בני אדם,
הרבה רואים בהם צבועים, אני רואה בהם אנשים חלשי השכל.
הם יודעים שצריך לפעול א ועושים ב.
מה זה אומר?
זה אומר שבאינטרקציה שלהם עם חלק מהאנשים הם יפעלו על בסיס התאוות שלהם.
וזה מה שנראה כצביעות.
נרחיב בחלישות השכל.
זה אומר שביחס לרצונותיהם, הם ימשכו אחר תאוותם.
זה אומר שגם אם ינסו לעשות את הדבר הנכון הם לרוב לא יצליחו, כי הם לא חכמים.
לדוגמה, נקח את הפורום.
גבר שחושב שלא אמורים לדבר עם בנות, ימצא את עצמו מדבר עם בחורה צדיקה, אבל לא ידבר עם אחרות. או ימצא את עצמו מדבר עם מישהי שהיא מרגישה שיש התאמה למרות שהוא נשוי.
אני לא מביא דוגמה מעצמי, אלא על עצמי.
ואני לא כותב את הדברים לאבנים, ולא לבריכות העיניים.
הוא שוגה, שהרי בהנתן דעתו בהכרח שהוא טועה.
כללו של דבר, בני אדם חלשי שכל.
ועל כך אמר דוד נביאנו, סלח לי על חטותאי שבנעורי, וחטותאי ופשעי כשגדלתי. בצעירות אין פשעים, רק דחפים המובילים לחטאים.
עכשיו קחו את האדם הממוצע, לא חכם לא טפש.
תוסיפו את ההזיות שרצות היום בעולם ובדת, הטמטום ברשת ואת משפט המפתח והמסמר הסופי בארון הטמטום "איש באומנתו יחיה".
איך מישהו אמור להשכיל? לגלות אמיתיות?
מי צריך אמיתיות, זרוק את השכל ודבר גבוה. גבוה יותר, קדוש יותר. גבוה יותר, צדיק יותר.
נסחפתי מעט (חולשת שכלי) חזרה לענייננו.
זאת אומרת כל אחד מגלה שהוא בקע מהביצה, אל אף שאינו יודע חצי דבר על העולם אשר לפניו, מאמין הוא בדברים שלמעלה למעלה מי ימצאנו.
חלש שכל, ששכלו גס בהבלים והזיות (שני דברים שונים) ומדבר גבוה גבוה.
אכן, איש באמונתו יחיה. אמונה ו'אלתעקד'.
מישהי נשואה שמדברת עם אותו גבר בקווים הקרובים לאהבה.
אף זה לא דוגמה בעצמי, אלא על עצמי.
כל מה שיש לי לומר, שהאישה הזאת סמרטוט. ומזל שלא התחתנתי איתה.
וכאן אכניס, היינו אכלול אותי באותם סמרטוטים. באותם, ולא עם אותם, אין נפק"מ שתי הסוגיים סמרטוטים.
צד נוסף, האדם קורא מאמר. אך רגשותיו כמו עבותות מתרגמות את הכתוב למחשבתו.
חולשת השכל.
יש מובנים שונים במושג חולשת השכל.
פעמים השכל לא מבין.
פעמים השכל נגרר אחר דמיונות.
פעמים השכל נדחק.
דוגמה למקרה האחרון,
אדם אומר בדיון אמירות המעצבנות אותך, ממספר סיבות. השכל טוען פעמים רבות, הרי לא טוב לך ואתה יודע שהוא טועה אז מדוע תתווכח ותנזק ברגשותיך? ה'לא שכל' אומר "לא צריך אפילו לזרוק את השכל" הוא כמו רוח מת במקרים רבים.
כל הכועס כאילו אין לו אלוה.
הנושא לא מעניין אותי אינטלקטואלית, אני פשוט לא אוהב סמרטוטים.
ואין כאן הודאה על חטא כלשהו, אלא על יחסים רגשיים.
תודה לך ה' שלא רק נתת לי אפשרות לכפרה מחטאים, אלא אף טהרה.
הרבה רואים בהם צבועים, אני רואה בהם אנשים חלשי השכל.
הם יודעים שצריך לפעול א ועושים ב.
מה זה אומר?
זה אומר שבאינטרקציה שלהם עם חלק מהאנשים הם יפעלו על בסיס התאוות שלהם.
וזה מה שנראה כצביעות.
נרחיב בחלישות השכל.
זה אומר שביחס לרצונותיהם, הם ימשכו אחר תאוותם.
זה אומר שגם אם ינסו לעשות את הדבר הנכון הם לרוב לא יצליחו, כי הם לא חכמים.
לדוגמה, נקח את הפורום.
גבר שחושב שלא אמורים לדבר עם בנות, ימצא את עצמו מדבר עם בחורה צדיקה, אבל לא ידבר עם אחרות. או ימצא את עצמו מדבר עם מישהי שהיא מרגישה שיש התאמה למרות שהוא נשוי.
אני לא מביא דוגמה מעצמי, אלא על עצמי.
ואני לא כותב את הדברים לאבנים, ולא לבריכות העיניים.
הוא שוגה, שהרי בהנתן דעתו בהכרח שהוא טועה.
כללו של דבר, בני אדם חלשי שכל.
ועל כך אמר דוד נביאנו, סלח לי על חטותאי שבנעורי, וחטותאי ופשעי כשגדלתי. בצעירות אין פשעים, רק דחפים המובילים לחטאים.
עכשיו קחו את האדם הממוצע, לא חכם לא טפש.
תוסיפו את ההזיות שרצות היום בעולם ובדת, הטמטום ברשת ואת משפט המפתח והמסמר הסופי בארון הטמטום "איש באומנתו יחיה".
איך מישהו אמור להשכיל? לגלות אמיתיות?
מי צריך אמיתיות, זרוק את השכל ודבר גבוה. גבוה יותר, קדוש יותר. גבוה יותר, צדיק יותר.
נסחפתי מעט (חולשת שכלי) חזרה לענייננו.
זאת אומרת כל אחד מגלה שהוא בקע מהביצה, אל אף שאינו יודע חצי דבר על העולם אשר לפניו, מאמין הוא בדברים שלמעלה למעלה מי ימצאנו.
חלש שכל, ששכלו גס בהבלים והזיות (שני דברים שונים) ומדבר גבוה גבוה.
אכן, איש באמונתו יחיה. אמונה ו'אלתעקד'.
מישהי נשואה שמדברת עם אותו גבר בקווים הקרובים לאהבה.
אף זה לא דוגמה בעצמי, אלא על עצמי.
כל מה שיש לי לומר, שהאישה הזאת סמרטוט. ומזל שלא התחתנתי איתה.
וכאן אכניס, היינו אכלול אותי באותם סמרטוטים. באותם, ולא עם אותם, אין נפק"מ שתי הסוגיים סמרטוטים.
צד נוסף, האדם קורא מאמר. אך רגשותיו כמו עבותות מתרגמות את הכתוב למחשבתו.
חולשת השכל.
יש מובנים שונים במושג חולשת השכל.
פעמים השכל לא מבין.
פעמים השכל נגרר אחר דמיונות.
פעמים השכל נדחק.
דוגמה למקרה האחרון,
אדם אומר בדיון אמירות המעצבנות אותך, ממספר סיבות. השכל טוען פעמים רבות, הרי לא טוב לך ואתה יודע שהוא טועה אז מדוע תתווכח ותנזק ברגשותיך? ה'לא שכל' אומר "לא צריך אפילו לזרוק את השכל" הוא כמו רוח מת במקרים רבים.
כל הכועס כאילו אין לו אלוה.
הנושא לא מעניין אותי אינטלקטואלית, אני פשוט לא אוהב סמרטוטים.
ואין כאן הודאה על חטא כלשהו, אלא על יחסים רגשיים.
תודה לך ה' שלא רק נתת לי אפשרות לכפרה מחטאים, אלא אף טהרה.