תרגישו בנוח 

מזדהה ברמות!!

''אנלא מבינה איך רוצים שאני ישים גבולות לעצמי'' אמרתי משהו כזה לא מזמן, כשההיתי במצב רוח עצבני..

אז אם זה עוזר לך, את לא לבד;)

האמת שגם אני במצב עצבני 

הוא אומר שאתן צריכות לשים גבולות והמסקנה שלו שאתן לא יכולות?

על זה את מתעצבנת?

או על עצם הרעיון של לשים גבולות?

קצת התבלבלתי...

הוא אמר לנו לשמור עלצמנו ולא לעשו אפילו משו קטן נגיד לראות סרטונים שלכאורה אין בהם בעיה (בסוגרים יש בהם)

ומה שהכי עיצבן אותי שהוא נתן לדוגמא תפורום זה הרתיח אותי
האמת שבדבריו הוא צדק אבל נמאס שהוא כל הזמן מטיף לנו בצורה נסתרת ושוטף לנו תמוייח
קיצור בעצם הוא כן אמר לשים גבולות אז הוא קצת סתר תצמו 

ועוד משו שמעצבן סבבה תאומר שנשמור עלצמנו ולפחות נננסה לשים גבולות 

אחלה אינלי בעיה שתגיד אתזה אבל 

לפחות תגיד לנו איך לשמור עלצמנו תכוון איך לשים גבולות...

זה מה שמשגע  כל היום אומרים מה לא לעשות אבל לא אומרים איכ לעשות או איך לא לעשות 

יש מבין? 

זה באמת מבולבל אני בעצמי התבלבלתי ...

תראי, זה באמת מבלבל.

הייתי מציע לך לא להתמקד בדוגמאות שהוא נתן, אלא בעיקרון.

ובאמת צריך לשמור על עצמינו ולשים לעצמינו גבולות. חובה!

ואני לא כ"כ מבין למה הכעס על זה שהוא "שוטף תמוויח" כביכול, אנל'א מבין, בשביל מה הוא קיים? בשביל לשחק ששבש?

תפקידו לחנך, וזה מה שהאו עושה, וזה לטובתכם!

כשנער שם לעצמו גבולות - הוא לא עושה טובה לאף אחד, הוא עושה טובה לעצמו, והתפקיד של הרב זה לעודד אותכן לזה.

אממה, איך לעשות את זה? באמת שאלה קשה.

אני אגיד בסוד: גם אני לא יודע לומר איך..

ואני מקווה שלא תכעסי עלי כמו שאת כועסת עליו.. שאני אומר שצריך לשים ולא אומר איך..

אבל אני חושב שבאמת אין לך למה לכעוס.

כי אכן שלב ראשון הוא לדעת שצריך לשים, והבין את החשיבות

ועל גבי זה - השלב השני

כי ההבנה הזו - גורמת לנו לנסות באמת לחפש איך אפשר לעשות את זה.

ואני לא חושב שזו בעיה שהרב מסביר שזה חשוב, גם אם הוא לא נותן את הכלים.

וחוצמזה, לכן נאמר "לא הביישן למד", אפשר פשוט לגשת אליו בכבוד ולומר לו "הרב מסביר כל הזמן שצריך ושזה חשוב, אוקיי, הבנו, אבל אנחנו צריכים להבין איך!! אם רוציםש נשים גבולות - צריך ללמד אותנו איך עושים את זה! נשמח אם הרב יתייחס לזה ויעזור"

מקווה שהועלתי במשהו...

ובאמת לא חכם לדבר איתו מתוך העצבים...

אבל אפשר להמתין קצת, ואחרי זה לגשת ולשאול, באמת ממקום של שאלה ולא תלונה.

וחצמזה, ברגע שמפנימים באמת שזו שאלה ככל השאלות, שאולי לא עמד לו בראש הפרט הזה, וצריך פשוט לשאול, אז זה בכלל לא מעצבן מלכתחילה, ואפשר אפילו תוך כדי לשאול, בכנות " הבנו שזה חשוב, אבל איך הרב רוצה שנעשה את זה? שהרב יסביר לנו וייעץ גם איך עושים את זה" 

בקיצר, זה לא שעדיף לסתום, אלא עדיף לדבר בצורה טובה...

בהצלחה, את יכולה!!

נתת לי חשק לשאול בעז"ה

משמח מאוד. באמת.

תזכרי לספר לנו....

 ולכן את מתייאשת מראש, עושה לעצמך חיים קלים, וחושבת שאחרים ידאגו לחנך אותך בעצמם\ יסתדרו עם הבעיות שלך???

אני חושבת שזה גישה לא נכונה. זה אומנם קשה לעמוד בגבולות שקבעת לעצמך אבל זה אפשרי בהחלט. אדם שבאמת אין לו גבולות זה אחד בלי טיפת שליטה עצמית שלא מתחשב באחרים. כל אחד יכול לקבוע לעצמו גבולות הגיוניים ולעמוד בהם לפחות רוב הזמן.

וואלה את צודקת שזה מעצבן ובאמת לא ברור
אבל זה הגיל פשוט 
וגם הגבולות אפילו שאני שמה לעצמי
הם לא ברורים לי וגם אני ליפעמים עוברת אותם
מה לעשות גם אני נערה מיתבגרת [אולי מיתפגרת..? ]
וגם אני עוברת ניסיונות וקשיים 
אבל אני מישתדלת מנסה...

ואף אדם בעולם לא יוכל לשים את עצמו במקום שלי
ולהגיד איזה גבולות לשים
ואם אני יכולה לשים אותם או לא...
מיזדהה..?

נכון סופו של דבר הוא רוצה לטובתנו אבל זה קצת קשה כל הדיבורים שלו גם של המורה שלי הם אומרים לנו דברים כילו זה מובן מאילו
ולא מסבירים איך לעשות
רוצים שנגיע לתשובה בעצמנו מחילה אבל איתי זה לא עובד זה עושה אותי יותר נגד

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...