הרב יוני לביא:
להיות אני
**********
להיות אני נראה הדבר הכי קל בעולם. האמת היא שהוא מאד קשה.
מיליונים נולדים כאורגינל ומתים כהעתק.
בטוחים שהם קובעים ומחליטים אבל בפועל נורא מושפעים.
להיות אני זה לחשוב מה עבר לאלוקים בראש כשלמרות שהיו לו שבעה מיליארד אנשים בסטוק, כולל כמה ממש מוכשרים, הוא התעקש לברוא עוד תינוק קטן שקוראים לו אני.
להיות אני כרוך בלהבין ששום דבר בחיים שלי אינו מקרי.
לא סתם נולדתי עכשיו ולא לפני מאה או בעוד מאה שנה.
לא במקרה נולדתי למשפחה הזו ועם ההורים האלו והאחים האלו.
לא סתם זכיתי לכשרונות נהדרים אבל גם לחסרונות וקשיים.
להיות אני זה להאמין שכל אלו נחוצים כדי לעזור לי לממש את עצמי ולמלא את שליחותי בעולם.
להיות אני זה להבין שמה שהכי קשה לי – עשוי להיות התיקון שלי.
שהדבר איתו אני נאבק ומתייסר כל הזמן – הוא אולי הסיבה בגללה נשלחתי לעולם.
להיות אני זה לדעת שאני לא שלם בפני עצמי וזקוק לאיזון והשלמה מאחרים. שאני פרט חשוב העומד לעצמו, אבל גם חלק מפאזל ענק של משפחה וקהילה ועם ישראל.
להיות אני זה לעמוד כל יום מול המראה, להביט לעצמי בעיניים ולשאול בכנות:
האם אני לא דומה מידי לאיך שהייתי אתמול? ולפני שנה? וחמש?
האם לא נתקעתי בטעות על 'ריפיט' במקום לנסות להיות הגרסה הכי טובה של עצמי?
להיות אני לא מונע ממני להסתכל על אחרים. אבל המבט הזה אינו מוביל לקנאה קטנונית אלא להתבוננות פנימית שמגלה שגם אצלי יש אוצרות דומים המחכים שאחשוף אותם. "קינאת סופרים תרבה חוכמה".
להיות אני זה לזכור שבשמים לא ישאלו אותי בבוא היום למה לא הייתי אברהם אבינו או משה רבינו אלא למה לא הייתי אני. כמובן, לא סתם 'אני' אלא האני הטוב ביותר שיכולתי להיות.
להיות אני זה לדעת להעריך את עצמי אבל לא לעוף על עצמי. לשמוח במה שהשגתי אבל להאמין שאני מסוגל לעוד הרבה יותר.
להיות אני זה לאהוב את עצמי לא רק בגלל איך שאני נראה או מה שאני עושה, אלא קודם כל בזכות זה שנוצרתי בצלם אלוקים ויש בי נשמה עליונה שערכה אינסופי.
להיות אני זה ללמוד תורה כמו שמשליכים בומרנג. לקרוא סיפורים עתיקים על אנשים ואירועים מלפני אלפי שנים אבל להבין שבעצם מדובר עליי. שאני קורא עכשיו את המכתב האישי ששלח לי ריבונו של עולם ומסביר לי דרך הסיפור שלהם כיצד הסיפור שלי יכול להיות טוב יותר.
להיות אני זה להסתכל על עצמי בגיל מאה ועשרים ולומר בלב שלם: חייתי חיים שהיה שווה לחיות אותם. זה לעצום את העיניים בשלווה בפעם האחרונה ולדעת שיש לי תשובה טובה לשאלה: אז למה באמת אלוקים ברא דווקא אותי?
