יש הרבה בנות דתיות שמקפידות על כל גדרי הצניעות 

ועדין מתלבשות בצורה מכובדת ולא 'זרוקה/ מוזנחת' 

נראה לי יקח קצת זמן שתשתנה הסטיגמה הזאת שדת"ל הם לא דתיים רציניים אלא שילוב בין חילונים לדתיים...

סליחה

אני לא מרגישה שבאת להעלות למודעות 

מלבד שאני מניחה שאת מודעת לכך שזה פשוט עובדתית שטות גמורה להכליל על מגזר שלם 

והיא לא צריכה להיזהר מהמילים שהיא מוציאה, *במיוחד* *אם* *זה* *מה* *שהיא* *חושבת*.

את יכולה רק לנסות לתקן אותה אם היא טועה...
וגם אז, היא ממש לא חייבת להסכים איתך.

ולמקרה שזה לא ברור :
אם תשאלי את כללללללללללל הציבור בישראל.....
מי שומר יותר תורה ? חרדים או דתיים-לאומיים, 
ותקבל תשובה *ברורה* : חרדים.

מה תעשי אז ? תזהירי את כל הציבור מהמילים שהם מוציאים ?

ברור שלא.
עכשיו בוא נראה מה היא אמרה :

"אבל וואי דווקא דתיים לאומיים מתלבשים מזה יפה! אני אוהבת לראות אותם ולהסתכל על הבגדים שלהם, זה פשוט כיף, מיוחדים! דווקא הם מטופחים ולבושים בטוב טעם ומצד שני פשוטים, זה מהמם... בצניעות אולי לא משהו אבל עדיין מתלבשים יפה".

כל הכוונה שלה בכלל היתה טובה...
אז מי שרוצה להסתכל על הטוב, יראה את הטוב..
מי שרוצה לחפש את הרע ימצא את הרע.

אז היא אמרה "בצניעות אולי לא משהו אבל עדיין מתלבשים יפה".
זה משפט שיכול לפגוע *במי* *שבוחר* *להפגע*.

למשל, אם אתה תגיד :
"המסורתיים...הם צבועים תרתי משמע עושים קעקועים והולכים לבתי כנסת"

אז ?
גם אם יש רק 10% מסורתיים כאלה, אני אבין את הכוונה שלך.
שראית יותר מדי מסורתיים כאלה.

אז ברור, שהיא ראתה יותר מדי דתיים-לאומיים שמקפידים -לדעתה- פחות על צניעות כמו שצניעות מלאה צריכה להיות, אז זה מרגיש לה נח לומר שדתיים-לאומיים שומרים פחות על צניעות.

מי צריך להפגע מזה ?
רק מי שלא שומר כ"כ על צניעות או גבולי..והנקודה הזו נוגעת לו במשהו.

כל השאר הדתיים-לאומיים שכן שומרים על צניעות,
צריכים להבין שבמקרה הגרוע היא טועה לגמרי ואז לנסות להסביר לה איך..
אבל בטח לא להתנפל ולא לתקוף. מה שגם שזה רק מחזק את התחושה שהיא נוגעת בנקודה *נכונה*.

אפשר לענות בצורה רגועה יותר גם דברים ברורים :
"רוב הדתיים-לאומיים מקפידים על צניעות. מה שאמרת לא נכון ומנותק מהמציאות"
ולא להעביר את זה לפסים אישיים.

***אם*** *אתה* גם מכליל בחיים שלך "הערבים הם..." "החילוניים הם..." "הקבוצה ההיא הם.."
או שאתה "זורם" כשחברים שלך מכלילים "הערבים הם..." "החילוניים הם..."

אבל אתה "קופץ" כשאומרים "הדתיים הלאומים הם"..."עושה חסד ופוקח למישהו את העיניים.."

אז מה שאתה עושה לדעתי, הוא לא נכון (בלשון המעטה)
הדבר הנכון זה לקחת נשימה עמוקה יותר (זה לא תמיד קל, מי כמוני יודע את זה)
ולנסות להשאר באותה "רמת שיחה" ולא לעשות מעצם ההכללה עניין.

נ.ב
אם מעולם לא הכללת...
ותמיד עשית חסד ופקחת את העיניים של החברים כשהם הכלילו...כמו שאתה עושה איתה.

אז אני הולך להתקשר לספר השיאים של גינס ולדווח להם :
"נשבר כאן שיא. נמצא הצדיק ביותר בישראל. הבחור והחברים שלו, לא הכלילו מעולם קבוצה"

אז זה מסקרן אם התנפלו עלייך כמו שהתנפלו עליה כשהכללת,
אולי בגלל נראה זה לך הגיוני להמשיך במסורת ? כי אתה "התיישרת".
(לא תכליל יותר לעולם ? מדהים)

זה כמו בצה"ל...שהחיילים הותיקים מתעללים בחדשים...
כי התעללו בהם כשהם היו חדשים
 (כן כן..אני יודע שאני מקצין כאן..אבל לפעמים זה חסד לפקוח למישהו את העיניים)

למקרה שלא ברור לך, איך כל השיח מולה נראה מהצד :

אני חושב שיש שתי סיבות שבגללם אדם שהוא דוס טרור בלע"ז לא ירצה להפגש עם מישהי שמשקיעה יותר מידיי (או נראה יותר מידיי).

1. מבחינה השקפתית (או איך שלא תקראי לזה)- אישה שמשקיעה בטיפוח זה מראה על נתינת חשיבות ליופי (לא שזה רע, פשוט זה קצת מקשה על ההבנה של מה יותר חשוב לאשה שעומדת מולם).

2. מבחינה ממונית- אדם שעוסק בתורה בצורה שהגדרת בדר"כ ירצה להיות כמה שיותר זמן אברך ואז ללכת לדוגמא להוראה (שני המצבים לא כ"כ מכניסים כסף), ככה שאין יותר מידיי כסף "לבזבז" על מותגים וכדו'.

עצה

להבהיר את הדברים וחשיבותם אצלך בברורים.

רק הסברתי את המחשבה שמאחורי התפיסה.

כפי שכתבתי זה מקשה על ההבנה של מה חשוב יותר ומה פחות (לדוג' אני לא אסדר את הפאות שלי במשך חצי שעה רק כדי שיראו יפות אז קבעתי לעצמי כללים כמה אני משקיע כי הזמן שלי יותר חשוב, ברור שאני מודע לזה שאצל בנות זה עניין הרבה יותר גדול).

חוץ מהדיון העקרוני, שלגביו אני לא חושב שרוב הבחורים זה יפריע להם, יש כאן את הנקודה של רמת חיים ועלות, בחור שמתכנן להיות אברך וכדו', זה יהיה מורכב בשבילו מישהי שצריכה רק מותגים וכו'. וזו לפי דעתי הנקודה שיותר תפריע.

אני לא יודע אם אני מוגדר "דוס טרור" (מה זה ההגדרות האלה בכלל?), אבל אני כן משתדל להקדיש את רוב זמני בשקידה על התורה.

אני דווקא מאוד לא מתחבר לסגנון הזרוק. מאוד הייתי שמח לאישה מטופחת ומסודרת. ובכללי הייתי רוצה אישה שאוהבת יופי. זה נראה לי חלק מהותי מהנשיות. כאילו אישה שלא יהיה לה את זה, אז ירגיש לי שחסר משהו בנשיות שלה.

אבל כן חשוב לי שהטיפוח והיופי לא באים על חשבון הצניעות (שזה הרבה יותר חשוב לי). אפשר להראות מסודרת ומטופחת ולהישאר צנועה. כלומר הייתי יותר מתחבר לטיפוח יותר עדין, פחות בולט ומושך את העין (בלי איפור מוגזם או תכשיטים מוגזמים וכד'). 

וגם אני לא ארצה מישהי שזה כל החיים שלה, שהיא מתעסקת בזה בצורה מוגזמת. זה מראה קצת על שטחיות ומשיכה אחר החיצוניות. אפשר לשמור על טיפוח ועל יופי גם בלי שזה יהפוך להיות מרכז החיים. 

לא יודע מה המשמעות של קניית מותגים. נראה לי שיש הרבה בגדים שנראים טוב למרות שהם לא מותגים. וגם אני לא יודע מה המשמעות של הליכה לקוסמטיקאית, טוב אני לא בחורה חח. אבל נראה לי שאפשר לשמור על טיפוח גם על ידי קרמים וכד', גם אם לא הולכים לקוסמטיקאית.
הנושא של הטיפוח יכול להגיע לסכומים מאוד גדולים של כסף, ובתור אחד שרוצה להיות אברך לפחות כמה שנים, וממילא יש לזה השלכות כלכליות, אז כן הייתי רוצה אישה שיודעת גם לחסוך. כלומר ברור שאני לא אתחשבן אתה על כל שקל שהיא מוציאה על הנושא הזה, זה לגיטימי ואף רצוי לקנות מוצרי טיפוח, אבל כן לנסות לחסוך איפה שניתן.

לגבי מה שמחפשים שאר הבחורים, האמת שאין לי מושג. לגבי בחורים פחות דוסים, אני מכיר כאלה שחשוב להם הנושא של הטיפוח אצל הבחורה, והם גם לא מתחברים לסגנון הזרוק. אבל לגבי חברה דוסים, בחיים לא יצא לי לדבר איתם על נושאים כאלה.

שנשות אברכים או חרדיות הולכות יותר עם שמלות שנראות יקרות או איפור

(ואגב, אני כותב זאת דווקא בתור בייניש שסולד מאיפור צבעוני בפנים, אודם, לק, עקבים, או שמלות בלבוש יומיומי)

אז שמים לב, אבל לא לפרטים הקטנים נראה לי...

כל אחד והטעם שלו

תעשי מה שאת אוהבת...

אם *רוב* הדוסים הרציניים, כמו שאמרת, אלה שמקדישים את רוב זמנם בשקידה על התורה הקדושה, הסיירת..
היו *מעדיפים* יהודיות שחובבות מותגים...(ואני בכוונה מדגיש מותגים, כי קוסמטיקאית זה מורכב יותר)

אז הייתי ממש ממש נבהל וחושב שאנחנו באופן רשמי בעידן סדום ועמורה המודרני.
השחור לבן, הלבן שחור, האור חושך, החושך אור, הכל הפוך...ויתכן שהאתאיסטים הצימחוניים והפציפיסטים הם הצדיקים האמיתיים ועם ישראל במבחן אחד ענק כדי להבין את זה.

*תודה לאל שזה לא המצב*

אני בהחלט מצפה מיהודיות צדיקות כאלה שמקימות בית עם צדיקים כאלה (אנחנו מדברים על הסיירת כן ? מעבירי הלפיד, הטופ שבטופ)
יקחו כל שקל מיותר שיש להם וישקיעו אותו במשהו חשוב *באמת*.

רק להדגיש - אם מדובר במותג שהוא *איכותי מאוד* (בד מעולה) ו\או *נח מאוד*, אז זה בסדר.
אני מכוון למותגים שמשלמים בעיקר על השם שלהם את רוב הכסף. סתם לזרוק כסף בשביל להראות שאתה אופנתי.
לזה אין שום קשר ליהדות, בטח לא לסיירת של הצדיקים בדור שלנו.

זו דעתי.

לא נראה לי הייתה לי בעיה, אם כי איפור מוגזם לדוג' זה פשוט לא יפה בעיני.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…