לפעמים זוכים לראות בחג הזה הרבה מאוד ניסים, ישועות ואור גלוי.
ויש ולפעמים דווקא בחג האור רואים סביבנו גם הרבה חושך.
כל אחד איפה שאותו ה"חושך" הזה פוגש אותו.
מי שחשוך לו או ליקרים לו בבריאות,
מי שחשוך לו או ליקרים לו בשלום בית,
מי שחשוך לו בפרנסה
מי שחשוך לו בכמיהה לילדים,
מי שחשוך לו בשמחה והוא בעצבות גדולה מאוד,
מי שחשוך לו ברוגע, והוא בלחץ וחרדות,
מי שחשוך לו בכוחות והוא באפיסת כוחות.
ואני חושבת שאחד מהדברים האולי הכי מרכזיים שחג החנוכה בא ללמד אותנו ולהזכיר לנו - הוא שאפילו קצת טוב יכול להתגבר ולדחות הרבה רע.
ש"מסרת רבים ביד מעטים
ש"גיבורים ביד חלשים"
ש"מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך"
ששמן שמספיק בקושי ליום אחד - הספיק ל8 ימים שלמים.
שיש פה הרבה "מעל הטבע"
גם במספר 8 שהוא מעל הטבע
וגם בכל נס החנוכה שכל כולו על טבעי - איך גיבורים ביד חלשים?!
איך רבים ביד מעטים?!
איך כ"כ קצת אור דוחה כ"כ הרבה חושך?!
איך?
כי הקב"ה רצה!
כי הקב"ה החליט!
כי אפילו קצת והכי הכי מעט מספיקים לקב"ה!
כי מה שה' מבקש מאיתנו זה את ההשתדלות שלנו
את הקצת הזה
את ה"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כחודו של אולם"!
|
|
מעט.
המעט הקב"ה הופכו להרבה.
אז כשחשוך חשוך חשוך
השתדלות קטנה. משהו. התחלה של משהו טוב.
תפילה קטנה. אפילו כוונת הלב. "לישותך קיוויתי ה'"
מעשה אחד טוב,
חיבוק אחד טוב לאשתי/בעלי,
חיוך אחד לילדים,
מילה טובה.
מעט טוב.
וממנו הקב"ה יעשה עולם ומלואו.
אור קטן יאיר הרבה.
אור קטן יגרום באמת ובתמים לגרש את החושך.
ובגלל שהתחום שהכי קרוב אליי ללב מאז שאני זוכרת את עצמי, אני בוחרת דווקא להעמיק בו גם בחג הזה,
באהבה, במשפחה, בזוגיות, בשלום בית:
לומר גם על זה, ובמיוחד על זה תודה לקב"ה בחג שכל כולו הודאה והלל לקב"ה.
לומר תודה שיש לי את אשתי.
לומר תודה שיש לי את בעלי.
הם לא מובנים מאליהם.
הם לרגע אחד לא מובנים מאליהם!
לומר לקב"ה:
כתבת בתורתך הקדושה "ראה חיים עם האישה אשר אהבת"
וכתבת בתורתך "ובחרת בחיים"
אז אני בוחר/ת בחיים!
אני בוחר/ת באהבה!
אני בוחר/ת באשתי/בבעלי
ואני מתחיל/ה במשהו קטן. אחד.
באור קטן שיגרש את כל החושך
ב"ה שנזכה 
חג שמח ומלא באור אנשים יקרים!
✨