"כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ – לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים."
יש לזה עוד התייחסויות בהלכה ובמקרים פרטיים אם יש ספק צריך לפנות לרב פוסק הלכה.
השאלה האחרונה (אם אולי אנחנו בצד השני) היא כבר קשורה לאמונה שלנו במסורת. את יכולה לשאול את זה על כל דבר ביהדות ואת יכולה לשאול אם אולי דת אחרת היא האמת. זה באמת דברים שאי אפשר להוכיח לגמרי בשכל אלא אנחנו פשוט מאמינים.
התבלבלתי בפורום.
ראשית כל את צריכה לדעת שהימצאות הכשפים בעולם, אינה דעת הכל.
ישנה אסכולה (אם את לא יודעת מה זה אסכולה, תחפשי בוויקיפדיה) שלימה ביהדות, שנקראת האסכולה הרציונלית, שרואה בכל הכשפים שטות שאין בהם ממש, וגם אינן מאמינים בכוחות קדושה שנעשים ע"י אדם. זו אסכולה שלימה שהכי בולט בה הוא הרמב"ם. כמובן שלפי דעתם, אין בכלל מקום לשאלה, כי אין כלל כוחות לטומאה, וכל מופת שנעשה הוא ע"י הקב"ה בלבד.
אבל לפי רוב רבנינו, והדברים הנראים מהתלמוד והמדרשים, אכן ישנם כוחות כאלו של טומאה וכוחות קדושה. הבולט ביותר בדעה הזאת וה"קונטרה" לרמב"ם הוא אחרון המקובלים באמת, רבינו הרמב"ן, שחי מעט אחרי הרמב"ם ולא הסכים עם דעתו.
אז כל פירושינו הוא ע"פ הדעה השניה כמובן.
כהקדמה חשובה אומר, שח"ו אין שום כח מבלעדי ה', ורק הוא ברצונו נתן אחיזה וכח לטומאה בעולם, מסיבות שאינם מעניין השאלה.
הרמב"ן (שמות ז י"א. עייני שם להרחבה) מגלה לנו על פי המדרש שיש שני סוגים של כשפים, אחד הוא ע"י מלאכים, שהם מלאכי חבלה, שהמכשפים משביעים אותם לצרכיהם, והשני הוא השבעת שדים.
וכוחות הקדושה זה ע"י השבעת המלאכים הטובים.
אז בהשבעת השדים אין מה לדבר, כי הרי ברור הוא שמעשה טומאה הוא, אבל באמת נשאלת השאלה, מי אמר שאנחנו צודקים? אולי המלאכים שלדעתינו הם מלאכי חבלה הם ה"טובים" והמלאכים שלדעתינו הם טובים ח"ו הם להפך?
אז דבר ראשון צריך לדעת שכל השבעת המלאכים ה"טובים" הוא אך ורק ע"י שמותיו של הקב"ה. לא כן השבעת השדים והכשפים, שבהם משתמשים בשמות אחרים, שמות המלאכים עצמם או השדים.
אבל הטענה הגדולה באמת, שכל הניסים שאינם טבעיים שנעשו לרבותינו, לא נעשו כלל ע"י שימוש בשמות ח"ו, ואדרבה, רבותינו אסרו באיסור חמור להשתמש בשמות ואמרו במשנה (אבות א י"ג) "ודישתמש בתגא חלף" - כלומר מי שמשתמש בשמותיו של ה' להשבעת המלאכים, נכרת ואובד מן העולם הבא כמו שמפרש שם בברטנורא, אלא נעשו באהבת האל אותם וברחמיו על צדיקיו, ומתוך תפילתם היה נעשה נס, וח"ו לא היו משתמשים בשמותיו. והמכשפים, גם אם יצעקו כל היום, לא תועיל תפילתם כלל אם לא במעשה כשפים. על כן וודאי הוא שמי שהאל נענה לתפילתו ומשנה מעשה בראשית בשבילו, הוא הצדיק והטהור, ומי שאינו נענה בתפילה אלא צריך לכשפים, הוא הטמא.
(מתוך הדברים אכן עולה השאלה, מדוע הקב"ה עשה אפשרות להשתמש בכוחות קדושה, ולא מסכים להשתמש בהם? אבל זה לזמן אחר בעז"ה...)
אם משהו לא היה מובן, או שזה לא מה ששאלת ולא עניתי לך על השאלה, את מוזמנת להמשיך לשאול כמובן...
אם כי אעפ"כ אוסיף:
טעות יסודית ושורשית ומהותית ונוראה לחשוב שאנו יודעים את אמיתות היהדות על פי "מויפסים" וניסים..
אנו מאמינים בה כי יש לנו ראיות מוכחות אליה, בלתי ניתנות לערעור. לא הניסים מוכיחים אותה.
וכבר רמז לזה הרמב"ם באמרו שלא מקבלים דת לפי מופת "כגון ההולך על המים" - והיינו רמז למעשיות הנוצרים על הממזר ימח שמו שהלך על הכנרת, ובעצם אומר הרמב"ם - אם אלו הראיותש לה ידות - אכן נאמין גם בו, בדיוק כמוש את אמרת, שושיאדית.
אלא שהראיות אינם מזה כלל ועיקר.
זה סתם דבר צדדי, שהתורה כבר מגלה שיש גם כוחות הקדושה וגם כוחות הטומאה, ואין לזה קשר לאמיתות התורה כלל.
ול@אלי הבת🎀 אני חייב לציין לגבי השורה האחרונה שלך שהיא ממש טעות.
אין דבר כזה "להאמין כי אנחנו מאמינים" אין בזה שום הגיון וחכמה, למסור את כל חיינו סתם,
בהחלט יש איך להוכיח בשכל, עד הסוף. בהחלט לגמרי.
ו@שושיאדית, תראי מה זה, אולי התבלבלת בפורום, אבל רק בזכות זה אני וסמוואן יכולים לענות....
בקצרה דעתי היא שיש הוכחות והסברים שתומכים באמונה בקב"ה וביהדות אבל הם לא מוחלטים. זה אומר שכן יש כאן היגיון וחכמה, אבל זה מבוסס על לא מעט אמונה שגם אם יש דברים שהם מעבר להבנה שלי- ברור לי שהם נכונים ואני אקיים אותם.
אדם שיעבוד את ה' רק בגלל שזה מה שהשכל מחייב ובלי אמונה, או שהוא לא למד והעמיק, או שהוא יפסיק מתישהו. בכל מקרה אני חושבת שזה מאוד הגיוני שיש דברים שאני לא מסוגלת להבין בשכל שלי ולמרות זאת אני מאמינה ומקיימת, באותה מידה אני מוכנה לעלות על מטוס אפילו שאין לי מושג מה בדיוק מפעיל אותו כדי שלא יפול...
אני חושבת שבכללי שכל ישר הוא לא הדבר הנעלה, לדוגמא ברור שאני יותר יתחבר אל מי שיאמין בי מרגש ואינטואיציה, מאשר אל מי שיאמין בי אחרי שהוא עשה חקירת שב"כ וגילה שאני ישרה.
באמונה יש מעלה על השכל: אדם ששומר תומ"צ מאמונה, יש לו יתרון לעומת אדם שעושה את זה כי בהבנה שלו זה דבר טוב, כי הוא עם הרבה יותר קבלת עול.
דרך אגב שלא תבין אותי לא נכון- אני בן אדם מאושר שטוב לו בחיים, עובדת את הקב"ה בשמחה ובטוחה שזו האמת היחידה גם מאמונה וגם מהבנה של המציאות. אני חושבת שאם הייתי שומרת מצוות רק משכל היה לי מאוד קשה כי הייתי צריכה כל הזמן להוכיח למה זה נכון ואז לעשות, אבל אני חושבת שקודם צריך להאמין ורק אז ללמוד ולהעמיק. "נעשה ונשמע".
אני לא מוצאת טעם להתווכח עד כמה ההוכחות לאמיתות האמונה הן מחייבות אותה, בגלל שאם אנשים חושבים שההוכחות האלה מספיק טובות אין שום סיבה שאני יוריד אותם מזה.
הדוגמה מהמטוס, וגם מה שכתבת שיש מעלה לעבוד כי מאמינים ולא כי ככה אנחנו מבינים בעצמינו.
זה נכון, אבל זה שלב אחרי שאנחנו יודעים שכך ה' ציווה.
כלומר - כשאני בטוח ויודע שה' ותורתו אמת - אני עושה מה שכתבו בה - גם כשאני לא מבין כל פרט ופרט.
ואז גם מגיע החלק של הרגש - ברור שהאמונה צריכה רגש, אבל זה רגשע של התחברות, של חוויה, מתוך מה שהוכחנו וגילינו שהוא אמת.
אבל להאמין בלי סיבה להאמין, זה, תסלחי לי, טיפשי. למה שלא תבחרי להיות נוצרית? מוסלמית? בודהיסטית?
הרי אם יש מעלה בלהאמין גם בלי להבין בשכל, אולי המעלה היא בלהאמין בהם בלי להבין בשכל.. לא?
למה לבחור דווקא את היהדות? כי במקרה זה מה שההורים שלי מאמינים?
למה להיות יהודי? למה? מי אמר שהיהדות צודקת?
הרי זה מעגלי, גם "להאמין כי אני מאמין" זה נובע מתוך ההחלטה שצריך להאמין, נכון? למה ההחלטה הזו הגיעה?
ויש רבים רבים, שחקרו והבינו והוכיחו שהתורה אמת, בראיות מוצקות ויסודיות. ובראשם - כל רבותינו הראשונים - רס"ג, הרמב"ם, מהר"י אלבו, ריה"ל, וכו' וכו' וכו'.
כל האנשים האלו הפסיקו להאמין בשלב מסויים? לא זכור לי שסיפרו לי על זה בשיעורי היסטוריה...
או אולי, חלילה, את טוענת שהם לא בדקו מספיק טוב כמוך?🙄
ומהסיבה שכתבתי בפתיחת דברי, אין את הבעיה שציינת שהיה קשה לך לעבוד את ה' כי כל דבר ודבר היית שואלת למה..
היות וכאמור, אני לא צריך להוכיח בשכל למה לשים ארבע חוטים בציצית, ולכפול לשתים, ולקשור קשר כפול, על הכנף, באופן שנוטף, ולסובב שבע סיבובים, ועוד קשר כפול, ואז תשע סיבובים, ושיהיה מצמר, בצורה מסויימת....
אני אל צריך להבין את כל זה, כי מספיר ליש הוכח לי מעל לכל ספפר שה' אמת ותורתו אמת, וומיאל אני מקבל כל מה שמופיע בה.
אבל מי שלא הוכח לו שה' אמת ותורתו אמת - למה הוא בכלל יהודי? הרי זו שטות מצידו!
אמונה אמיתית היא דבר שאת יודעת שהוא אמת, ברור שאין לך איך לבחור - ברגע שאת יודעת מה האמת.
אבל מי שלא יודע מה האמת, אלא אומר ש"הוא מאמין כי הוא מאמין", אז למה שלא "יאמין בנצרות כי הוא מאמין"?
הדוגמה מאמא לא קשורה, אני יכול לומר לך שצריך להאמין בנצרות כמוש מאמינים באמא.. נו מה הלאה?
ומעניין, ההגיון שלך מילדות הצביע שדוורא היהדות אמת ולא האיסלאם? למה?
אין דבר כזה.
מה זה "מאמין"?
מה זה?
סתם? ג'וק במח?
הפרעה נפשית?
מה זה "אמת פנימית"?
למה אין לו "אמת פנימית" לחשוב ששימפנזה זה סוג של ג'ירף?
אם אדם לא יכול להוכיח את צדקת דבריו, כנראה שאינו משוכנע בכך, ואם הוא אומר שכן, אז זו אכן רק הצהרה, הוא מרמה כנראה את עצמו.
יפה, אז השכל אומר לך שאמא שלך אוהבת אותך. הגיוני.
אותו שכל אמור להגיד שהיהדות אמיתית.
ואם הוא לא אומר את זה, ומצהירים שהשכל לא מסוגל לומר את זה, אלא זו רק הרגשה פנימית.. אז כנראה שזה שום כלום..
מה זה התבסס על הגיונם של אנשים? אז מאמינה כי מישהו אמר לך להאמין?
אלו מתחילות להיות מילים שאני לא מבין בכלל את משמעותם ואיך הן מתחברות זו לזו...
אם את חושבת שהגיוני לומר "אין יכולת להוכיח שהיהדות אמיתית, אבל בכל זאת אני מאמינה כי ככה אני מרגישה", אם זה נראה לך משפט תקין, בסדר..
עד כמה שאני למדתי לא מקיימים בזה מצוות אמונה, אבל שוין...
@נשמה כללית אין צורך לצאת במלחמת חורמה אפילו כנגד מישהו שיהיה ראש בקיר ויטען שהוא מאמין ביהדות בלי שכל...
בס"ה אני חושב שאתאיסט שיקרא רס"ג, אם הוא "מונחה מטרה" הוא יוכל להסביר עדיין למה הוא כופר...
אז הדרך שלנו לראות את הדברים כהוכחה חותכת יש בה בסוף קצת אמונה, כיון שאפשר לעשות אוקימתות לכל הוכחה...
לדעתי המאמינים הכי גדולים הם הכופרים. הם מאמינים ביותר מדי צירופי מקרים ומתאמצים לעצום את העיניים.
לפי מה שהבנתי, "פתיחת העיניים" זה מה שקרובה קוראת לו אמונה, ואין בו כל פסול...
סליחה על הבורות
קצת לא מסתדר לי עם הראשי תיבות אבל בסדר
תודה!
דבר ראשון- הרחקת לכת.
לא אמרתי שצריך רק אמונה (ואם זה מה שהשתמע מהתגובה הראשונה שלי כאן אז זה כנראה טעות שלי שלא ניסחתי את דברי נכון), אני חושבת שאמונה היא ה*בסיס* לחקירה (אגב למדתי רמב"ם, רס"ג ועוד).
קודם אני יוצאת מנקודת הנחה שהיהדות אמת, ואחרי זה אני מנסה להבין למה, אבל *קיום המצוות לא תלוי בהבנה שלי*.
כמו שקרובה כתבה- אמונה זה לא דבר שאפשר להסביר בשכל. אומנם יש סיבות רציונליות שיגרמו לזה אבל באמת האמונה היא מעל השכל.
הסיבות לאמונה בדתות אחרות הן סוציולוגיות ורווחיות עיין ברמב"ם, שונה מכך אצל היהודים: לפי החסידות האמונה היא דבר שטבוע בנפש של כל יהודי וזה הדבר הראשון שגורם לו להאמין בקב"ה.
וממש, אבל ממש הגזמת בפסקה אחת לפני האחרונה. בהחלט יש אנשים בדרגת אלה שהזכרת, שהצליחו להבין לגמרי את כל ההוכחות השכליות לאמונה, אבל אני לא חושבת שכל אדם יכול להגיע להבנה מוחלטת כמוהם. בנוסף אני לא חושבת שחקירה היא כפירה, ולא שהיא מובילה לכפירה. אני בעד ללמוד ולהעמיק, אבל בשונה ממה שאמרת אני חושבת שהאמונה קודמת להבנה כמו שכתבתי בפסקה ראשונה.
יש מצב שכל מה שאני אומרת נשמע הזוי, ובאמת אין לי עניין לשכנע אף אחד בזה. אם זה ממש מעניין אותך אתה יכול ללמוד לעומק חסידות, אני יכולה לחפש לך מקורות בחסידות על אמונה מול הבנה, אני חושבת שפעם למדתי משהו ממש יפה על זה של חב"ד.
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
