מאז ומעולם היו דברים שעשיתי כי חשבתי שהם הלכה, עיינתי ומצאתי כי ההלכה כלל לא דורשת את ההידור הנוסף הזה.
שאלתי על ההידור, ונאמר לי כי זו רוח ההלכה- אחלה תשובה למי שמבין מהי רוח ההלכה, אני לא.
אז ככה:
מה זו בכלל רוח ההלכה, מה היא דורשת, מה הסמכות שלה, מי קובע מהי, על פי מה היא נקבעת?
אשמח לתשובה כמה שיותר מפורטת @קרובה@נשמה כללית@someone@אלי הבת🎀@וכל מי שיש לו תשובה שתאיר את עיניי.
בטח על רגל אחת, בטח ע"י כתיבה בפורום...
מציע מראש לקחת כל מה שתשמעי כאן בערבון מוגבל.
כבר הגיעו רחוק עם רוח ההלכה, זה יכול להגיע עד כדי רפורמה....
צריך להזהר עם כל העסק הזה..
למה שלא אעשה משהו שמותר ע"פ ההלכה רק כי מישהו המציא מושג שאין יכולת להגדיר?
זה לא "רוח ההלכה" אלא "רוח התורה"
וכן, התורה נועדה לתת לנו צביון, לחנך אותנו. התורה היא לא רק ספר החוקים של מדינה, תעשה כך וכך, אל תעשה כך וכך, ושלום על ישראל..
התורה היא ספר חינוכי, היא נועדה ליצור "אדם", שיעור קומה, צורה וצביון.
כבר הורו לנו חז"ל על האמור בתורה "קדושים תהיו" - שלא יהיה אדם נבל ברשות התורה.
היום לקחו את הביטוי הזה רק לבן אדם לחבירו, ושכחו שזה גם על ב"א למקום, זה יעד, מטרה, צורה שחופפת על כל חיינו - להיות "קדושים"!! לא לעשות דברים שהם אולי "ברשות התורה", אבל הם "נבל", כי ערכי התורה סותרים אותם, כי הם מנוגדים לקדושה, למטרה הנכספת - "קדושים תהיו כי קדוש אני"!!
אז כן, יש לה רוח, יש לה מטרה, יש בה רעיון...
ואנו - צריכים לעמוד בו!
להתאים את רוחינו לרוחה, את שאיפתינו לשאיפתה, את מגמתינו למגמתה, ואת התנהלותינו - לניהולה!
מקווה שעזרתי.
לתשומת ליבך גם - @Love the world
למה לשלול עם טיעון שלא תופס- רוח ההלכה?
אשמח אם מישהו יצליח למצוא הגדרה לרוח ההלכה.
אף אחד לא מרמה ואין כאן שום טיעון שלא תופס.
אף אחד לא יגיד שאסור על מה שלא אסור. ואם כן - הוא שקרן.
מה שהוא כן יגיד - שזה נוגד את ערכי התורה, שזה לא ראוי ולא בסדר. וכו'.
לא מבין מה ההגדרה שאת מחפשת כ"כ אחרי מה שהסברתי.
אני חיפשתי גם אותו- ונעניתי, תודה!
אבל אני רוצה להבין מהו הטיעון הזה, מה הסמכות שלו, האם הוא נחשב להלכה?
אין "סמכות", וזה לא "הלכה", אף אחד לא יכול להגיד שנזם זו עבירה. אלא אם כן הוא חושב שהוא משה רבינו.
כן יכולים לומר לך שעלייך להמנע גם מדברים כאלו, כי זה מה שהתורה מצפה ממך.
זה הדבר בעצמו, זה הטיעון ואלו גבולות סמכותו.
מלבד מקומות מסויימים מאוד שחז"ל ראו את הציווי "קדושים תהיו" כ-כל כך שייך למקומות האלו, והכריעו שמכוחו יהיה ממש אסורים אותם הדברים. בכל מקרה זה לא משהו שבכוחו של בן דורינו לעשות.
זה בד"כ מלווה באמירה- זה נוגד את רוח ההלכה, בלבלבההלבלהבבב...
לסימנר יש המון שטויות, אז מגוחך לדון דרכו.
אמנם, במקרה הספציפי הזה, זה דווקא צודק. כי סמינר לא עסוק רק ב"הלכה" אלא בחינוך, וכמקום שמחנך - בהחלט עליו להחדיר רוח, ואי אפשר שבנות מסויימות תהרונה את הרוח לכולן.
אם היתה לי אולפנה, לא הייתי מוכן שבנות תעשנה בה נזם, לא הייתי משקר ואומר ש"אסור", הייתי אומר - מותר, באולפנה אסור.
אי אפשר שמוסד חינוכי יתנהל רק לפי קריטריונים של ההלכה היבשה.
נזם היה אכן פחות סובייקטיבי.
בכל מקרה, הנידון לא צריך להיות אם דוגמה פלונית רלוונטית או לא.
זה כבר נתון לשיקול דעתו של כל אחד, אם הדוגמה המסויימת היא חלק מהרעיון שהסברתי או לא.
העיקר הוא שיש כזה רעיון, הוא לא הכלה ולא איסור בד"כ, חוץ ממתי שחז"ל אומרים, אבל עדיין הוא דבר חשוב ובעל ערך, ומצופה לגמרי ממוסד חינוכי לדרוש אותו.
אבל מניח שתפסת את הרעיון.
בואי נשאל: מותר לרב הראשי להסתובב עם כובע ליצן?
אני חושב שהמשמעות תהיה יותר עמוקה מ"מותר - כן, ראוי - לא".. נכון? למרות שאין צד ש"אסור"...
למה צריך את ההידור הנוסף הזה בעצם?
למי זה מועיל?
וכל המהדר תבוא עליו ברכה וכו' רק לא לנסות "לעשר את המלח" וזה...
וברור שיש דברים שאין ואולי אפילו לא רצוי להדר בהם.
אני פשוט מעבדת נתונים...
חושבת על זה, לבנתיים השארתי תגובה בכדי שתבין שקראתי- ולא להיפך.
האמת בעיה שלי שלא חילקתי לפסקאות...someoneאתה מביא שרוח ההלכה היא דבר שמקדש אותנו, שכל מטרתו היא להפריש אותנו מן החטא.
אבל מה עם דבר שלא יכול להביא לחטא, וסתם מחמירים בו, למשל סגנון.
ומישומה את יודעת מה אני יענה על זה, אז חסכתי.
קרובהיכול להיות שיש דברים שהם לא מתאימים מבחינה של טאקט אבל לא אמור להיות הלכה שלא כתובה זה לא קיים
רוח זה יפה מאוד אבל זה רוח אשמח לדוגמה אולי אני אבין יותר טוב..@שפרינצא בוזגלו
הגמרא במסכת ברכות אומרת:
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן משום רבי יהודה בר' אלעאי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי זו וזו נתקיימה בידן דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי זו וזו לא נתקיימה בידן.
ואמר רבה בר בר חנה אר"י משום ר"י בר' אלעאי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון (מקומות שמחייבים במעשר) כדי לחייבן במעשר דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות כדי לפטרן במן המעשר (ולכן הפירות לא התחייבו במעשר כי הגג לא מחייב).
נראה שהגמרא אומרת את ההבדל בין ההלכה לרוח ההלכה. אדם יכול להכניס את פירותיו בצורה שהוא לא יצטרך לעשר אבל לא לזאת כוונת המשורר, הקב"ה לא צוה אותנו לעשר כי הוא רוצה שנתחמק מזה,להפך אם ה' צוה משהו מסוים אז הוא רוצה שנקיים אותו.
השאלה האם יהודי דתי שומר מצוות הדבר היחיד שהוא צריך לעשות זה לקיים את מה שכתוב בהלכה ואם ימצא איזה קולא מאוד מרחיקה לכת וישתמש בה כי זה בגבולות ההלכה. או שהיהודי צריך לשאל את עצמו מה ה' רוצה ממני. אם ה' מצווה לעשר את הפירות אז כנראה ה' רוצה שנעשר את הפירות ולא שנמצא את התירוץ איך לחמוק מהמצווה. אם ה' רוצה שנקיים את מצוות קרבן הפסח אז שהאדם לא יחפש להיות טמא כדי להצליח לא להקריב את קרבן פסח. בקיצור המצוות הן מאבא לבן ולא קובץ כללים איך יתנהג אדם כדי להקרא דתי. יותר מזה, המצוות באו גם כדי לתת לנו כלים ומידות לעוד דברים בחיים ולא רק ספציפית למקרה הנידון.
זה מה שהמסילת ישרים כותב לגבי המצוות שלא יהיו כמצוות אנשים מלומדה- מצוות הן לא חוק: " אל תסע ברמזור אדום" למצוות יש גם משמעות מעבר למעשה הפיזי בלבד יש משהו קדוש במצווה.
יש מושג בגמרא שנקרא הלכה ואין מורין כן. המשמעות של הענין הוא שיש דברים שאע"פ שכך ההלכה לא נורה בציבור או כדי לא לגרום לזלזול במצווה או כי מצווה זו נפרצה ולכן צריך לגדור עכשיו גדר. והאמוראים בגמרא לפעמים החמירו בנושא מסוים כי הנושא בכללותו נפרץ במקומו של האמורא אבל במקומו של אמורא אחר הנושא בכללותו לא נפרץ ולכן לא החמירו בחומרא הספציפית הזאת.
אם ככה תשאל השאלה מדוע לפעמים מקלים קולות מטורפות לדוגמא בעגונות וכדו'? התורה לפעמים השאירה פתח לשעת הדחק למקומות שבהם יש סבל גדול כמו בעגונה שבהם יהיה אפשר להקל. אבל גם זאת א. לפני בי"ד ב. רק לאחר שראינו שאין אפשרות אחרת וכדו'.אבל לא יתכן שלאדם לא תהיה שאיפה להיות לכתחילה ואז לצפות למצא את כל הקולות שבעולם, את זה עושים עורכי דין שמוצאים כל מיני פרצות בחוק בלי להתייחס לתכלית ומהות החוק. רבנים יראו את המכלול גם את מהות דינים אלו וגם את מהות התורה להיטיב ואז באמת יפסקו בעגונה את הקולא הזאת כיון שאע"פ שהשאיפה היא להיות לכתחילה בדין זה יש גם שאיפה ברצון התורה להיטיב ולקדם. ג. גם את קולא זו לא יפרסמו ברבים כי היא נועדה למקרה ספציפי ומורכב אבל המצב הכללי-הלכתחילה-המפורסם לציבור, יהיה הלכתחילה בדין זה, לפעמים זה משגע אותי לראות כל מיני קריאות בתקשורת ופרסום של איזה פסק מקל מאוד מאוד שלפעמים הוא נכון לשעתו ולמקרהו אבל לא לכלל הציבור. כאשר אסתר המלכה נכנסת למלך אחשוורוש היא יודעת שמרגע זה היא באה ברצון ולא באונס לגוי זה והתוס' שואלים איך זה יכול להיות שעוברת עבירה זו? ומתרצים שאשה היא פסיבית ולכן לא היא עושה את המעשה ולכן מותר לה. אז האם יעלה על דעתנו עכשיו שכל בת ישראל תלך ותפקיר את עצמה לגויים בגלל שלא היא האקטיבית???? יש דברים שנכונים לשעתם ולא הם המצב הכללי שאמור להיות!!!!
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה 
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?
אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?
אתה לא חבר בתנועת נוער?
זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)
א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך?
מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?
תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.
ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...
