ותנסי להיות את

תתאימי את עצמך לסיטואציה.

אני לא יכולה פעם ללכת עם מקסי ופעם ללכת מעל הברך...

להחליט ללכת או רק עם מקסי או רק עם מעל הברך?

אני יכולה להסתכל על בנותש אני מעריצה אותן ורוצה להיות כמוהן- שיא הדוסות 

ואני יכולה להסתכל על בנות אחרות שגם הן נשמות טובות אבל פחות דוסיות ולרצות להיות כמוהן....

אני אני יהפוך לדוסה - בנות ירתעו.

וגם מהמקום של - המקום לימודים שלי מחייב אותי ללכת ככה וככה. ולהשלים עם זה - זה להיות צבועה בשבילי. 

כאילו אני לא אהיה שלמה עם עצמי וזה יהיה משפיל - כאילו אין לי עמוד שדרה.

כמו כל דבר בחיים

בני אדם הם מורכבים

גם מי שחנונה, יש מצבים שהיא הפוך

ולהפך..

מותר להיות בכל מקום ובכל זמן משהו אחר

לפעמים ככה, ולפעמים הפוך.

להפעיל שיקול דעת איך נכון להתנהג.

להפסיק להיכנס לסטיגמות!

אין לי מושג

אבל - 

אני חייב להודות, שזה השרשור היחיד מהפורום הזה שאני ממש מזדהה.

בהתחלה חשבתי שזה עוד שרשור של מתבגר משועמם שחושב שהוא מסכן.

עד שקראתי.

מזדהה ממש.

יש לי גם בעיה כזאת.

אז שיהיה לך בהצלוחה...מן הסתם שלחו פה כמה עצות טובות... (עוד לא קראתי את התגובות)..

בתקופה שלי בכיתה ז ח לא הייתי הכי דוס בעולם ואז כשבאתי לישיבה ממש רציתי לעשות שינוי ונהייתי יותר דוס ןאז ראיתי שלהיות יותר מדי חננה זה פשוט לא אני.. אז אחרי שהיה לי על זה מלא שיחות עם המדריך ומלא לימודי אמונה בנושא(שהתורה באה לחיות אותנו ולא לכבות אותנו וכו'..) החלטתי לשלב באמצע את 2 הדרכים- לקחת מכל דבר את הטוב שבו- זה אומר שבסדרים אני לומד יותר רציני אבל גם לוקח בהפסקות חופש יוצא יותר לטייל ועוד מלא שילובים כאלה.. ובקיצור לא להיות יותר מדיי חננה ולא להיות יותר מדי בצד השני.. תאמת זה עבד לי ממש טוב עד שהגיעה הקורונה.. אז ממש חזרתי אחורה בהרבה.. וממש התבאסתי מזה אבל לא יכולתי להפסיק את זה כי בתוך תוכי זה היה לי כיף.. ואז תחילת שנה הזאת כשחזרנו להרבה זמן בישיבה יותר למדתי ויותר חזרתי למה שעבדתי עליו קשה ממש רוב שנה שעברה אבל זה עדיין קשה לי ואני עדיין מרגיש מפוצל בתוכי.. ולא כל כך יודע מה להיות.. אבל אני בתקווה שזה יעבור ואני עובד על זה עכשיו. אבל בכללי ממש מזדהה איתך ומקווה שזה יעבור גם לך..

ונצרכת לכלל ישראל

(ובוודאי שלפרט ישראל)

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא