העניין הוא שאני מבחוץ חשבתי שהם זוג ממש טוב לכן זה הפתיע אותי מאוד

גם הילד הזה מאוד מסתיר רגשות אז אני לא יודע איך הוא יתמודד עם זה

לא לנסות להיות מידי רגישים כי זה גם לא נעים.

לא להתחיל לדבר איתו בכלל על הגירושין אבל אם הוא מתחיל לדבר על זה כדאי להקשיב בשקט, לא לנסות יותר מידי להביע דעות כי באמת לא הגעת למקומו.

לא לצפות ממנו להיות דיכאוני, אומנם קרה לו משהו ממש נורא אבל סך הכל גם הוא בנאדם ומותר לו לצחוק ולהנות בחיים.

זה נראה לי הבסיס, השאר זה משתנה לפי האנשים, יש כאלו שאוהבים שמעודדים אותם ויש כאלה שדווקא זה יעצבן אותם, יש כאלה שלא רוצים לדבר על זה ויש כאלה שזה הפריקה שלהם. מה שחשוב זה באמת לנסות להיות טבעיים עד כמה שאפשר...

בהצלחה!!!

לשמח זה הכי  חשוב

גם דוד שלי התגרש...
ועכשיו הוא גר אצלינו

דבר ראשון שאתה בעצמך תשקיע בשמחה שלך. מנסיון, ברגע שאתה שמח אתה משפיע בכל הסביבה שלך. עכשיו שמחה אומר גם חשיבה חיובית ואופטימית שאם תתרגל לחשוב ככה גם הדיבור שלך יאיר וישמח.

להרחבה אפשר לעיין במאמר ב' בליקוטי מוהר"ן תניינא שאגב מדבר בדיוק על חנוכה!

ובקיצור מבואר שם שעל ידי שמרבים באמירת תודה (וגם לימוד הלכה) זוכים לראיה כל כך אופטימית עד שמרגישים מה שנקרא "שעשוע עולם הבא". גם על ידי התודה זוכים שה' ממש ידבר דרכך... קיצר, שווה שווה.

כדאי לא לדבר הרבה בשיחה איתו אלא בעיקר להקשיב. 

כדאי כמובן להרבות בתפילה שהוא לא יפול לעצבות/ דכאון / כעס ושגם אנחנו...

בהצלחה רבה! 

מסופר בגמרא שפעם איזה אמורא (לא זוכר איזה אם מישהו יוכל להזכיר אשמח) הלך עם אליהו הנביא בשוק ושאל אותו "מי מבין באי השוק הוא בן העולם הבא?" וענה לו אליהו " אתה רואה את שני הבדחנים המצחיקים המשמחים את כל העצובים? אלה הם בני העולם הבא".

בעזרת ה' שתזכה גם...

לא תמיד צריך לדחוף את הבן אדם לשמוח. יש רגעים קשים שצריך להיות איתו שם, ברגעים הקשים, לפני שאומרים לו "תשמח תשמח..."

נ.ב האמורא הוא ר' ברוקא

העיקר לשמוח קבוע כל החיים

"מחמת שמחה נפתח הלב"- ר' נחמן ספר המידות

אבל לא פרקטי לבוא לבן אדם שקרה לו משהו רע ממש עכשיו ולהגיד לו "נו תשמח תשמח"... לא יעזור ואפילו יזיק

אין הכוונה לדחוף אותו בחוסר רגישות כפי שאתה מתאר. מה שאמרתי הוא שאם אתה תהיה שמח, לא שתשמח אותו בעל כורחו, אלא תדבר איתו, ברגישות כמובן, ועצם הדיבור עם בנאדם עם חשיבה חיובית ואופטימית ישפר את המצב.

ושוב מדגיש, העיקר להקשיב.

לשים לב למצב שלו - פחות להיות בקטע של "יהיה  טוב אל תדאג" אלא יותר "אני מבין אותך וכד'"... אשריכם!

אבל תודה!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....