כמה שכבר הוציאו אותי..נראה בע"ה תודה על התגובה

אפילו..

אם היא עושה את זה כדי לקרב בנות והכוונה טובה אז כדאי שתגידי לה שזה מפריע לך..

פשוט יכול להיות שמרוב הרצון לקרב היא פשוט לא שמה לב אלייך, שזה מפריע לך..

בכל מקרה אני חושבת שהיא תשמח שתגידי לה.. 

מחילה על הבוטות, סתם שתדעי שבמוסדות לנוער בסיכון משקיעים מלא כסף וצוות ויחס אישי אז אולי תלכי ללמוד שם? זה שאת צריכה פחות יחס אומר עלייך רק דברים טובים

כולם צריכים יחס, גם אלה שנראה שהם בסדר! זה צורך בסיסי!!!

זה מעולה ילדה טובה שלא עושה בעיות, את לא צריכה את היחס של המורה.

יש לה משאבים מוגבלים, והיא החליטה לתעדף בנות יותר מתקשות כי את לא צריכה את הצומי שלה ואת מסתדרת לבד, זאת לגמרי מחמאה.

בכלל מורה לא אמורה להיות קרובה אלייך כמו חברה, בשביל זה יש לך חברות ואת יכולה להשקיע בהן.

אני ב"ה לא צכה שום צומי

פשוט כל המצב הזה תלוי בגישה שלך, אז אני ממליצה לך לשנות גישה ולהסתכל על זה בצורה חיובית.

את היחידה שתסבול אם תתחילי לספור עד כמה מושקע ה"בוקר טוב" של המורה לכל תלמידה,

אז פשוט תעלימי עין ותביני שזה לא שיש למורה משהו נגדך, אפילו להפך.

בלי לפגוע אני גם לפעמים במצב כזה

אבל כשחשבים על זה-

כשנותנים לנו צומי אנחנו מתעצבנים שאנחנו לא תינוקות והכל

וכמתעלמים אנחנו מתעצבנים שמתעלמים ממנו

אני חושבת שאת פשוט צריכה לשמוח שאת לא מהאלה שצריכות\מבקשות צומי ועוד מהמורה שלך...

אני תלמידה טובה.. שמקשיבה בשיעורים ויודעת טוב את החומר..

ואני גם מחוננת..

אז אני מרגישה שכאילו לבנות היותר חלשות נותנים יותר יחס.. ולבנות החזקות לא מקדישים תשומת לב..

זה שאני יודעת טוב אומר שאני לא רוצה שיקדמו אותי.. שיעשו לי דברים מיוחדים.??.

אני יודעת שזה לא ממש קשור אבל שקראתי את זה זה עלה לי אז החלטתי לשתף..

הייתה לי מורה ובגלל שאני הייתי דוסית וטובה בלימודים (ןלא מתחצפת) הייתה מופלת לטובתי (וזה היה לי די נחמד)

ואז היא יצאה לחופשת לידה ובאה מורה והיא הייתה מופלת לבנות שקשה להן וכו... ואז התעצבנתי על זה... כי מאיפה היא יודעת שגם לי לא קשה בחיים? 

אז הם אוטומטית מחשיבים את הקבוצה שלהם למקופחת.

באופן כללי לדעתי אין מה לקחת ללב יחס של אנשים,

אי אפשר לשנות איך אנשים מתייחסים אליך, אבל אפשר לשנות איך אתה לוקח את זה ומתייחס אליהם.

ואם החלטתן שהתנהגות של מישהו שווה יחס, כדאי שזה יהיה עקרוני יותר מ"בוקר טוב".

וכן, לדעתי זה כן בא מרצון לצומי וקבלת מחמאות, אבל זה טבעי ואנושי.

(לגבי "זה לא רצון לצומי, זה רצון ליחס" צומי קיצור של "תשומת לב" -מילולית זה אותו הדבר)

וזה לא הופך אותך לילדה מפונקת או משהו, רק כדאי להיות מודעת לזה כדי שזה לא יפגע בך.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...