הבעיה להראות להם ''מי הבוס''? 

זה לא סתם לפנצ'ר גלגלים בלי סיבה.. זה להחזיר.. (נראה ילדותית ברמוות)

(רק שואלת.. לא שאני חושבת ככה..)

ההיגיון מסכים איתך

אבל הרגש ממש ממש לא.. 

הרי הם עשו לי משהו רע, המשטרה כנראה לא תעשה משהו ואני אשב בחיבוק ידיים ואצפה שבפעם הבאה זה לא יקרה??

נערך

...

אני נגד בגלל שזה מנתק אותנו משאר עם ישראל אבל מוסרית זה הדבר הכי מוסרי (וגם יעיל)

אנחנו לא ילדים בני 3 שחושבים שבגלל שההיא זרקה עליי חול בחצר מותר למשוך לה בצמה.

המטרה היא לייצר הרתעה מהמדינה, לא מכל מיני פורעי חוק שיש להם כמעט אותו כוח כמו למחבלים האלו ומאוד קל "להחזיר" להם בחזרה.

וגם נגד תג מחיר.

אי אפשר ביחד?

מותר להיות בצד השלטון הרשע או בצד הגיבורים שלוקחים את החוק לידיים?

הרתעה היא נגד המחבלים- פעולות תגמול, הריסת בתים, בתי כלא שאי אפשר להתבלבל בניהם לבין בתי מלון.

נכון שעכשיו אין הרתעה מהמדינה כמו שצריך,

אבל זה אומר שצריך לוותר ולתת לנערי גבעות לעקור עצי זית ולרסס גרפיטי על מכוניות?

זה פתרון יותר טוב?

שוב, נזק תדמיתי אדיר לכל יושבי יו"ש בארץ ובחו"ל, וגם ההפך ממרתיע ומעודד עוד פיגועים כדי "להחזיר" על ה"החזרה".

וגם אחרי שכולם מגנים זה די הורס את הרעון, הכי טוב זה שאחרי פיגוע צה"ל ייכנס לכפר, יהרוס את הבית של המחבל על המשפחה ויגרום לכל הערבים באיזור להסתתר בבית עד יעבור זעם

צה"ל יהרוס את הבית של המחבל, וכל הערבים באזור שאולי חשבו לעשות פיגוע יבינו שהם וכל המשפחה שלהם רק יפסידו מזה ויוותרו על הרעיון.

המטרה היא לא להחזיר, ולא להפחיד, (שוב, אנחנו לא כובש אכזר) המטרה היא למנוע את הפיגוע הבא ולא סתם לנקום.

זה נכון שאנחנו חפצים בהרתעה וכו'

אבל בודאי שאנו חפצים גם בנקמה!

וזה לא רגש של נקמה קטנונית, ילדותית, (איך אמרת, "היא זרקה עלי חול אז אני אמשוך לה בצמה"...)

אלא אכפתיות מכבוד ה'

הגמרא דורשת "גדולה נקמה שניתנה בין שתי אותיות (-שמות ה') שנאמר "א-ל נקמות ה'"

הנקמה, כשהיא נקמה על כבוד שמים, היא ענין גדול מאוד.

רק שזה תפקיד של האומה כאומה, ולא של יחידים עצמאיים.

הגמרא מביאה את זה מיד אחרי "גדולה דעה שניתנה בין שתי אותיות שנאמר קל דעות ה'" ולומדת על החשיבות של האדם להיות חכם, לדברי ההגיון שלך היא אמורה להסיק שרק לה' נאה דעה..

למעשה, ה' שם אותנו בעולמו כדי שנפעל בו, והקב"ה דורש מכלל ישראל (אכן, לא כאספסוף, אלא ככלל) לנקום נקמת כבודו. ועל נקמה זו אומרת הגמרא שכ"כ גדולה היא.

ומקרא מלא מצווח ואומר: "יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם, רוממות א-ל בגרונם וחרב פיפיות בידם, לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאומים, לאסור מלכיהם בזיקים ונכבדיהם בכבלי ברזל, לעשות בהם משפט כתוב הדר הוא לכל חסידיו הללויה"

מי שאומר פסוקי דזמרה אמור להכיר את זה...

וכן אדונינו דוד מלכא משיחא משתבח ואומר "הא-ל הנותן נקמות לי וידבר עמים תחתי"

הלכך, טעות היא לחשוב שניתנה הנקמה לה' לבדו, לא כן הוא אלא אותנו ציווה לנקום נקמתו וישוב וממתין עלינו לראות הנקום ונלחם להשיב כבודו או נננוח על שמרינו בעת שכבודו נרמס ומתגולל בעפר. ולעתיד לבא הקב"ה בא ואומר "מי פעל עם א-ל - יבא ויטול שכרו", ומי שאינו פעל עם א-ל פניו חפים...

ואמנם, אנו אין בידינו אלא לקדמה מעט מעט, עד אחרית הימים, בהם ייחלץ ה' חושים להושיע עולמו ולטהרו, ה' כגיבור יצא, כאיש מלחמות יעיר קנאה, יריע אף יצריח, להשלים את אשר התחלנו אנו ולנקום לחלוטין נקמת כבודו המחולל בגוים, ובימים ההם אנו קורין: "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה בא הדור בלבושו" - שיהיו בגדיו ית' כביכול, אדומים מדמי אדום שישפוך בעוזו, אך לא טינוף יהא זה, כי אם בגדי הוד והדר! יה"ר שנזכה כולנו לראות בכך במהרה.

זה נמצא בגמרא שמשבחת מידות כמו חכמה, שלא תגידי שזה מידה שראויה רק לה', נכון?

ולמעשה יש פסוקים רבים שמתארים את נקמת ה' ע"י בני האדם.

כי כך נצטווינו, לנקום נקמת כבודו.

ואמנם כמובן זה לא בצורה של אספסוף, אלא כלל ישראל, בצורה מסודרת.

שמצווים לנקום ממחללי שמו.

ולעתיד לבא יתגלה ה' וישלים את העבודה, בבואו לדרוך בדמם של שונאיו כדורך ענבים בגת.

בין הפסוקים:

"יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם, רוממות א-ל בגרונם וחרב פיפיות בידם, לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאומים, לאסור מלכיהם בזיקים ונכבדיהם בכבלי ברזל, לעשות בהם משפט כתוב הדר הוא לכל חסידיו הללויה"

ועוד פסוק שממש פספסתי קודם:

"ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם ה' אלקים"

@שושיאדית, בסדר?

@חושבת בקופסא, מה אומרת?

אלא אך ורק על פעולת נקמה ממלכתית ומסודרת, של כלל ישראל.

ולגבי מה שכתבת פה: זה לגבי נקמת השם שמחללים את כבוד השם - נוער וגיל ההתבגרות - הטעות היא שאת חושבת שאלו דברים נפרדים. כיבושה של א"י ע"י עמ"י היא כבוד ה', ומלחמה בעמ"י היא חילול כבודו.

כשעם ישראל לוחם על שליטתו בארצו נגד המצרים את צעדיו - הוא לוחם את כבוד ה'.

לא לחינם מנבא יחזקאל שה' ישיב את ישראל לשלטון בארצם - "למען שמי המחולל בגוים"

אני אמרתי את זה כי אני חושב שנקמה צריכה לבא ע"י כלל ישראל ולא ע"י אנשים פרטיים.

זו לא נקמה בשמי או בשמך, אלא בשם "כלל ישראל", בשם האומה. והאומה היא הממונה על כך.

לגבי השורה האחרונה שלך יש לדון, אבל שוין...

או אולי כדי לנקום את נקמתנו?

אני לא יודעת, סתם מעלה תהיה...

זה דבר ראשון.

על גבי זה יש לציין, שהחלוקה שלך אינה באמת חלוקה. נקמה על פגיעה בישראל היא נקמה על הפגיעה בו ית'

הנביא יחזקאל מנבא: "לא למענכם בית ישראל אני עושה כי למעני ולמען שמי המחולל בגוים"

ומפרש רש"י: "כי שפלותם של ישראל היא שפלותו"

ווכן עוד מקורות רבים בדברי חז"ל.

כשעם ישראל נוקם ברודפיו, לא את נקמת עצמו הפרטית הוא לוקח, כי את נקמת "עם ה'". את כבוד שמים הוא מרומם,

ולרצות שמי שלא עשה כלום ירעד מפחד מסוגר בביתו.

אבל אל תדאגו, אנחנו מאוד רחוקים בפועל מאיזשהי הפגנת סמכות משמעותית, ומרחק שנות אור מלהיות כובש אכזר.

אבל העניין שמה שאנחנו רוצים זו סמכות משמעותית, לא סתם להפחיד אזרחים תמימים.

לא מדברים על פגיעה במי שפגע בעצמו ביהודים.

ולא נראה לי שמחבל שזורק אבנים ולוקח סיכון מסויים להיפצע/להיאסר/להיהרג, מה שירתיע אותו זה שלמישהו אחר מהכפר יפנצ'רו צמיג.

באידיאל זה טוב. כשאין מי שיעשה בצורה כללית, כל יחיד מצוּוה לעשות מה שביכלתו. וחוץ מעצם המצווה, יש בזה פוטנציאל גבוה לתועלת מקומית, ולתועלת כללית.

אלא שבמציאות השלטונית במדינת ישראל, זה לא יעיל בשום פנים ואופן. הסיכון האישי הוא גבוה מאד (כמעט ודאי), התועלת המקומית קטנה כי מי שנפגע מקבל סיוע גדול, התועלת הכללית נפגעת כי יש שב"כ, תקשורת וכו'...

אז בתכל'ס, אני נגד, לצערי הרב.

נערך...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...