למרות שלא יוצא לי לראות יותר מידי פעמים...

אני מתפלל וותיקין אז אני רואה את הזריחה, ואי אפשר לראות את השקיעה מהבית שלי.

וגם בדרך כלל הזריחות יותר יפות...

מהבית שלי יש נוף פשוט מהמם של שקיעה כל ערב

למרות שיוצא לי לראות יותר שקיעות וגם שקיעות זה יפה...

הכל בגלל טיול זריחה אחד פשוט מדהיםםםםםםםםםםםםם משהו לא נורמלייייייייייי

את הזריחה.

זה תענוג...לראות את השמש יוצאת לאט לאט...יום חדש...

לא ממש אוהב שקיעה...היום נגמר...באסה שלא הספקתי כל מה שרציתי...סוף ההזדמנויות להיום...

שקיעה זה עצוב😞

בגדול כן

אני לא אוהבת שקיעות

זה מתעתע

כמה שזה יפה

המעבר הוא לחושך

הכי טוב שיהיה יום כל היום.

בעצם.. ואז לא יהיו זריחות

אז לא משנה.

יש חושך

והכל יותר מפחיד

יש פחות בטיחות

וההמשך לא נראה, נעלם באפלה.

זריחות מזכירות לי שיש עוד הרבה זמן לישון, שקיעות מזכירות לי שאני חייב לעוף להתפלל מנחה

וגם תכלס..
כול השיחות הכי מעניינות והמשמעותיות שלי בחיים
קרו בלילה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....