ורפואה שלמה

(וואי וואי וואי... )

תערוייבעס!!

ככה זה כשאתה המנהל כספים גם של הישיבה וגם של האולפנה...

אוי טעטא!!!! מה יהיה עם הדור הזה!!!!!!

שאלו אותו "את מי הכנסת" ואתה ענית שאת הישיבה והאולפנא..

איכשהו בעקיפין הוא קשור להדבקה אז העמסתי עליו הכל.

האולפנה נכנסה כבר ביום שישי בגלל יוחאי... לא בגלל אף בחור...

זה נשמע כאילו היה אירוע מעורב (ח"ו) והוא היה בו....

יש לי מצברוח היום..

@מתנחלת את יהודיה, נכון?

אולי אתה יודע על תאומה שלך משו אחר...

כך שאם אתה רוצה להיות יהודי - עליך להודות שתאומתך שתליט"א גם היא בת לעם הנבחר.

ולמה מדון? חינוך זה חשוב!

ובמילתא דבדיחותא -
לא באמת יצא לי לראות תמונה/זכר לאחותי מגיל ממש קטן, תסיקו מסקנות לבד...

אני דוגל ב"איש הישר בעיניו יעשה".

קשור להודאי מכריע את הספק, ר' אלוחנון שם שם.

ממ.. אז אתה מאומץ!!

זו המסקנה, נכון? 

בדיוק לכן צריך לחנך אותך!! @מתנחלת  דחוף דחוף לכאן!

מה לעשות שאח שלי הקטן לא ממש מקשיב לי?? רחמנות עלי...

ומה, אנא עבדא לא עוזר לך?

|פשש.. ממש רחמנות עלייך.. אינמילים...|

ו@אנא עבדא דקב"ה לא בבית לעזור לי.... עוד יותר רחמנות עלי...

אבל אם אנא עבדא לא בבית אני לא יכול לבא.. אם כבר לבא אז בתור אורח שלו....

ובמצב כזה את כן אמורה להתנגד לעזרה.... 

שוין, תגידי לו שכשהוא מגיע שיקרא גם לי, ואז תיפסק הרחמנות עלייך...

אני אף פעם לא אתנגד לחנך את אחי הקטן...

פרט שולי בסיפור...

ולמה אתה חושב שזה סותר? אתה עדיין יותר קטן...

חשבתי הרגע על משהו.

אם יקרה מצב שאיכשהו מחר בבוקר את לא תקומי, איכשהו כן? אני לא אהיה יותר קטן ממך?!

וניראלי שהנצל"ש עכשיו היה יותר מדי... מומלץ שנעצור..

רוצה עזרה? אני יכול לבא..

אני ילד טוב ירושלים!

סתם ביטוי שנשמע קשור וחכם (וילנא כן?)

וגם לא נחשפתי לאף חולה...

חח אני נראלי היחידה.. כילו יש כאלה שטוענות שמאה אחוז הם היו חולות, אבל בתכלס זה לא רישמי אז הם עדיין צכות בידוד..

חוצמיזה שבכללי אינלך ככ מה להשוויץ, כי לפני זה היית באיזה 4 בידודים, ככה שזה לא כזה היה שווה אתזה.. אצלי זה היה על הפעם הראשונה. אחת, ולתמיד...

כאילו היה לי בידוד אחד לא רשמי אז הסתובבתי חופשי בבית וזה היה רק יומיים

עוד בידוד משפחתי שסתם היינו בו, לא באמת היינו צריכים אז גם חצי הקפדנו...

והבידוד האחרון שהוא פשוט היה משפחתי ואחרי שיצאתי חיובית נכנסתי לבידוד בחדר (למרות שחצי הקפדתי על הבידוד הזה..)

חמישית ועוד כמה בודדות לא נכנסו...

לא יפה (תזהר אני יודע איפה אתה גר (אבל עכשיו אני לא יכול להגיע כי אני חולה קורונה))

וכן, אני גם יודע היגן הינך מתגורר...

(אגב, אני לא מבין את האלו ששומרים על הבידוד שלהם - מה הוא כסף?! תעזבו אותו!)

אתה יודע רק את שם העיר

מניסיון של כאלה מישובים שמנסים להגיע אלי זה די מסובך למצוא בית בעיר בלי הדרכה...

ולא אם תשאל "איפה גר פיקאר" רוב האנשים לא ידעו

(אני הייתי אצלך בבית כך שזה לא בעיה למצוא אותו)

אתה יוצא לפני המבודדים, נכון? 

מקווה שלא הארכת למישו מהחברים שלך את הבידוד... גם ככה כל הישיבה שלכם בבידוד בעיתוי מדהים...

וגם לא הראשון החיובי...

אבל זה לא האריך להם? הם לא נחשפו אליך יותר מאוחר?

ביום חמישי

כל הכיף כשאתה חיובי זה שיש כאלה שעצבניים עליך שהכנסת אותם לבידוד וזה מעביר את הזמן (מנסיון של אחת שלא הכניסה אף אחד...)

גם אני לא הכנסתי אף אחד (חוץ מאלה שהכניסו את עצמם על דעת עצמם ואז אין להם זכות להתלונן)

אז מוצאים דברים אחרים לעצבן את החברות.. נגיד אני העברתי את הזמן בלהשוויץ לחברות על זה שאני במלונית, ושאחרי זה אני לא יצטרך עוד שום בידודים.. וכמובן בלהתמודד אח"כ עם העצבים שלהם עלזה שאני נהנת לי כשהם בסגר...

כשכל פעם שיש חשש לבידוד, ישר אני מכריזה שאני גם ככה לא צכה..

ובעיקר עכשיו כשהרבה מהם בבידוד..

להזכיר לך את ההכרזה שלי בשבוע הראשון באולפנה כמישי מהכיתה שלי לא הרגישה טוב? אז בכלל התעצבנו עלי...

זה היה לפני שהייתי חולה, אבל אמרתי שלא אכפת לי, אנלא מיתכוונת להכנס לבידוד

ריח קצת חלש...

טל מוסרי נדבק בקורונה - חדשות בארץ

לא שאני יודע מי זה...

אמןן ויעבור לך מהר ובקלות!!!

@באולפנה..., את בבידוד?

וגם אם הייתי לידו בכל מקרה לא הייתי נכנסת כי אני גם אחרי אז לא אכפת לי...

תביני את הלחץ של חברות שלי, הן רצו להיכנס לבידוד כי הן היו במסיבה ליד בנות שצריכות בידוד...

10 דקות זה ממש לא אומר שאת צריכה בידוד.. (גם 14 דקות לא... זה פחות מרבע שעה...)

אבל אין לי מושג ממי נדבקתי... הוא לא היחיד החיובי (וגם הוא לא הראשון)

גם אני חיובי...

הכהן, הרצליך, הולשטיין, פיקאר ואתה נדבקתם? יש עוד מישהו? פחות מישהו מאלה שציינתי?

אין לי מושג מה קורה איתו.

הוא ישב איתו למיטב ידיעתי

יש אנשים שהולכים להגיד עלי בוודאות שאני הפצתי...
למרות שאני לא המקור ואין לי מושג מי המקור

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...