חג של מסירות נפש על שמירת המצוות...

חג של ניצחון אורה של תורה, חכמת התורה...

חג שכל כולו עבוידה זכה וטהורה..

קרבת ה'..

השתוקקות...

הרגעים האלו של ההדלקת נרות, והתפילות מסביב.. זה כזה.. וואו! - נוער וגיל ההתבגרות

קראת את הקישור שהבאתי?

וחוצמזה,  מי ש"נכנס לזה" אז זה הרבה יותר מהרגעים של ההדלקה.. זה עבוידה שלימה, גם בשאר היום...

יש משמעות שלימה לחג הזה, ואשר מי שזוכה להכנס בה...

יש מה ללמוד, על מה לעבוד, במה להתבונן, מה להתפלל.... וכו' וכו'.

אבל "תרוויהו איתנהו"

גם צריך לדעת שאפשר לעבוד בכל החג ולהשיג המון

וגם שאדרבה - סגולתו המיוחדת אפילו למי ש"למטה"...

מסכים?

גם אם בפועל רק מדליקים..

חג חנוכה בא להאיר בעיקר לנשמות חלשות שרחוקות ממעשים ואין בהן את הכוח לעשות הכנה כדי לקבל קדושה - שלא כמו כל חג שמצריך מעשים והכנה כדי לקבל את האור שלהם.

חכמים קבעו שני חגים - חנוכה ופורים - שמיועדים לנשמות החולות והחלשות. 

לכן עשו חג שכולם מתחברים אליו, להדליק נרות זה נחמד, ועם מסר נחמד כזה (שתכלס, מסתתר בו תזכורת לנשמה על מסירות נפש למצוות ולקב"ה) של ניצחון האור על החושך וחלשים מול רבים - וכך כולם מתחברים לזה וזה לא מאיים.

ובאמת אתה רואה שמדליקים נרות גם במגרשי כדורגל ואיפה לא... ושמחים ומבסוטים. 

זה אור גדול שמלובש במעשה קטן.  וככה האור הזה תופס גם את הרחוקים שכנראה לא היו באים אם זה היה חג יותר "כבד".

תראה מה כתב ר' נתן בליקוטי הלכות

חלק אורח חיים,הלכות השכמת הבוקר, הלכה ד

"וזה בחינת חנוכה ופורים שהם בחינת מצות ביקור חולים. כי הם ימים קדושים וטובים מאד, ואף על פי כן הם בימי החול, כי אינם אסורים במלאכה, והם בבחינת הארת השגות אלקות על החולים ביותר..."

והוא כמו למשל כשהאדם בריא, בודאי אין המלך בא אל האדם להראות לו פניו, רק כל מי שרוצה לקבל פני המלך ולהתעדן מאור פניו, הוא צריך לנקות ולטהר עצמו יפה יפה ולקשט עצמו כראוי, ולשקוד על דלתי המלך ולבקש מאת רואי פני המלך שיקבלו רשות שיכנוס, ולעשות כל התחבולות השייכים לזה עד שיזכה לבוא לפני המלך כפי מדריגתו, אם ליכנוס לחצר המלך או לבית או להיכל וכו', כדי שיאיר בו המלך פניו המאירות. אבל כשאחד מאנשי המלך חולה ומוטל על ערש דוי רחמנא ליצלן, אזי כשנתעוררין רחמי המלך להחיותו מאור פניו, אזי מוכרח המלך לילך אצלו לביתו להאיר בו פניו ולהחיותו. וזה בחינת 'שכינה למעלה מראשותיו של חולה' וכנ"ל"
 

ומשחקים ופעילויות ובכללי הולכים למקומות כייפים

אם אצלך זה חנוקה ודאי תרגיש חנוק

מה קשור
להדליק חנוכיה ולהודות לאלוקים
על הניסים שעזה לנו...
מרגיש לך כמו חג חילוני??

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....