ורציתי לכתוב ואז נכנסתי וכתבתי ויצא בדיוק איך שאני מרגישה ואז עברתי שקופית באינטרנט וכשחזרתי זה פשוט נעלם..

ואז זה כבר לא אותם רגשות עצורים..

אולי בגלל שלא שלחתי אז בהמשך אני יצליח לשחרר

פעם היה איזה תחרות בפורום הארי פוטר לכתוב סיפור על האורגלין של וויזלי ועד שסיימתי לכתוב משהו הכול נמחק! וזה היה משהו ממש ארוחך ומושקע

אחרון

תנסי שוב בכל זאת,

לפעמים זה יוצא אפילו יותר מוצלח...

(כן כן, כמה שזה נראה לא הגיוני בהתחלה, זה יכול לקרות..)

"גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון"

בהצלחה, אנחנו מחכים..

מכל משבר אפשר לצמוח

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....