סתם סתם
יש לי חור אחד..והליקס

למה מי אמר שלהם אין?!?!

סתם לא, אני ממש לא חושבת שלבנים צריך להיות חורים...

בכל אופן לי יש רק שני חורים ועוד כמה בשיניים

עשיתי אותם בגיל 4 ואמא שלי אומרת שזה כי ביקשתי.

לא נראה לי שצריך להקשיב לבקשות של ילדה בת 4.

אני זוכרת את זה כמו בחלקים, כמו סרט אימה-

חושך בחוץ... 

חנות צדדית בקניון...

מתכות מבריקות על כל הקירות..... 

מקדחה ענקית מרעישה!!!!!

דם!!!! כאב!!!!

אם לא היו לי חורים עכשיו לא נראה לי הייתי עושה אותם היום.

אני נשארת עם אותם עגילים קבוע גם במקלחת ורק לפעמים מחליפה בשבת ונשארת עם מה שהחלפתי במשך שבועות.

אין לי ממש אומץ להוריד אותם סופית ולסתום את החורים.

אנלא מבין למה בנות עושות פירסינג עגילים ווואטאבר בכל מקום בגוף??

זה בשביל תשומת לב? כי כאילו בואו יפה זה לא.... מושך תשומת לב כן...

סו.... התחפפתי....

אבל כנראה בזמן הקרוב זה לא יקרה....

ירצחו אותי על זה

חוץ מלשים עגילים על האוזניים. איפה עוד אפשר? זה כבר נהיה דוחה.

זה מגעיל, תוקעים בכל מקום עגיל, באף, בפה, בעינים, במצח,  או עוד כמה על האוזניים.

אייכסס

ואגב את העגילי שבנות עושות בשאר הגוף, אז לידיעתך גם בנים עושים בכול מיני מקומות

ועוד דבר- לרוב הם לא דתיים

בכל מיני מקומות בגוף (כאילו חוץ מהרגיל..) הרוב לא דתיות..אבל אולי זה רק אצלינו ככה..

אבל עובר.

אני לא הולכת עם שני עגילונים באותה אוזן.

יש לי זוגות של עגילים... כאחד האדם (כאחת הנערות)

חחח

למרות שדיי באלי איזה פרח קטן על היד

כל החיים יהיה את אותו ציור על הגוף...

אתה לא פוחד שיום אחד ימאס לך ממנו ואז... אין דרך חזור?

מכירה מישי שהתחילה בגיל ממש קטן בכיתה ז ועשתה עוד ועוד איזה שני הליקסים וכמה חורים 

וישלה חזות די דוסה

זה באמת הורס בשידוכים אני רציתי לעשות הליקס ואני ממש עוצרת תצמי 

אבל לאמשנה

והיא לא עשתה קעקוע 

שהיה ברור זה איסור הילכתי!

אמא שלי עשתה לי בגן חובה (יש לה כלל: עושים עגילים כשהם מספיק קטנות לא להבין מה עומדים לעשות ומספיק גדולות כדי להבין שהם רוצות אתזה וזה יפה) והלכתי איזה שנתים עם עגילים אבל בהפסקות כי היו לי מלאאאאא דלקות ובסוף החלטתי שאני לא רוצה והורדתי... אחד נסתם ובשני יש חרוזכזה באמצע שלא נסתם ופעם בכמה זמן יוצאת משם מוגלה מגעילהההההההה

בכלליות אני לא אוהבת תכשיטים ואיפור (אני תמיד אומרת שעדיף שבעלי לא יוציא עלי מאה שקל לטבעת בחתונה כי אני לא ישים אותה... שיקנה טבעת בשקל וחצי )

עד כאן חפירתי לפחת עכשיו

למרות שבאלי ממש לעשות חור שני, אבל ביגלל העתיד שלי אני לא יעשה זה סתם יזיק..

ולא רק מחור שני

😅

כן גם עם עגילי זהב.

לא רוצה שזה יהיה דוגמא לילדים שלי.. וגם אם אני באמת רוצה בעל דוס אז זה גם יכול להרוס לי..

וגם זה מראה על הרבה דברים! 

ואז עושים עוד חור ועוד חור..

סבא שלי היה אומר שלא טוב לעשות חורים כי רוצעים את האוזן רק לעבד ואנחנו עבדים רק של ה'. הבנות שלו לא ממש הקשיבו לא אבל תכלס הוא צודק.. אז אני ממש בלבט אם להוריד כי זה יפה ואני אוהבת אתזה ואני לא שמה כזה הרבה..

זה יפה, מכבד...

לא יודעת אבל אם בטעות יום אחד שכחתי לשים עגילים אני אחזור הביתה לשים... אינמצב שאני אסתובב חופשי נטולת עגילים...

אבא שלי אומר שזה כמו לרצוע את האוזן...

אבל כנראה שאני אעשה כשאני אגדל

אצלינו זה מסורת!

גיל חודש, התינוקת הולכת למרצע!!

זה תמיד נראה לי אכזריות לקחת תינוקת כלכך קטנה שלא יודעת אם היא רוצה ואם זה יפה לה

והיא גם לא שמה לב ולא זוכרת ונחסך ממנה פחד וטראומה

עדיף מאשר לרצוע ילדה בת 4....

שתצרך ותשתולל ותדמם כמו כבש נשחט

אני לא רוצה לעשות חורים לבנות שלי (כשיהיו לי בעזה)

כאילו כשיגיעו לגיל שהן רוצות אין לי בעיה שיעשו.

לא יודעת למה אני חושבת ככה בטוח שזה ישתנה...

זה הכי מתוק ויפה

הם יהיו מקושטות כבר מגיל קטןקטן

זה זוועתי תינוקת פיצית, קרחת לגמרי, עם עגילים...

ניתוקעע פיצעע

יש לי אחיינית בת חודש

שממש אני מרגישה קשר מיוחד אליה!! אני כל הזמן שומרת עליה והיא פיסיתפיסית פשוט התחברנו!!

וזה הכי מושלם שעשו לה עכשיו עגילים נוצצות בוורוד מלאכי

אני לא אעשה לבנות שלי חורים עד שהן ירצו, אבל רק בגיל שהן באמת מבינות מה זה אומר, 10+ כזה.

כל החברות שלי שלא עשו עגילים בקטנות ממש עשו ביפור שלם מהעגילים וגם נוצרו להן צלקות וכל מיני מרעין בישין...

למה לא לעצב את החור כשהעור עדיין רך ותינוקי?

התינוקת לא זוכרת וזה לא כואב לה!

אני עשיתי בגיל 5, מתוך רצון, ולא כאב לי, וזה זכור לי כחויה כיפית של יומולדת 5, וממש לא טראומתי

כי אני מרגישה גלמודה ומסכנה בלי עגילים....

עגילים זה תכשיט, מכבד ויפה. צנוע ואסטטי

אני לא רואה פה שום איזכור לעבדים ושפחות

אבל אבא שלי לא מוכן... ומה לעשות אני עדיין חיה בבית שלו...

ואני מתווכחת איתו על זה המון. בוא נאמר שיש לי עוד כמה נימוקים שלא כתבת

לי יש את השניים הרגילים, ובנתיים לא נראה לי אני צריכה עוד (:

שתיים זה מספיק, לא?

וחושבת על שלישי.. אני קודם אמצא אולפנה ואז אראה אם מותר שם בכלל..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...