אם הבחורה מסיימת את הקשר בהודעה ארוכה ומכבדת אחרי דייטים ראשונים כשלא התפתח פה משהו עדיין מבחינה נפשית/רגשית-(דייט ראשון עד שלישי)
אתם תפגעו או תרגישו זילזול?
(אני שואלת ככה כי יודעת שבד"כ בנות יותר פגיעות ורגשניות ורוצה לראות איך אתם רואים אתזה)
אם הבחורה מסיימת את הקשר בהודעה ארוכה ומכבדת אחרי דייטים ראשונים כשלא התפתח פה משהו עדיין מבחינה נפשית/רגשית-(דייט ראשון עד שלישי)
אתם תפגעו או תרגישו זילזול?
(אני שואלת ככה כי יודעת שבד"כ בנות יותר פגיעות ורגשניות ורוצה לראות איך אתם רואים אתזה)
אני אישית הייתי מעדיפה להיחתך בהודעה מאשר בשיחה
בהודעה יש זמן לעכל ולהגיב ולנסח כמו שצריך, לא כמו בשיחה שצריך להגיב ישר
וזה מביך פי כמה לשני הצדדים
משתנה מאחד לאחד לדעתי
למה שולחים הודעה? כדי לחסוך את השיחה.
זה נשמע שמישהו לא חושב שראוי להשקיע שיחה בבנאדם מולו.
זה לא כ"כ נורא לנהל שיחה.
"שלום, היה נחמד וכולי אני מרגיש שלא מתאים, היה נעים להכיר, בהצלחה"
זה ממש טריוואלי.
נניח אדם קל לו יותר להתנסח בכתב, במיוחד כשמדובר בנושא רגיש,
שצריך להפעיל הרבה מחשבה מוקדמת על מנת שהאדם ממול לא יפגע או ירגיש דחוי...
סלחי לי אבל זה נשמע אפילו קצת מתנשא.
כאילו בזה שאמרת לו 'לא' הוא ממש לא מסכן.
ואם את משדרת לו את זה אז בוודאי שזה יהיה לא נעים.
את צודקת, זה בכל זאת, מפדח ומביך, אבל אם מבינים ומפנימים שזה באמת ממש טריוואלי - אז אפשר לעשות את זה בראש טוב ובצורה יחסית טבעית בלי לחשוב על ניסוח סופר מדוייק.
מסכים שזה לא בהכרח חייב לנבוע מזלזול אבל בגלל שזה יכול מאוד לשדר זאת גם אם זאת לא הכוונה.
עריכה:
כנראה זה מקח שאת תופסת את כל העניין בצורה רצינית הן מצידך, הן מצידו ובהחלט מגיע לך שכוייח עצום!
אני רק מציג פה עמדה מתפיסה קצת שונה שהיא דרך התמודדות שלי לעניין.
בודאי גם במה שאת מעלה יש אמת.
זה נחשב מכבד.
אפשר לרשום רק צריך לעשות בצורה מכובדת שמראה רגש כלשהו של הערכה.
אם זה לא פוגע בהערכה- לכי על זה.
מי שמרגיש צורך למה לא
גם לדקלם בעל פה משהו מונוטוני של "היה נחמד וכולי ואני מרגיש שלא מתאים" זה פוגע. ואולי יותר.
ולכן הודעה מאד מכובדת של "שמח שזכיתי להכיר אדם מיוחד כמוך, ובאמת השרית אווירה טובה, אבל נראה לי שזה לא מה שמתאים לי ולצערי אני צריך להפסיד אותך כי בסופו של דבר לא מאמין שתהיה כאן התאמה" יכול להיות הרבה יותר מפרגן.
ולא, להרבה אנשים לא קל לעשות את זה בעל פה תוך כדי שיחה מביכה. בכתב יש לך את כל הזמן בעולם לחשוב אם לכתוב "היה נעים להכיר" או "היה נחמד להיפגש"
התכוונתי לומר את זה בכנות. יכול להיות מאיך שהתנסחתי ככה זה נשמע. זאת לא היתה כוונתי.
מסכים עם כל מילה שלך תודה על הדברים.
אתה מצפה מאדם להיות מסוגל להיות הכי אמיתי שיש, לדבר בכנות מתוך הערכה, ולהיפרד כידידים, תוך כדי שיחה מביכה מאד? להרבה אנשים ובהרבה מקרים זאת משימה בלתי אפשרית. משהו יפול בדרך. ואז השאלה על מה מוותרים, ובעיני, הוויתור על השיחה לטובת הודעה שכן תכלול את כל האלמנטים המכבדים היא הרבה פעמים הבחירה הראויה. אולי הרע במיעוטו, ואולי - לכל הפחות - אפשר להבין את הבחירה הזאת.
אם אתה סתם מנסה לאזן ולהציג צד שני זה בסדר, ברור שיש שני צדדים. אבל גם הצד הראשון הוא לא פחות מסביר.
לדוגמא אם אני אומר שהיה נחמד - אני באמת חושב ככה. אני לא צריך לתת הסברים או תירוצים למה אני חושב שלא מתאים. ותמיד זה נחמד להפגש עם בנאדם כל עוד הוא מכבד אותך והוא בסדר ולכן זה בדר"כ יהיה כנה.
השיחות הללו יכולות לקחת גם חצי דקה וזה מצויין.
המבוכה נכנסת פה מתי שזה נראה כמו מבחן.
בסופו של דבר - כולנו בנ"א ולכן גם נרגיש את המבוכה.
מצד שני -כשמבינים שאף אחד פה לא עומד במבחן והכל זה עניין טריוויאלי של התאמה אני חושב שהמבוכה יורדת
לא פוסל את האופציה שלחתוך בסמס
מצד שני - אני לא יעשה זאת בגלל שאני לא יודע אךי הצד השני יקבל את זה.
אני יקבל באהבה גם סמס
"תסתכל על זה ככה, תסתכל על זה ככה". זה נורא יפה לאימון/טיפול פסיכולוגי, לא הייתי בונה על זה בזמן אמת.
וכיון שכולנו בני אדם וכולנו נרגיש את המבוכה, ובגלל המבוכה שכולנו נרגיש, זה יישמע יותר כמו דקלום ולא באמת נצליח להעביר את המסר, ולכן הבחירה בכתיבה במקום זה היא לפחות סבירה.
אגב, זה נכון גם לטובת הצד השני - לפעמים נוח יותר לקבל הודעת "היה נחמד להכיר אבל לא יימשך" מאשר להתעדכן בזה תוך כדי שיחה עם הבן אדם שהתחלנו לפתח תקוות ורגשות בקשר אליו.
ואלו באמת התחושות שלי.
וגם בת שנפרדתי ממנה ככה הרגישה ממש בנוח לקבל ממני הצעה.
אז אין לי כל כך מה להגיב.
רק לומר שמה שאתה קורה לו 'תאוריה מעניינת'- אני פשוט מרגיש.
אצלי המבוכה ירדה משינוי גישה וזה מה שאני מציע.
אצל אנשים אחרים זה תיאוריה ש"אולי תוכלו לעשות כך", אבל הם לא אתה, הם לא בנויים לזה. זה שבאופן תיאורטי הם יכלו לנהוג כמוך לא יעזור להם ברגע האמת
עצם זה שאני כותב את זה כאן זה רק פתח. מסכים עם ההסתייגות שאתה מוסיף.
מצד שני - זה באמת החלטה של כל בנאדם לשנות גישה. אולי לאנשים יש רצון להשאר בגישה קודמת.
אם יש עוד שיכולים להיות כמוני - למה לא לכתוב את זה? למה צריך להתנגד?
ממתי אנשים מתייהמרים לכתוב פה את האמת האבסולוטית?
נראה לי בכבוד הבריות ראוי להחמיר 
גם כשלוקחים את זה בקטע טוב זה טיפה פחות מביך..
אולי אפילו עדיף.
את מתבטאת יותר טוב בכתב מאשר בשיחה, לכן את רוצה לכתוב הודעה ארוכה ומפורטת שתסגור מבחינתך את כל הפינות. בעוד בשיחה את תרגישי שלא אמרת את כל מה שרצית.
לדעתי זה בסדר לשלוח הודעה כזאת בדייטים ממש ראשונים (ראשון שני...), אם באמת לא התפתח משהו מבחינה נפשית/רגשית (לפעמים קורה שכבר בדייט הראשון מתפתח משהו). אבל בתנאי שאת כותבת במפורש שהסיבה שאת כותבת הודעה ולא מתקשרת זה כי יותר קל לך להתבטא בכתיבה, ובשיחה לא היית מצליחה לומר את כל מה שאת רוצה, וחשוב לך לומר לו את הכול, ומתוך מחשבה מסודרת. ובנוסף תציעי לו שאם הוא רוצה לומר משהו מהצד שלו, תשמחי לדבר אתו בשיחה אם זה יותר נוח לו. ככה לדעתי הוא לא ירגיש שזלזלת בו. אני לפחות באופן אישי הייתי מבין אותך, אבל אולי אני לא יכול לדבר בשם כל הגברים.
וברור שבקשר יותר מתקדם לא שייך להיפרד ככה.
נ.ב - לא נראה לי שיש הבדל בין בנים לבנות. תופתעי לשמוע שבנים יכולים מאוד מאוד להיפגע בנושא של דייטים וזוגיות. גם אם אולי הם לא תמיד מראים את זה כלפי חוץ.
כמובן תלוי הקשר, אבל אם זה מכובד בעיני אני לא אפגע. כך קרה יותר מפעם והרגשתי מאד נוח עם זה, זאת היתה האופציה הכי נוחה. בלי הפתעה בטלפון או טלפון מביך. עדכון, מכבד, שמגיע ומסביר.
היו מקרים שבהם אני מאמין שלא הייתי מקבל את זה כל כך בקלות.
בשלב כזה זה נטו צ'ופר.
לא מובן מאליו אם מישהי מרגישה בנוח להסביר.
כמובן שאם אפשרי ונוח למה לא 
לא חייבים לפרגן, זה נראה לי אפילו מביך.
ממש בקצרה אני עונה וזהו.
גם הצד השני מעריך את זה מתי שאתה מדבר איתו בכנות גם אם הוא רצה להמשיך.
לגבי הסיפא - אני חולק עליך. פגישה אחת מספיקה כדי לקלוט אם יכול להיות קשור איכשהו.
אתה יכול לראות קצת מה הראש של בנאדם, מה מעסיק אותו, מה השיח שלו - שזה הכי חשוב
למה שיהיה מה לשפר? למה שיהיה צריך לשפר?
אם זה לא מתאים אז אין צורך לעבוד על כלום.
להיפך - יכול להיתטו שאתה אחלה בחור, אבל זה לא שייך.
כל עוד אתה בטאקט - סבבה אחי.
ממליץ לקרוא את הספר של אור אלון ביחס לאיך לבוא לדייט ראשון.
נכון שאנחנו? אז לא.
אישית לא הייתי נפגע מכך ואפילו
היה גורם לי להעריך אותה יותר.
מניח שפשוט לא ארצה להעמיד אדם במצב
לא נעים. אז מקל עליה,
בנוסף, פחות ידבר אלי אם היא תכתוב
הודעה ארוכה.
במקרה של הודעה ארוכה, עדיף להתקשר.
מה שלא הולך פשוט, פשוט לא הולך.
אז צריך פשוט להכין אימוג'י מתאים, ולחסוך את המלל..
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
אני משתף אתכם בשאלה שהייתה לי לעצמי האם כשאין הצעות והתקופה הזו היא מורכבת ומאתגרת כי הרבה מתרחש סביב ויש הרגשה שאותך "שכחו"
האם הרגשתם בסוף שהתקופה הייתה המתנה או מתנה?
והאם כשהתחיל קשר אחרי תקופה ארוכה ללא הייתם עם ודאות וברוגע או שהייתם עם חששות שעוד פעם לא ילך
אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...
אז לא יודעת.
אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה
שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.
לא כולל מע"מ.
איראני בקריפטו.
אני:)))))זה יותר כמו דמי טיפול.
הכסף הועבר
זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.
לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.
זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.
מה זה ZOOM out?
יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם
פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר
הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?
תודה!
היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית. היא - היא.
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.